מלאכ טאוס
מָלֶאכּ טָאוּס (בכורדית: مەلیک تاووس או טאוס מאלכ וכן טוואסי מאלכ), מלאך הטווס, הוא הדמות המרכזית בדת היזידית ולפי אמונתם יסוד קדום בכל הדתות, יוצרו ושליטו האמיתי של העולם. עם זאת, טאוס מאלכ איננו האל העליון, אלא יצירו. האל הכול-יכול וחסר הדמות יצר את טאוס מאלכ כאוואטאר, דמות שדרכה יוכל להתבטא בעולם הפיזי ודרכה יוכל לברוא אותו ולהנהיגו. מלאכ טאוס נקרא "מלך העולם" ושותף לבריאה, ולפיכך, עקב השפעה נוצרית ומוסלמית, שמו נכרך עם השטן. תפיסתם של היזידים כעובדי השטן הובילה לרדיפתם על ידי נוצרים ומוסלמים[1]. לפי האמונה היזידית, מייסד הדת, שייח' עדי אבן מסאפר הוא התגשמות של מלאכ טאוס.
מיתוס הבריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי מיתוס הבריאה היזידי בספר השחור, בראשית נבראה הפנינה הלבנה (היא העולם). לאחר מכן יצר האל מאורו את מלאכּ טאוס ושישה מלאכים עוזרים נוספים. לפי הדוקטרינה כל השבעה הם חלק מן האל ולא נפרדים ממנו (השתברויות של אור האל, כמו שצבעי קשת בענן הם השתברות אור). מאלכ טאוס מזוהה עם הצבע הכחול ובו-בזמן הוא גם מקורם של כל שאר הצבעים/המלאכים. המלאכים נוצרו לפי ימות השבוע, כאשר מאלכ טאוס נוצר ביום ראשון. על מנת ליצור ולהפרות את העולם, שתלו מאלכ טאוס והמלאכים צמחייה בפנינה שהפכה לארץ. כאשר ירד מאלכ טאוס לארץ בגוף פיזי הפכה הקשת בענן לציפור ענקית ומרובת-צבעים: טווס. מלאכ טאוס והמלאכים יצרו אז מאבק ו חול ואדמה את גופו של אדם. אז טאוס מאלכ נפח באדם נשמת רוח חיים ולימד את האדם להתפלל לשמש, המייצגת את האל העליון. הדברים שלימד מאלכ טאוס את אדם הראשון מרכיבים את ספר ההתגלות היזידי, שעבר במשך הדורות בעל-פה[2]. מתוך ציות לאל, שציווה את המלאכים לא להשתחוות לשום ישות פרט אליו, לא השתחווה טאוס מלאכ לאדם, שעה שהמלאכים האחרים עשו זאת. בכך עמד מלאכ טאוס בניסיון.
זיהוי עם השטן והרוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
"המלאך שסירב להשתחוות", "מלך העולם", השותף לאל בבריאה, הפך מזוהה עם לוציפר, השטן באמונה הנוצרית – המלאך שהיה במעמד רם מכל שאר המלאכים, המרה את פי האל ונפל משמיים. שמו תורגם לערבית שיטאן (شيطان), המוזכר בקוראן כשמו של השטן, שם שהיזידים מנועים מלבטא כחלק מאמונתם. מלאכ טאוס נמנע מלהשתחוות לאדם, לפי רצון האל, אולם בקוראן השטן הוא זה שסירב להשתחוות לאדם. הטווס נחשב לציפור מרושעת, בעלת אינספור עיניים מוזרות ואנדרוגינוס (חסרת מין, או שילוב של זכר ונקבה). מקורו של הרוע, לפי היזידים, איננו במלאכ טאוס אלא בנפש האדם ועל האדם להתמודד עם הרוע שבתוכו. אולם, בעוד האל העליון מושלם לחלוטין ולא ידע מעולם רוע, מלאכ טאוס התמודד עם רוע וספק ולפיכך יכול להיות קשוב לתפילת האדם ולהדרכתו בנושא ההתמודדות עם הרוע.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע מאתר yeziditruth.org