מערת ג'עיתא
 | |
| מערת ג'עיתא - המפלס העליון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 לבנון |
| מיקום | Keserwan District, לבנון |
| קואורדינטות | 33°56′38″N 35°38′26″E / 33.943916666667°N 35.640611111111°E |
| תאריך גילוי |
1836  |
  | |
מערת ג'עיתא (בערבית: مغارة جعيتا; באנגלית: Jeita Grotto) שוכנת בלבנון, כעשרה קילומטרים מזרחית לג'וניה. זו מערה גדולה, בת שני מפלסים, מסועפת עם חללים רבים חלקם צרים וחלקם רחבים כאולמות. יש במערה נטיפים וזקיפים, נחלים ואגמים. האורך הכולל של כל המערה הוא כתשעה קילומטרים.
המים שנובעים במערה הם אחד המקורות העיקריים של נהר אל-כלב.
המערה היא אתר תיירות מפורסם בלבנון.
מיקום וגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המערה ממוקמת על גדת נהר אל-כלב, כשלושה קילומטרים דרומית לכפר המרוני ג'עיתא (אנ'), כעשרה קילומטרים מזרחית לג'וניה וכ-18 קילומטרים צפונית לביירות, בגובה של כ-100 מטרים מעל פני הים.[1]
הסיורים במערות נערכים על גבי סירות, רכבת קלה וברגל.
אטימולוגיה ושמות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארמית פירוש המלה "ג'עיתא" הוא "מים גועשים".[2]
לאחר גילויה, במאה התשע עשרה, היא כונתה על שם מיקומה "מערת נהר אל-כלב", לאחר מכן נודעה בשם הקצר "ג'עיתא" ומאז שנת 1927 נעשה שימוש בשם הנוכחי.[2][3]
גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערות הג'עיתא הן מערות קרסטיות שנוצרו במשך מיליוני שנים עקב פירוק אבן גיר על ידי מי גשמים ומי תהום עשירים במינרלים. עם הזמן, מי הגשמים ונחלים תת-קרקעיים חצבו בהדרגה את מערכת המערות והחללים המרכיבים את המערה ואת הנטיפים, הזקיפים ותצורות האבן המרשימות.[4][5][6]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המערות היו מאוכלסות בעידן הנאוליתי. התגלו עדויות המצביעות על כך שחדרים שונים היו מאוכלסים בתקופה הפרהיסטורית, וכן נמצאו שרידים של בית יציקה עתיק בחלק החיצוני של המערה התחתונה.[7][8]
1836 - הכומר ויליאם תומפסון, מיסיונר אמריקאי, גילה את המערה והתקדם בה כ-50 מטרים. הוא ירה ברובהו ועל פי ההדים שנוצרו הוא הסיק שמדובר במערה גדולה.[2]
1874-1873 - שני מהנדסים בריטים ויליאם מקסוול והוקסלי (Huxley) שעבדו בחברת המים הלבנונית בחברת ידידם דניאל בליס (אנ') (אמריקאי, היה נשיא המכללה הסורית פרוטסטנטית בביירות. לימים האוניברסיטה האמריקאית בביירות) חקרו את המערה והגיעו עד לעומק 1060 מטר מהפתח.[2] את התקדמותם חסם מפל תת-קרקעי שהם כינו: "מפלי הגיהנום", בשל עוצמת רעש המים הזורמים ה"נשברים על סלעים חדים כתער". השלושה וכל החברים למשלחת חרטו את שמותיהם ואת השנה על זקיף גדול, במרחק של כ-625 מטרים מהכניסה, שהם כינו "עמוד מקסוול" וכן, אחרי כ-200 מטר, באולם שהם כינו בשם "פנתאון", הם כתבו את שמותיהם ופרטי המשלחת על נייר, חתמו אותו בבקבוק והניחו אותו על גבי זקיף. מאז את הבקבוק הפך לחלק מהזקיף.[6]
בין 1892 ל-1940 נכנסו למערה משלחות עם חוקרים אנגלים, אמריקאים וצרפתים. והם הגיעו עד לעומק של 1,750 מטרים מהפתח.[6]
מאז שנות ה-40, חוקרים לבנונים, חברי מועדון המערות הלבנוני (Speleo Club du Liban - SCL) הצליחו להיכנס ולחקור עד לעומק של תשעה קילומטרים מהפתח.[6]
בשנת 1958 נפתחה לציבור הרחב המערה התחתונה ובמקביל נחשף המפלס העליון של המערה.[6]
בין השנים 1962–1968 נבנתה מנהרה, כמסדרון אל המפלס העליון, כדי להנגיש גם אותו לתיירים, מבלי לפגוע בטבע שמסביב.[1][9]
1969 - נערך במערה העליונה קונצרט עם מוזיקה אלקטרונית של המלחין הצרפתי פרנסואה בל (צר') וכן נערך באותה שנה קונצרט של המלחין הגרמני קרלהיינץ שטוקהאוזן.[10]
