מירה מינצר-יערי
מירה מינצר-יערי (26 באוגוסט 1940 – 1986) הייתה משוררת ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מינצר-יערי נולדה בקיבוץ מרחביה שבעמק יזרעאל. לאחר סיום התיכון למדה מקרא ומחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה.
על ספר שיריה הראשון, "נפרדות", שנכתב למבוגרים, זכתה בפרס רחל ניומן מטעם בית הסופר ע"ש חיים הזז. לאחר מכן פרסמה עוד שני קובצי שירה למבוגרים וארבעה ספרי שירה לילדים.
נפטרה ממחלת הסרטן בגיל 46, והותירה בעל, בת ושלושה בנים.
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נפרדות - שירים למבוגרים (ירושלים : מ' ניומן, תשל"ד 1973)
- בשיר ושיראים (תל אביב : ספריית פועלים, תשל"ח 1978)
- מי שנשאר עם עצמו הוא כבר לא לבד - שירי ילדים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ח 1978) (חיתוכי עץ - רעיה בר אדון)
- אם לא יהיה יותר על מה לכתב - מה בכלל יישאר?! (תל אביב : ספריית פועלים, תשמ"א 1981) (ציורים - נורית ענבר)
- מתחיל בקצה ונגמר בסוף (ירושלים : כתר, 1982) (ציורים - רעיה בר-אדון)
- שלי שמור ביניהם (תל אביב : ספריית פועלים, תשמ"ד 1984)
- אולי רק אני מבין אותי : ויש לי זמן אלי - שירים וסיפורים לילדים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה 1985) (ציורים - כרמית גלעדי)
- תמיד בפחד וגם באהבה תמיד (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשמ"ח 1988) (איורים – כרמי גל)
- ריח הלחם בעולם : מנגינות עבריות - מבחר משיריה (בני ברק : ספריית פועלים, תשס"ח 2008) (ערך והקדים מבוא - מוקי צור)
