מניעת היריון בארצות הברית
על פי סקרים שנערכו בנוגע למניעת היריון בארצות הברית, כ-65% מהנשים דיווחו על שימוש באמצעים למניעת היריון[1]. במהלך השנים נחקקו במדינות השונות בארצות הברית חוקים הקשורים לאמצעי מניעה.
רקע והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד לתחילת המאה ה-19 לא נעשה בארצות הברית שימוש באמצעי מניעה, מסיבות רבות, שהעיקריות בהן היו חוסר ידע מדעי והתנגדות מוסדות הדת הנוצרית למניעת היריון. השיטות היחידות שהיו מקובלות היו מעקב אחר מחזור הביוץ, והתנזרות ממין לתקופות ארוכות.
החל מהמאה ה-19 החל בארצות הברית השימוש באמצעי מניעה שונים, בהם משגל נסוג, דיאפרגמות, קונדומים ושימוש בקוטלי זרע. בסקר שבוצע בשנים 1892 עד 1912 ובדק נשים מהמעמד הגבוה, נמצא כי רוב הנשים השתמשו באמצעי מניעה.
באמצע המאה ה-19 ראו אור מספר ספרים אודות אמצעי מניעה ותכנון משפחה. המרפאה הראשונה למניעת הריון בארצות הברית נפתחה ב-1916 על ידי מרגרט סנגר[2]. הפצת אמצעי מניעה נחשבה אז כפעילות לא-חוקית, אך הנורמות השתנו בשנים שלאחר מכן. בשנת 1930 השימוש באמצעי מניעה הפך למקובל, וברחבי ארצות הברית ובמדינות מערב אירופה נפתחו מרפאות לתכנון המשפחה.
חוקים נגד אמצעי מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהמאה ה-19 עד 1960[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמצע המאה ה-19 התחזקה בארצות הברית התנועה הפוריטנית, שעל פיה השימוש באמצעי מניעה נתפס כמנהג לא מוסרי המעודד זנות ומחלות מין. פעילי התנועה קידמו חוקים שהגבילו שיווק אמצעי מניעה וניסו למנוע הפצת ידע אודות מניעת הריון והפלה מלאכותית. התנועה הצליחה להעביר חוקים רבים שזכו לשם "חוקי קומסטוק", על שם אנתוני קומסטוק (אנ'), פעיל בולט בתנועה הפוריטנית. חוקים אלה אסרו מסחר וההפצה של "ספרות מגונה" ומוצרים המיועדים ל"שימוש לא-מוסרי", בהם אמצעי מניעה, תרופות להמרצת הפלה, צעצועי מין, מאמרים אודות מין ואף אסרו משלוח בדואר של מכתבים אישיים בעלי אופי מיני.
בתחילת המאה ה-20 אמצעי מניעה שווקו באמצעות תיאורים כוזבים כמו "עזרי נישואין" או "אביזרי היגיינה" ובבתי מרקחת נמכרו קונדומים בשם המוסווה "מוצרי גומי". בשנת 1914 החלה לפעול בארצות הברית התנועה למניעת הריון (אנ') בהנהגתה של מרגרט סנגר, שהניחה את היסודות לארגון "הורות מתוכננת". החוקים שנקבעו נגד אמצעי מניעה בוטלו באופן הדרגתי עד שנת 1942. בשנה זו פעלו בארצות הברית כ-400 מרפאות של "הורות מתוכננת".
משנת 1960 עד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1960 יצאה לשוק בארצות הברית הגלולה למניעת היריון ואושרה על ידי ה-FDA. הגלולה הפכה לפופולרית מאוד והשפיעה רבות על החברה והתרבות. השימוש בגלולה גרם לכך שנשים רבות יכלו ללמוד במכללות ולסיים תואר אקדמי[3].
פסק הדין Griswold v. Connecticut (אנ') משנת 1965 קבע כי מותר לשווק אמצעי מניעה, וכי זוגות נשואים רשאים להשתמש באמצעי מניעה. פסק דין זה ביטל את רוב חוקי קומסטוק. על אף זאת, באותה שנה 26 מדינות קבעו חוקים לפיהם נאסר על נשים לא נשואות להשתמש באמצעי מניעה[4]. ביל ביירד (אנ') נאבק לביטול חוקים אלה, והצליח בשנת 1972 בפסק הדין Eisenstadt v. Baird (אנ'), המעניק לכל תושבי ארצות הברית את הזכות להשתמש באמצעי מניעה.
בשנת 1970 נחקק סעיף X (אנ') בחוק שירותי הבריאות הציבוריים, כחלק מתוכנית "המלחמה בעוני", המאפשר מתן שירותי תכנון משפחה ואמצעי מניעה לבעלי הכנסה נמוכה ולבלתי-מבוטחים. מחקרים מצאו ששירותים אלה מצמצמים במידה משמעותית את מספר ההריונות הלא-מתוכננים וההפלות.
בשנת 1982 יצרני תרופות באירופה פיתחו שיטות לשלב פרוסטגלנדין עם חומרים נוספים הגורמים להפלה טבעית עד החודש הרביעי להיריון. תרופות אלה משווקות גם בארצות הברית.
בשנת 1997 ה-FDA אישר לשימוש את "גלולת היום שאחרי" שהפכה לזמינה ללא מרשם בשנת 2006. בשנת 2010 החלה להימכר גרסה מתקדמת יותר, שניתן להשתמש בה עד חמישה ימים לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים. גלולות אלה עוררו מחלוקת, מכיוון שמתנגדי ההפלות ראו בשימוש בהן סוג של הפלה[5].
חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה (2010) הכליל אמצעי מניעה בסל התרופות, וחברות ביטוח חויבו לספק אותם בהתאם לצורך. הביטוח ממומן על ידי המעסיקים.
בשנת 2016 נדון בבית המשפט העליון Zubik v. Burwell שבו ביקשו מעסיקים דתיים (שאינם כנסייה נוצרית) להימנע ממימון אמצעי מניעה לעובדיהם, מפני שהדבר נוגד את עקרונותיהם. כנסיות קיבלו מראש פטור מתאים במסגרת החוק. התביעה נדחתה.
בשנת 2019 פרסם דונלד טראמפ צו נשיאותי המאפשר למעסיקים לסרב לספק אמצעי מניעה במקרים שבהם הדבר נוגד את אמונתם הדתית. הצו בוטל על ידי בית המשפט הפדרלי. השופטת נימקה בדבריה: "ההשפעות השליליות של חוסר גישה לאמצעי מניעה, אפילו לתקופה קצרה, הן בלתי הפיכות."[6].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Products - Data Briefs, באתר המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, אוקטובר 2020 (באנגלית).
- ^ America's First Birth Control Clinic, באתר History Today, 10 באוקטובר 2016 (באנגלית).
- ^ Birth control access has contributed to women's wage increases, says new study, באתר CNBC, 26 בספטמבר 2019 (באנגלית).
- ^ A Brief History of Birth Control in the U.S. - Our Bodies Ourselves, באתר "Our Bodies Ourselves", 8 ביולי 2020 (באנגלית).
- ^ The Great Emergency Contraception Debate, באתר "Verywell Health", 12 באפריל 2020 (באנגלית).
- ^ Federal judge blocks Trump administration birth control rules, באתר NBC News, 15 בינואר 2019 (באנגלית).