מסגדי היפוסטיל מעץ מתקופת ימי הביניים באנטוליה

מסגדי היפוסטיל מעץ מתקופת ימי הביניים באנטוליה
Anadolu'nun Ortaçağ Dönemi Ahşap Hipostil Camileri
	מבט על פנים מסגד אפיון
	מבט על פנים מסגד אפיון
אתר מורשת עולמית
	מסגדי היפוסטיל מעץ מתקופת ימי הביניים באסיה הקטנה
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2023, לפי קריטריונים 1, 2 ו-4
כולל	5 שטחים נפרדים
שטח האתר	6.1 דונם
שטח אזור החיץ	366.6 דונם
מידע כללי
סוג	מסגד
מיקום	Konya Province
מדינה	טורקיה
זרם	אסלאם
הקמה ובנייה
סגנון אדריכלי	אדריכלות סלג'וקית (אנ')
קואורדינטות	38°45′18″N 30°31′46″E / 38.755036111111°N 30.529575°E
	אנקרה איסטנבול איזמיר בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר קייסרי סמסון ארזורום גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים; האגאי; הים התיכון הים השחור ארסלנהנה אשריפאולו מהמוט ביי סיווריהיסר אפיון

מסגדי היפוסטיל מעץ מתקופת ימי הביניים באנטוליה (בטורקית: Anadolu'nun Ortaçağ Dönemi Ahşap Hipostil Camileri) הם אתר מורשת עולמית תרבותי הכולל חמישה מסגדים סלג'וקיים באנטוליה שבנייתם מתוארכת לסוף המאה ה-13 ואמצע המאה ה-14. חמשת המסגדים הוכרזו אתר מורשת עולמית ב-17 בספטמבר 2023 במהלך המושב ה-45 של ועדת המורשת העולמית בריאד בערב הסעודית.^[1]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסגדים ממוקמים בחמש נפות שונות של טורקיה המשתרעות מצפון לדרום במחוז מרכז אנטוליה. יחד מעידים חמשת המסגדים על האדריכלות של ימי הביניים באנטוליה, שממחישה מומחיות מתוחכמת בשימוש בעץ כאלמנט מבני וכאלמנט דקורטיבי עיקרי.

המאפיין את כל המסגדים באתר המורשת העולמית הוא תקרות שטוחות בנויות מקורות עץ הנשענות על עמודי עץ, סגנון המכונה היפוסטיל. כותרות העמודים הם או מוקרנס^[א] או כותרות שיש (שימוש משני מחורבות הערים היווניות). קירות המסגדים בנויים מאבני גזית וטיט. במקור היו לכל המסגדים גגות עפר שטוחים, אבל עם השנים הגגות הוחלפו לגגות משופעים מכוסים בנחושת או בעופרת. לשלושה מבין המסגדים יש תוכנית מלבנית דמוית בזיליקה, בעוד שלשני מסגדים יש תוכנית ייחודית המכונה קוּפֶה (Kufe) שבהם המעברים מקבילים לקיר המחראב.

בכל המסגדים בולטת אמנות הגילוף בעץ בעיצוב הדלתות, המינברים, העמודים, הכותרות, קורות העץ של התקרה והזיזים התומכים. האמנים השתמשו בכל סוגי העצים שגדלו בסביבתם: ארז, ערער, אורן, תפוח עץ, הובנה ורוזווד. העמודים היו עשוים מעצי ארז בלבד. בולטת במיוחד עבודת האמנות על דוכן המטיף, המינבר. בנוסף, האמנים השאירו כתובות שבהן פירטו את שמם ואת תאריך היצירה.

בנוסף לאמנות הגילוף בעץ יש בכל חמשת המסגדים דוגמאות ייחודיות לעיטורים בצבע. קורות העץ והזיזים התומכים בקורות, המוקרנס בכותרות העמודים מעוטרים בציורים של צורות גאומטריות או פרחים תוך שימוש בפיגמנטים טבעיים.^[2]

המסגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן פירוט המסגדים:

