מנחם מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם מאיר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 23 בנובמבר 1924
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בדצמבר 2014 (בגיל 90)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנחם מאיר (23 בנובמבר 1924[1]12 בדצמבר 2014) היה צ'לן ומוזיקאי ישראלי, בנה של ראש ממשלת ישראל הרביעית גולדה מאיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחם מאיר נולד בירושלים בשם מנחם מאירסון לגולדה ולמוריס מאירסון. כשהיה כבן שנה וחצי נולדה אחותו שרה (לימים שרה רחבי). תקופת ילדותם עברה בעוני, כך לדברי אמם.

בצעירותו למד בקונסרבטוריון למוזיקה בתל אביב, וניגן בשלישייה עם הפסנתרן מנחם פרסלר והכנר נקדימון טובין.[2] בשלב מאוחר יותר נסע לארצות הברית, שם השלים תואר ראשון בבית הספר מנהטן למוזיקה ותואר שני באוניברסיטת קונטיקט. בשנת 1953 הופיע לראשונה בקרנגי הול.[3]

מאיר למד אצל דירן אלכסניאן ואנטוניו יניגרו, אשר מאוחר יותר שימש כעוזרם באוניברסיטת מוצרטיאום. כמו כן למד אצל פבלו קזאלס.[4][5] בסוף שנות ה-60 לימד בניו הייבן.[5]

בשנת 1970 מונה מאיר למנהל הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב (קונסרבטוריון שטריקר), וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1980.[6] לאורך השנים ניגן מאיר בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ובתזמורת רשות השידור. הוא הופיע בישראל, באירופה ובאמריקה.[4]

בשנת 1977, כשנה לפני פטירת אמו, השתתף בתוכנית "חיים שכאלה" מיוחדת שהוקדשה לה.[7] בשנת 1983 פרסם באנגלית את ספרו "My Mother Golda Meir: A Son's Evocation of Life with Golda Meir".

בשנת 1986, בתקופת לימודי בניו בארצות הברית, ביקש מאיר להתקבל כצ'לן לתזמורת הסימפונית של דקוטה הצפונית.[8]

הרפרטואר המוזיקלי של מאיר כלל יצירות רבות לצ'לו, והוא נהג לבצע גם יצירות שונות שהוקדשו לו על ידי מלחינים ישראלים שונים. בין היתר, הוא הופיע בבכורה עם יצירות של יחזקאל בראון וארטור גלברון, עמם היה מיודד. עד ערוב ימיו הוא נהג להעביר כיתות אמן על בסיס קבוע,[4] בין היתר באוניברסיטת מוצרטיאום, בעיירה Cividale del Friuli באיטליה, ובפסטיבל הקיץ בברונסוויק, מיין. כמו כן שימש כשופט בתחרות הבינלאומית למוזיקה קאמרית בסיציליה.[5]

מאיר מיעט להתראיין לתקשורת הישראלית. בראיון עם נעמה לנסקי שנערך בשנת 2013,[4] תיאר את אמו בחיוב רב, כאישה החלטית וכמנהיגה: ”רבים הכירו ביכולותיה. אצלה לבן היה לבן, שחור היה שחור. לא היה אפור. היא ידעה לקבל החלטות, היו בה רגישות וחוכמה רבה, והיו שומעים לה.”

מאיר נפטר בדצמבר 2014, ונטמן בבית העלמין בקיבוץ רבדים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר היה נשוי לחנה לבית לוצקי, אך השניים התגרשו לאחר חמש שנות נישואים. הם היו הורים לבת, מאירה, שנולדה עם תסמונת דאון. לאורך השנים הוצגו מנחם מאיר ואמו גולדה כמי שהתנכרו למאירה. מנחם מאיר אישר בראיון כי היה לו קשר רופף עם בתו. חנה, שהייתה כלכלנית במקצועה, נישאה בשנית לישעיהו וינברג.[9]

לאחר מכן נישא מאיר בשנית לאילה-ציפורה (איה), פסיכיאטרית ילדים ובתו של האדריכל יעקב פינקרפלד.[10] לזוג נולדו שלושה ילדים: אמנון, דניאל וגידי (גדעון).

במשך שנים רבות התגורר הזוג מאיר בשכונת רמת אביב, בצמידות לאחותו של מאיר, שרה רחבי, ובעלה זכריה (באותו הבניין שבו התגוררה גולדה מאיר עצמה).[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Menahem Meir, My Mother Golda Meir: A Son's Evocation of Life with Golda Meir, Arbor House, 1983.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסי גולדשטיין, גולדה: ביוגרפיה, עמ' 57.
  2. ^ Benjamin Ivry, Menachem Pressler’s Life in Music From Kristallnacht to Lang Lang, Forward, ‏24 באוגוסט 2016
  3. ^ Nite in Israel, The Sentinel, ‏18 בדצמבר 1958
  4. ^ 1 2 3 4 נעמה לנסקי, ריאיון נדיר עם הבן של גולדה מאיר, באתר ישראל היום, ‏4 בספטמבר 2013
  5. ^ 1 2 3 Menachem Meir (Meyerson), Geni
  6. ^ הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה. קיצור תולדות הזמן., באתר הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה
  7. ^ חיים שכאלה - גולדה מאיר 1977 | כאן 11 לשעבר רשות השידור, באתר יוטיוב
  8. ^ רן דגוני, בנה של גולדה מאיר רוצה להצטרף לתזמורת בארה"ב, באתר מעריב, ‏22 באוגוסט 1986
  9. ^ 1 2 שרית ישי לוי, הוא לא נטש, היא עוד מחכה, באתר חדשות, ‏2 באוגוסט 1985
  10. ^ פרופ' רם גופנא, בית פינקרפלד, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"