מלון לוטציה

מלון לוטציה
Hôtel Lutetia
חדרים	184
בעלות	אלרוב נדל"ן ומלונאות
בניית המלון
תאריך פתיחה	1910
אדריכל	Louis-Charles Boileau, Alain-Charles Perrot, Jean-Michel Wilmotte, Henri Tauzin, Florent Richard
קואורדינטות	48°51′05″N 2°19′38″E / 48.851354310678°N 2.3272030978076°E
	האתר הרשמי
	(למפת פריז רגילה) מלון לוטציה

מלון לוטציה (נכתב גם כמלון לוטסיה; בצרפתית: Hôtel Lutetia) הוא בית מלון ברובע ה-6 של פריז, בפינת סן ז'רמן דה פרה נחשב אחד מששת מלונות היוקרה בפריז והיחיד מתוכם הממוקם בגדה השמאלית של נהר סן. המלון שימש כתחנת קליטה לניצולי השואה, מיד אחרי מלחמת העולם השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המלון בנו אריסטיד ומרגרט בוסיקו בשנים 1907-1910 בסגנון אר דקו והוא נועד לשרת את לקוחות בית הכלבו המפואר "אוֹ בּוֹ מַרשֶׁה" "Au bon marché" שבבעלותם. לוטציה היה מלון הפאר היחיד בגדה השמאלית של הסן, לפני המלחמה התאכסנו בו אנשי בוהמה, אנשי רוח ופליטים שיכלו להרשות לעצמם את המחיר.

ב-15 ביוני 1940, מיד אחרי הכיבוש הגרמני של פריז, הופקע המלון ואדמירל קנריס מיקם בו במהלך כל מלחמת העולם השנייה את מפקדת האבווהר, שירות הריגול והריגול הנגדי של הצבא בפיקודו של קולונל פרידריך רודולף.

מיד אחרי שחרור פריז הופקע המלון לשם שיכונם של קציני בעלות הברית. הפקעה נוספת נועדה להפוך את המלון ל"מרכז קליטה" לשבים למולדת. אוכלוסיית החוזרים כללה שבויי מלחמה, מגויסים לעבודות כפייה, תושבי אלזס-לורן שגויסו לשירות הנאצי ומגורשים, כולל אלו שגורשו למחנות הריכוז.

המלון שימש מאפריל ועד אוגוסט 1945 כמרכז מידע וקליטה, ומרבית פליטי מחנות הריכוז הנאציים מצאו בו תחנה ראשונה בדרכם אל חירותם שהושבה להם, ומידע על יקיריהם שנקרעו מהם. שמחתם לא יכלה למחות את מצוקתם וצערם של קרובי אלפי הנעדרים שהמתינו לשווא לשובם במקום זה

— טקסט זה לקוח מלוח הזיכרון שבחזית המלון

ב-2009 היו הכנסות המלון כ-24.7 מיליון יורו והוא נהנה מתפוסה שנתית ממוצעת של 70%^[1] נכון ל-2010 יש במלון 231 חדרים וסוויטות. בנוסף עליהם יש במלון מסעדות, מרכז עסקים, אולמות אירועים וספא.

חברת לוקה הולדינג, חברה בת של אלרוב נדל"ן, הנמצאת בשליטת אלפרד אקירוב הודיעה באוגוסט 2010 על השלמת רכישת המלון בתמורה ל-135 מיליון יורו.