מיכל פיק חמו

מיכל פיק חמו

לידה	17 במאי 1962 (בת 61) כרמיאל
מדינה	ישראל
השכלה	בית צבי, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית
עיסוק	בימוי קולנוע וטלוויזיה, מחזאות, יציקות זכוכית,
תואר	ד"ר למחקר התרבות
בן זוג	יוסי חמו
צאצאים	ברק חמו, ניר חמו

מיכל פיק חמו (באנגלית: Michal Pick Hamou) (נולדה ב־17 במאי 1962), היא ד"ר למחקר תרבות, אמנית וחוקרת תרבות ומדיה ישראליים.

ביוגרפיה

מיכל גדלה בכרמיאל, בת למקימי העיר אורה פיק (הגננת הראשונה בעיר ואשת חינוך) ועזרא פיק (עסק בקליטת עליה והקמת תשתית תעשייתית). נישאה ליוסי חמו, הורים לברק חמו (1990, אמן ניו מדיה ויזם הייטק) וניר חמו (1996). בשנת 1986 סיימה מיכל בהצטיינות לימודי קולנוע בבית צבי, ביימה את הסרט הבלתי קרואה (1990, 48 דק.) שזיכה אותה במלגות: קרן הסרט הקצר, קרן התרבות אמריקה-ישראל לתסריט ולסרט (פעמיים), קרן המועצה הישראלית לתרבות ואמנות לתסריט ולסרט (פעמיים), נבחר לאחד מ-10 הסרטים הטובים ביותר מתוך 500 הסרטים הראשונים שהוקרנו בערוץ 2.

חברת ההפקות בניהולה הפיקה מספר תוכניות טלוויזיה בהן תוכנית העיצוב ויטרינה בהגשת אלונה פרידמן ומיכאלה ברקו, ביימה סרטים תיעודיים והפיקה מספר קלטות וידאו לילדים הידועות בהן: פיט-פט-טו משיריה וסיפוריה של חיה שנהב, אצבעות עם דני בסן ואפרת רייטן בה נכללו גם שירים שכתבה ועוד.

בשנת 1998 סיימה לימודי תואר ראשון בפילוסופיה וקולנוע באוניברסיטת תל אביב, בשנת 2007 סיימה לימודי תואר שני במחלקה ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית והחלה ללמד בבצלאל, באוניברסיטה הפתוחה ובהמשך במכללת ספיר. בתקופה זו התפרסמו וזכו בפרסים שני סיפורים קצרים שכתבה.

בשנת 2008 התקבלה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב, המחקר שזכה במלגות ובפרסים עסק בייצוגים של טראומה ודיסוציאציה תרבותית בקולנוע הישראלי. הספר מולדת פצועה (2016) שנכתב על בסיס המחקר זכה במלגת מימון מקרן הקולנוע הישראלי מולדת פצועה. עיסוקה המרכזי כיום הוא כתיבת מחזות ויציקות זכוכית.

מענקים ומחקרים

מיכל זכתה במענקים ובפרסים על הפקותיה ומחקריה בהם:

• מלגת פרסום לספר מולדת פצועה המבוסס על מחקר הדוקטורט – מהקרן לעידוד קולנוע ישראלי (2015),
• פרס מחקר דוקטורט של בית ספר רוטשילד-קיסריה לתקשורת – אונ' ת"א (2009), לסרטה הבלתי קרואה
• פרס קרן שרת להפקה מצטיינת (1990),
• פרס המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות להפקה מצטיינת (1990),
• פרס קרן שרת לאמנים מצטיינים (1988),
• פרס המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות לאמנים צעירים (1987)

הפקות קולנוע וטלוויזיה

• בין השנים 1990–1995 ביימה למעלה מ-100 כתבות לתוכניות השונות בערוץ-1 של הטלוויזיה הישראלית.
• תסריט ובימוי דרמה באורך בינוני הבלתי קרואה (1990), זכה בקרן הסרט הקצר, קרן אמריקה ישראל לתסריט ולסרט (פעמיים), קרן המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות לתסריט ולסרט (פעמיים), נבחר לאחד מ-10 הסרטים הטובים ביותר מתוך 500 הסרטים הראשונים בערוץ 2, הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע ה-7 "אור ראשון".

