מעכב נקודת בקרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיפול במעכב נקודת בקרה הוא טיפול אימונותרפי המכוון כנגד סרטן. הטיפול מבוסס על כך כי אחד המנגנונים המאפשרים לגידולים סרטניים לחמוק ממערכת החיסון הוא דרך הפעלה של נקודות בקרה. התרופה הראשונה נגד סרטן ממשפחה זו הייתה ipilimumab, חוסמת CTLA-4, שאושרה בארצות הברית בשנת 2011.[1]

מעכבי נקודות בקרה נוספים המאושרים כיום מכוונים כנגד PD-1 או כנגד הקולטן שלו PD-L1. חלק מן התרופות ממשפחה זו אושרו לטיפול במלנומה גרורתית, מחלה שלא היה לה טיפול יעיל קודם לכן. על התגליות המדעיות שאפשרו את פיתוח הטיפול במעכבי נקודות בקרה קיבלו ג'יימס אליסון וטסוקו הונג'ו פרס נובל ברפואה בשנת 2018.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Ipilimumab: first global approval". Drugs. 71 (8): 1093–104. במאי 2011. doi:10.2165/11594010-000000000-00000. PMID 21668044. {{cite journal}}: (עזרה)
ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.