מירצ'ה סנגור
.jpg) | |||||
| סנגור ב-1996 | |||||
| לידה |
17 בינואר 1940 טריפנשטי, ממלכת רומניה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 2023 (בגיל 83) קישינב, מולדובה | ||||
| מדינה |
מולדובה  | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות המרכזי של קישינב | ||||
| השכלה | האוניברסיטה הלאומית לחקלאות של מולדובה | ||||
| מפלגה | עצמאי | ||||
| בת זוג | ג'ורג'יטה סנגור | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
מירצ'ה סנגור (17 בינואר 1940 – 13 בספטמבר 2023) היה אגרונום ופוליטיקאי מולדובי שכיהן כנשיא מולדובה הראשון בין השנים 1990 ל-1997. לפני כן, כיהן כיו"ר הנשיאות של הסובייט העליון של הרפובליקה המולדבית בין השנים 1989 ל-1990 ויו"ר הסובייט העליון בין 27 באפריל ל-3 בספטמבר 1990.
בצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סנגור נולד בטריפנשטי, אז בממלכת רומניה.[1] בשנת 1957 סיים סנגור את בית הספר התיכון בפרומוצ'יקה, מחוז פלורשתי, והמשיך ללמוד באוניברסיטה הלאומית לחקלאות של מולדובה, בה סיים את לימודיו בשנת 1961, והשלים דוקטורט במדעי החקלאות במחלקה לבעלות בעליי חיים באוניברסיטה בשנת 1972.[2][3]
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאגרונום מיומן, עבד סנגור כמנהל הקולחוז בכפר לונגה, מחוז פלורשטי, בין השנים 1961-1968.[4] בשנים 1968 עד 1973 היה מנהל תחנת הניסויים של גידולי שדה.[4] בין השנים 1973 עד 1978 היה סנגור מנהל המנהלת הראשית למדעי החקלאות במשרד החקלאות.[4] מ-1978 עד 1981, הוא עבד כמנהל הכללי של מכון המחקר סלקציה לגידולי שדה בבלץ.[4][2][5]
קריירה פוליטית מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
סנגור היה חבר במפלגה הקומוניסטית של מולדובה מ-1964 עד 1990.[6]
ב-1981 הוא הפך למזכיר ועידת המפלגה הקומוניסטית של מחוז אדינץ, תפקיד בו כיהן עד 1985.[4] באותה שנה, הוא הפך למזכיר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, וכיהן בתפקיד זה עד 1989.[4] ב-26 במרץ 1989 נבחר סנגור לחבר בסובייט העליון של ברית המועצות בכינוסים ה-11 וה-12.[4]
ב-29 ביולי 1989, מונה סנגור ליושב ראש הנשיאות של הסובייט העליון של מולדביה, וכיהן בתפקיד זה עד 27 באפריל 1990.[4] במהלך כהונתו, הוא תמך בהצעת החוק להפוך את המולדובנית לשפה הרשמית ולהחזיר את דגל הטריקולור של מולדובה.[6][1] ב-27 באפריל, הוא הפך ליושב ראש הסובייט העליון של הרפובליקה הסובייטית של מולדובה.[4] ב-3 בספטמבר הוא הפך לנשיא הרפובליקה הסובייטית של מולדובה.[2][4]
נשיאות (1991–1997)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-23 במאי 1991 הפך סנגור לנשיא הרפובליקה של מולדובה, עדיין רפובליקה שהייתה שייכת לברית המועצות.[1] ב-27 באוגוסט 1991 הכריזה מולדובה על עצמאותה מברית המועצות וסנגור הפך לנשיא הראשון של מולדובה כמדינה עצמאית.[1] סנגור החליט להתמודד כמועמד עצמאי בבחירות לנשיאות בדצמבר 1991, והתמודד ללא התנגדות לאחר שמאמצי החזית העממית לארגן חרם בוחרים כשלו.[2]
ב-3 בספטמבר 1991, הקים סנגור את הצבא הלאומי של מולדובה. בדצמבר 1991 חתם סנגור על הלוק שהפך את מולדובה לחברה מלאה בחבר המדינות, וב-2 במרץ 1992 הפכה מולדובה לחברה באו"ם. ביולי חתם סנגור עם נשיא רוסיה בוריס ילצין על הסכם שציין את סיום מלחמת טרנסניסטריה.[1] ב-29 ביוני 1994 אומצה חוקה חדשה של מולדובה, וב-26 ביוני 1995 התקבלה מולדובה כחברה במועצת אירופה.[3]
איחוד עם רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנאום בפני הפרלמנט של רומניה בפברואר 1991, דיבר סנגור על זהות משותפת של מולדובים ורומנים, בהתייחסו ל"רומנים משני עברי נהר פרוט".[7] למרות זאת, סנגור הוכיח את עצמו כמתנגד לאיחוד מידי עם רומניה, מה שהוביל לפיצול עם החזית העממית של מולדובה באוקטובר 1991. במקום זאת, הוא תמך ברעיון של איחוד מדיני שישמור על הריבונות הפוליטית של כל מדינה תוך שיתוף פעולה כלכלי וצבאי (המכונה תוכנית "עם אחד, שתי מדינות").[8]
שנות הנשיאות המאוחרות (1995–1997)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1995 הקים סנגור את מפלגת התקומה והפיוס של מולדובה עם חברים לשעבר במפלגה החקלאית של מולדובה. סנגור התמודד כמועמד מפלגת התקומה והפיוס בבחירות לנשיאות ב-1996, שם זכה ברוב הקולות, אך לא ברוב הנדרש, של קולות בסיבוב הראשון. עם זאת, יו"ר הפרלמנט, פטרו לוצ'ינשי, הפתיע את האומה עם ניצחון סוער על סנגור בסיבוב השני. סנגור המשיך כנשיא עד 15 בינואר 1997.[2]
את זיכרונותיו פרסם בספר "מבוך הגורל: זיכרונות" בשנת 2007.[9]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1960,[10] הוא התחתן עם ג'ורג'טה סנגור (23 באפריל 1937 – 23 בדצמבר 2019),[11] ונולדה לו בת, נטליה גרמן, שהייתה ממלאת מקום ראש ממשלת מולדובה ב-2015, ובן.[2]