מדברי הביקורת בפסטיבל הקולנוע בירושלים: הדיאלוגים מצוינים, עיצוב הדמויות מעיד על כישרון רב, זהו הסרט הישראלי הראשון שמיטיב לתאר את מערכות היחסים במרחב הצבאי ללא צורך להראות רובים וכלי-נשק ולו פעם אחת.

• בימוי קלטת וידאו לילדים פיט-פט-טו משיריה וסיפוריה של חיה שנהב (1994). צפייה בקלטת.
• בימוי קלטת וידאו לילדים שירים וסיפורים על אצבעות עם דני בסן ואפרת רייטן (1995). צפייה בקלטת.
• בימוי קלטת וידאו לילדים כייף חיות (1995), עובדה לסדרת תוכניות טלוויזיה לילדים.
• סרט תיעודי מסכת קידושין (1996).
• סרט תיעודי אשה אחת – סיפורה של מרים עקביא (1997)
• בימוי והפקת מגזין לעיצוב פנים וארכיטקטורה ויטרינה לרשות השידור (1996–1999) למעלה מ-120 תוכניות.
• בימוי ועריכת מגזין עיצוב פנים וארכיטקטורה סגנונות לחינוכית –2 (1999-2000).

מחקר ופרסומים נבחרים

• כתיבה של פרק בספר : "ספר ירושלים 1973-1948", בעריכת: גולן ארנון, גפני ראובן, זלצר אסף, רמון אמנון. ספר ירושלים 1947-1973
• תחום המחקר המרכזי של מיכל הוא טראומה ודיסוציאציה תרבותית בחברה הישראלית, קולנוע ישראלי, ייצוגי טראומה בקולנוע הישראלי ובקולנוע האמריקני.
• הספר מולדת פצועה – שינויים בייצוג הטראומה בקולנוע הישראלי (2016) המבוסס על מחקר הדוקטורט, התקבל בהערכה רבה, זכה במלגת מימון של קרן הקולנוע הישראלי.
• עיבוד טראומה בקולנוע תיעודי עכשווי בישראל' אדם צחי. עיונים כרך 34 2020, עמודים 36–60.
• חידושו של הספר בהצבת התסמונת הפוסט-טראומטית כמודל פרשני תאורטי להבנת השינויים הפסיכו-אידאולוגיים שחלו בחברה הישראלית ומצביע על תהליכים פוסט-טראומטיים שמצאו ביטוי בדגמי הקולנוע הישראלי מראשיתו. זהו המחקר המקיף הראשון שמציע לראות בקולנוע הישראלי של שנות האלפיים ביטוי לשיח פוליטי חדש המסווה את ההתרחשויות הלוקליות באוניברסליות מדומיינת הנחסמת בפני המציאות, ומספק הסבר חדש לדיאלקטיקה שמאפיינת את שינויי הדגמים בקולנוע הישראלי מראשיתו.
• התפרצויות של טראומה תרבותית ורמזים לשינוי בנרטיב-על משותף בסרטיו המוקדמים של אורי זוהר (2016) סליל כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה האונ' העברית
• רצנזיה לספר ככה צריך לעשות חיילים, דמות החייל הישראלי בתיאטרון ובקולנוע הישראליים (2015), עורכת: ד"ר הילה לביא. סליל, כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה האונ' העברית.
• אבנר שפירא, "האסונות של נינה" וטראומות אחרות בקולנוע הישראלי, באתר הארץ, 12 ביולי 2016
• הפניה לפרק מהספר ופרסום באתר פסיכולוגיה עברית .
• מתן אהרוני, סוגה חדשה, באתר העין השביעית, 7 בפברואר 2019
• נודל: התארגנות מוסרית כהצלה עצמית (2015). בצלאל – כתב עת לתרבות חזותית וחומרית.
• שינויי הייצוג בקולנוע הישראלי (2013). עורכים: ד"ר דרור פימנטל ודר' ד"ר בעז תמיר. ירושלים, הפרוטוקולים של בצלאל גיליון מקוון 26, (סתיו 2013).
• מפרקטיקה לתיאוריה בסרט מסע אלונקות של ג'אד נאמן (2012). זוג או פרט, עורכים: פרופ' דנה אריאלי הורוביץ ודר' אורי ברטל. ירושלים, הפרוטוקולים של בצלאל גיליון מקוון 24, (אביב, 2012).
• תיאוריה חדשה מעודדת פרשנות חדשה: קריאה חוזרת בסרט "מסע אלונקות" מיכל פיק חמו בשיחה עם ג'אד נאמן זוג או פרד, אפריל 2012.
• קיום ללא סטריאוטיפ – אוטופיה או אידאולוגיה (2011).
• סביב מדורת השבט (2008). על חורבן, טראומה וקולנוע, עורכים: ד"ר יעל מונק ואייל סיון. מחברות קולנוע דרום 02, ישראל, פרדס הוצאה לאור והמכללה האקדמית ספיר. (2009) עמ' 167–174.
• סובייקט בינעדתי – בין סימולציה להסוואה (2007). צועקים את שמך בהרבה לשונות, על זהות היברידית בישראל, עורך: ד"ר עמרי הרצוג. בימת קדם הכיוון מזרח 14 עמ' 26–30. מיכל פיק חמו, סובייקט בינעדתי בין סימולציה והסוואה.
• סובייקט בינעדתי בין סימולציה והסוואה / מיכל פיק חמו / משתתפי הסדנה השנייה למחקרים בתרבות חזותית.
• לכודים בין דרמה משטרתית ומלודרמה: סיקור הבריחה של בני סלע במדיה הישראליים (2007). מסגרות מדיה 3, כתב העת של האגודה הישראלית לתקשורת והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, עורך: פרופ' עקיבא כהן. (חורף 2009), עמ' 55–82.
• Textual mechanisms for rich the representation of Israeli identity in the "Sof Ha-Derch 2" (End of the Road 2) reality show, Page 3.
• Trapped between police drama and cultural melodrama. Page 4.
• 2005 יהדות אתיופיה בין גזע לגזענות (2005). מפנה 48, עורכים: אלי אברהמי, אלי צור. יד יערי גבעת חביבה (אוקטובר 2005), עמ' 23–28.

