ויקיפדיה:הידעת?/דיונים

תבנית:שין ימניתְלתבנית:שין ימניתָה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים

— משלי ל' י"ח

חברי המערכת: עורך המיזם: חגי אדלר.

משתתפים קבועים: נעה, סתם עומר, ליאור, נינצ'ה, סקרלט.

• הידעת? שולת!!!1. עיינו כאן בשאילתות שלי על ערכים שהופיעו בעמוד הראשי בחודש פברואר, וראו את הקפיצה המשמעותית בכניסות לערכים המופנים! חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט באדר א' ה'תשס"ח • 20:55, 24 בפברואר 2008 (IST)

קטעי הידעת? טעוני שיפור

הנחיות: אם נתקלתם בקטע הידעת? קיים שלדעתכם טעון שיפור, אנא ציינו את שם התבנית ומה לדעתכם טעון שיפור.

טעוני שיפור או חסרי תמונה

• תבנית:הידעת? 20 ביולי - סדרה 2 - הקוריוז על קצב האש של 666 כדורים בדקה הוא אגדה אורבנית. לא מצאתי אף מקור רציני שתומך בכך. יות • ‏㋡‏ 04:01, 11 במרץ 2008 (IST)

מישהו צריך לשים יד על הספר הזה. שם התשובה. יות, אולי תפתח גם שאילתא בפרש? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ד' באדר ב' ה'תשס"ח • 04:23, 11 במרץ 2008 (IST)

וזה גם דורש שיפור כי הוא יוצא מנקודת הנחה שהקורא יודע את משמעותו של המספר 666. דניאל צבי • שיחה 16:42, ו' באדר ב' ה'תשס"ח (13.03.08)

בשביל מעט האנשים שהמספר לא אומר להם כלום יש קישור. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:02, 13 במרץ 2008 (IST)

עומר צודק, אם כי ניתן אולי להוסיף 3 מלים מסבירות. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ז' באדר ב' ה'תשס"ח • 12:13, 14 במרץ 2008 (IST)

• שיחת תבנית:הידעת? 23 באפריל - סדרה 2 - ראו דף השיחה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 14:13, 23 באפריל 2008 (IDT)

משעממים

• תבנית:הידעת? 4 במאי - סדרה 2 - משעמם וגם שגוי. ראו שיחה. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ח באדר א' ה'תשס"ח • 03:45, 5 במרץ 2008 (IST)

לדעתי הוא לא משעמם. בנוגע לשגיאה, אפשר אולי לכתוב שהוא היחיד שנבחר למרות התנגדות מפלגת השלטון. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 11:48, 5 במרץ 2008 (IST)

הועבר מדף השיחה: אולי כדאי להוסיף עוד מידע פיקנטי על מר ניר (אם יש). אחרת איך יפנו לקואליציית ניר? ‏עמיחי 16:17, 6 במרץ 2008 (IST)

בעלי קישורים אדומים

• תבנית:הידעת? 12 בדצמבר - סדרה 2 - אלקמאון מקרוטון (en:Alcmaeon of Croton).
• תבנית:הידעת? 3 בפברואר - סדרה 1 - עיט דו-ראשי. (en:Double-headed eagle) חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"א בטבת ה'תשס"ח • 14:58, 30 בדצמבר 2007 (IST)
• תבנית:הידעת? 20 באפריל - סדרה 2 - הערך רוברט לה פולט (en:Robert M. La Follette, Sr.). מלמד כץ • שיחה 00:01, 21 באפריל 2008 (IDT)

רעיונות להידעת? חדשים (על פי תחום)

הנחיות: יש לכם רעיון חדש? רשמו אותו תחת הסעיף המתאים ויתפתח עליו דיון.