סידורי	שם	שם במקור	קואורדינטות	שטח בדונם	שטח אזור החיץ בדונם	תיאור
1	המסגד הגדול של אפיון	Afyonkarahisar Ulu Camii	38°45′18″N 30°31′46″E / 38.755°N 30.529444°E / 38.755; 30.529444	1.3	31.1	המסגד נבנה בשנים 1272–1277 על ידי האסן נוסרטידין (Hasan Nusretüddin).^[3] האדריכל שלה היה האמיר האק ביי (Hac Bey). זוהי דוגמה לארכיטקטורת מסגד העץ האנטולי מהתקופה הסלג'וקית. גג קורות עץ המכסה תשע ספינות נתמך ב-40 עמודי עץ עם כותרות באיכות גבוהה בעיטור נטיפים.^[4] הספינה האמצעית מעט רחבה יותר מהאחרות, ומעט גבוהה יותר. סביב גומחת התפילה בשיש כתובים כמה פסוקים מהקוראן. שם מצוין גם תאריך הבנייה. בשנת 1341 בוצע שיפוץ ראשון על ידי מוינודין אמיר עבדוללה ביי (Muinuddin Emir Abdullah Bey), כתובת המציינת זאת ניתן למצוא בדלת הקדמית המזרחית. המבנה השתמר בצורתו המקורית עם גג שטוח, אולם גג חדש נוסף במהלך שיקום עדכני יותר. הצריח עשוי לבנים עם צורות מעוינות מזוגגות לקישוט, שריד נדיר מתקופת הסלג'וקים.
2	מסגד אהי שרפדין (ארסלנהנה)	Ahi Şerefeddin (Arslanhane) Camii	39°56′12″N 32°51′55″E / 39.936667°N 32.865278°E / 39.936667; 32.865278	1.6	48.8	המסגד נמצא ברובע העתיק של אנקרה ליד טירת אנקרה (אנ'), בגובה 947 מטר מעל גובה פני הים כשהוא משקיף על אנקרה. הוא נבנה בתקופת שלטונו של מסוד השני (אנ') מסולטנות רום בשנת 1290. האדריכל שלו היה אבובקיר מהמט (Ebubekir Mehmet).^[5] הוא הוזמן על ידי שני מנהיגי אהי (אנ') בשם היסמטין (Hüsamettin) והסנדין (Hasaneddin). עם זאת, בשנת 1330, הוא תוקן על ידי מנהיג אחר של האהי בשם שרפדין (Şerefeddin) שעל שמו קרוי המסגד. לאחר מספר תיקונים קלים המסגד שוחזר בשנים 2010–2013.^[6] המסגד משתרע על שטח של 400 מטרים רבועים ויש לו מינרט אחד. גג העץ שלו נתמך ב-24 עמודי עץ גדולים.^[7] יש לו 3 שערים ו-12 חלונות.^[5] המחראב מעוטר באריחים סלג'וקים. חומר הבנייה הוא בעיקר שימוש משני מבניינים קודמים. קברו של שרפדין פונה למסגד. היה פסל אריה שהיה קבור בקירות המסגד של שרפדין. לכן השם העממי של המסגד הוא Aslanhane כלומר "בית האריה".^[8]
3	המסגד הגדול של סיווריהיסר	Sivrihisar Ulu Camii	39°27′03″N 31°32′14″E / 39.450944°N 31.537342°E / 39.450944; 31.537342	1.3	52	המסגד נבנה על ידי לשקר אמיר ג'אללדין עלי (Leşker Emir Celaleddin Ali) בשנים 1231–1232 בתקופת שלטונו של הסולטאן קאיקובאד הראשון (אנ') מסולטנות רום (שלט 1220–1237). מאוחר יותר בוצעו שני שפוצים, בשנת 1275 על ידי העוצר אמינידין מיקאיל בין עבדוללה (Eminüddin Mikail bin Abdullah), ובשנת 1440 על ידי היזיר ביי (Hızır Bey), השופט הראשון באיסטנבול. שטח הקרקע של המסגד הוא 1,485 מטרים רבועים. יש לו תוכנית מלבנית. הקירות החיצוניים עשויים אבני גזית. יש לו ארבע כניסות. כתובות בשיש המציגות את תאריכי השפוצים ההיסטוריים נמצאות על השער הצפוני והמזרחי. הגג מכוסה ברעפים, שהוחלפו ביריעת עופרת. בפנים הגג נישא על ידי 