מלב"ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעילות במוסד בחסות מלב"ן – "הכפר השוודי" בירושלים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, תחילת שנות ה-60
ראש הממשלה, גולדה מאיר, התארחה באירוע של ארגון מלב"ן לכבוד קשישים בנתניה, 1969
ראש הממשלה, גולדה מאיר, התארחה באירוע של ארגון מלב"ן לכבוד קשישים בנתניה, 1969
סמל תוכנית מלב"ן (בפינה הימנית התחתונה) כחלק מפעולות המגבית היהודית המאוחדת בבול דואר שהונפק בישראל

תוכנית מַלְבֵּ"ן (ראשי תיבות של "מוסדות לטיפול בעולים נחשלים") הייתה תוכנית לטיפול בצורכיהם של עולים חדשים נכים, קשישים וחולים במחלות כרוניות בראשית ימיה של מדינת ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית החלה לפעול בשנת 1949, כשותפות בין הסוכנות היהודית, ממשלת ישראל וארגון הג'וינט. בשנת 1951 פוצלה השותפות והוגדרו תחומי האחריות השונים הנוגעים לעולים - הסוכנות היהודית הפכה לאחראית למימון הובלת העולים מחו"ל וליישובם בישראל, וחדלה מלהשקיע כספים בתוכנית מלב"ן שבה נשאר הג'וינט המממן היחיד.

עד לשנת 1957 השקיע הג'וינט קרוב למאתיים מיליון דולר במלב"ן וסייע ליותר מרבע מיליון איש. באותה שנה הפעיל מלב"ן כ-23 מוסדות שונים, כדוגמת בתי חולים לקשישים, מוסדות לטיפול בבעיות נפשיות, ומעונות למשפחות ולעולים יחידים שידם לא השיגה דיור. בשנותיה הראשונות מדינת ישראל עדיין הייתה חסרת מערך רווחה ממלכתי, והצורך להעניק טיפול וסיוע למאות אלפי מהגרים שעלו לישראל בשנותיה הראשונות הוביל להרחבתה של תוכנית מלב"ן.

מראשית שנות ה-60 הוגדרו מחדש תחומי הפעילות ומלב"ן החל לתמוך גם בנזקקים לשירותי רווחה שאינם עולים, כדוגמת נוער בסיכון או לקוי שמיעה וראייה. בעקבות שינוי הפרדיגמה והתמורות שחלו בחשיבה המקצועית בתחום העזרה הסוציאלית, שונו סדרי העדיפויות של מלב"ן. מעתה ניתנה העדפה לטיפול באוכלוסיות החלשות בבית ובקהילה התומכת על פני השמתן במוסדות. כמו כן עודד הארגון יוזמות התנדבותיות לעזרה סוציאלית לנזקקים. כך, למשל, סייע מלב"ן להקמת עמותות כדוגמת איל"ן המטפלת בילדים נכים, חולים בפוליו, או לוקים בשיתוק מוחין, ולעמותת מיח"א המתמקדת בחינוך ילדים כבדי שמיעה. עקב כך, החל הג'וינט לצמצם את היקף התוכנית ולהעביר את האחריות על המוסדות שהקים למדינת ישראל ולעמותות פרטיות.

בשנת 1970 העבירה תוכנית מלב"ן את המוסדות הנותרים שהיו באחריותה – ארבעה בתי אבות ובית חולים גריאטרי אחד – לידי ממשלת ישראל.

בשנת 1976 חדלה תוכנית מלב"ן מתפעול ישיר של מוסדות הרווחה שהקימה, ונסגרה לאחר 27 שנות פעילות[1].

על בית החולים הגריאטרי בראשון לציון קיימת מחלוקת בין עיריית ראשון לציון למשרד הבריאות.[2] בשנת 2020 משרד הבריאות תכנן לעשות שימוש במוסד כחלק מהטיפול בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל, צעד שעורר התנגדות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוה גולנדר ויצחק בריק (עורכים), שליחות של חסד ואחוות אחים: סיפורו של מלב"ן-ג'וינט בישראל, 1949–1975, ירושלים: אשל – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, תשס"ו 2005.
  • פנינה רומם, מלב"ן – מוסד לטיפול בעולים נחשלים, זכרון יעקב: איתי בחור, 2012. (מבוסס על דיסרטציה באותו שם, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ח 2007.)
  • Doors to life: MALBEN, the American Joint Distribution Committee’s medical aid programs for Israel’s sick, aged and handicapped immigrants (issued by the United Jewish Appeal in cooperation with the American Joint Distribution), New York: The Appeal with the Committee, 1966.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלב"ן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור: JDC annual reports 1949-1976, ארכיון הג'וינט העולמי בירושלים
  2. ^ עיריית ראשון לציון תובעת את ממשרד הבריאות 32 מיליון שקלים, באתר השקמה ראשון לציון, ‏18 ביולי 2019