מנשה (מחזה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנשה
Manasse
העמוד הראשון של "מנשה" (1900)
העמוד הראשון של "מנשה" (1900)
כתיבה רונטי רומאן
מדינה רומניה
סוגה דרמה ב-4 מערכות
הצגת בכורה 12 במרץ 1901
שפה רומנית
מנשה
Manasse
בימוי Jean Mihail עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט Jean Mihail עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1925 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 84 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט רומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ראינוע
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המחזה מנשהרומנית: Manasse) נכתב על ידי המחזאי היהודי רומני רונטי רומאן (שם העט של ארון בלומנפלד) ופורסם לראשונה ב-1900, ברומנית, בבוקרשט. המחזה הוסרט והיה נושא למחלוקת ציבורית.

ביאשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הצגת הבכורה של המחזה הכינו בברכת המועדון הציוני של יאשי, שגם דאגו להפיץ חלק מהכרטיסים. לפי דיווח עיתונאי מהתקופה, היו אישים יהודים שהשיבו את הכרטיסים, שהוצעו להם, בטענה שמדובר במחזה מעודד התבוללות.

הבכורה הייתה ב-12 במרץ 1901 על בימת התיאטרון הממלכתי של יאשי.

בבוקרשט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 במאי 1904 הגיע המחזה "מנשה" לבוקרשט. את המחזה הציגה קבוצת שחקנים בהנהגתו של השחקן בן יאשי, Gheorghe Cârje (גאורגה קרז'ה). ההצגות נערכו בגן רשקה. ההצלחה של המופעים עוררה את תשומת הלב של התיאטרון הממלכתי של בוקרשט, שהכניס את המחזה לרשימת המופעים של עונת 1904 - 1905. הצגת הבכורה בתיאטרון הממלכתי של בוקרשט הייתה ב-5 בפברואר 1905 ובמהלך שני החודשים עד סוף העונה ההצלחה הייתה גדולה.

לאור ההצלחה, אלכסנדרו דאבילה, מנהל התיאטרון, השאיר את ההצגה גם לעונה 1905 - 1906.

פרשת מנשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלי קשר ישיר להצגה של המחזה "מנשה", ברומניה ובמיוחד בבוקרשט, היה מאבק של החוגים הלאומיים הרומנים נגד התופעה של הצגות תיאטרון צרפתיות, בצרפתית, בתיאטראות הרומניים. החוגים הלאומיים הרומנים צירפו גם את המחזה "מנשה" לרשימת המטרות, שהותקפו על ידם, כמטרות לא רומניות. המחזה "מנשה" נכתב ברומנית, הוצג ברומנית ועסק בעלילה המתרחשת ברומניה ולמרות כל אלה נכלל בין המחזות ה"לא רומניים" בגלל היות מחברו יהודי.

הצגה של המחזה, שתוכננה ל-12 במרץ 1906, בוטלה בלחץ הסטודנטים הרומנים המוסתים על ידי ניקולאה יורגה. למחרת, ב-13 במרץ, בכיכר שלפני התיאטרון הלאומי, היה עימות אלים בין הסטודנטים, שחסמו את המעבר לתיאטרון ובין הצבא והמשטרה[1]. בנוסף לערכו הספרותי, למחזה זה הייתה השפעה ניכרת ביחסים שבין יהדות רומניה ודעת הקהל הרומנית והיה סיבה ישירה להפגנות סטודנטים, שהובילו לאיסור הצגת המחזה בתיאטרון הממלכתי של בוקרשט במחצית הראשונה של המאה העשרים.

תוכן המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה, שבמרכזו סיפור אהבה בין משפטן רומני נוצרי צעיר וצעירה יהודייה, נוקט עמדה כלפי חוסר הסובלנות הדתי בשני הצדדים ובכך עורר נגדו ציבורים מסוימים. מנשה הוא הסב היהודי הנזעק לנסות למנוע את הנישואים של נכדתו, לליה (לאה) עם עורך הדין מאתיי פרונזה.

הדמויות המרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנשה כהן - הדמות המרכזית, יהודי השומר באדיקות על המסורת, מתגורר בעיר שדה
  • נסים כוחנוביץ', בנו של מנשה כהן ואביה של לליה, בנקאי בבוקרשט
  • אסתר כוחנוביץ', אשתו של נסחם ואם לליה
  • לליה (לאה) כוחנוביץ', בתו של נסים
  • לאזר כוחנוביץ', בנו של נסים
  • מאתיי פרונזה, עורך דין רומני נוצרי המקווה לשאת את לליה
  • נטליה פרונזה, אחותו של מאתיי
  • זליג שור, מתווך יהודי שופע הומור עממי
  • אמיל הורן, יהודי המקווה לשאת את לליה
  • רוזה בלום, סטודנטית יהודייה לרפואה

המשכים, עיבודים ותרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הוצג בהצלחה רבה בתיאטראות פרטיים ברומניה, תורגם ליידיש על ידי יעקב שטרנברג וב-1925 זכה לגרסה מוסרטת בבימויו של ז'אן מיכאיל ותסריט של סקרלט פרודה - ההפקה הייתה של איזידור גולדברג.

אחרי מות מנשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מותו של רונטי רומאן, ב-1915, פרסם אדריאן וראה מחזה המשך בשם "אחרי מות מנשה" (ברומנית: Dupa moartea lui Manasse) המציב את הדמויות במרחק של עשר שנים, לאחר מותו של מנשה. מחזה זה מתמקד באווירה האנטישמית ויוצר דרמה הנובעת מהיותו של המשפטן הרומני נשוי ליהודיה, מכשול ענק ביכולתו להתקדם[2].

במקום דמותו של היהודי מנשה, השומר באדיקות על המסורת היהודית, מוסיף וראה את דמות בן דודו של מאתיי פרונזה, טנאסה פרונזה, אנטישמי המתנגד בתוקף למינוי בן משפחתו כשר, בגלל היותו נשוי ליהודיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]