סיפורים קצרים

• מזל, יצא לבן (2018) סיפור קצר שנכתב לפרויקט משותף של הספרייה לעיוורים והטלוויזיה החינוכית. פודקאס משותף לספריה לעוורים ולקוי ראיה עם מפעל הפיס וסדנאות הכתיבה של אורית גידלי ואשכול נבו, סימני קריאה 9.
• סוודר אחד (2011) סיפור קצר זכה בפרס בתחרות 'קום איל פו'

יציקות זכוכית

לאחר התנסות ארוכת שנים בהפקות קולנוע וטלוויזיה ועיסוק בייצוגים בתנועה, השתלמה מיכל ביצירה עם זכוכית חמה וזכוכית קרה, שמאפשרות לה חקירה של מרקמים חדשים והקפאה של התנועה.

השתלמויות

• יציקות זכוכית אצל האמנית ליזבט ביגר
• קורס יציקות זכוכית בתבניות פתוחות אצל האמנית האיטלקייה סילביה לוינסון,
• יציקות זכוכית חמה בסטודיו של פיטר נובוטניק בצ'כיה

תערוכות קבוצתיות

• זכוכית ישראלית 2020, העבודה: Yearbook
• הביאנלה לזכוכית בירושלים 2018, העבודה: Preliminary
• מקסם הזכוכית 2018, העבודה: Yearbook
• מקסם הזכוכית 2016, העבודה: Calla

קריאה נוספת

לקריאה נוספת

• התפרצויות של טראומה תרבותית בסרטיו של אורי זוהר סליל כתב עת אינטרנטי להיסטוריה, קולנוע גיליון 11 קיץ 2016
• הכיוון מזרח 14 - צועקים את שמך בהרבה לשונות, מאת: יצחק גורמזאנו גורן (עורך ראשי), הכיוון מזרח 14.
• תיאוריה חדשה מעודדת פרשנות חדשה: קריאה חוזרת בסרט "'מסע אלונקות'" מיכל פיק חמו בשיחה עם ג'אד נאמן זוג או פרד, אפריל 2012
• Between Two Hills: From Hill 24 to Beaufort and the Question of the Political in Israeli Cinema. Eran Kaplan
• Projecting the Nation: History and Ideology on the Israeli Screen
• להביט במאכלת: תגובת קרב בקולנוע התיעודי הישראלי. חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אדם צחי, עמוד 34.

