הר עיבל – הבדלי גרסאות
לא נייטרלי, זה נותן יותר מקום נרחב יותר לזרטל בעוד שרוב הארכיאולוגים חולקים עליו. אנא פני לדף השיחה |
←מזבח הר עיבל: פשרה |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
=== מזבח הר עיבל === |
=== מזבח הר עיבל === |
||
{{ערך מורחב|מזבח הר עיבל}} |
{{ערך מורחב|מזבח הר עיבל}} |
||
בשיפולים הצפונים של ההר התגלה בשנת 1982 אתר ארכאולוגי, במסגרת סקר העתיקות ביהודה ושומרון, שנערך על ידי [[אגף העתיקות והמוזיאונים]]. באתר התגלה גל אבנים גבוה במיוחד. במסגרת [[סקר הר מנשה]] התגלו ממצאים אשר תוארכו לראשית [[תקופת הברזל]]. |
בשיפולים הצפונים של ההר התגלה בשנת 1982 אתר ארכאולוגי, במסגרת סקר העתיקות ביהודה ושומרון, שנערך על ידי [[אגף העתיקות והמוזיאונים]]. באתר התגלה גל אבנים גבוה במיוחד. במסגרת [[סקר הר מנשה]] התגלו ממצאים אשר תוארכו לראשית [[תקופת הברזל]]. על פי הממצאים שנמצאו באתר, בהם עצמות בעלי חיים ה[[סימני כשרות בבעלי חיים|כשרים להקרבה]] לפי [[ההלכה היהודית]], הסיק [[אדם זרטל]], הארכאולוג שניהל את הסקר והראשון שחפר את האתר, שגל האבנים הוא שריד של המזבח שהקים [[יהושע בן נון|יהושע]] כמצוות [[משה]] בעת קיום [[מעמד הברכה והקללה]] עליו מסופר ב[[מקרא]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=5EZSYTr0B54|הכותב=פרופ' אדם זרטל|כותרת=הרצאה בשדמה|תאריך=2013}}</ref> זרטל פרסם את ממצאיו בספר "עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל", אך נמנע מפרסום ב[[כתב עת מדעי|מגזינים מדעיים]] שעוברים [[ביקורת עמיתים]]. רוב הארכאולוגים המקראיים חלקו על הזיהוי של זרטל, כאשר רובם מעריכים שהשרידים הם אכן של אתר פולחני כלשהו, אך לא בהכרח כמזבח שעליו מסופר בספר יהושע, או בכלל כמזבח ישראלי. מיעוט בין הארכאולוגים סבור כי אין מדובר במזבח כלל, אלא בשרידיו של מגדל שמירה או מבנה אחר.{{הערה|Ralph K. Hawkins, [https://digitalcommons.andrews.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1063&context=dissertations The Iron Age I Structure on Mount Ebal: Excavation and Interpertation], עמ׳ 316}} |
||
=== לוחית העופרת === |
=== לוחית העופרת === |
||
גרסה מ־09:44, 27 באוקטובר 2022
 | |
| פסגת הר עיבל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 940 מטר |
| מדינה |
מדינה פלסטינית  |
| מיקום | מרכז השומרון |
| מסלול ההעפלה הקל | כביש |
| קואורדינטות | 32°14′02″N 35°16′24″E / 32.234003°N 35.273323°E |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   הר עיבל | |
  | |
הר עיבל (בערבית: جبل عيبال, וגם جبل إسلامية – ג'בל אסלאמיה, או جبل الشمالي – ג'בל א־שמאלי, ההר הצפוני; בעברית מכונה גם הר הקללה או הר הברית) הוא שמו של גוש הררי גדול מצפון לעיר שכם בגובה 940 מטר מעל פני הים. הר זה הוא הגבוה בהרי מרכז וצפון השומרון. מההר יש שליטה מלאה על העיר שכם. על פסגת ההר מתקן צבאי. גם בתקופת המנדט הבריטי היה מתקן צבאי דומה על ההר. פסגת ההר היא בשליטה ישראלית מלאה אך הדרך אליו עוברת באזור בו יש לישראל רק שליטה צבאית (שטח B). הדרך להר יוצאת מההתנחלות שבי שומרון ועוברת בשיפולי העיר שכם. אתר מזבח הר עיבל נמצא ליד שטח שבשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית (שטח A). עם זאת מתקיימים בהר ובאתר הארכאולוגי ביקורים, המתואמים עם כוחות הביטחון. באוקטובר 2014 נחנך שביל מסומן "סובב הר עיבל",[1] ומאמצע שנת 2020 ישנה במקום חווה בבעלות של משפחה יהודית מההתנחלות איתמר, הנמצאת בסמוך.
