מיר קומען אן
| בימוי | אלכסנדר פורד |
|---|---|
| תסריט | ונדה וסילבסקה, יעקב פת, ש' מנדלסון וח"ש קאזדאן, על פי חומר שהגישה הנהלת הסאנאטוריום |
| מוזיקה | חנוך (הנריק) קון, יענקל טרומפיאנסקי |
| צילום | סטניסלב ליפינסקי |
| מדינה | פולין |
| הקרנת בכורה | 1935 |
| משך הקרנה | 61 דקות |
| שפת הסרט | יידיש |
| סוגה |
סרט תיעודי  |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
מיר קומען אָן ("מיר קוּמֶן אוֹן"; יידיש: אנחנו באים; בפולנית: Droga młodych, מילולית - "דרך הצעירים") הוא סרט תיעודי פולני משנת 1935. בסרט מתועד הסנטוריום על שם מֶדֶם לילדים יהודים עניים שלקו בשחפת, הממוקם בעיירה מיֶידזֶשין (Miedzeszyn) שליד ורשה. הסרט מציג את שיטות החינוך ואת דרכי ההבראה ברוח ערכים סוציאליסטיים הנהוגות בסנטוריום (תנועת הבונד הייתה בין יוזמי הפקת הסרט, ומדם עצמו היה בונדיסט).
הסרט נחשב ליצירת מופת בסוג סרטים זה[1]. הצנזורה בפולין גנזה את הסרט להקרנה בפולין, בתואנה כי "תוך שימוש במצוקה ההמונית מפיץ את השקפת העולם הקומוניסטית" (כך, מפי אלכסנדר פורד)[2]. הסרט הוקרן במערב אירופה.
במרכז הסרט נמצאים שלושה ילדים יהודים עניים המגיעים לסנטוריום לביקור של שלושה חודשים. בסרט מוצג עולם אלטרנטיבי לאותם ילדים המוּצאים לזמן מה ממעגל העוני. בזמן זה, מתאפשרת לילדים הילדוּת; הם משחקים, שרים, ומתיידדים עם ילדי כורים פולנים. חברת הילדים המוצגת בסרט מחונכת על פי ערכים של חברה חדשה המספקת את צרכיה בעצמה[3]. וזאת בדומה לחינוך הילדים והנוער ב"חברת הנוער" בקיבוץ ובבית החינוך ע"ש א"ד גורדון בארץ ישראל באותה תקופה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נתן גרוס, תולדות הקולנוע היהודי בפולין, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1990, עמ' 85-83, 126.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מיר קומען אן", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מיר קומען אן", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- הסרט באתר "סינמטוגרפיה של השואה"
- אסף טל, לעבענס-קונסט - אמנות החיים - על הסרט מיר קומען אָן, זיקה - העיתון המקוון להוראת השואה, גיליון 21, יד ושם
- מרקוס זילבר, מרים היא חנה'לה, לייזר הוא ולאדק, דווקא 2, ינואר 2007, עמ' 33-32
