מכבי ראשון לציון (כדורגל)
| שם מלא | מועדון כדורגל מכבי ראשון לציון |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1912 |
| תאריך פירוק | 1953 |
  | |
מכבי ראשון לציון הייתה קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר ראשון לציון. המועדון הוקם ב-1912 ונמנה עם המועדונים הוותיקים ביותר בישראל. בתקופה שלפני קום המדינה, ובתחילת שנות החמישים לקח המועדון חלק בליגה הבכירה, כאשר הישג השיא שלו הוא לסיים כסגנית אלופת המדינה בעונת 1941/1942, ובנוסף הגיעה לחצי גמר גביע המדינה אולם הקבוצה התדרדרה לליגות הנמוכות והתפרקה ב-1953.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנועת מכבי הקימה את הסניף שלה בראשון לציון בשנת 1911, וב-20 בספטמבר 1912 השתתפו נציגי מכבי ראשון לציון באספת ההקמה של מרכז מכבי. פעילות הכדורגל ביישוב היהודי בארץ ישראל באותה תקופה הייתה לא מאורגנת, ולפיכך עיקר פעילותה של האגודה בכעשרים השנים הראשונות לקיומה התמקדה בטורנירי ידידות לא-רשמיים. הקבוצה הפסיקה את פעילותה במהלך מלחמת העולם הראשונה וגיוס מרבית שחקניה, וחידשה אותה רק בקיץ 1919. ב-1920 השתתפה הקבוצה בליגה אזורית שמשחקיה נערכו בתל אביב ביחד עם מכבי נס ציונה, מכבי פתח תקווה, מכבי תל אביב ואיילה תל אביב, אך לא ידוע מה היה מיקומה הסופי[1].
ב-1922 ארגן הספורט קלוב בירושלים משחקי גביע שלימים לא הוכרו על ידי ההתאחדות לכדורגל. גביע זה היה מיועד לקבוצות צבאיות ואזרחיות, ומנגד הייתה מכבי ראשון לציון אחת מתשע הקבוצות העבריות שייסדו טורניר גביע נפרד בשם "גביע שמשון". הקבוצה לא הצליחה להעפיל לגמר הטורניר, ומעבר לכך לא הייתה פעילה כמעט עד לשלהי שנות ה-30, לרבות במשחקי הגביע שבהם לא העפילה לשלבים המתקדמים. ידוע כי ב-1939 השתתפה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בליגה רשמית של ההתאחדות לכדורגל, והייתה זו המחלקה השנייה של הליגה המחוזית הדרומית. הקבוצה סיימה במקום החמישי מתוך שמונה, וסיימה במאזן של 4 ניצחונות, תיקו אחד ו-8 הפסדים. הפרש השערים של הקבוצה היה חיובי, ועמד על 33 שערי זכות לעומת 27 שערי חובה. בשנה שלאחר מכן המשיכה הקבוצה לשחק באות ליגה, והפעם סיימה במקום הרביעי. ב-20 בינואר 1940 ערכה הקבוצה את הופעת הבכורה שלה בגביע ארץ ישראל, אך הובסה בסיבוב הראשון על ידי בית"ר תל אביב בתוצאה 0 - 7.
בעונת 1941/1942 השתתפה הקבוצה במחוז תל אביב של הליגה הבכירה. הקבוצה צירפה שישה חיילים בריטים ששירתו במחנה סרפנד (כיום צריפין) מאחר שההתאחדות לכדורגל אסרה על שחקנים חייבי גיוס לשחק בקבוצות העבריות כדי לסייע למאמץ הבריטי במלחמת העולם השנייה. באותה תקופה החלה להופיע בשער הקבוצה יעקב חודורוב, מגדולי השוערים הישראלים. במשחק הפתיחה של הליגה, שנערך ב-27 בספטמבר 1941, הפסידה הקבוצה למכבי פתח תקווה בתוצאה 0 - 1 משער של דוד שפיגל. חודורוב הוצב לראשונה בשער הקבוצה לקראת משחק הקבוצה מול מכבי תל אביב, ולמרות ההפסד זכה למחמאות רבות, כולל ממאמן מכבי תל אביב אגון פולאק. צעד זה של המאמן נתקל בהתנגדות רבה מצד שחקני הקבוצה הוותיקים. בהמשך העונה הייתה הקבוצה לאחת מהטובות ביותר בליגה, ודורגה בקביעות בצמרת. ב-4 באפריל 1942 היא גברה 5 - 2 על מכבי תל אביב, ובעקבות הפכה למועמדת לאליפות המחוז. לאחר מכן נערכו משחקי הליגה בצורה לא סדירה, ולפי טבלה שהציגה ההתאחדות לכדורגל ב-30 ביוני 1942 דורגה הקבוצה במקום הראשון עם 40 נקודות ועם יתרון של נקודה על מכבי נס ציונה ועל מכבי תל אביב, לה היה משחק חסר. משחק ההשלמה בין מכבי ראשון לציון למכבי תל אביב נערך ב-18 בספטמבר 1943, לאחר פתיחת העונה הבאה של הליגה, והסתיים בניצחון 5 - 0 לטובת הקבוצה התל אביבית. בעקבות כך החמיצה מכבי ראשון לציון את אליפות הליגה, ולא העפילה לפלייאוף מול אלופת מחוז ירושלים.
1942 הייתה גם השנה הטובה ביותר של הקבוצה בגביע ארץ ישראל. בשמינית הגמר של הגביע הארץ-ישראלי 1942 היא התמודדה מול נשיונל ספורט קלאב יפו, וניצחה בתוצאה 2 - 1. בשלב הבא הביסה הקבוצה את מכבי נתניה בתוצאה 4 - 1, אך בחצי הגמר הפסידה לבית"ר תל אביב בתוצאה זהה[2]. היה זה הישגה הטוב ביותר של הקבוצה בגביע ארץ ישראל. הקבוצה פתחה את עונת 1943/1944 בהפסד 0 - 2 למכבי תל אביב משני שערים של יוסף מרימוביץ', לא הייתה כח משמעותי בליגה וסיימה במקום התשיעי מתוך 14[3]. ב-1943 השתתפה הקבוצה במשחקי הגביע המלחמתי, אך הודחה לאחר פיצוץ המשחק בינה לבין בית"ר תל אביב, שתוצאתו עמדה על 3 - 1 לזכות בית"ר[4]. ההתאחדות לכדורגל לא החשיבה במניין העונות הרשמיות את עונת 1944/1945, שבה שיחקה הקבוצה במחוז הדרומי של הליגה הבכירה וסיימה במקום השלישי מתוך שבעה, מתחת למכבי רחובות ובית"ר תל אביב. משחקיה של עונה זו היו רצופים הפרעות והתפרעויות, וככל הנראה הופסקו לפני הזמן. עונת 1946/1947 הייתה העונה הסדירה האחרונה לפני הקמת מדינת ישראל. הקבוצה נוצחה 1 - 4 על ידי בית"ר תל אביב במחזור הפתיחה שנערך ב-12 באוקטובר 1946, וגם בהמשך העונה לא הייתה מהבולטות בליגה וסיימה במקום העשירי מתוך 15. לא ברור עד להיכן הגיעה הקבוצה בעונת הגביע המקבילה, אך אם השתתפה היא הודחה עוד לפני שמינית הגמר[5]. הקבוצה אף השתתפה בתחילת משחקי עונת 1947/1948, אך הליגה הופסקה לאחר שלושה מחזורים (הקבוצה דורגה במקום ה-11 מתוך 14) בעקבות אירועי כ"ט בנובמבר ופרוץ מלחמת העצמאות.
עונת הליגה הראשונה לאחר הקמת הליגה הייתה זו של 1949/1950. הקבוצה הייתה אחת הגרועות בליגה בעקבות נפילתם של מרבית כוכביה במלחמת העצמאות, והיא סיימה במקום ה-12 עם 3 ניצחונות ו-2 תוצאות תיקו מתוך 24 משחקים, אך לא ירדה לליגת המשנה מאחר שלא נקבע מראש כי יהיו עולות ויורדות. הפרש השערים של הקבוצה היה 21 - 111, והייתה זו אחת הפעמים הבודדות בתולדות הכדורגל בישראל שבה קבוצה ספגה למעלה מ-100 שערים בעונה אחת. בעונתה השנייה בליגה, 1951/1952, המשיכה הקבוצה להפגין יכולת חלשה ביותר, והפעם סיימה עם ניצחון בודד ו-2 תוצאות תיקו מתוך 22 משחקים, וירדה ליגה. הקבוצה הצליחה להבקיע רק 13 שערי זכות, ומנגד ספגה 100 שערי חובה. בכך הייתה מכבי ראשון לציון לקבוצה היחידה בתולדות הכדורגל בישראל שסופגת פעמיים למעלה מ-100 שערים לעונה. זמן מה לאחר מכן התפרקה הקבוצה[6]. הישג השיא של הקבוצה בגביע המדינה היה העפלה אוטומטית לרבע הגמר בטורניר הסדיר הראשון לאחר הקמת המדינה (1951/1952), בו היא הפסידה 0 - 5 להפועל פתח תקווה[7].
לקראת עונת 1970/1971 נעשה ניסיון כושל להקמת הקבוצה מחדש על ידי שחקני העבר שלה חיים רגואניס ויעקב חודורוב.
הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סגנות (1): 1941/1942
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשר גולדברג, השופט יונגרמן מרחיק אוהד שקילל, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 26 באפריל 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל כדורגל | ||
|
פורטל היישוב | ||
- ^ אלישע שוחט, 100 שנות כדורגל (1906-2006), דפוס מאור אבי הפקות, יוני 2006, עמוד 16
- ^ 100 שנות כדורגל בישראל 1906-2006, עמודים 114 - 120
- ^ 100 שנות כדורגל בישראל 1906-2006, עמודים 125 - 126
- ^ 100 שנות כדורגל בישראל 1906-2006, עמוד 128
- ^ 100 שנות כדורגל בישראל 1906-2006, עמוד 153
- ^ זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי (כרך ג', עמוד 282), דני הפצה, 2010
- ^ האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ב', עמוד 155