2008 - במערה נערך קונצרט של מוזיקה קלאסית של המלחין והפסנתרן הלבנוני-ארמני מאנוקיאן (צר').[11]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המערה התחתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיור במערה התחתונה כולל שייט בסירת משוטים, או סירה חשמלית לאורך 500 מטרים במערה חשוכה ואז הסירה יוצאת אל תוך חלל המערה המואר על ידי מערכת תאורה מיוחדת המכוונת לחלל עצמו ולנטיפים, הזקיפים והצורות הקרסטיות מעצימה את העמודים והמבנים שבתוכם. הסיור כולל רק חלק מהמערה, שאורכה 6,200 מטר.[2]
המערה העליונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אל המערה העליונה נכנסים ברגל דרך מנהרת בטון באורך 117 מטרים. ניתן לסייר במסלול של 750 מטרים, מתוך אורך המערה - 2130 מטרים. המפלס מואר על ידי מערכת תאורה מיוחדת שמכוונת לקירות, לזקיפים והנטיפים והצורות הקרסטיות השונות. המפלס העליון כולל שלושה אולמות גדולים. הראשון נקרא "החדר הלבן" (White Chamber) והשני "החדר האדום" (Red Chamber), בשל צבע התצורות שבהם. החדר הלבן היא בגודל בינוני, אך יש בה את התצורות המרשימות ביותר של המערה. אורכו של הנטיף הגבוה ביותר הוא 8.2 מטר. החדר האדום הוא אולם ענק, אורכו כ-50 מטרים, רוחבו כ-30 וגובהו עד 106 מטרים. החדר השלישי גדול עוד יותר וגובהו יותר מ-120 מטר.[1][2]
.jpg)
הוקרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002, נשיא צרפת ז'אק שיראק, ארגון התיירות העולמי של האו"ם והבנק העולמי העניקו את הפרס הגבוה ביותר לפיתוח בר קיימא בתיירות לחברה המנהלת את אתר המערה (MAPAS).
בדצמבר 2003 קיבלו אתר המערה והחברה המנהלת, פרס מועידת הפסגה החמישית לתיירות, בשאמוני, צרפת. "Les sommets du Tourisme" על המאמצים לשיקום אתרי תיירות חשובים בלבנון.
מטבעות ובולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1961 הפכה מערת ג'עיתא לסמל לאומי והשלטונות הלבנוניים הנפיקו בול עם ציור של המערה התחתונה, כדי לקדם את התיירות הלאומית. מר מארון אל-חאג' (مرون الحاج), החותר המופיע על הבול, המשיך להוביל סיורי סירה מעל ארבעים שנה.[12]
ציור של מערת ג'עיתא הופיע על גב שטר של לירה לבנונית, שהונפק בשנת 1964.[13]
ביקור במערות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדי ביקור[2][עריכת קוד מקור | עריכה]
- המערות פתוחות רוב השנה, למעט ימי שני שני. כל שנה, המערות סגורות במשך כ-4 שבועות, מסוף ינואר ועד תחילת פברואר. יש ובמהלך החורף והמערה התחתונה נסגרת, כאשר מפלס המים הופך גבוה מדי. שעות הפתיחה משתנות בהתאם לתקופת השנה.[2]
טמפרטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הטמפרטורה במערות נשארת קבועה 16–18 מעלות צלזיוס, לאורך כל השנה.[2]
נגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המערה התחתונה אינה נגיש לאנשים עם מוגבלות בניידות.[4]
צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חל איסור לצלם בתוך המערות.[14]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Magharet Jeita, showcaves, יוני 2008
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Jeita Grotto Facts & Information, Beautiful World Travel, 2016
- ^ Rena Karanouh, Jiita, Caves of Lebanon
- ^ 1 2 Jeita Grotto facts & more, www.encounterstravel.com (באנגלית)
- ^ Jeita Grotto, Mount Lebanon, Come To Lebanon
- ^ 1 2 3 4 5 Ramsay Short, Jeita Grotto awes even the most skeptical of visitors, lebanonwire, May 24, 2003
- ^ Jeita Grotto, New7Wonders of Nature, 2016-09-23
- ^ Jeita Grotto, Atlas Obscura (באנגלית)
- ^ Jeita Grotto Jeita Grotto, archnet.org
- ^ Stockhausen Films : DVD No. 7, www.stockhausen-verlag.com
- ^ Jeita-grotto Concert to support the Seven Wonders Contest, Toyota Lebanon, Oct 03, 2008
- ^ Lera, Thomas,, Cave Exploring, Topical Time Vol. 52, No. 1, January/February, 2001, עמ' 24-22
- ^ ONE LEBANESE POUND - 1964, bdl.gov.lb, 2009
- ^ Jeita Grotto, Living Lebanon