מנוח ליידה-טדסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנוח ליידה-טדסקו
מנוח ליידה-טדסקו, מרץ 1928
מנוח ליידה-טדסקו, מרץ 1928
לידה 19 באוגוסט 1895 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בינואר 1982 (בגיל 86) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני, הקונסרבטוריון של פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנוח ליידה-טדסקואנגלית: Manoah Leide-Tedesco;‏ 19 באוגוסט 1895 - 29 בינואר 1982) היה מלחין, מנצח וכנר יהודי-אמריקאי ממוצא איטלקי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראנקווילו מנוח ליידה-טדסקו נולד בסיניגאליה, איטליה, אבל גדל בנאפולי. אביו, לאזארו ליידה-טדסקו, שבא במקור מרג'ו אמיליה, היה לרב הקהילה היהודית של נאפולי רבתי בשנים 1904 - 1941 והרבה הראשי של נאפולי.[1] מנוח ליידה-טדסקו גדל במשפחה מוזיקלית של מלחינים, זמרים ונגנים. אחיו, אנריקו ליידה (1887 - 1970) היה צ'לן קונצרטי ומנצח תזמורת, שניצח על תזמורת אטלנטה הראשונה משנת 1920 עד 1930.[2]

ליידה-טדסקו למד באוניברסיטת נאפולי והמשיך את לימודיו לתואר שלישי בצ'כוסלובקיה (1925 - 1931), שם קיבל תוארי דוקטור בבלשנות ובסוציולוגיה. הוא המשיך את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון של פראג, אצל אילדבראנדו פיצטי, יוזף סוק וקארל בולסלב ייז'אק.

בשנים 1922–1923 ניצח ליידיה-טדסקו על רבות מן התזמורות הסימפוניות הראשונות במעלה במרכז אירופה, בהן התזמורת הפילהרמונית של פראג, הפילהרמונית של וינה והפילהרמונית של פרסבורג. במהלך תקופה זו נמסרו לידיו ביצועי בכורה של יצירות מאת מוריס ראוול ("הילד והקסמים" ו"אלבוראדה דל גרציוזו") "הכובע משולש הפינות" ו"האהבה הקוסמת" של מנואל דה פאיה, "קונצ'רטו לפסנתר אפילוג" של ריכרד שטראוס, "הגבירה מאפסוס" של אלסנדרו לונגו, "פיירו הסהרורי" של ארנולד שנברג, מעשה בחייל של איגור סטרווינסקי ויצירות משל אילדבראנדו פיצטי.

ליידה-טדסקו ניצח על התזמורת הקאמרית החדשה של עיריית ניו יורק בשנים 1932–1935. הביצועים הראשונים של יצירותיו הוא שודרו בתקופה זו ברשת NBC ממרכז רוקפלר. הוא ניצח על תזמורות ל-NBC, CBS, התזמורת הסימפונית של שיקגו, תזמורת בולטימור, "אורקסטה סימפוניקה" (מקסיקו סיטי), התזמורת הפילהרמונית הצ'כית, BBC, תזמורת הרדיו של רומא, תאגיד הרדיו של מערב גרמניה, קלן, גראנט פארק שיקגו.

אל ארצות הברית הגיע ליידה-טדסקו לראשונה בשנת 1912 והתאזרח בה בשנת 1932. בין 1935 ל-1945, כיהן בממשל ארצות הברית כיו"ר תוכניות התרבות למשרד החינוך האמריקאי. כמו כן עבד במשרד החוץ האמריקאי טובמכון להבנה בינלאומית. הוא הרצה ברחבי ארצות הברית ובאמריקה הלטינית ולחם למען חוקי הגירה הוגנים יותר ושיפור בקליטת המהגרים החדשים.[3]

במסעותיו ברחבי העולם אסף ליידה-טדסקו ספרים, ציורים, מוזיקה וחברים. בין ידידיו הקרובים, שהתכתבו עמו בתדירות גבוהה ובאו לבקר אותו ואת אשתו, רג'ינה, בקהילת האמנים של קולורדו ספרינגס בשנים 1951–1981, היו הציירים עמנואל גליצנשטיין רומנו, אלואיס לקוק ופסקל קוואקנבוש; המוזיקאים ארנסט טוך, מריו קסטלנואובו-טדסקו, רפאל קובליק וזמרת האופרה רוזה רייזה; גם אלברט סייבין, מפתח התרכיב נגד פוליו היה ידידו הטוב.[4]

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952 ניצח רפאל קובליק על התזמורת הסימפונית של שיקגו בביצוע יצירתו של ליידה-טדסקו, "לעת קציר, פרלוד מחולות".

יצירות אחרות של ליידה-טדסקו הן:

  • אופוס 1 - שלישייה לכלי קשת
  • אופוס 2 - מחזור שירים לסופרן
  • אופוס 3 - סרנדה לבריטון וויולה למחזה La cena delle beffe
  • אופוס 4 - רומנסה לכינור ופסנתר
  • אופוס 5 - קונצ'רטו לכינור ותזמורת (לא גמור)
  • אופוס 6 - Chansonette Francaise לתזמורת
  • אופוס 7–8 שתי יצירות לכינור ותזמורת
  • אופוס 9–10 - שני קטעי סולו לכינור על פי סקרלטי
  • אופוס 11–14 - חמישיות כלי נשיפה מעץ (שני כרכים)
  • אופוס 15 - "אסטוריאס" לתזמורת סימפונית
  • אופוס 16 - פרלודים לפסנתר
  • אופוס 17 - פרלוד מס' XXIV
  • אופוס 18 - פוגה מס' VIII
  • אופוס 19 - פרלוד מחולות לתזמורת סימפונית
  • אופוס 20 - נעימות אקזוטיות מדרום אמריקה
  • אופוס 21 - סונאטה לכינור ופסנתר
  • אופוס 22 - סונאטה סיציליאנית לפסנתר (Sonata di Siciliano per Pianoforte)
  • אופוס 23 - רביעייה לכלי קשת ( Quartetto ad Archi)
  • אופוס 24 - קונצ'רטו לארבעה בסונים (Concerto a Quattro con Fagotto)
  • אופוס 25 - הוקרה למאהלר - כינור ותזמורת
  • אופוס 26 - סונאטה לאבוב ופסנתר (ביצוע בכורה 18 באפריל 1961 בתיאטרון לה פניצ'ה, כחלק מן הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה מודרנית בביאנלה של ונציה.[5]
  • אופוס 27 - סימפוניה על טרגדיה יוונית

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנוח ליידה-טדסקו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשה, ג'ובאני (2007), "I Fiorentino / Fiorentini: esempi migratori nel '500"
  2. ^ Atlanta History Center המרכז ההיסטורי של אטלנטה
  3. ^ נו ואוסטרהולם, "מילווקי ז'ורנל", 6 במאי 1945, עמ' 179
  4. ^ אוסף ליידה-טדסקו. Letters from Albert B. Sabin 1934-1967
  5. ^ ארגון הביאנלה Festival Internazionale di Musica Contemporanea, I programmi 1930 – 1972