מנהרת ויקטוריה

מנהרת ויקטוריה
מידע כללי
סוג תעלת רכבת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ניוקאסל על הטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 54°58′20″N 1°35′27″W / 54.9721435°N 1.5907116°W / 54.9721435; -1.5907116
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנהרת ויקטוריה היא מנהרת מטען תת-קרקעית שנחפרה בעיר ניוקאסל על הטיין שבבריטניה ונפתחה לשימוש בשנת 1842. היא ננטשה בשנת 1860, אך במלחמת העולם השנייה שימשה כמקלט מפני התקפות אוויר. כיום משמש חלק ממנה כמוזיאון.

המנהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהרה, באורך של 3.9 קילומטר, נבנתה ממכרה הפחם ליזס (Leazes) אל גדת נהר הטיין. היוזמה לחפירתה עלתה לאחר שבעלי המכרה נוכחו בקושי להוביל פחם ממנו דרך רחובותיה הצרים של העיר אל גדת הנהר, כדי להובילו משם בכלי שיט. לכך התווספו קשיים מעשיים אחרים, שעשו את הובלת הפחם בדרך זו ללא כלכלית.

המנהרה נחפרה ונבנתה במהלך שלוש שנים (1839-‏1842). כ-200 עובדים עסקו בבנייתה. דפנותיה רוצפו באבן והותקנה בה תקרת קשת של לבנים שתמכה בגגה. גובהה היה 2.26 מטר ורוחבה 1.91 מטר. ככזו היא התאימה למידותיו של קרון הובלת פחם סטנדרטי של התקופה. הקרונות גלשו בשיפוע על גבי פסים בכח הכובד מפי המנהרה אל המוצא ממנה, שהמרחק האנכי ביניהם היה 68 מטר. לאחר שרוקנו מתכולתם נמשכו הקרונות הריקים חזרה אל הכניסה למנהרה על ידי כבל שחובר למנוע קיטור. המנהרה נפתחה בטקס חגיגי ב-7 באפריל 1842 ונקראה על שם המלכה הצעירה והפופולרית של בריטניה, ויקטוריה.

פתיחת המנהרה הביאה להוזלה משמעותית בהובלת הפחם מהמכרה אל הנהר, אך המכרה עצמו לא היה מצליח באותה מידה והוא נסגר ב-1860. כך, המנהרה פעלה במשך 18 שנים בלבד. לאחר מכן ננטשה ונותרה בעלטה במשך שנים רבות. ב-1878 נהרס הקטע הסופי של המנהרה שהוביל אל נהר הטיין.

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת מלחמת העולם השנייה ננקטו בערי בריטניה צעדים להגנה אזרחית על האוכלוסייה מפני הפצצות. בניוקאסל פעל מהנדס העיר להפוך את מנהרת ויקטוריה למקלט ציבורי שיוכל להכיל על פי הערכה עד ל-9,000 איש. עבודות ההכשרה של המנהרה כללו ניקיון וסיוד חלקי. נבנו בה רצפת בטון חדשה ומספר קירות הדף, למקרה של חדירת פצצה לתוכה. נפרצו שבע כניסות נוספות למנהרה, הותקנה תאורה חשמלית והוצבו בה כ-500 דרגשי עץ וכן שירותים כימיים ליד הכניסות.

לאחר תום המלחמה נחסמו כל הכניסות למנהרה פרט לאחת ורוב תכולתה הוצאה ממנה, ושוב היא ננטשה לשנים רבות. ב-1954 נשקל השימוש בה כמקלט מפני התקפות בנשק גרעיני.

שימור וסיורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 נפתחה המנהרה לראשונה לסיורים. ב-2006 הצליחה עיריית ניוקאסל להשיג מימון לשיקום ושימור המנהרה ופתיחתה לציבור. קטע של כ-700 מטר מנתיב המנהרה נפתח לסיורים והותקנה בו תצוגה אור-קולית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנהרת ויקטוריה בוויקישיתוף