כלכלה

בורסה

מקור המילה "בורסה" במילה היוונית "בירסה", שמשמעותה "עור" (גם המילה העברית "בורסקאי" - מעבד עורות, מקורה באותה מילה). מאוחר יותר הפכה מילה זו לתיאור נרתיק מעור עבור ארנק כסף (כך הגיעה גם המילה לארנק באנגלית- purse). מקור השימוש המודרני במילה בורסה החל במאה ה-13 בעיר ברוז', בלגיה, בבית משפחת הסוחרים ון דר בורס. על הבית היה תלוי שלט ועליו צוירו שלושה שקיקי עור, וליד ביתם נהגו להתאסף סוחרים ולעשות עסקים. הסוחרים נהגו לקרוא למקום זה "דלה בורסה" (של בורס). כאשר נפתח מאוחר יותר באנטוורפן, מבנה מיוחד לסחר בינלאומי הוא נקרא בטבעיות בשם "בורסה".

קטע חביב ומעניין מהערך בורסה לניירות ערך. --Hmbr-חנן • שיחה 00:46, 3 באפריל 2008 (IDT)

רגע, אז מאיפה הגיעה המילה? משם המשפחה של ון דר בורס או מהתמונה של שלושת הארנקים? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 14:04, 4 באפריל 2008 (IDT)

אני מעריך ששלושה שקי העור סימנו את שם המשפחה שלהם. --Hmbr-חנן • שיחה 23:01, 5 באפריל 2008 (IDT)

ומאיפה הגיע שם המשפחה שלהם? אם נגיד שהוא הגיע מזה שסבא רבא שלהם היה מעבד עורות אז הסיפור על הארנק לא שייך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 15:23, 8 באפריל 2008 (IDT)

אין כאן מספיק סימוכין מבוססים. אפשר לחזק? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בניסן ה'תשס"ח • 02:18, 22 באפריל 2008 (IDT)

בספרדית bolsa זה שקית, כל שקית גם מנייר או פלסטיק וגם לשקית המיוחדת לכסף או מטבעות זהב ראו es:bolsa ובורסה זה Bolsa de valores כך שיכול להיות שבספרדית הם דילגו על הסיפור של ון דה בורס והשקיות שלו בבלגיה, מה הסימוכין לסיפור הזה?--‏Avin • שיחה‏ 04:33, 22 באפריל 2008 (IDT)

אהלן חבר'ה, נשאר חומוס? טוב שעברתי לומר שלום, הלא שכחתם להזכיר את עליזה:

כך הפליגה עליזה למפרץ של אפריקה,8 ושם הטתה את תושבי המקום לברית ידידות; הם שמחו לבוא הזרים עקב סחר החליפין. לאחר מכן קנתה שטח, שיכלה לכסותו בעורו של שור, על מנת לאפשר לידידיה העייפים לפוש מההפלגה הארוכה, משהגיעו עד הלום; ואז צוותה לחתוך את העור לרצועות צרות וכך קנתה שטח גדול יותר משקיוותה. מאז והלאה נקרא המקום בשם בורסה.

— יוסטינוס על קורות יסוד קרתגו, תרגם ד"ר מאיר שש, פורסם בכתב העת "תורן" - דפים לבית צים, מס' 53, מאי 1965.

וכולם הלא יודעים, שבורסה בלי עליזה, זה כמו טחינה בלי לימון (: ליאור ޖޭ 13:24, 26 באפריל 2008 (IDT)

מי זו העליזה הזו? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:21, 26 באפריל 2008 (IDT)

איזו שאלה? עליזה היא בתו היפה של מלך צור ומייסדת קרתגו, כמובן. עכשיו אני רואה שאותו סיפור מופיע גם אצלנו בקרתגו#ייסוד העיר, רק שאצלנו קוראים לה דידו ): ליאור ޖޭ 20:53, 27 באפריל 2008 (IDT)

מדעי הטבע

מלח בישול מתוק

אחד קצר הפעם:

תקריב של מלח בישול

• נתרן כלורי, הידוע כמלח בישול, נחשב לנותן הטעם המלוח הנפוץ ביותר למאכלים. עם זאת, נמצא כי תמיסת מלח בישול מעוררת גם תחושת מרירות ומתיקות, בנוסף על טעמו המלוח הבולט. למעשה, בריכוזים של 0.01-0.03 מולר, טעמו של המלח יותר מתוק ממלוח.

