מנהרט גויאש
לידה |
29 בינואר 1875 אוראדיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
31 במרץ 1959 (בגיל 84) פרנצווארוש (רובע 9), הונגריה |
שם לידה | Goldberger Mandel |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
בן או בת זוג | René Székely |
מנהרט גויאש, במקור מנדל גולדברגר, בהונגרית: Gulyás Menyhért; נאג'ווארד, 29 בינואר 1875 – בודפשט, 31 במרץ 1959) [1] היה שחקן, במאי, מנהל תיאטרון יהודי-הונגרי בולט ומוכר ששיחק בעשרות סרטי קולנוע והצגות תיאטרון. בימוייו יוצאי הדופן היו הן בתחום האופרות והן בתחום של הצגות תיאטרון. גויאש היה פעיל גם במועצה ובוועדות שונות של איגוד השחקנים ההונגרי הלאומי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנדל גולדברגר נולד במשפחה יהודית כבנם של מרקוס גולדברגר ושל בטי גרוס. הוריו התכוונו שיהיה סוחר, אך לאחר שראו את הופעתו הבלתי נשכחת בהצגה "הינקו, התליין" בשנת 1890 (כשהיה רק בן 15), החליט מנדל להיות שחקן. משנת 1895 למד בבית הספר למשחק של סידי ראקושי והתכונן בתחילה לתפקידים דרמטיים, רק לאחר מכן עבר לתפקידי אופרטה. אפילו כסטודנט, הכישרון שלו כבמאי הוכיח את עצמו. בשנת 1897, הוא הופיע לראשונה בסובוטיצה בתפקיד יאנוש בלאנקה ב"פרח הבר של ג'ימש" של לאיוש איהאס פשטי. באותה תקופה הוא נראה בתפקידי שחקן טיפש-עשרה וחורש מזימות. הוא שיחק תחילה באזורים של ערי השדה,
- ב-1901–1902 בשאטוראליאויהיי
- ב-1903–1904 בסקשפהרוואר
- ב-1904–1905 בטרגו מורש
- ב-1905–1907 במונקאץ'
- ב-1907–1908 במישקולץ
- ב-1908–1914 בקצ'קמט
הוא השתתף במלחמת העולם הראשונה ושוחרר מהצבא ב-1916.
- בשנים 1916–1919 הוא שיחק שוב בסקשפהרוואר
- בשנים 1921–1922 באויפשט
- בשנים 1923–1924 בסגד
- בשנים 1924–1925 בפץ'
ואז עבד כבר גם כבמאי.
המנהלים שלה היו קלמן מזאי, פאל ראקודצאי (בסטמאר), לאיוש פאלאג'י (במישקולץ), מיקלוש מריהאזי (בקצ'קמט), בלה הלאשי, שאנדור דובו (בגיור), ז'יגמונד אנדור (בסגד), לאסלו אסוני ( בפץ'), אוסקר פודור ועוד. כבמאי, הוא ארגן הופעות מלאות דמיון וממושמעות היטב. ב-1925 קיבל רישיון במאי תיאטרון.
- בשנים 1925–1931 הופיע בנירג'האזה
- בשנים 1927–1928 בקצ'קמט
- בשנים 1928–1933 בקאפושוואר
- בשנים 1930–1933 בבקשצ'בה
לאחר מכן פרש. כמו כן, היה חבר:
- במועצת איגוד השחקנים הלאומי
- בבית הדין המשמעתי של האיגוד
- בוועדת הבחינה של התאחדות השחקנים הלאומית במשך תקופה ארוכה.
בשל חוקים נגד יהודיים שנחקקו בסוף שנות ה-30, לא הורשה לעלות לבמה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא ניצל בשואה והובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הייתה השחקנית רנה סקיי (1875–1939).
תפקידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרנץ להאר : מטיל החוטים - פפרקורן
- ארווה : פרח ה"אל תיגע בי" - סלסטין
- יוז'ף קטונה : באנק באן – ביברך
- אמריך קלמן : פלישת המונגולים - ולנשטיין
- אדמון רוסטאן : גוזל העיט - מטרניך
בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Az okos mama (1935) – vendég Kállayéknál
- Szenzáció! - A késdobáló (1936) – cirkuszi pénztárnál sorakozó férfi
- Lovagias ügy (1937) – Barta bácsi, konzervgyári tisztviselő
- Pesti mese (1937) – tanuló
- Viki (1937) – vendég a megyebálon
- Szerelemből nősültem (1937) – vendég a bárban
- Háromszázezer pengő az utcán (1937) – üzletember
- A harapós férj (1937) – Ilosvay barátja
- Te csak pipálj, Ladányi! (1938) – takarékbanki tisztviselő
- A döntő pillanat (1938) – színész
- Péntek Rézi (1938) – hitelező
- Azurexpress (1938) – szakállas utas a vonaton
- A hölgy egy kissé bogaras (1938) – Enyedi cégvezető
- Rozmaring (1938) – vendég az Admiral bárban
- A pusztai királykisasszony (1938) – vendég a szállodában
- János vitéz (1938) – parasztbácsi
- Halálos tavasz (1939) – játékos a kaszinóban
- Pénz beszél... (1940) – Bernát hitelezője
- Erzsébet királyné (1940) – gróf Barkóczy János
- Dankó Pista (1940) – vendég az orosz mulatóban
- Zárt tárgyalás (1940) – vendég
- Cserebere (1940) – látogató a múzeumban
בימויו החשובים יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שארל גונו : פאוסט
- אדמון רוסטאן : גוזל העיט
- ג'וזפה ורדי : נשף המסכות
- קארל צ'אפק : R.U.R (הרובוטים האוניברסליים של רוסום)
- פייטרו מסקאני : קוולריה רוסטיקנה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון אמנות התיאטרון ההונגרי. עורך ראשי. ג'רג' סקיי. בודפשט: אקדמית. 1994)
- Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. II. kötet (Favartné – Komjáti Ferenc). Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. [1929]. (לקסיקון התיאטרון ההונגרי: האנציקלופדיה של התיאטרון והספרות הדרמטית ההונגרית. עורך אלדאר שופפלין. כרך 2 (Favartné - Ferenc Komjáti). בודפשט: התאחדות השחקנים הארצית והמכון הפנסיוני שלה. 1929)
- Életrajza a Hangosfilm oldalán (קורות חייו באתר סרט מדבר)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בלה גאראי: דיוקנאות של שחקנים. נובי סאד, פורום, 1971.
- יוז'ף מודראק-טמאש דיאק: לקסיקון סרטים מדברים הונגרי 1931–1944. Máriabesnyő-Gödöllő, 2006.
- יוז'ף פלטינוס: פשעי הבנייה החופשית. מהדורה רביעית. בודפשט, 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
- הלקסיקון החדש של רוואי. עורך ראשי. אישטוואן קולגה טרשוי. סקסארד, הוצאת באביץ', 1996.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנהרט גויאש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מנהרט גויאש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)