67 עמודי עץ בפנים, מתוכם חלקים עליונים מעוטרים על ידי חריטות צבועים בעיקר בצבעי ירוק, אדום ושחור של צורות מסורתיות. חלק מהעמודים עומדים על בסיס אבן. יש שש ספינות בכיוון מזרח-מערב. הספינות האמצעיות גבוהות יותר מהאחרות הדומות לאוהלים הטורקים ההיסטוריים ששימשו בעידן הנוודים של מרכז אסיה. המינבר של המסגד, הדוכן, הוא יצירת מופת שנעשתה על ידי הוראסנלי איבני מהמט (Horasanlı İbni Mehmet) בשנת 1245, והוא מפורסם בעיטורים שלו בעיצוב גאומטרי ופרחים חרוטים בעץ אגוז. משעריים שהמינבר הובא לכאן ממסגד סיווריהיסר קיליץ', שנהרס ב-1924. המינרט הוסף על ידי אוסמאן אולו האג'י הביב (Osman oğlu Hacı Habib) בשנים 1409–1410 על פי הכתובת.
4	מסגד מהמוט ביי	Mahmut Bey Camii	41°28′48″N 33°41′12″E / 41.479889°N 33.686750°E / 41.479889; 33.686750	0.2	65.4	המסגד הוזמן על ידי מהמוט ביי, משושלת ג'אנדר (אנ') בשנת 1366. המסגד ייחודי בטכניקת הבנייה שלו, שכן לא נעשה שימוש במלט בבנייה, למעט המחראב. גם הגג נבנה ללא שימוש באלמנט מתכת כלשהו. למעשה, הוא ידוע גם בשם Çivisiz camii שפירושו "מסגד ללא מסמרים". תוכנית המסגד היא מלבנית. זהו אחד המסגדים הראשונים עם עמודי עץ וגג עץ באנטוליה. החלק החיצוני של המסגד נבנה מאבן חצובה. תקרת הבניין ניצבת על ארבעה עמודים. בתוך המסגד, כל משטחי העץ מעוטרים בקישוטי צבע צמחיים. שער המסגד, שהיה יצירת מופת של אמנות. כעת הוא שמור במוזיאון האתנוגרפיה של קסטאמונו (אנ'). העתק של השער המקורי הותקן במקום.
5	מסגד אשריפאולו	Eşrefoğlu Camii	37°41′00″N 31°43′07″E / 37.683417°N 31.718667°E / 37.683417; 31.718667	1.7	169.5	במהלך השנים האחרונות של סולטנות רום, מושלים שונים של הסלג'וקים נהנו מעצמאות חלקית. הם הקימו נסיכויות עצמאיות למחצה משלהם בשם נסיכויות בייליקיות. אשרפידס (אנ') (1280–1326) היה בייליק קטן במרכז מערב אנטוליה. לאחר 1288 בנה סילימאן ביי, הביי השני של אשרפידס מחדש את העיר ביישהיר (Beyşehir) כבירה של הבייליק שלו. אף על פי שהבייליק שלו היה מעצמה פוליטית חסרת חשיבות יחסית, העיר פרחה כאחד ממרכזי התרבות של העולם הסלג'וקי. בשנת 1296, הוא הזמין מסגד בביישהיר, אחד המסגדים הגדולים ביותר בתקופת הבייליקים. הוא מת בשנת 1302 ונקבר בקבר ליד המסגד. תוכנית המסגד מלבנית; 31.8 על 46.55 מטר. אבל הפינה בצד הצפון-מזרחי מוגדלת כדי לפנות מקום לשער הראשי. מידות השער הן 7.1 על 10.1 מטר. ישנם שני שערים קטנים יותר ו-35 חלונות. הגג נתמך ב-42 עמודי עץ. אורכו של כל עמוד הוא 7.5 מטר. הקוטר שלהם הוא 40 סנטימטרים.^[9] בניגוד לרוב מבני העץ הסלג'וקים האחרים, המסגד הזה שרד והוא משמש לתפילות סדירות. עמודי העץ עשויים ארז ועל פי המסורת שבעל פה הם הושרו באגם ביישהיר במשך שישה חודשים לפני השימוש במבנה. במרכז המסגד יש בור שלג. עד לתקופות האחרונות יחסית (שנות ה-40), מילאו את הבור בשלג מההרים הסמוכים. השלג הזה גם קירר את המסגד במהלך הקיץ וגם סיפק את הלחות הדרושה לתשתית העץ.^[10]