מסיבת משחק (BDSM)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מסיבת משחק הוא אירוע חברתי מתחום ה-BDSM והפטישיזם, שהמשתתפים בו עוסקים בפעילויות שליטה ופטישיזם, באופן כללי או בפעילות מסוימת, במתחם המיוחד לכך הקרוי מועדון פטיש, כאשר משתתפי המסיבה הם אנשים בעלי נטיות דומות, המתכנסים במועדון לשם מימוש נטייתם.[1][2][3]

במסיבות משחק המתרכזות ביחסי שליטה, המארגנים לעיתים קרובות יספקו מכשירי BDSM מקצועיים כגון מכשירי קשירה למיניהם שנועדו לכבול ולאזוק את הנשלטים, בעוד משתתפי ומשתתפות המסיבה בדרך כלל מביאים עימם את האביזרים בעצמם, כגון שוטים, מקלות להלקאה, מחסומי פה ועוד.[2][3] במסיבות משחק המתרכזות בפטיש מסוים, כגון פוט פטיש, המארגנים יספקו ספות, תכשירי ניקוי כפות רגליים ומגבונים, וכן ישכרו את הנשים לצורך הפעילות.[4]

בדרך כלל מוצב במועדון בר או דוכן המספק שתייה ומקום לשיחות חברתיות בין משתתפי המסיבה, וכן קיים בדרך כלל חדר או פינה להחלפת בגדים (כגון בגדי פטיש) לצד האולם מרכזי לפעילויות הבדס"מ והפטיש.[5] כמו כן, בדרך כלל מסתובבים במועדון מפקחים, המשגיחים שחוקי המסיבה נאכפים,[6] כגון כללי בטיחות או חוקי פרטיות המשתתפים ועוד.[2]

ברוב מסיבות המשחק לא קיימת חובה על הנוכחים להשתתף בפעילות אקטיבית של המסיבה,[1] ואפשרי מבחינת המעוניינים בכך להיות מציצנים בלבד.[5] עם זאת, לא מקובל לגעת באנשים, בציוד BDSM או באביזרים ללא אישור והסכמה של בעליהם, וכמו כן לא מקובל להפריע במהלך הסשנים בכל דרך שהיא.[5]

מסיבת משחק יכולה להיות מקום בטוח עבור סשנים ומפגשי פטיש או BDSM ראשוניים עבור האדם המעוניין בהם.[2] לעיתים קרובות קיימת ביד המארגנים רשימה שחורה של אנשים שבעבר עברו על כללי המסיבות, והם אינם מורשים להיכנס לאירועים מעין אלו, כך שהמשתתפים יכולים לדעת שהם בחברה בטוחה ושפרטיותם תישמר.[6]

בחלק מהמסיבות ישנה הזמנה פתוחה עבור כלל הציבור (בהזמנה מראש), בעוד במסיבות אחרות האירוע מיועד עבור חברי מועדון בלבד, או עבור אנשים המוכרים למארגנים. ייתכנו גם קודי לבוש מסוימים (כגון איסור על בגדי רחוב), או מגבלות של כניסה בזוגות בלבד (שולטת ונשלט וכו') או איסור על גברים להסתובב ללא קולרים ועוד. חלק מהמסיבות גובים תשלום בכניסה למועדון, בעוד במקומות אחרים חוקי האזור אוסרים לגבות תשלום כניסה אך גובים תשלום מראש (עד לתאריך מוגדר כלשהו).

כמות וסוג המגע המיני המותר בין המשתתפים משתנה ממסיבה למסיבה ומעיר לעיר, בהתאם לחוקי המדינה המקומיים הנוגעים למיניות, ובהתאם לתקנות המסיבה, כגון תקנות לבוש ועירום ציבורי. במדינות שבהם הזנות מותרת ייתכן ויתאפשר לבצע אף יחסי מין בין המשתתפים, בעוד במסיבות אחרות תיאסר אפילו הסרת בגדים אף ללא מגע מיני. בשנת 2000 פלשה המשטרה למסיבת משחק בעיר אטלבורו שבמסצ'וסטס, ארצות הברית, לאחר שהגיעו אליהם דיווחים על הפרות סדר לכאורה של תקיפה ומוסר ציבורי.[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Brame G. (2001) Come Hither! A Commonsense Guide to Kinky Sex, Fusion Press, London, page 63.
  2. ^ 1 2 3 4 "Moser C., Demystifying alternative sexual behaviors, in Sexuality, Reproduction & Menopause, Volume 4, Issue 2". באוקטובר 2006. נבדק ב-2008-05-09. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 "Moser C., A Glossary of Terms Used by Sexual Minorities, reproduced from San Francisco Medicine, Volume 71, No. 10". בנובמבר–בדצמבר 1998. אורכב מ-המקור ב-2008-06-05. נבדק ב-2008-05-09. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "What it’s like to work at a foot fetish party", By Samantha Rea, Thursday 3 May 2018
  5. ^ 1 2 3 Newman F. (2004) The Whole Lesbian Sex Book: A Passionate Guide, Cleis Press, San Francisco, page 271-277.
  6. ^ 1 2 "Van de Mark B., Energy exchange, in The Gay & Lesbian Times". 3 במרץ 2005. אורכב מ-המקור ב-25 במאי 2011. נבדק ב-2008-05-09. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Paddleboro by Michelle Chihara - Nerve.com