מעברת בת ים
.jpg)
מעברת בת-ים היא שיכון עולים שהוקם ליד העיר בת-ים וחדל להתקיים בשנת 1953. בשיא צפיפותה הכילה המעברה כ-3000 משפחות שחיו באוהלים ובהמשך בצריפונים. 3 שנים לאחר סגירתה הוכרז על הקמת מעברה נוספת לשיכון 2,000 משפחות יהודיות ממצרים. המעברות הוקמו על ידי הסוכנות היהודית בשיתוף עם המועצה המקומית של בת ים.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התנאים במעברת בת-ים תוארו על ידי עיתון "הד בת ים" כקשים, צפופים ועניים יחסית. יתר על כן, העיתון הוסיף ותיאר את המעברה כמקום מצחין ולא היגייני שמצבו התחזוקתי ירוד[2]. למרות זאת, לתושבי המעברה הייתה פרנסה ואלו שנמצאו כשירים לעבודה עבדו בעיר בת ים הסמוכה למעברה.
בשנת 1951, זמן מה לאחר הקמתה, נוצר מחסור בידיים עובדות בעיר בת-ים. משבר זה הוביל לדרישה מצד מועצת העיר להקמת מעברה נוספת שתכיל 500 משפחות, זאת בתנאי שיוקמו שיכונים ליושבי המעברה. באותה תקופה החלה הקמת בתי חרושת נוספים באזור התעשייה של העיר, אשר הגדילה אף יותר את הדרישה לידיים עובדות[3]. הקמת מעברה זו גררה תגובות מעורבות מצד תושבי בת-ים[4]. עוד בשנה זו, נאמר כי אוכלוסיית בת-ים (כולל אלו שעוד חיו במעברה) הגיעה לכ-8500 נפשות ונאמר כי ישנו צפי ל-14,000 איש בסוף שנת 1951.[3]
בשנת 1952 פתחו יושבי המעברה במחאה על מצבם הקשה ועל כך שהסוכנות היהודית והמועצה מותירות אותם באוהלים ובפחונים, ולא מספקת להם שיכונים וצריפונים כפי שהובטח להם. הפגנה אשר נערכה אל מול בניין הסוכנות היהודית ב-24 במאי 1952 התמקדה בנושא זה[2]. החלטת הסוכנות הייתה להעביר את יושבי המעברה לראשון לציון, שם הם יוכלו לקבל שיפור בתנאי החיים לפי דרישתם. לאחר קבלת ההחלטה פתחו יושבי המעברה ב-1 באוגוסט בשביתה שנמשכה 48 שעות כאות מחאה[5]. לאחר מכן, בשנת 1953, הועברו חלק מיושבי המעברה לשיכוני קבע בבת-ים. בשנת 1956 הוקמה בבת ים מעברה[6] לשיכון 2000 משפחות ממצרים[1] ובשנת 1958 הגיעה אוכלוסיית העיר והמעברה לכ-30,000 איש[7].
סוף המעברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המעברה החדשה התקיימה עד שנות השמונים כאשר ב-1980 נותרו בה רק 115 משפחות. עיריית בת-ים תכננה לפנות 70 משפחות מהמעברה עד סוף 1980. מעברת בת-ים הייתה אחת המעברות האחרונות שחוסלו באופן סופי[8].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 מחבר לא ידוע, "מעברה בשביל עולי מצרים תוקם בבת-ים", הצפה, 12.12.1956, עמוד 4
- ^ 1 2 שלמה סמוכה, "האמת על המעברה", קול בת-ים, אוגוסט 1952, עמוד 10
- ^ 1 2 מחבר לא ידוע, "בת ים דורשת עוד מעברה", דבר, 8.4.1951, עמוד 4
- ^ מחבר לא ידוע, "האם דרושה מעברה נוספת בבת-ים", הד בת-ים, יוני-יולי 1952, עמוד 15
- ^ מחבר לא ידוע, "תושבי מעברת בת ים מסרבים לעבור לראשל"צ", הבוקר, 1.8.1952, עמוד 8
- ^ מפה עם סימון מעברה על גבול בת ים חולון בסמוך למרכז הרפואי לבריאות הנפש. 1959 (באנגלית), באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- ^ מחבר לא ידוע, "בת ים מתקרבת לשלוש רבבות", עיר ושמה בת-ים, עמוד 10
- ^ איטו אבירם, "כשבעים משפחות יפונו עד 1980 ממעברת בת ים", מעריב, ינואר 24, 1979, עמוד 20