מכון גרטנר
 | |
| פעילות | מכון לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות בישראל |
|---|---|
| התאגדות | חברה לתועלת הציבור |
| מדינה |
 ישראל |
| מטה הארגון | המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר |
| יושב ראש | בולסלב גולדמן |
| מנכ"ל | אלדד קטורזה |
| תקופת הפעילות | 1991–הווה (כ־33 שנים) |
|
www | |
| קואורדינטות | 32°02′56″N 34°50′39″E / 32.048950932858°N 34.844242844536°E |
 | |
  | |
מכון גֶרטנֶר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות בע"מ הוא חברה לתועלת הציבור לחקר האפידמיולוגיה ומדיניות בריאות בישראל. ייעודו המרכזי של המכון הוא לסייע למערכת הבריאות בישראל ולמשרד הבריאות בתכנון ופיתוח מדיניות בריאות מושכלת.
אודות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכון גרטנר הוקם בשנת 1991 על ידי פרופ' מרדכי שני, במטרה לקדם מחקר אפידמיולוגי נרחב בתחום המחלות הכרוניות המרכזיות ולסייע בגיבוש מדיניות לאומית לשרותי הבריאות בישראל. זהו גוף עצמאי, הפועל כחברה לתועלת הציבור ומנוהל באמצעות ועד המנהל שמורכב מארבעה נציגי משרד הבריאות, שני נציגי אקדמיה ושני נציגי ציבור. בראש הוועד המנהל של מכון גרטנר עומד החל משנת 2010 פרופ' בולסלב גולדמן, ומנהל המכון החל משנת 2020 הוא פרופ' אלדד קטורזה. תקציבו ממומן על ידי משרד הבריאות, מענקי מחקר ומקורות מימון אחרים.
המכון שוכן בבניין משלו שנמצא בבית החולים שיבא בתל השומר. בבניין שוכנים גם המרכז הישראלי לבקרת מחלות (מלב"מ), המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות (מלמ"ב), וכן מרכז ידע תנודע.
המכון מסונף לבית הספר לבריאות הציבור שבפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב ומשמש זרועו המחקרית של בית הספר וחלק מחוקריו הבכירים משלבים הוראה בתחום התמחותם, במסגרת בית הספר לבריאות הציבור. גישתו של המכון היא רב-תחומית ובין צוות חוקרי המכון ועובדיו עובדים רופאים ואחיות, פסיכולוגים וסוציולוגים, אפידמיולוגים, ביוסטטיסטיקאים, כלכלנים, משפטנים, מידענים ואנשי מחשוב. מחקרי המכון כרוכים בשיתוף פעולה בין-תחומי.
במסגרת משבר מגפת הקורונה העולמית בשנת 2020, הוקם על ידי צה"ל, בשותפות עם מכון גרטנר, מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. בינואר 2021 הצטרף המכון לקרן המחקרים של המרכז הרפואי שיבא.
יעדיו העיקריים של המכון[1]:
- להוות מכון מחקר מוביל בתחומו בארץ ובעולם, להשפיע ולעצב מדיניות בריאות.
- העמקת שיתוף הפעולה עם מכוני מחקר ואוניברסיטאות בארץ ובעולם.
- להוות גוף מוביל בתחום מדיניות בריאות, האפידמיולוגיה ובריאות הציבור.
- העמקת הפעילות האקדמית והחינוכית.
אגפים במכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
במכון כמה חטיבות:
החטיבה לחקר מדיניות בריאות:
החטיבה מספקת למערכת הבריאות מענה מחקרי-יישומי בסוגיות הקשורות בקביעת מדיניות בריאות ובקביעת קדימויות ודרכי פעולה במערכת הבריאות בטווח הקצר. החטיבה מרכזת את מחקרה בעיקר בתחומים הבאים: מדיניות גנטית וביואתיקה; טראומה ורפואה דחופה; כלכלת בריאות; הערכת טכנולוגיות בשירותי הבריאות; הערכות סיכונים.
החטיבה לאפידמיולוגיה
החטיבה מספקת למערכת הבריאות מענה מחקרי בסוגיות העומדות על סדר יומה בטווח הארוך ובטווח הבינוני. החטיבה מרכזת את מחקרה בעיקר בתחומים הבאים: אפידמיולוגיה של סרטן; אפידמיולוגיה של מחלות לב וכלי-דם; בריאות האישה והילד; אפידמיולוגיה של בריאות הנפש והיבטים פסיכו-סוציאליים של מחלות. בחטיבה זו מתבצע גם מחקר בין-תחומי; כן משולבים בה מחקרים בתחומי האפידמיולוגיה של הגנטיקה והאפידמיולוגיה של התזונה.
החטיבה לבריאות וחברה
החטיבה מובילה מיזמים חדשניים הקשורים לשילוב שבין בריאות וחברה. החוקרים בחטיבה יוזמים ללא הרף פעילויות ייחודיות ופרויקטים מובילים לקראת רווחה בתחום הבריאות בקהילה.
יחידות המטה של המכון
ביחידות המטה של המכון, ובהן יחידת המיחשוב והיחידה לביוסטטיסטיקה, מספקות שירות מקצועי בתחום התמחותן לכלל היחידות במכון, לפי צורכיהן.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מכון גרטנר- מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות בע"מ, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מכון גרטנר, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, באתר אוניברסיטת תל-אביב, 2021