מנחם מנדל הגר (צמח צדיק)
 | |||||
| לידה |
1830 כ"ד באייר ה'תק"צ  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1884 (בגיל 54 בערך) כ"ט בתשרי ה'תרמ"ה | ||||
| תקופת הפעילות |
?–1884 | ||||
| חיבוריו | צמח צדיק | ||||
| שם השושלת | חסידות ויז'ניץ | ||||
| אב |
חיים הגר מקוסוב | ||||
| צאצאים |
ברוך הגר | ||||
| |||||
  | |||||
רבי מנחם מנדל הגר (כ"ד באייר תק"צ, 1830 - כ"ט בתשרי תרמ"ה, 1884) היה המייסד והאדמו"ר הראשון בשושלת ויז'ניץ.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה קוסוב כבן זקונים לרבי חיים הגר הידוע בכינוי תורת חיים, את שמו קיבל על שם סביו רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב, בהגיעו לגיל 14 נשא לאשה את מרים מעניא בתו של רבי ישראל מרוז'ין, ובגיל 24 לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ד (1854) עבר לכהן כאדמו"ר בעיירה ויז'ניץ שם התגורר עד פטירתו.
היה ידוע כגאון מופלג בתורה והרבה לעסוק בלימוד, גדולי דורו העריצו מאוד את גדלותו בתורה והעבירו אליו שאלות סבוכות בענייני הלכה, לצד זה היה פזרן גדול בצדקה ובעניין זה נקשרו בשמו אגדות של ממש, את כל רווחיו מעסקים שהשקיע בהם אצל חסידיו הוקדשו כולם לצדקה, עם זאת בחייו האישיים היה סגפן גדול ומסופר עליו שלא היה מתחמם על יד התנור אפילו בלילות החורף הקרים.[1]
הוא נפצע קשה בקריסת מרפסת דירתו בעיירת הנופש מרינבד ונשקפה סכנה לחייו. תוצאות הפציעה ניכרו עליו[דרושה הבהרה] עד יום פטירתו. בתקופה שבה נפצע, נפטר באופן פתאומי בנו יעקב דוד הגר. ואגדה רווחת בקרב חסידי צאנז, מייחסת לרבי מצאנז הרב חיים הלברשטאם התערבות שמיימית, שבסופה היה מותו של הבן תחליף לחיי האב.[1]
תכנן לעלות לארץ ישראל ולהתגורר בצפת, שם גרו קבוצה מחסידיו, וכבר בשנת תרכ"ב רכש מקום תפילה בבית הכנסת האר"י, אך בני משפחתו הניאוהו מהתוכנית. גם מחותנו רבי יהושע רוקח מבעלז התנגד לעלייתו.[2]
לאחר מחלה קשה נפטר רבי מנחם מנדל בראשית שנת תרמ"ה ונטמן בבית הקברות בעיירתו ויזניץ.
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב ברוך הגר מויז'ניץ (אמרי ברוך) ממשיך דרכו של אביו בשושלת ויז'ניץ.
- הרב יעקב דוד הגר, חתן רבי משולם זוסיא מטשלומאט, נכד רבי זוסיא מאניפולי. נפטר בצעירותו.
- שרה, אשת רבי שמואל מסקאהל, בנו של רבי יהושע רוקח מבעלז.
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צמח צדיק, מאמרים על התורה ועל המועדים, טשערנאוויץ, תרמ"ה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב יוסף ויינר, הצמח צדיק, בני ברק, תשמ"ט
- יצחק אלפסי, תפארת שבמלכות: בית קוסוב - וויז’ניץ, תל אביב, תשכ"א
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 נר ישראל חלק ו' עמ' קפח - קצה.
- ^ חשיפה! תוכניתו העלומה של הרה"ק הצמח צדיק מוויזניץ לעלות לארץ הקודש. מסמך רכישת מקום עבורו בבית הכנסת האר"י. צפת, תרכ"ב.