מנורת נפט
מנורת נפט היא מנורה או מכשיר תאורה אחר אשר משתמש בקרוסין ("נפט") כחומר בעירה. רוב המנורות מוחזקות בתא זכוכית; ניתן להשתמש במנורות על שולחן, או להשתמש במנורות כמו פנסים ידניים לתאורה ניידת. בדומה למנורות שמן, הן שימושיות לאזורים ללא חשמל, באתרי מחנאות ובמהלך הפסקות חשמל. מנורות נפט (שנקראו לוקס) היו בשימוש נרחב בארץ עד לשנות ה-30. בעקבות התרחבות השימוש בחשמל הלך ופחת השימוש במנורות אלו.
מנורות נפט נמצאות בשימוש רב באזורים כפריים באפריקה ובאסיה, במקומות האלו למרבית האוכלוסייה אין גישה לחשמל והדבר יקר מדי בשבילם. מנורות נפט צורכות כ-77 מיליארד ליטר דלק בשנה (בערך 1.3 מיליון חביות נפט ליום[1]), לשם השוואה דלק סילוני אמריקאי נצרך בכמות של כ-76 מיליארד ליטרים בשנה[2].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיעוד הראשון של מנורה שמשתמשת בשמן גולמי ועל פיו ממציא מנורת השמן הגולמי היה האלכימאי הפרסי "אל ראזי" שחי במאה ה-9, אל ראזי התייחס להמצאתו בספרו "אל אסאר" (בתרגום לעברית: ספר הסודות)[3].
בשנת 1846 המציא הממציא הפולני אברהם פינאו גסנר תחליף לשמן (ובפרט לשמן הלוויתן שהיה נפוץ במהלך המאה ה-19) כדלק לתאורה והשתמש בנפט ובשנת 1853 איגנצי לוקשביץ' בנה מנורה ראשונה. עם חלוף השנים תפסה המצאתו תאוצה והפכה לאחד מגופי התאורה הנפוצים ביותר לפני המצאת החשמל ופריסתו ברחבי העולם[4][5].
במאי 1857 הותקנה בבוקרשט תאורה ציבורית בעזרת נפט מזוקק ובכך הייתה בוקרשט העיר הראשונה שהשתמשה במנורות נפט לצורך תאורה.
בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד[6] מובאת מחלוקת לגבי טלטול מנורת נפט. האמורא רב יהודה אסר לטלטלה משום שהנפט גורם לריח מסריח ולכן המנורה אינה ראויה לשום שימוש בשבת. לעומתו, האמוראים רבה בר נחמני ורב יוסף התירו לטלטל מנורת נפט, וכך נפסק להלכה. הנימוק לדעתם של המתירים מוסבר על ידי האמורא רבא בכך שמנורת הנפט ראויה לשימוש כדי לכסות בה כלי אחר. רבא מבאר שהדבר אינו דומה לאבנים שבחצר האסורות בטלטול אף על פי שגם בהן ניתן לכסות כלים, שכן אבנים אינם כלים כלל, לעומת מנורת נפט ש'יש עליה תורת כלי'.
הראשונים[7] דנו האם ההיתר הזה נאמר אפילו לדעת רבי יהודה האוסר במוקצה מחמת מיאוס. במנורת נפט העשויה מחרס, ברור שרבי יהודה יאסור, שהרי היא מאוסה לא פחות ממנורת שמן העשוי מחרס. לעומת זאת, נחלקו הראשונים בשאלה מה תהיה דעת רבי יהודה במנורת נפט העשויה ממתכת שאינה נהיית מאוסה למגע, אלא רק בעלת ריח דוחה. לדעת התוספות, רבה ורב יוסף שהתירו מנורת נפט מסריחה, התירו זאת אפילו לדעת רבי יהודה. אך לדעת הרמב"ן מנורת נפט בעלת ריח דוחה מאוסה יותר ממנורת חרס שרק מאוסה למגע, ורבי יהודה בוודאי יאסור בה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ynet, מחאה בנפאל: מהדורת חדשות לאור עששית, באתר ynet, 6 בפברואר 2011
- technology/hurricane-lantern מנורת נפט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Jean-Claude Bolay, Alexandre Schmid, Gabriela Tejada Technologies and Innovations for Development: Scientific Cooperation for a Sustainable Future, Springer, 2012 ISBN 2-8178-0267-5 page 308.
- ^ ^ Energy Information Administration. "U.S. Prime Supplier Sales Volumes of Petroleum Products".
- ^ Zayn Bilkadi (University of California, Berkeley), "The Oil Weapons", Saudi Aramco World, January–February 1995, pp. 20–27.
- ^ "The Petroleum Trail". אורכב מ-המקור ב-2009-08-28.
- ^ "Pharmacist Introduces Kerosene Lamp, Saves Whales". History Channel.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ו, עמוד א'
- ^ ראה בםירוש התוספות שם