היסטוריה
עם התפתחות העיר שכם החלו עשירי העיר לבנות בתים על צלע הר עיבל ונוצרה בה שכונה חדשה. בשנות ה־20 סללו הבריטים כביש ממרכז שכם אל השכונה החדשה באורך 3 קילומטר.[2][3]
בהר התרחשו שני אירועים מיוחדים:
- ב־1 במרץ 1998 (ג' באדר ה'תשנ"ח) התרסק מטוס חיל האוויר מסוג בז (F-15 איגל) בהר עיבל. היה זה ביום שבו כיסה ערפל כבד את פסגת ההר. כתוצאה מכך, אחת מכנפי המטוס פגעה באנטנה של הבסיס הצבאי בהר. בתאונה נספו שני טייסים: רס"ן אורי קולטון וסרן אורי מנור. במקום נפילתם של אורי קולטון ואורי מנור, מוצבת האנדרטה "דרך אור" שנבנתה לזכרם על ידי מתיישבי שבי שומרון.[דרוש מקור]
- בכ' בתשרי ה'תשס"א (2000), שבוע אחרי נסיגת צה"ל מקבר יוסף בתחילת האינתיפאדה השנייה, יצאה קבוצת מטיילים לסיור בהר על מנת לצפות על שכם וקבר יוסף, לשם "שבועת אמונים ליוסף" כהגדרת הקבוצה. אחרי תפילה במקום הותקפו על ידי פלסטינים ממחנה הפליטים עסכר. המטיילים נאלצו לשהות בהר שעות, בקרב היריות שהתנהל נטל חלק הרב בנימין הרלינג, למרות גילו המתקדם (64), שנפגע בלבו ונהרג במקום.
מעמד הר גריזים והר עיבל
ערך מורחב – מעמד הר גריזים והר עיבל
אחד האירועים המשמעותיים ביותר שידע עם ישראל בתקופת ההתנחלות הוא מעמד הר גריזים והר עיבל, בו כרתו עם ישראל ברית עם ה' על כלל מצוות התורה, ובפרט על מצוות הארץ המנויות בספר דברים. חלק מרכזי מהמעמד היה, כפי המצוּוה בתורה בפרשת כי תבוא, הקמת מזבח בהר עיבל שעליו תכתבנה מצוות ספר דברים, ועליו יוקרבו לה' קרבנות עולה ושלמים, ותיערך שם שמחה גדולה על ירושת הארץ וקבלת עם ישראל את ה' לאלוהיו בברית:
וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹוהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹוהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה' אֱלֹוהֶיךָ: וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹוהֶיךָ: וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב
— דברים פרק כ"ז, פסוקים ד'-ח'
ואכן, לאחר מעבר הירדן ומלחמת יריחו והעי,[4] התכנסו עם ישראל לשכם, ושם ערכו את המעמד תוך הקרבת הקרבנות על המזבח בהר עיבל, וכתיבת מצוות ספר דברים עליו, כמצווה בתורה:
אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַה' וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
— ספר יהושע פרק ח', פסוקים ל'-ל"ב
אתרים ארכאולוגיים
מזבח הר עיבל
- ערך מורחב – מזבח הר עיבל
בשיפולים הצפונים של ההר התגלה בשנת 1982 אתר ארכאולוגי, במסגרת סקר העתיקות ביהודה ושומרון, שנערך על ידי אגף העתיקות והמוזיאונים. באתר התגלה גל אבנים גבוה במיוחד. במסגרת סקר הר מנשה התגלו ממצאים אשר תוארכו לראשית תקופת הברזל. על פי הממצאים שנמצאו באתר, בהם עצמות בעלי חיים הכשרים להקרבה לפי ההלכה היהודית, הסיק אדם זרטל, הארכאולוג שניהל את הסקר והראשון שחפר את האתר, שגל האבנים הוא שריד של המזבח שהקים יהושע כמצוות משה בעת קיום מעמד הברכה והקללה עליו מסופר במקרא.[5] זרטל פרסם את ממצאיו בספר "עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל", אך נמנע מפרסום במגזינים מדעיים שעוברים ביקורת עמיתים. רוב הארכאולוגים המקראיים חלקו על הזיהוי של זרטל, כאשר רובם מעריכים שהשרידים הם אכן של אתר פולחני כלשהו, אך לא בהכרח כמזבח שעליו מסופר בספר יהושע, או בכלל כמזבח ישראלי. מיעוט בין הארכאולוגים סבור כי אין מדובר במזבח כלל, אלא בשרידיו של מגדל שמירה או מבנה אחר.[6]
לוחית העופרת
- ערך מורחב – לוחית העופרת מהר עיבל
במסגרת סינון רטוב של עפר שנשאר מהחפירות של זרטל בשנות ה־80 במתחם המזבח בהר עיבל, התגלתה בשנת 2019 לוחית עופרת זעירה ומקופלת. בשנת 2022 הודיע צוות חוקרים בראשות הארכאולוג סקוט סטריפלינג, הארכאולוג פיטר חרט ון דר פיין (גר') וחוקר המקרא וההיסטוריון פרופ' גרשון גליל, כי הם פענחו כתובת החרוטה על ובתוך הלוחית בכתב פרוטו־כנעני, וכי הכתובת מכילה את המילה "ארור" מספר פעמים וארבע מילים נוספות. להערכתם, מדובר בקמע שהם מתארכים לתקופת הברונזה המאוחרת, מה שהופך אותה לכתובת העברית המתועדת העתיקה ביותר, והראשונה הנושאת את השם 'יהו', שלטענתם נגזר משם השם.[7][8]
ארכאולוגים ואפיגרפים הביעו ביקורת על החוקרים, בפרט על כך שהם לא פרסמו את הממצא בכתב עת מדעי הנתון לביקורת עמיתים, ועל כך שלא הוצג לציבור תצלום של הכתובת האמורה.
