מעורר השאול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעורר השאול
Hellraiser
מבוסס על The Hellbound Heart מאת קלייב בארקר
בימוי קלייב בארקר
הופק בידי כריסטופר פיג
תסריט קלייב בארקר
עריכה ריצ'רד מארדן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אנדרו רובינסון
קלייר היגינס
אשלי לורנס
שון צ'אפמן
מוזיקה כריסטופר יאנג
צילום רובין וידגאון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה New World Pictures
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 11 בספטמבר 1987
משך הקרנה 94 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט אימה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, body horror film עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $1,000,000 (מוערך)
הכנסות $14,564,027
הכנסות באתר מוג'ו hellraiser
סרט הבא בדרך לשאול: מעורר השאול 2
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מעורר השאולאנגלית: Hellraiser) הוא סרט אימה בריטי משנת 1987, העוסק בסאדו מאזוכיזם, כאב כמקור להנאה, ומוסר תחת כאב ואימה. הסרט מבוסס על הנובלה The Hellbound Heart מאת קלייב בארקר שגם ביים וכתב את התסריט לסרט. לסרט יצאו 8 המשכים ורימייק שהוכרז בשנת 2007.

עלילת הסרטים עוסקת בדמות ששמה פינהד (ראש סיכה), יצור מהשאול שעל ראשו מסמרים רבים. הוא משתמש בקופסת חידות מסתורית כדי לפתוח את שערי הגיהנום ולשחרר את השדים שלו ולהטיל אימה על בני האדם. פינהד מגולם בכל אחד מסרטי הסדרה על ידי דאג בראדלי, חוץ מאשר בסרט "מעורר השאול: התגלות" משנת 2011, בו הוא מגולם על ידי סטיבן סמית' קולינס.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מספר על פרנק קוטון, טיפוס אגואיסט והדוניסט, אדם שרוצה הכל ולא בוחל בדבר. יום אחד, פרנק קונה קופסת פלאים שדרכה אפשר להגיע לתענוגות שלא מן העולם הזה, אשר פותחת שער לגיהנום וסנובייטים עולים ממנו ולוקחים אותו איתם, לחוות את הסבל וההנאה שכל כך חיפש. אחרי היעלמותו של פרנק, עוברים אחיו לארי, אשתו ג'וליה, אישה בוגדנית ואגואיסטית, ובתו המתבגרת כריסטי, לגור בביתו (בעוד הם חושבים שפרנק נמצא באחת מהרפתקאותיו). כאשר הם מגיעים לבית, לארי נפצע בידו על ידי מסמר, ודמו פוגע בנקודה שבה מת פרנק. כתוצאה מכך, חוזר פרנק לחיים. עם עזרתה של ג'וליה, פרנק מתחיל לבנות את גופו מחדש, בעזרת דמם של הקורבנות שג'וליה מספקת לו. כריסטי, בתו של לארי, משחררת בטעות את הסנובייטים אך עושה עסקה איתם, שאם הם לא יהרגו אותה, היא תביא להם את פרנק. אחרי שהסנובייטים תופסים את פרנק, הם משנים את דעתם ומנסים לקחת גם את כריסטי, שמצליחה לפתור את הפאזל ושולחת אותם בחזרה לגיהנום.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדרו רובינסון - לארי קוטון
  • קלייר היגינס - ג'וליה קוטון
  • אשלי לורנס - כריסטי קוטון
  • שון צ'אפמן - פרנק קוטון
  • רוברט הינס - סטיב
  • קנת נלסון - ביל
  • דאג בראדלי - פינהד (ראש סיכה)

הבדלים בין הסרט לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בספר, לארי קוטון נקרא רורי קוטון.
  • בספר, כריסטי היא שכנה של הקוטונים, והיא מאוהבת ברורי. בסרט, כריסטי היא הבת של לארי וביתה החורגת של ג'וליה.
  • בספר, הנשק של ג'וליה הוא סכין במקום פטיש, בו היא משתמשת להרוג את קורבנותיה.
  • בספר, רורי (בסרט לארי) חותך את ידו עם אזמל, במקום עם מסמר.

רשימת הסרטים שבסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקרנו בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בדרך לשאול: מעורר השאול 2 (1988)
  • מעורר השאול 3: שאול על פני האדמה (1992)
  • מעורר השאול 4: תורשה (1996)
  • מעורר השאול: התגלות (2011) - הוקרן בבית קולנוע יחיד לפני שהופץ במדיה ביתית.
  • מעורר השאול (2022)

ישירות לווידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעורר השאול: חזרה מהתופת (2000)
  • מעורר השאול: מחפש השאול (2002)
  • מעורר השאול: מת יותר (2005)
  • מעורר השאול: עולם השאול (2005)

רימייק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוד מחודש לסרט זה הוכרז כבר בשנת 2007, כאשר אלכסנדר בוסטילו וג'וליאן מורי נשכרו לביים.[1] אך ההפקה נדחתה ל-2009, ופטריק מלטון ומרקוס דאנסטן (המסור 4, המסור 5) נשכרו לכתוב את התסריט. בוסטילו ומורי לאחר מכן עזבו את הפרויקט ובמקומם נשכר פסקל לוגייר.[2] ב-4 ביוני 2009, לוגייר עזב את הפרויקט וההפקה נעצרה.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]