מיטל דוהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיטל דוהן
דוהן, 2007
דוהן, 2007
לידה 24 באוגוסט 1976[1] (בת 47)
גִּבְעָתַיִם, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס התיאטרון הישראלי עריכת הנתון בוויקינתונים
http://meitaldohan.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיטל דוהן (נולדה ב-24 באוגוסט 1976[1]) היא שחקנית ישראלית, זוכת פרס התיאטרון הישראלי ומועמדת פעמיים לפרס אופיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוהן נולדה בגבעתיים, לעדנה - ציירת ומורה לאמנות, ולדוד דוהן - איש עסקים. כשהייתה בת 3 עברה משפחתה ליישוב חרוצים בשרון, שם גדלה[2]. למדה בבית הספר חוב"ב בבני ציון ולאחר מכן בחטיבת-ביניים ותיכון "עמי אסף" בבית ברל. בשנת 1994 החלה את שירותה הצבאי בתיאטרון צה"ל.[3]

בשנת 1995 החלה לימודי משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב לצד שרון שטרק, תמר קינן, משה נאור, אלינור אהרון ויואב היימן. במהלך שלוש שנות לימודיה זכתה במלגת קרן שרת ובמלגת קרן אמריקה-ישראל בשנים 1996 ו-1997. היא בוגרת "הבוסתן - בית ספר לתיאטרון, מחול וקרקס עכשווי" בנתניה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד קריירת משחק, דוהן עוסקת גם במוזיקה. ב-2011, הוציאה לראשונה את השיר "Yummy Boyz" שהצליח להגיע למצעדים בבריטניה. בחודש מאי 2012 פורסם השיר "On Ya" של דוהן בהשתתפות זמר הראפ הג'מייקני-אמריקאי שון קינגסטון. ב-2013 יצא שיר נוסף שלה "Give Us Back Love".

ב-2007 הוציאה בהוצאת גוונים את ספר השירים "אהבה ושאר הרגלים מגונים" המלווה בתמונות עירום שצילמה קרן גילרמן הראל.[4]

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999 גילמה בתיאטרון הקאמרי את סופי הצעירה בהצגה "חברות הכי טובות", שכתבה ענת גוב וביימה עדנה מזי"א. על משחקה בהצגה זו זכתה בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית השחקנית המבטיחה. באותה שנה שיחקה גם בהצגה "מעיין הגופרית" שכתב נוריאל טוביאס וביים גדליה בסר. ב-2001 השתתפה בהצגה "כטוב בעיניכם" מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן. ב-2003 השתתפה בהצגה "עד ראייה" שכתב יהושע סובול וביים פאולוס מנקר.

כתבה, ביימה ושיחקה ב"בשר נע" בתיאטרון תמונע, וכתבה ושיחקה בהצגה "כינים" שביימו עידו בורנשטיין ושלמה פלסנר.

בשנת 2000 גילמה את יוליה לצד אבשלום פולק בהצגה "רומיאו ויוליה" שביים יוסי פולק בתיאטרון חיפה.

ב-2002 הופיעה לצד עברי לידר במופע "אהבה וסקס בימים הנוראיים" שהועלה בסינמטק ירושלים.

באוף אוף ברודוויי שיחקה בהצגה "חתונת הדמים" שביימה קרן שפלר. כתבה ושיחקה בהצגה "מסיבת אמבטיה" בניו יורק בבימוי קרן שפלר ואילת דקל. כתבה, ביימה ושיחקה בהצגה "על השפלות וסיפורי אהבה אחרים" בניו יורק.

ב-2008 הופיעה במחזה "Stitching" שהוצג ב"ויילד פרוג'קט", תיאטרון אוף ברודוויי באיסט וילג' בניו יורק.[5]

בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוהן בסרטו של מרק רוזנבאום "לרקוד", 2005

ב-1995 גילמה את ריטה בסרט "ילדי קניון הזהב" שביימו אושרי הילזנרט ודניאל אסף שגם כתב את התסריט. ב-1997 גילמה את סמדר לצד שמיל בן ארי בסרטו של דורון נשר "אגדת האיש ששתק". ב-1998 שיחקה לצד לי את גליק בסרט "בלי דף הוראות" שביימה קרן עצמון. ב-1999 גילמה את מלינה ואת דליה בסדרת "מנדל וגורנשטיין חקירות בע"מ" שביים מיקי בהגן וכתבו גיא מרוז ויוני להב.

בשנת 2000 גילמה את שרית בפרק 20 של העונה השלישית של הסדרה "שמש" והתארחה באחד מפרקי הסדרה "פאזל". ב-2001 גילמה את יעל בסדרת של אורי ובני ברבש "מיי פירסט סוני"; השתתפה בסדרה "המכון" שכתב מוטי לרנר וביים אורי ברבש.

