מיכל ובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכל ובר
Michał Weber
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 בפברואר 1859
וורקא, פלך ורשה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במאי 1907 (בגיל 48)
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין הקונגרסאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בוורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכְל וֶבֶּרכתיב יידיש, שנהג בזמנו: וועבער; בפולנית: Michał Weber; ה' באדר א' תרי"ט, 9 בפברואר 1859, וורקא, פלך ורשה, פולין הקונגרסאיתכ"ג באייר תרס"ז, 7 במאי 1907, ורשה) היה עיתונאי וסופר ורשאי עברי ויידיש משכיל מרקע חסידי, שהתמחה בכתיבת מדע פופולרי. עוזרו הקרוב של נחום סוקולוב במערכת היומון העברי "הצפירה".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכל בן יצחק וועבער נולד בשנת 1859 בעיירה וורקא שליד ורשה, פולין הקונגרסאית (רוסיה). קיבל חינוך חסידי, ובהמשך גילה עניין בהשכלה כללית ולמד בעצמו מדעי הטבע ושפות זרות. בשנת 1880 התגייס לצבא הרוסי. באותה שנה פרסם את מאמרו הראשון ב"המליץ": "לצבוא צבא".[1]

לאחר שחרורו הגיע ב-1883 לוורשה והתקבל לעבודה כמורה בבית ספר של הקהילה היהודית. בשנת תרמ"ו-1886, עם הפיכתו של העיתון העברי "הצפירה" לעיתון יומי, התקבל כעוזר מערכת קבוע ושימש בתפקידו בכל שנות צאתה לאור. כשכיהן נחום סוקולוב כעורך העיתון, שימש כעוזרו הראשי.

ובר פרסם שורה של מאמרי מדע פופולרי בעברית, בין היתר ב"האסיף" של סוקולוב, וכן ביידיש, ב"הויז-פֿריַינד", "דער יוּד", "די יודישע פֿאַמיליע" ועוד.

מלבד מאמריו, פרסם גם ספרי מדע פופולרי: "א סוף פֿון דער וועלט, אדער: מעשה בראשית" ('סוף העולם, או: מעשה בראשית'; ורשה 1885; מהדורה ב: 1898; מהדורה נוספת הופיעה ב-1904 בשם "דיא געהיימניס פֿון דער וועלט, אדער: א סוף פון דער וועלט", 'סודות העולם') – אסטרונומיה פופולרית, על פי דעותיו של הפופוליזטור האוסטרי של מדעי הטבע רודולף פָאלְבּ (אנ') בנוגע לאסונות טבע; "חיי העולם הבא" (ורשה 1889) – על החיים לאחר המוות, על פי תובנות ממדעי הטבע והגותם של פילוסופים עדכניים; "דער יודישער פֿעלדארבייטער" ('עובד השדה היהודי; ורשה 1891) – מדריך לגידול חקלאי; "אור ומאורות, או: קונטרס למעשה בראשית" (ורשה תרנ"ו) – חיבור המנסה ליישב את סיפור בריאת האור והמאורות בפרשת בראשית עם התאוריות המדעיות העדכניות בנושא; מפת כוכבים (ורשה 1898); "מקדמי עולם" (ורשה 1898) – על היווצרות היקום.

כמו כן, תרגם לעברית את "תולדות ספרות ישראל" לגוסטב קרפלס ואת ספר האסטרונומיה הפופולרית "השמים" מאת קאמי פלמריון (1898); וליידיש את מדריך הרפואה של ישראל פרנקל "דער הויז-דאָקטאָר" ('רופא הבית'; 1895), קובץ חוקים צבאיים (תרס"ד) ואת מאמרו של קרל מרקס "כוח העבודה וההון" (אנ').

ובר היה נשוי ואב לבנות.[2]