האפיגרף האמריקאי כריסטופר רולסטון (אנ') הטיל ספק בתיארוך הממצא כיוון שהוא לא נמצא באתרו, ותקף את מסקנותיהם של החוקרים לגבי קדמות הכתיבה של התנ"ך[דרושה הבהרה], בטענה שלא ניתן להסיק על יכולת כתיבה משוכללת מטקסט בן 60 אותיות המכיל ארבע מילים בלבד.[9] הארכאולוג אהרון מאיר טען כי גם אם הממצא אותנטי ומתוארך היטב, הרי שהוא רק מחזק את הידוע לנו על הפולחן בכנען בסוף תקופת הברונזה[10][דרושה הבהרה].
ראו גם
לקריאה נוספת
- יואל בן־נון, המבנה בהר־עיבל וזיהויו כמזבח, בתוך: "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", (עורך: זאב ח' ארליך), ירושלים, הוצאת המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה, עמ' 137–162.
- נחמיה פרלמן, הר עיבל – "הר השמחה", קדומים תשנ"ט.
- חיים גורי, עיבל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ט
קישורים חיצוניים
- המדיה ממחושבת של הר עיבל ומזבח יהושע
- דרור אידר, המקום שבו התחיל הכל, באתר ישראל היום, 6 באפריל 2012
- מקורותיו האדריכליים של המכלול בשטח A בהר עיבל מאמר מאת אורן כהן וברוך רוזן מהמכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה
- מאיר בר־אילן, התורה הכתובה על האבנים בהר עיבל, ז"ח ארליך וי' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון, ב, קדומים – אריאל תשנ"ג, עמ' 29–42
- אוסף תמונות מהר עיבל
הערות שוליים
- ^ לראשונה סומן שביל סובב הר עיבל
- ^ התפתחות שכם, דואר היום, 8 בינואר 1925
- ^ כביש להר עיבל, דבר, 13 במאי 1929
כביש על הר עיבל, דואר היום, 5 ביוני 1929 - ^ על פי פשט הפסוקים. אמנם ישנן דעות בחז"ל שהמעמד היה מיד לאחר הכניסה לארץ.
- ^ פרופ' אדם זרטל, הרצאה בשדמה, 2013
- ^ Ralph K. Hawkins, The Iron Age I Structure on Mount Ebal: Excavation and Interpertation, עמ׳ 316
- ^ מאמר על ההודעה של צוות החוקרים
- ^ ד"ר דוד שפירא, ראיון עם ד"ר דוד שפירא
- ^ Christopher Rollston, The Mount Ebal Lead ‘Curse’ Inscription in Late Bronze Age Hebrew: Some Methodological Caveats, Rollston Epigraphy - Ancient Inscriptions from the Levantine World, 2022-03-26 (באנגלית אמריקאית)
- ^ ראיון על הממצא עם הפרופסור אהרון מאיר
| אתרים בשומרון | ||
|---|---|---|
| צפון השומרון | תל דותן • עמק דותן • קסטלום בליסימום • יער ריחן • מצפה שלפים - עמק דותן • שומרון • יער שקד | 
|
| מרכז השומרון | בריכת ישמעאל • עין מח'נה (מעיין עמשא) • האלות האטלנטיות • מצפה יוסף • מצפה הדר • מצפור רבבה • שכם הקדומה • קבר יוסף • הר גריזים • מוזיאון השומרונים • מקדש השומרונים בהר גריזים • יקב הר ברכה • הר עיבל • מזבח הר עיבל • באר יעקב (שכם) • עין כפיר • עיינות בידאן • הר כביר • בור הציפורים • סבסטיה • גבעת פינחס • קברי אלעזר ואיתמר • אלוני יצהר • קבר השייח' סלמן אל פארסי | |
| מערב השומרון | המרפסת של המדינה • נחל קנה • גתות ברקן • דיר קלעה • פארק הצנירים • חורבת כורכוש • חורבת דיר סמען • חורבת צרידה | |
| מזרח השומרון | מצפה שלושת הימים • מצפה מתן • תל חייא • שמורת נבי נון • חורבת עורמה • בריכת אירוס השומרון • מצפה אילן (אלון מורה) • מצפה בניו • בוסתן שלמה • טנא א-תחתא | |
| דרום השומרון | קבר יהושע בן נון • קבר כלב בן יפונה • מעיין אייל • ח'ירבת סמארה • יקב טורא | |