בנוסף ב-2001, כיכבה בתור אפרת בסרטו של צחי גראד "ג'ירפות", לצידן של טינקרבל ולי את גליק. על תפקיד זה הייתה דוהן מועמדת לראשונה לפרס אופיר.

ב-2002 השתתפה בסדרה "שאול", השתתפה וכתבה בתוכנית המערכונים "לוחמי המסך" בבימויו של בן בכר ששודרו בערוץ ביפ.

בנוסף ב-2002 כיכבה בתור לילה, בסרטו של דורון ערן "טאהרה", לצדו של השחקן הפלסטיני-ישראלי ג'וליאנו מר. בסרט זה גילמה בחורה יהודייה שמנהלת רומן סוער עם גבר בדואי בטאהרה.[6] על תפקיד זה הייתה דוהן מועמדת בשנית לפרס אופיר.

בין השנים 20032006 גילמה את נטלי בושרי מרק בסדרה הישראלית "אסתי המכוערת" ובסדרת הספין אוף "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית". ב-2004 גילמה את התפקיד הראשי בסרט הטלוויזיה של ירון שני "דיספוריה". ב-2005 גילמה את דבי לצד אלון אבוטבול בסרטו של מרק רוזנבאום "לרקוד". ב-2006 השתתפה בסדרת "לא הבטחתי לך" ששודרה ב-yes. ב-2007, השתתפה בעונה השלישית של תוכנית הדוקו-ריאליטי "פעם בחיים" של yes, במהלכה נשלחה לרוסיה יחד עם מורן אטיאס לשהות עם שלושה אוליגרכים רוסים עשירים וביניהם המרגל שבתאי קלמנוביץ'. ב-2008 גילמה את עצמה בסדרה "החיים האמיתיים" שיצרו שאול בצר ורועי צ'יקי ארד. בשנת 2009 השתתפה בעונה החמישית של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" בערוץ 2 אצל רשת.

דוהן השתתפה במספר פרסומות בישראל, בהן לזוגלובק, סלקום, עלית, טרה וישראכרט.

השתתפה לצד דב נבון בסדרה המוקומנטרית "דבל'ה עולמי" שביים איתן צור וכתב אסף צפור. הגישה לצד מיכל אמדורסקי את תוכנית הלילה "בלאק אנד בלונד" בערוץ 2 של טלעד. השתתפה בסרט הטלוויזיה "תלוי בירח" שביימו שי כנות ואופיר בביוף, ששודר בערוץ 3.

ב-2011 הצטלמה לסרט "לוחם הסומו" של עמוס קולק.

ב-2015 השתתפה בעונה השביעית של תוכנית המציאות הישראלית "הישרדות" בערוץ 2 של רשת, והייתה למודחת השנייה.

ב-2018 שיחקה בסרט הישראלי-צרפתי "רכבת קלה" שביים עמוס גיתאי. ב-2019 שיחקה בסרט הסאטירה של אלון גור אריה "המוסד".

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009 שיחקה בתשעה פרקים בסדרה "Woke Up Dead" בתור אורורה.

ב-2010 שיחקה בסרט "מונוגמיה".

בשנים 2006–2012 היא גלמה את יעל הופמן בשבעה פרקים בסדרה "העשב של השכן".

ב-2014 שיחקה בסרט "Don Petoye". בנוסף בשנה זו, שיחקה בסרט האימה "Foreclosure".

ב-2018 שיחקה בסרט הפורטוגלי-אמריקאי "Cabaret Maxime".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2005 דוהן מתגוררת לסירוגין בלוס אנג'לס ובניו יורק.

בגיל 24 הייתה מאורסת במשך כשנתיים לבמאי בן בכר. ב-2018 החלה במערכת יחסים עם השחקן האמריקאי אל פצ'ינו, המבוגר ממנה ביותר מ-36 שנים.[7], אך בשנת 2020 נפרדו כתוצאה מפער הגילים.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ממקורות אחדים נובע שמיטל דוהן נולדה בשנת 1976: עם זאת, בדף פייסבוק של מיטל דוהן מוצגת שנת הלידה 1979, וכך גם במקורות נוספים:
  2. ^ יובל אברמוביץ', אל תתעסקו עם הדוהן
  3. ^ כבשה את פאצ'ינו: מי את באמת מיטל דוהן?
  4. ^ קרן נתנזון, תופעה מתפשטת, באתר ynet, 5 ביוני 2007
  5. ^ חיים הנדוורקר, עכבר העיר אונליין, העצב של השכנה, באתר הארץ, 8 ביולי 2008
  6. ^ Al Pacino and Israeli girlfriend together at The Irishman premiere, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ אבא של מיטל דוהן: "אנחנו שמחים על הזוגיות, אני מעריץ של אל פצ'ינו", במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 25 בספטמבר 2018
  8. ^ מערכת mako סלבס, ‏מיטל דוהן על אל פצ'ינו: "רבתי איתו ועזבתי", באתר ‏מאקו‏, 18 בפברואר 2020