מנחם ינקוביץ
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
23 באפריל 1932 שטפנשט, רומניה  |
|---|---|
| נהרג | 6 ביוני 1967 (בגיל 35) |
| תאריך עלייה | 1948 |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 סמל |
| עיטורים | |
|
עיטור המופת | |
  | |
מנחם ינקוביץ (23 באפריל 1932 - 6 ביוני 1967), היה חייל צבא הגנה לישראל, מקבל עיטור המופת.
נולד למשה ואיטה ביום י"ז בניסן ה'תרצ"ב (23 באפריל 1932) בעיר שטפנשטה ברומניה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1948. אחרי שעבר מנחם את מחנות המעצר בקפריסין הגיע לארץ שם התחיל ללמוד במשק הפועלות בחדרה. מנחם היה במסגרת עליית הנוער עבד כמחסנאי בבית האריזה של "תנובה אכספורט" שם.
בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
גויס לצה"ל בחודש אפריל 1950 שם שירת בחיל ההנדסה. מדי פעם היה נקרא לשירות מילואים.
ערב מלחמת ששת הימים נקרא לדגל ובקרב על ג'נין שימש כחובש פלוגתי. ביום השני לקרבות, כ"ז באייר ה'תשכ"ז (6 ביוני 1967), הוא פעל עם פלוגתו במשימת חילוץ צוותי טנקים שהיו נתונים להתקפות שריון וחיל רגלים ירדני. באותו קרב זינק פעמים מספר מהזחל"ם תחת אש מדויקת ויעילה ותוך חירוף נפש פנה לפצועים, חבש וטיפל בהם, והמשיך בפעולה זו עד שנפגע מטנק אויב - ונפל.
הניח אשה וילד; בנפלו הייתה אשתו בהריון.
הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר לבית הקברות הצבאי בנתניה.
צוין לשבח על ידי אלוף פיקוד הצפון על אומץ לב ומסירות למופת. ב"ספר הגבורה" בהוצאת אגודת העיתונאים תל אביב וניצולי ברגן בלזן, תואר קרב הגבורה שלו. בחוברת "לזכרם" לזכר גיבורי עוצבת "ברק" בהוצאת חבריו לנשק ואף בחוברת "לוחמי ההנדסה בגבורתם" הונצח שמו. עמוד עליו ועל פרטים מחייו נמצא ב"תהילת נצח לבני נתניה שנפלו על משמרתם". כן הונצח שמו בספר "אנשי הפלדה".