מנפרד רייפר
 | |||
| לידה |
3 בינואר 1888 האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1952 (בגיל 64) תל אביב-יפו, ישראל | ||
| מפלגה | המפלגה היהודית הרומנית | ||
| |||
  | |||
מנפרד מאיר רייפר (בגרמנית: Manfred Reifer; 3 בינואר 1888 – 21 במרץ 1952) היה עיתונאי, סופר, היסטוריון ופוליטיקאי ישראלי יליד האימפריה האוסטרו-הונגרית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רייפר נולד ב-3 בינואר 1888[1] למשפחה יהודית דתית בכפר באניליב-פידהירני שבבוקובינה, אוקראינה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ועבר בהמשך להתגורר בצ'רנוביץ. הוא גדל בסביבה שהייתה ברובה דוברת יידיש ואוקראינית. עם זאת, את מרבית כתביו פרסם בגרמנית, שפת הדיבור בקרב היהודים המשכילים בבוקובינה.[2] במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האוסטרו-הונגרי.[3]
ב-1921 נבחר לייצג יחד עם מאיר אבנר והרב יעקב הופמן את יהודי בוקובינה בקונגרס הציוני העולמי ה-12.[4] ב-1926 ייסד את השבועון "Neue Jüdische Rundschau" (בגרמנית: "סקירה יהודית חדשה").[2] ב-1931 נבחר לכהן בפרלמנט של רומניה מטעם המפלגה היהודית הרומנית, וכיהן בתפקידו עד 1932. ב-1941, עם השתלטות ברית המועצות על חבל בוקובינה, ניצל מגירוש הפעילים הציוניים בבוקובינה לסיביר. רייפר סבל ממחלת לב, והרשויות התחשבו במצבו הבריאותי. לאחר שממלכת רומניה כבשה את האזור מחדש במסגרת מבצע ברברוסה, ניצל רייפר שנית. הוא לא שולח לטרנסניסטריה, לשם הוגלו היהודים מחבלי בוקובינה ובסרביה, בשל אותה מחלת לב ממנה סבל.[3] ב-1942 ייסד קרן סיוע ליהודים שגורשו לסיביר.[5]
ב-1943 עזב את צ'רנוביץ לבוקרשט, ובאפריל 1944 עלה לארץ ישראל דרך טורקיה.[6] הוא השתקע בתל אביב, שם נפטר ב-21 במרץ 1952.[2]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רייפר היה נשוי לינקה (יהודית) לבית קורן. בנם, תיאודור גדעון, יליד 1921, התנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, ונהרג בתאונת דרכים סמוך לבית דגן, ב-1943.[7] לשניים הייתה בת נוספת, בשם דיתה, ילידת 1919.[3]
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מסע המוות: יהודי בוקובינה בשואה, תל אביב: עם עובד, 1946
- "בוקובינה: היסטוריה, יהודים", יוסף קלוזנר (עורך), בתוך האנציקלופדיה העברית ז', תל אביב: חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, 1954, עמ' 927–932
בגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Hundertjähridge kampf um die judenemanzipation in Rumänien (1825-1925), Breslau, 1925
- Chaim Weizmann : der juedische Staatsmann, Czernowitz : Juedischer Klub "Masada", 1933
- Ausgewählte historische schriften, dokumenten-sammlung, Czernowitz: Societatea istorico-evreiascǎ, 1938
- Dr. Mayer Ebner: ein juedisches Leben, Tel Aviv: Olympia, 1947
- In den Vorhöfen des Heiligtums Sonette, Tel Aviv: Olympia, 1950
- Menschen und Ideen : Erinnerungen, Tel Aviv: Olympia, 1952
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dr. Manfred Reifer, באתר ארכיון המדינה
- ^ 1 2 3 "Markus Winkler, Manfred Reifer, in "Digitale Topographie der multikulturellen Bukowina (בגרמנית)
- ^ 1 2 3 Jürgen Matthäus, Jewish Responses to Persecution, Volume 3: 1941–1942, Rowman & Littlefield, 2013, pp. 105-106
- ^ התנועה הציונית בבוקובינה: מציונות לציון, באתר "ארגון עולמי של יהודי בוקובינה"
- ^ צ'רנוביץ, צ'רנאוץ (Czernowitz Cernăuţi), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- ^ Gaelle Fisher, Resettlers and Survivors: Bukovina and the Politics of Belonging in West Germany and Israel, 1945–1989, Berghahn Books, 2020
- ^ גדעון תיאודור רייפר ז"ל, באתר ההגנה