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סנגור מת ב-13 בספטמבר 2023, בגיל 83.[12][13][14] הנשיאה מאיה סנדו הכריזה על יום האבל ב-16 בספטמבר בדקת דומיה ארצית בשעה 12:00.[15][16] הלוויה הממלכתית התקיימה ב-16 בספטמבר, עם אזכרה מוקדמת בקתדרלת המולד של קישינב, והארון הונח בארמון הרפובליקה, משם יצא מסע הלוויה, שעבר דרך כיכר האספה הלאומית הגדולה עד להגעתו לבית העלמין המרכזי, שם נקבר.[17]
עיטורים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מסדר הכבוד האזרחי של ברית המועצות (1966)[17]
- מדליית העובד המצטיין (1976)[17]
- תואר מהאקדמיה האירופית לאומנויות (1995)[17]
- תואר כבוד ומדליית זהב של מסדר הכבוד האירופי (1995)[17]
- תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הלאומית לחקלאות של מולדובה(1996)[17]
- תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אנקרה (1996)[17]
- חבר במסדר הרפובליקה של מולדובה (2000)[17]
- תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הבינלאומית של מולדובה(2001)[17]
- חבר במסדר הכבוד של ליטא (2007)
- תואר דוקטור לשם כבוד מהאקדמיה למדעים של מולדובה (2011)[17]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 "Mircea Snegur, Who Led Moldova's Independence Drive And Became President, Dies At 83". Radio Liberty. 14 בספטמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 "Biography of President of the Republic of Moldova Mircea Snegur, 1990–1996". Presidency of the Republic of Moldova. נבדק ב-19 ביוני 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Snegur Mircea". Moldovenii (ברומנית). נבדק ב-19 ביוני 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 "A decedat Mircea Snegur, primul președinte al Republicii Moldova". Moldpres. 14 בספטמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Short History". Research Institute of Field Crops. אורכב מ-המקור ב-29 ביוני 2016. נבדק ב-19 ביוני 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Mircea Snegur împlinește astăzi 80 de ani". noi.md. 17 בינואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Problems, Progress and Prospects in a Post-Soviet Borderland: The Republic of Moldova. Trevor Waters. "In an address to the Romanian parliament in February 1991 (on the first official visit to Romania by any leader from Soviet Moldova since its annexation), the then President Snegur strongly affirmed the common Moldovan-Romanian identity, noting, 'We have the same history and speak the same language,' and referred to 'Romanians on both sides of the River Prut'. In June 1991 the Romanian parliament vehemently denounced the Soviet annexation of Bessarabia and Northern Bucovina, describing the territories as 'sacred Romanian lands'."
- ^ "Băsescu, despre R. Moldova: Suntem două state, un singur popor şi avem viitor comun". ארכיון מ-9 בספטמבר 2021. נבדק ב-9 בספטמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Labirintul destinului : memorii. WorldCat. OCLC 122514291. נבדק ב-17 בספטמבר 2023.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Eastern Europe, Russia and Central Asia. London: Europa. 2000. ISBN 1-85743-091-3 – via Google Books.
- ^ "Wife of Moldova's first President Mircea Snegur died". IPN Press Agency. 23 בדצמבר 2019. נבדק ב-23 בדצמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Mircea Snegur, first president of Moldova, dies at 83". Reuters (באנגלית). 14 בספטמבר 2023. נבדק ב-19 בספטמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "A murit primul președinte al Republicii Moldova, Mircea Snegur". TVRMoldova. 14 בספטמבר 2023. נבדק ב-14 בספטמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Умер первый президент Молдавии". РБК (ברוסית). 14 בספטמבר 2023. נבדק ב-14 בספטמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Day of 16 September declares national mourning day, on funerals of first President of Moldova Mircea Snegur". Moldpres. 15 בספטמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "A moment of silence will be held on September 16, at 12:00 in memory of the First President, Mircea Snegur". Moldova 1. 15 בספטמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 "Primul președinte al Republicii Moldova, Mircea Snegur, a fost petrecut pe ultimul drum". Moldpres (ברומנית). 16 בספטמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה)