מעוטרי מדליית הכבוד של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה
במלחמת העולם השנייה ובעקבותיה עוטרו 472 מחיילי ארצות הברית במדליית הכבוד - העיטור הצבאי הגבוה ביותר של המדינה. המעוטרים, כולם גברים, שירתו בצבא, בצי, בחיל הנחתים, בחילות האוויר ובמשמר החופים. 269 מהם (57% מהמעוטרים) נהרגו בקרב במהלך מעשה הגבורה שלהם או מאוחר יותר.
המדליות הראשונות הוענקו בעקבות פעולות במהלך ההתקפה על פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941, אשר בעקבותיה הצטרפה ארצות הברית למלחמה. הקרב האחרון שבעקבותיו הוענקה המדליה התחולל באי לוזון שבפיליפינים ב-29 ביולי 1945, כשבועיים לפני כניעת יפן. חלק מהמדליות הוענקו בעיצומה של המלחמה, חלקן לאחריה, ומספר קטן של מדליות הוענק למעוטרים שנים רבות לאחר סיומה.
מקבלי המדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרבית המדליות - 294 - הוענקו לחיילי צבא ארצות הברית. 81 מדליות הוענקו לחיילי חיל הנחתים, 57 הוענקו לחיילי הצי ו-38 לחיילי חילות האוויר. מדליה אחת הוענקה לחייל משמר החופים.
301 מהמעוטרים נשאו דרגות חוגר במהלך האירועים שהביאו להענקת המדליה להם. 171 נשאו דרגות קצונה, מהם שבעה גנרלים ושלושה אדמירלים.
מספר שווה בקירוב של מדליות הוענקו בעקבות קרבות שהתחוללו בזירה האירופית (לרבות איטליה[1]) ובזירת האוקיינוס השקט (241 ו-234, בהתאמה). שבע מדליות הוענקו לחיילים בעקבות הקרבות בצפון אפריקה.
כמעט כל המעוטרים בעקבות המלחמה היו גברים לבנים. חייל אחד בלבד ממוצא אסייתי (יפני) עוטר במדליה ב-1946. המדליה לא הוענקה כלל לחיילים ממוצא אפריקאי. כפי שהתברר לימים נוצרה מציאות זו בעקבות אפליה גזעית בשיקולי הענקת המדליה.
ב-1993 יזם הקונגרס של ארצות הברית בדיקה ביחס לאפשרות שהיה מקום להעניק את מדליית הכבוד לחיילים אפריקאים אמריקאים במלחמת העולם השנייה. בעקבות עבודתו של צוות בדיקה הוענקה המדליה ב-1997 לשבעה חיילים ממוצא זה. בשנת 1996 הוחלט על עריכת בדיקה זהה ביחס לחיילים ממוצא אסייתי. זו הביאה בסופו של דבר לשדרוג עיטור צלב השירות המצוין (השני בחשיבותו בארצות הברית) שניתן ל-22 חיילים ממוצא זה למדליית הכבוד. היא הוענקה להם בשנת 2000. רוב 22 המעוטרים נהרגו בקרב, ומקצתם מתו מוות טבעי לפני הענקת המדליות.
שלושה חיילים יהודים קיבלו את מדליית הכבוד במלחמה ובעקבותיה.
קרבות שבעקבותיהם הוענקו מדליות רבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרב איוו ג'ימה, 1945 - 27 מדליות
- קרב אוקינאווה, 1945 - 23 מדליות
- ההתקפה על פרל הארבור, 1941 - 14 מדליות
- המערכה בנורמנדי, 1944 - 14 מדליות
- קרב גוודלקנל, 1942-1943 - 11 מדליות
- קרב סאיפאן, 1944 - שבע מדליות
- ההפצצה על פלוישט שברומניה, אוגוסט 1943 (אנ') - חמש מדליות
- קרב טאראווה, 1943 - ארבע מדליות.
מעוטרים מפורסמים במדליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גנרל דאגלס מקארתור
- מייג'ור גנרל אלכסנדר ונדגריפט, אלוף-משנה דייוויד שופ (אנ') וסרן לואיס וילסון (אנ') - מונו לימים למפקדי חיל הנחתים
- אלוף-משנה ג'יימס דוליטל
- סגן אלוף קית' וייר (אנ') - פיקד במלחמת וייטנאם על הדיוויזיה ה-1 ונהרג בקרב
- סגן משנה דניאל אינווי, לימים סנאטור.
(דרגות המעוטרים שצוינו הן הדרגות שנשאו בעת האירוע שהביא להענקת המדליה).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מדליות על לחימה בזירת איטליה הוענקו ל-68 חיילים.