מכתש צ'יקשולוב
 | |
| תרשים הממחיש את היקפו של המכתש ביבשה (בקו מקווקו), את מקום פגיעת המטאוריט (מסומן בסימן + בים), ואת מיקומה של העיירה צ'יקשולוב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מכתש פגיעה  |
| גיל גאולוגי | 66.043 ± 0.011 מיליון שנים (בין הקרטיקון לפלאוגן) |
| על שם | העיירה צ'יקשולוב |
| תאריך גילוי |
1981 |
| נתונים ומידות | |
| קוטר | 150 קילומטרים |
| עומק | 20 קילומטרים |
| מיקום | |
| מיקום | מדינת יוקטן במקסיקו |
| קואורדינטות | 21°24′00″N 89°31′00″W / 21.4°N 89.516666666667°W |
|
(למפת מקסיקו רגילה) | |
| מיקומו של מכתש צ'יקשולוב | |
  | |
מכתש צִ'יקְשוּלוּבּ (בספרדית Cráter de Chicxulub) הוא מכתש פגיעה בחצי האי יוקטן שבמקסיקו ובים הקריבי, בקוטר של כ-180 קילומטרים ועומק של כ-20 קילומטרים. ממדיו של המכתש הופכים אותו לאחת מתצורות הפגיעה הגדולות ביותר על פני כדור הארץ. מעריכים כי המטאוריט שיצר את המכתש היה בקוטר של לפחות 10 קילומטרים. השם "צ'יקשולוב" הוענק למכתש על שמה של עיירה השוכנת בשטחו.
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכתש התגלה על ידי הגיאופיזיקאים אנטוניו קמרגו וגלן פנפילד בשנות ה-70 של המאה ה-20 בזמן שחיפשו נפט ביוקטן.
מדענים שיערו על בסיס מאובנים שנמצאו בקרבת המכתש, שהוא נוצר לפני כ-65 מיליון שנה בעקבות פגיעת מטאוריט בכדור הארץ. לפי תאוריית אלווארז היה המטאוריט אחראי להכחדת קרטיקון-שלישון. בהכחדה זו נכחדו כ-50% מן המינים שחיו על פני כדור הארץ באותה תקופה, ויותר מ-80% מכלל היצורים, בהם גם הדינוזאורים.
השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעריכים כי הגוף שיצר את המכתש שחרר בזמן פגיעתו אנרגיה השקולה ל-100 טרהטון של דינמיט. לשם השוואה, פצצת הצאר, פצצת המימן הגדולה ביותר שפוצצה על ידי האדם, שחררה אנרגיה השקולה ל-50 מגהטון של דינמיט (פי שני מיליון פחות). אפילו ההתפרצות הגעשית האנרגטית ביותר על פני כדור הארץ שחררה אנרגיה השקולה ל-240 גיגהטון של דינמיט, כלומר רק 0.24% מהאנרגיה ששוחררה בצ'יקשולוב.
מעריכים כי הפגיעה יצרה גלי מגה-צונאמי מהגדולים בהיסטוריה של כדור הארץ. ענן עצום של אבק רותח, עפר ואדים נפלט מאזור הפגיעה בזמן שהמטאוריט התחפר בקרקע בפחות משנייה. חומר מהמכתש וכן חלקים מהגוף הפוגע שוגרו מחוץ לאטמוספירה על ידי הפיצוץ וחוממו לטמפרטורות עצומות עם כניסתם החוזרת; דבר שגרם ליצירת שרפות ענק ברחבי כדור הארץ. בנוסף, גלי הלם חזקים התפשטו מאזור הפגיעה וגרמו לרעידות אדמה ולהתפרצויות הרי געש. הפליטה של האבק והחלקיקים יכלה לכסות את פני השטח של כל כדור הארץ למשך מספר שנים. כתוצאה מכך, אור השמש לא היה מסוגל להגיע לפני כדור הארץ שהתקררו באופן משמעותי. תהליך הפוטוסינתזה של הצמחים שובש קשות ופגע אנושות בשרשרת המזון.
מחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לתאוריה המניחה הכחדה כתוצאה מהתנגשות המטאוריט התעוררה התנגדות בשל קשיים שהיא מעוררת, ובעיקר הקשר בין מכתש צ'יקשולוב לאירוע הכחדה זה. תוצאות קידוח שנערך בחצי האי יוקטן בתחילת המאה ה-21 סותר את הטענה כי המטאוריט שיצר את המכתש אחראי להכחדה המונית. הקידוח מעלה נתונים לפיהם שכבת הכדוריות שנוצרה בעקבות נפילת המטאוריט קודמת לשכבת האירידיום בכ-300 אלף שנה וביניהן מצויים מאובנים מתקופה הקודמת להכחדת קרטיקון-שלישון, כך שמטאוריט זה קדם להכחדה ולא הכיל אירידיום. מכתש פגיעה של מטאוריט מאוחר המכיל אירידיום טרם נמצא.[1]
בחודש מרץ 2010 – לאחר ניתוח מקיף של ראיות פלאונטולוגיות, גאוכימיות, גאופיזיות, סדימנטולוגיות ואקלימיות שנאספו במשך 20 שנים – פורסם בכתב העת Science מאמר מסכם של צוות מחקר בינלאומי שמנה 41 מדענים מ-33 מוסדות מחקר. המאמר מציג את מסקנת החוקרים, לפיה פגיעת המטאוריט שיצרה את המכתש גרמה להכחדה ההמונית.[2] בחודש מאי 2010 פורסם באותו כתב עת מקבץ תגובות למאמר, בהן טענו עשרות חוקרים אחרים כי כותבי המאמר התעלמו מעדויות חשובות, והדגישו את תקפותן של תאוריות חלופיות.[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדמיית המכתש ב-Google Earth
- השינויים שחלו במקום שבו פגע האסטרואיד שחיסל את הדינוזאורים, באתר ynet, 20 בנובמבר 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|