קישורים חיצוניים

• יומן אקדמי, שינויים בייצוג הגיבור, והנרטיב של הקולנוע הישראלי העכשווי, הרצאה מוקלטת : דקה 16:49.
• הרצאתה של מיכל פיק חמו מתוך כנס הלקסיקון ה-13, מאי 2016, סמי-ריאליזם.
• Trauma Testimony Discourses. Genre Patterns and Innovation. International Conference February 21-24, 2011, Tel Aviv University IN cooperation with Tel Aviv University - Sackler Faculty of Medicine and the Faculty of Humanities, NATAL, and the Embassy of France in Israel. Wednesday, 23 February. Changes in the Representations of TTD in Israeli Cinema - from Mental Pathology to Political Discourse. Michal Pick Hamou (Bezalel Academy).
• פרסומים של ספרים וקלטות פרי יצירתה של מיכל פיק חמו.
• מולדת פצועה, אתר הספרייה הלאומית.
• אזכור באתר הקרן לקולנוע ישראלי.
• Literature Review: Michal Pick Hamou, Wounded Homeland: Evolving Representations of Trauma in Israeli CinemaDor Yaakobi

על יצירתה

• "לקשור עניבה אירופית בקהיר", על זהות היברידית בישראל, 28 בנובמבר 2007 על ידי talila.
• טלי לטוביצקי, המהות ההיברידית המקננת בכולנו, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2007
• כתבה עם אפרת רייטן (קלטת אצבעות) דקה 3:55.
• סליל – כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה, גיליון 14 ,אביב 2020 77 ביקורת ספר: מיכל פיק חמו, מולדת פצועה: שינויים בייצוג הטראומה בקולנוע הישראלי * דור יעקובי.

הערות שוליים

• חברת אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, ומחברים ומו"לים).
• חברה באיגוד הבמאיות והבמאים בישראל.
• חברה באיגוד האמנים הפלסטיים.
• מולדת פצועה - מולדת פצועה
• אישה אחת - סיפורה של מרים עקביא (1996 40 דק'), דוקודרמה, בימוי: מיכל פיק חמו

הסרט הוקרן מספר רב של פעמים בערוץ אחד של הטלוויזיה הישראלית, בטלוויזיה החינוכית ובערוצים המסחריים. עותק הסרט נמצא בארכיון סינמטק ירושלים - ארכיון ישראלי לסרטים. לינק למידע על הסרט בעותק VHS שנמצא בארכיון יד ושם (מס' פריט 5652160): אשה אחת

מידע על הסרט כפי שמופיע בארכיון יד ושם (מס' פריט 5652160):סרט תיעודי המספר את סיפורה של מרים עקביא, סופרת ומתרגמת. עקביא, ילידת פולין 1927, היא ניצולת שואה הכותבת למבוגרים, לנוער ולילדים בנושא השואה וזוכת פרס יד ושם על ספרה "נעורים בשלכת" ובפרס ראש הממשלה ליצירה. כולל ראיון עם עקביא, עדויות מאוספי בית התפוצות ו"משואה", קטעי משחק מתוך: המחיר, קופסת הכסף, אחד מאיתנו, נלי, מיקלבי, כרמי שלי - אחרית דבר, עיתון 77 ומאזניים בביצוע השחקניות מרים גבריאלי ואבישג רבינר....

• לינק לעותק הסרט שנמצא בארכיון משואה – המכון ללימודי השואה: אשה אחת בקלטת וידאו VHS מספר פריט: 46313 בתקליטור מספר פריט 52098.
• תיאוריה חדשה מעודדת פרשנות חדשה: קריאה חוזרת בסרט "מסע אלונקות" — מיכל פיק חמו בשיחה עם ג'אד נאמן מאמר
• מתן אהרוני, סוגה חדשה, באתר העין השביעית, 7 בפברואר 2019
• הפרסום לאירוע ההשקה לספר מולדת פצועה באתר עלמה.
• פיט-פט-טו – נכתב על הקלטת: שעה של צלילים וחיוכים מול הווידאו, חידוש מדליק כשפותחים את הקופסה ומוצאים בכריכה שלה את מילות כל השירים, כל כך פשוט וגאוני. "ידיעות אחרונות", סמדר שיר. קודם כל יופי של קלטת, המון לחנים חדשים, נאמנות ראויה לציון, "העיר", יוסי מר חיים. בפיט-פט-טו יש כל מה שרצית בקלטת מעולה, "מיץ פטל" בביצוע מיוחד, כולה קלטת שבאה מאהבה לילדים וגם להורים, יאהבו לצפות בה שוב ושוב, "עולם האשה", נעמי בן גור.