ממלכת גארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממלכת גארה
ממשל
משטר מונרכיה
עיר בירה צ'אלה
היסטוריה
הקמה  
תאריך הקמה 1830
פירוק  
סיפוח לאימפריה האתיופית 1887
ישות יורשת האימפריה האתיופית
דמוגרפיה
דת אסלאם סוני
נצרות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גארה הייתה אחת מהממלכות באזור גיב שבדרום מערב אתיופיה. ממלכה זו התגבשה במאה ה-19. גארה גבלה בצפונה בממלכת גאמה, במזרחה בממלכת גומה וממערבה בנהר גוג'אב שהפריד אותה מממלכת קאפה. עיר הבירה שלה הייתה העיר צ'אלה (שידועה גם בשם כירה). שטחה של ממלכת גארה חופף לחלוטין את שטחו של פלך גארה שבנפת ג'ימה שבמחוז אורומיה המודרני.

מלכי גארה
שושלת גארה
אבבה סירבה
ראיה
מאצ'ה
אקאקו
ג'ימה
אבו
סאייו
בובו
טולו גאנג'
אבבה באסו
אבבה ראגו הראשון
אבבה מאגאל
אבבה ראגו השני
גאנה פה

ממלכת גארה הייתה מוקפת בגבעות, אף על פי שאדמת ביצות קיימות בגבעות הצפוניות. האוכלוסייה בממלכה נכון לשנת 1800 הייתה בין 150,000 לבין 160,000 נפש[1]. תחילת עונת השתיל בממלכה הייתה באפריל והאסיף באוגוסט, שונה במקצת מיתר ממלכות אזור גיב שבהן שותלים בפברואר ואוספים ביולי. שוני זה נובע מכך שגארה השתמשה בלוח שנה שונה. על פי הפרופסור מוחמד חסן גארה "הייתה, וגם כיום, הארץ העשירה בדבש" ולטענתו הדבש של גארה הוא הדבש הטוב ביותר באתיופיה. חסן רשם שמונה סוגים של דבש שגדלים בגארה, הטוב ביותר הוא האביצ'אה ("כהה"). חסן מסכם בדבריו "זה לא מפתיע שאזור זה סיפק למלכים דבש"[2].

גארה הוא גם מקומו של הר יג'ארסה, שנחשב קדוש לעם האורומו. על פי אמונתם אלוהים ישב בהר זה ויחל את יום הדין[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי בקינגהאם והאנטינגפורד, יש עדות שממלכת גארה הייתה קיימת עוד לפני הגירת האורומו הגדולה[4]. אף על פי כן, לפי מוחמד חסן גארה הייתה הממלכה האחרונה שהוקמה באזור גיב ונוסדה על ידי גאנג'י, "מנהיג מלחמה מצליח שהמליך עצמו למלך" בסביבות 1835 אבל מת מיד אחר כך[5]. אחריו הממלכה החדשה הוקמה על ידי אבבה באסו, שהיה שליט לא פופולרי, ובסופו של דבר הודח על ידי אחיו אבבה ראגו השני, וגורש לממלכת ג'ימה[6].

על פי החוקר טרימינאם, זכתה הממלכה לפריחה תחת המלך אבבה מאגאל, שאימץ את דת האסלאם, למרות זאת נתיניו עדיין היו נוצרים. לא ברור איזה מלך מאזור גיב אחראי על ההמרה של המלך. טרימינאם מייחס את שכנוע זה להתאסלמות לאבבה ג'אביר מלכה של ממלכת גאמה, מוחמד חסן לעומת זאת מייחסה לאבבה באגיבו מלכה של ממלכת לימו-אנארה, שהציע לתמוך באבבה מאגאל בקרב על המלוכה לבכך נתן למיסיונרים מוסלמים להיכנס לממלכתו[7]. בעקבות מותו של המלך אבבה מאגאל אשתו גאנה פה הייתה הסגנית של בנם שהומלך אך למעשה הייתה המלכה בפועל, בסופו של דבר גאנה פה ובנה נהפכו לאסירים בעיר ג'ימה כאשר הדאג'אזמאץ' באשה אבאה כבש את הממלכה ב-1887[8].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ C.F. Beckingham and G.W.B. Huntingford, Some Records of Ethiopia, 1593-1646 (London: Hakluyt Society, 1954), p. lxxix. ISBN 0811503992
  2. ^ Mohammed Hassen, The Oromo of Ethiopia: A History 1570-1860 (Trenton: Red Sea Press, 1994), p. 117. ISBN 0521380111
  3. ^ G.W.B. Huntingford, The Galla of Ethiopia; the Kingdoms of Kafa and Janjero (London: International African Institute, 1955), p. 82
  4. ^ Beckingham and Huntingford, Some Records, p. lxxxv.
  5. ^ Hassen, The Oromo, p. 112
  6. ^ Hassen, The Oromo, p. 113
  7. ^ Hassen, The Oromo, pp. 60
  8. ^ J. Spencer Trimingham, Islam in Ethiopia (Oxford: Geoffrey Cumberlege for the University Press, 1952), p. 202. ISBN 0714617318