מיכל ובר נפטר ב-1907, בגיל 48. נקבר בבית העלמין היהודי בוורשה. הותיר חיבורים רבים בכתב יד.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א סוף פֿון דער וועלט, אדער: מעשה בראשית: א פאפולער וויססענשאפֿטליכעס ווערק ... פערפאסט אין 40 קאפיטעל מיט 32 פיגורען אינ'ם טעקסט און צום סוף א טאבעלע, ורשה: דפוס א' גינז, תרמ"ה 1885.[3] (2טע דורכגעסעהענע אונד בעריכטיגטע אויסגאבע: ורשה: ב.צ. שיינפינקעל, תרנ"ח 1898)
    • דיא געהיימניס פֿון דער וועלט, אדער: א סוף פֿון דער וועלט: א פאפולערע אסטראנאמייע: מיט 32 פיגורען אינ'ם טעקסט, ורשה: לידסקי, תרס"ד 1904. (הדפסה נוספת: "דיא געהיימניס פֿון דער וועלט: א פאפולערע אסטרנאמיע", ורשה: פּראָגרעס, תרע"ד)
  • חיי העולם הבא: על פי דרכי הטבע והבריאה, לפי דעת הפילוסופים האחרונים: ... לדעת איך תחיינה הנשמות בעולם הנצח ... , ורשה: דפוס א' גינז., תרמ"ט.[4]
  • דער יודישער פֿעלדארבייטער: א מעטאדע צו ערלערנען, וויא אזוי מען בעדארף בעארבייטען די ערד אין יעדען ארט ... , ורשה: דפוס מ' לעווינסקי, תרנ"ב 1891.[5] (מדריך לחקלאות)
  • אור ומאורות, או: קונטרס למעשה בראשית: יפיץ אור חדש על סדר בריאת השמש ומבאר את הכתובים ... בתורה ... באופן מתאים עם דעת חכמי הטבע האחרונים, ורשה: א' גינז, תרנ"ו.
  • מפת השמים: מאירה נתיבות הכוכבים ... בכל עתותי השנה, ורשה: תושיה, תרנ"ט 1898. (מפת כוכבים)
  • מקדמי עולם, או: מה לפנים ומה לאחור: ... יפיץ אור על הרבה תעלומות במעשה בראשית ... ומביא לדי הכרה לדעת כי העולם אינו קדמון, ורשה: שולדבערג ושותפו, תרנ"ט 1898.[6]

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השמים" מאת קמל (קאמי) פלמריון בתרגום מיכל וועבער, הוצאת תושיה, ורשה 1898. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1
  • ג' קאַרפּעלעס, ספר תולדות ספרות ישראל: מזמן התורה עד היום; העתקה חפשית עם תִּקונים ומִלואים מאת המחבר; יצאה לאור על ידי בית מערכת "הצפירה", ורשה: דפוס י' גאָלדמאן, תרמ"ח 1887. (המתרגמים: א"ש פרידבערג, שפ"ר, א"ד פינקעל, מיכל וועבער, יעקב רייפמאן)
  • י[שראל] פרענקעל (רעדאקטאר), דער הויז-דאָקטאָר: עצות צו הוטען די געזונדהייט און היגיענישע מיטלען געגען קראנקהייטען; בעארבייטעט אין זשארגאן דורך מיכל וועבער, ורשה: י' פרענקעל, תרנ"ה 1895.[7] ("רופא הבית": תרגום למדריך הרפואה של ד"ר פרנקל "שומר הבריאות", ובו עצות לשמירת הבריאות ואמצעים היגייניים למניעת מחלות)
  • השמים: אסטרונומיה פופולרית עם שלשים ותשעה ציורים [מאת קאמי פלמריון]; תרגום: מיכל וועבער, ורשה: תושיה ('ביבליותיקה עברית'), תרנ"ט 1898.
  • מיליטער געזעצ: אויס דעם בוך "סוואד זאקאנאוו" פירטער באנד די געזעצע פון מיליטער-דינסט; איבערזעצט דורך מ' וועבער, ורשה: דפוס הצפירה, תרס"ד. (ספרון) (תרגום החוק הצבאי)
  • קרל מרקס, ארבייטסקראפט און קאפיטאל; איבערזעצט דורך מ' וועבער, ורשה: דפוס הצפירה, תרס"ו 1905. (תרגום מאמרו של מרקס "כוח העבודה וההון" (אנ')) (‏הספר בארכיון האינטרנט)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכל ובר בוויקישיתוף

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המאמר: לצבוא צבא, המליץ, 12 באוקטובר 1880, המשך, 19 באוקטובר 1880.
  2. ^ לאה בת מיכל וועבער, הצפירה, 3 בנובמבר 1904. (בתו לאה נפטרה בשנת 1901, בגיל 23.)
  3. ^ בשוק הספרים והסופרים, הצפירה, 29 באוגוסט 1894.
  4. ^ תוכן העניינים: בשוק הספרים והסופרים | חיי העולם הבא, הצפירה, 14 במרץ 1889. בח"ר, בשוק הספרים והסופרים, הצפירה, 29 באפריל 1889. ותגובתו לביקורת שהתפרסמה ב"כנסת הגדולה": שיחה בעולם הספרות | עמילן של סופרים, הצפירה, 6 בפברואר 1890.
  5. ^ בשוק הספרים והסופרים | "דער יודישער פֿעלדארבייטער", הצפירה, 9 בנובמבר 1891.
  6. ^ יח"ז, בשוק הספרים והסופרים | מקדמי עולם, או: מה לפנים ומה לאחור, הצפירה, 1 בנובמבר 1898.
  7. ^ בשוק הספרים והסופרים | "רופא הבית" (הויז-דאקטאר), הצפירה, 28 ביולי 1895, המשך, 29 ביולי 1895.