סימוכין מדעיים מוסמכים כשרים לעילא ולעילא יש בשיחה:טעם#פקעיות למה הן מגיבות, תודה לליאור, ובאנציקלופדיה העברית "טעם וריח". כרגע הפסקאות על מר ומתוק בערך טעם עלובות להפליא, אבל אני פועל לשפרן בעזרת ויקיאנגלית והמקורות שליאור הביא לי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:19, 26 בפברואר 2008 (IST)

אף אחד לא חושב על זה כלום?! סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 21:18, 1 במרץ 2008 (IST)

קודם כל זה קטע מעניין ונחמד. כמה הערות:

1. כדאי לציין את ריכוז המלחים במי שתייה לצורך השוואה.
2. לפי הגרף במאמר - הטעם מלוח ומתוק במידה כמעט שווה, מה עוד שמדובר בהערכת טעם סובייקטיבית. לטעמנו, לא כדאי לרשום "יותר מתוק ממלוח".
3. לא כדאי לקרוא למלח תבלין. נכון שבעברית אין הבחנה ברורה בין spice ל-seasoning, אבל עדיף לכנותו "נותן טעם" או משהו בסגנון.
4. אולי אפשר להוסיף את המידע לגבי השפעת יוני הנתרן על תחושת המרירות שאותה ציין ליאור בדף השיחה המקושר. מלמד כץ • שיחה 03:31, 3 במרץ 2008 (IST)

סליחה עומר, לא הבחנתי בקטע שהצעת. במקום "אלמנטים של טעם" הייתי אומר "עם זאת, נמצא כי תמיסת מלח בישול מעוררת גם תחושות מרירות ומתיקות, בנוסף על טעמו המלוח הבולט. ככל שריכוזו של מלח הבישול בתמיסה גבוה יותר, כך גוברת מרירותו ופוחתת מתיקותו." ועל זה הייתי מוסיף את המשפט "יוני נתרן מדכאים את הקולטנים האחראים לתחושת מרירות, לכן שטיפת הפה במים מזוקקים, שאינם מכילים מומסים, מעוררת טעם מר".

עומר, האם אוכל להעביר את הקטע שהצעת לויקיפדיה:הידעת?/דיונים/קטע 1 ואת הדיון לשיחת ויקיפדיה:הידעת?/דיונים/קטע 1? אני רוצה לראות איך הדיון יראה במתכונת הנסיונית החדשה. ליאור ޖޭ 07:06, 3 במרץ 2008 (IST)

אגיב לכל הטענות שהועלו כאן, אז סליחה אם אני מערבב:

החלפתי את המשפט על האלמנטים ואת המילה תבלין בנותן טעם.

את הריכוזים עצמם לקחתי מהאנציקלופדיה העברית ושם גם כתוב שב-0.04 מולר יש טעם מתוק-מלוח. אפשר אולי לשנות בקטע עצמו ל-0.01 עד 0.02 כדי לצאת מספק.

אני לא יודע מה ריכוז המלחים המי השתייה וגם נראה לי שעדיף משהו אחר כדי לתת השוואה, הרי למים אין טעם. לא הבנתי מה הקשר למשפט על יוני הנתרן.

בנוגע לריוויזיה, לדעתי כדאי לעשותה במכה על כל הדף, ולא כל קטע בנפרד. כך זה לא יצור בלבול. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:11, 3 במרץ 2008 (IST)

סיימתי לשפר את הפסקאות על הטעמים, עכשיו הן במצב סביר. בל"נ תהיה עוד הרחבה בעזרת המקורות של ליאור. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:17, 16 במרץ 2008 (IST)

ממתינים. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' באדר ב' ה'תשס"ח • 02:16, 17 במרץ 2008 (IST)

לא נראה לי שיש צורך להמתין. עכשיו הפסקאות סבירות פלוס ואין לי מושג כמה זמן ייקח לי להשתלט על החומר של ליאור ו/או כמה חומר רלוונטי יהיה שם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:57, 17 במרץ 2008 (IST)

אבל לא התייחסת להערות שלנו ושל ליאור. מלמד כץ • שיחה 23:11, 20 במרץ 2008 (IST)

