מעלה פלמ"ח
.jpg) | |
| מבט מראש המעלה אל נחל חתירה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
פלמ"ח  |
| הקמה | |
| תקופת הבנייה | ?–1944 |
| מיקום | |
| ערים ראשיות |
מחוז הדרום |
| קואורדינטות | 30°55′57″N 35°03′11″E / 30.93251883958°N 35.053035914332°E |
  | |
מעלה פלמ"ח הוא שביל שנסלל ב-1944 במעלה המפל היבש של נחל חתירה שבנגב על ידי מחלקת הסיור של פלוגה ג' של הפלמ"ח. ב-1962 חודש המעלה על ידי אנשי הפלוגה וברבות הימים הפך לאתר מוכר ורשות הטבע והגנים אף הציבה במקום סולמות ומעקות. עם הכרזת שביל ישראל הפך האתר לנקודת מעבר לאורך השביל. סיפור סלילת המעלה נחקק על סלע בראש המעלה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין פלוגות הפלמ"ח שררה, בשנות ה-40, מסורת של מסעות ארוכים שחצו את ארץ ישראל ונועדו לאימון האנשים ולטיפוח אהבת ארץ. נודעה במיוחד בתחום זה פלוגה ג' שנהגה לצאת למסעות של ימים רבים. ערך זה מתייחס למסע השלישי של הפלוגה.
המסע השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסע השלישי של פלוגה ג' התקיים ב-1944 ותוכנן להימשך 18 ימים מעמק יזרעאל לקיבוץ רביבים. למסע יצאו 150 מאנשי הפלוגה[1] בפיקודו של אורי יפה ובהובלת מחלקת הסיור בפיקודו של משה בן דרור שנעזר בדוד ניב ושאול יפה.
נקודת המוצא של המסע הייתה בעמק יזרעאל כשמשם התקדמו לג'נין, קרן סרטבה, בית הערבה ומפעל האשלג בסדום. בנקודה זו ערכו חברי הפלוגה אימון באש חיה.
כדי לחמוק מסיורים של המשטרה הבריטית באזור זה נבחר בהמשך הדרך מסלול שעקף את הדרכים הראשיות. מסדום המשיכה הפלוגה לנחל זוהר, נחל צין, המכתש הקטן, מעלה עקרבים ונחל חתירה. באמצע נחל זה נתקלו הסיירים במפל יבש גבוה שחסם את דרכם למקור המים בעין ירקעם. בהחלטה נועזת הורה מפקד הפלוגה להשתמש בגרזנים ומכושים כדי לסלול מדרגות ונקודות אחיזה במעלה המפל. הנתיב שנבחר כלל בחלקו התחתון דרדרת עליה היה קל להתגבר ובחלקו העליון קיר אנכי שהיווה אתגר למטפסים. בעזרת חציבות, חבלים והרובים שבידיהם הצליחו כל חיילי הפלוגה, לאחר מספר שעות, להגיע לראש המפל מבלי שאף חייל נפגע. הפלוגה המשיכה משם והגיעה בתום המסע ליעדה ברביבים.
הגרסה הרווחת טוענת שבהגיע הפלוגה לעין ירקעם פגשו שם בדואים מקומיים שהתקשו להאמין שהפלוגה טיפסה במקום "שאפילו היעלים לא עולות שם" וכינו מאז את המעלה "נקב אל יהוד". עמדה מנוגדת הביע עזריה אלון שטען שחברי הפלמ"ח הם שקבעו שם זה.
תמונות מהמסע השלישי של פלוגה ג':
מפגש 1962[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר התפרסמות המעשה של פלוגה ג' הפך המעלה לאבן שואבת למסעות הפלמ"ח ותנועות הנוער.
בדצמבר 1962 התכנסו ותיקי הפלוגה ובני משפחותיהם בראש המפל כדי לציין 19 שנה למסע ולפריצת המעלה. באירוע זה הוסר לוט מעל סלע עליו נחרטו המילים "מעלה פלמ"ח (נקב אל-יהוד). מעבר זה נפרץ בידי אנשי פלוגה ג' פלמ"ח, כמוצא באין דרך במסעה בשנת תש"ד"[2][3][4][5][6].
שם המעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם "מעלה פלמ"ח" התקבל אומנם בכינוס הפלוגה ב-1962 אך רק ב-28 בדצמבר 1984 הוכר השם רשמית על ידי ועדת השמות הממשלתית. באותה שנה התכנסו ותיקי הפלוגה בשנית באותו מקום והוסיפו לכתובת שנחקקה ב-1962 את המשפט "שביל לפרא בין הרים" שנלקח מתוך המנון הפלמ"ח.
המעלה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם השנים המשיכה רשות הטבע והגנים לשפר את המקום והציבה בו סולמות ברזל, נקודות אחיזה ומעקות כדי לאפשר מעבר בטוח בו. ב-1995, עם ייסוד שביל ישראל נקבע המעלה כחלק מהמסלול.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה בן דרור, 'פלוגה ג' : 1941-1947, פורצי מעלה פלמ"ח (עין ירקעם), הוצאת יוצאי פלוגה ג' ודורותיה, 2004
- גליה ירדני, אורי יפה - ממצדה עד רמות נפתלי (שלושה פרקי פלמ"ח), המחלקה לחינוך ותרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים תשכ"ז, עמ' 48–52
- אורי יפה, בתלם חיי, הוצאת מערכה - קיבוץ דליה, 2004, עמוד 90
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסעות פלוגה ג פלמח 1943-44 מעלה פלמ"ח - סיפור אישי שלמה ברגר, סרטון באתר יוטיוב, 2 בפברואר 2022- נחל ימין - מעלה פלמ"ח, באתר iNature
- על דעת המקום: 'שביל לפרא בין הרים', באתר "עונג שבת", 2 במאי 2014
- מעלה פלמ"ח, באתר "נקודת חן"
- נחל ימין ונחל חתירה – בעקבות סיירי הפלמ"ח, באתר "טיולי"
- סיפור קצר - נקב אל יהוד, באתר "מסלולים ישראל" (אורכב)
- מעלה פלמ"ח, באתר "עמוד ענן"
- פלוגה ג', באתר הפלמ"ח
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בין היוצאים היו כ-40 בנות
- ^ יהויקים כוכבי, שביל לפרא בין הרים, למרחב, 28 בדצמבר 1962
- ^ מנחם תלמי, אנשי פלוגה של הפלמ"ח ייתכנסו בקרוב ב"נקב אל יאהוד" שבלב המדבר לזכר המסע ההיסטורי לפני 19 שנה, מעריב, 6 בדצמבר 1962
- ^ כינוס פלמ"חאים ב"נתיב היהודים"שנפרץ על ידם לפני 19 שנה, דבר, 23 בדצמבר 1962
- ^ צבי אילן, מפגש פלמחאים לייד "נתיב היהודים", למרחב, 21 בדצמבר 1962
- ^ פלוגה ג' חוזרת ל"נאקב אל יאהוד", דבר, 26 בדצמבר 1962