מיכאל אגורסקי
 | |
| לידה |
1933 מוסקבה, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
21 באוגוסט 1991 (בגיל 58 בערך) מוסקבה, ברה"מ |
| מדינה |
ברית המועצות, ישראל |
| השכלה |
בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה |
| תקופת הפעילות |
מ-1959 |
  | |
מיכאל אגורסקי (ברוסית: Михаил Самуилович Агурский; 1933 מוסקבה – 21 באוגוסט 1991 מוסקבה) היה סופר, פעיל ציוני ופרופסור של אוניברסיטה העברית בירושלים.
ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגורסקי נולד במוסקבה למשפחת פעיל במפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות שמואל אגורסקי. בשנת 1938, במהלך הטיהורים הגדולים אביו נשלח לסיביר ממנה לא חזר. שמו טוהר מכל אשמה בשנת 1956.
מיכאל אגורסקי סיים לימודי הנדסה ועבד בתחום התמחותו. במאי 1969 הוא סיים עבודת הדוקטורט בקיברנטיקה.
למרות השכלתו הטכנית, מיכאל אגורסקי התעניין בנושאים שונים של מדעי החברה. הוא למד לעומק יצירות פילוסופיות לרבות פילוסופים שיצירותיהם נאסרו בברית המועצות. במחצית שנות ה-60 של המאה ה-20 הוא התקרב לאלכסנדר מן. קשרים של אגורסקי עם כמרים ופעילות למען ישראל לא התיישרו עם עבודתו במכון לפיתוח אמצעי לחימה. לאור כך הוא עזב את עבודתו, אך כל ניסיונותיו להתקבל לעבודה בתחום התמחותו לא צלחו. כתוצאה מכך, אגורסקי החל להתפרנס מתרגום.
בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 אגורסקי התקרב לפעילים ציוניים במוסקבה אך גם לפעילים דיסידנטים רוסים. בשנת 1971 הוא לראשונה ביקש לקבל אשרת יציאה לישראל ולאחר סירוב כתב מספר מכתבים ללאוניד ברז'נייב. בשנת 1972 הוא השתתף בהפגנה מול שגרירות לבנון במוסקבה. כל משתתפי ההפגנה נעצרו. בשנת 1973 הוא חתם על עצומה להגנת אנדריי סחרוב. ביוזמת אלכסנדר סולז'ניצין, אגורסקי כתב מאמר לאוסף מאמרים בעריכת הסופר. האוסף פורסם בסאמיזדאט בשנת 1974 ובהמשך בפריז. בעקבות פעילותו הרחבה, באפריל 1975 אגורסקי קיבל אשרת יציאה מברית המועצות.
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1976 מיכאל אגורסקי התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1979 הוא סיים עבודת דוקטורט בסורבון ומונה לפרופסור ללימודי תרבות ומדינות סלאביות. במקביל לעבודה באוניברסיטה, אגורסקי נתן חוות דעת לממשלת ישראל, עבד בטלוויזיה ופרסם מאמרים על המצב בברית המועצות.
בשנים 1983–1990 הוא כתב 3 ספרים על המצב בברית המועצות. לאחר תחילת הפרסטרויקה אגורסקי קיבל הזדמנות לנסוע לברית המועצות. במהלך ביקורו הוא נפגש עם מכרים ותיקים ונתן מספר הרצאות לרבות הרצאה באוניברסיטת מוסקבה.
בשנת 1991 הוא הוזמן לביקור נוסף. אגורסקי הגיע למוסקבה ב-19 באוגוסט 1991 בשיא האירועים של ניסיון ההפיכה. הוא נפטר לאחר מספר ימים בעקבות התקף לב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה
- קורות חיים (ברוסית)