מערות העכביש
 | |||||
| ציור ממערות העכביש | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| מדינה |
 ספרד | ||||
| מיקום | ביקורפ, ספרד | ||||
| קואורדינטות | 39°06′37″N 0°51′37″W / 39.110333°N 0.860306°W | ||||
מערות העכביש (בספרדית: Cuevas de la Araña) הן קבוצה של מערות במועצה המקומית ביקורפ (ספ') בקהילה האוטונומית ולנסיה במזרח ספרד. המערות נמצאות בעמק הנהר אסקלונה (Escalona), בשמורה הלאומית קסה דה קורטס (Reserva Nacional de Caza Muela de Cortes), כ-60 קילומטרים דרומית-מערבית לעיר ולנסיה. המערות שימשו תושבים פרהיסטוריים שהותירו מאחוריהם אמנות סלע. המערות ידועות בתמונות מצוירות של ציד עזים בחץ וקשת ובסצנה המתארת דמות אנושית, "האיש מביקורפ". דמות של ציד המטפס על שיחים מטפסים להשיג דבש מדבורי הבר. תיארוך של אמנות כזו שנוי במחלוקת, אך אומרים כי ציור רדיית הדבש המפורסם הוא מהתקופה האפיפלאוליתית והערכה שהציור הוא כבן 8,000 שנים.
גילוי ותיארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
המערות התגלו בראשית המאה העשרים על ידי מורה מקומי, חיימה גארי אי פוץ' (Jaime Garí i Poch).
פרופסור הרננדס פאצ'קו (Hernández Pacheco) פרסם בשנת 1924 מחקר על ציורי מערות העכביש, יצירה מהפכנית לאותה תקופה שקראה תיגר על התזה של אנרי בריי, פרהיסטוריון צרפתי שנחשב לבר סמכא הבכיר ביותר במחקר על ציורי מערות, וקבע כרונולוגיה שהייתה אחרי התקופה הפלאוליתית באמנות הסלע הלבנטינית (אמנות הסלע במזרח ספרד). עבור כרונולוגיה חדשה זו הוא התבסס על ציורים שנצבעו זה על גבי זה, מידת הניוון של הציורים וגודל הדמויות במערת העכביש.
אתר מורשת עולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 1998 נכללו המערות באתר המורשת העולמית "אמנות הסלע באגן הים התיכון באיבריה" של ארגון אונסק"ו. המערות מחולקות לשלושה אתרים:
- מערת העכביש – מחסה סלע I (מספר אתר 394–874)
- מערת העכביש – מחסה סלע II (מספר אתר 396–874)
- מערת העכביש – מחסה סלע III (מספר אתר 397–874)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרת זהויות  |
|
|---|