ח'ירבת סמארה (שומרון)
 | |
| שרידי בית הכנסת בסמארה | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
יהודה ושומרון  |
| קואורדינטות | 32°16′45″N 35°06′54″E / 32.279194°N 35.11495°E |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   ח'ירבת סמארה | |
  | |
ח'ירבת סמארה הוא אתר ארכאולוגי המצוי בשוליו המערביים של השומרון, 9 ק"מ מזרחית לטייבה, מדרום מערב ובסמוך ליישוב עינב. באתר התקיים יישוב שומרוני מהמאה ה-4 לספירה שישב על שרידי יישוב מהתקופה הרומית.
האתר נסקר לראשונה על ידי הקרן לחקר ארץ ישראל בסוף המאה ה-19, וזוהה אז, בטעות, ככנסייה. בחפירותיו של ידי יצחק מגן בשנים 1991–1992, זוהה המבנה שבשוליו המזרחיים של האתר כבית כנסת שומרוני מפואר. בנוסף נמצאו באתר בור מים ומקווה, שער בעל קשת, מערות קבורה ומבני ציבור.
בית הכנסת השומרוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידותיו הפנימיות של בית הכנסת הן 15 מטרים אורך ו-8.4 מטרים רוחב ושטחו 126 מ"ר. הוא מבנה מפואר שנבנה בכיוון מזרח-מערב, ופונה לכיוון הר גריזים. למבנה חמישה חלקים: אולם מרכזי שהיה מכוסה פסיפס, נארטקס, אטריום מעוגל, חצר בצפונו וחדרים בדרום ובמזרח. האולם מוקף בשתי שורות של ספסלי ישיבה. שני עמודים עומדים על תילם בכניסה למבנה. בבית הכנסת נמצא פסיפס מן האיכותיים ביותר שהתגלו בארץ ישראל.
פסיפס בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסיפס האולם המרכזי של בית הכנסת מתוארך למאה הרביעית לספירה. צבעי אבני הפסיפס הם לבן, שחור, אפור, אדום, ארגמן, ורוד, חום, כתום, חרדל, צהוב, תכלת, טורקיז (זכוכית?), אפור-ירקרק ובז'. צפיפותן הנדירה של האבנים מפסיפס סמארה העומדת על 400 אבנים בדצמ"ר, היא מן הגבוהות מבין פסיפסי ארץ ישראל, ומדרגת את הפסיפס בין הפסיפסים האיכותיים ביותר שנוצרו בארץ ישראל בתקופה הביזנטית. שטיח האולם המרכזי של בית הכנסת מחולק לשני פנלים רבועים המוקפים במסגרות של מדליונים מעלי קוציץ. מדליוני הקוציץ מאוכלסים בעיצובים של גידולים חקלאיים, כלים וחפצים. עיצוב הפריטים הוא ייחודי נטורליסטי ומדויק מאוד. בשורה הצפונית עוטרו ענף נושא שקדים, אלומות חיטה, שריגי גפן המודלים על חצובה, ענף נושא רימונים, ענפי זית, פגות שקמה על ענף, כד המוזג יין אדום אל צלוחית וענפים נושאי ורדים אדומים סביבו. בשורת המדליונים האמצעית שבין שני השטיחים עוצבו מכבד תמרים, עצי תמר ומגל לגדיד. במדליונים שבשורה הדרומית עוצבו ענף נושא משמשים, ענף נושא אפרסקים וענף של אורן הצנובר הנושא אצטרובלים.
לצורכי שימור והצגה לקהל, נלקח הפסיפס מאתרו והוא מוצג כיום במוזיאון השומרוני הטוב.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק מגן, "בתי-הכנסת השומרוניים ופולחנם", בתוך: מחקרי יהודה ושומרון, ב', 1992, עמ' 264-229
- ענת אביטל, מקוריותם של התיאורים החקלאיים הייחודיים מפסיפס בית הכנסת השומרוני בסמארה, בתוך "מחקרי יהודה ושומרון, דברי הכנס ה-24", ביליג מ' (עורכת מדעית), אוניברסיטת אריאל, אריאל, עמ' 163-145, 2015