את רוב השינויים שהצעתם, עשיתי, וכתבתי שריכוז המלחים במים לא נראה לי קשור כי המים לא מלוחים. ולליאור כתבתי על ההערה האחת שלא קיבלתי שלא הבנתי מה הקשר שלה לקטע, הוא לא ענה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:48, 21 במרץ 2008 (IST)

מקובל במיזם שמי שמציע את הקטע מתייחס להערות שהוא מקבל ומבצע שינויים בקטע בהתאם להערות אלו. מבחינתנו, הקטע מעניין אבל חסר ויש להמשיך לעבוד עליו. אולי ליאור יוכל לסייע. מלמד כץ • שיחה 01:53, 21 במרץ 2008 (IST)

ראיתם את מה שכתבתי בכלל? את רוב ההערות קיבלתי, ושאלתי אתכם חזרה שאלה: מה ההצעה שלכם לנוזל מלוח כלשהו שיהווה השוואה? מים זה לא טוב כי הם לא מלוחים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:51, 22 במרץ 2008 (IST)

במי שתייה יש עד 0.01 מולר (בערך). הרעיון הוא שהרבה נבדקים טענו שמי שתייה (ואפילו מים עם קצת יותר מלחים) יותר מתוקים מאשר מלוחים למרות שאין בהם סוכר - זה ממצא מפתיע ויש להדגיש אותו בקטע (בעצם קוראים למי שתייה גם "מים מתוקים", אז אולי יש כאן הסבר לשם...). בלי השוואה למי שתייה זה די באוויר. התוספת של ליאור לגבי מרירותם של מים מזוקקים יכולה לשפר את הקטע עוד יותר, ורצוי מאוד לשלב אותה. מלמד כץ • שיחה 15:30, 23 במרץ 2008 (IST)

זה בדיוק מה שהקטע אומר. אז לא הבנתי, אתם רוצים לתת מי שתייה כדוגמה למים שיש בהם מעט מלחים, וטעמם מתוק? הבעיה שאני רואה פה היא שברוב מי השתייה הריכוז לא עולה על 0.01 מולר (כך אתם כתבתם), אז בעצם לרוב מי השתייה אין טעם מתוק (וגם כשאני חושב על זה מי שתייה לא מעוררים אצלי טעם מתוק). לדעתי התוספת שליאור הציע תכביד מדי על הקטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:47, 23 במרץ 2008 (IST)

אז יש דוגמה לנוזל עם ריכוז מלחים הטווח המוזכר/עוד הערות? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:56, 27 במרץ 2008 (IST)

הקטע בניסוחו הנוכחי אינו שלם. אם תשלים אותו בהתאם למגוון ההערות שעלו כאן, הוא בוודאי יזכה לתמיכה רחבה, אבל התעלמות מהערות אינה דרך נכונה לעבוד יחד בשיתוף פעולה. מלמד כץ • שיחה 21:47, 3 באפריל 2008 (IDT)

די! אתם לא מתייחסים להערות. יש תגובה למעלה שבה כתובות ההתייחסיות שלי. חפשו אותה.

עוד הערות? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 14:05, 4 באפריל 2008 (IDT)

עומר, האם יש סיבה שאתה שוב תוקף אותנו - אתה יוצר בכך אווירה לא נעימה במיזם (לפחות עבורנו). בחודשים האחרונים תקפת אותנו מספר פעמים ונודה לך מאוד אם תפסיק. במיזם הידעת נהוג שכותב הקטע מתקן את הקטע המוצע בהתאם להערות שעולות בדיון. בדיון הזה אנו וליאור העלינו מספר הערות במטרה שתרחיב את הקטע לפיהן. אנו מכבדים את דעתך שאין בכך צורך, אבל מהניסיון שלנו הקטע המוצע, שכבר עתה נמצא במצב טוב למדי, משאיר מספר שאלות פתוחות ויש להרחיב אותו. אנו מציעים לך להיעזר גם בליאור שיש לו ידע בנושא והוא יכול לתת גם חוות דעת מדעית.מלמד כץ • שיחה 03:50, 6 באפריל 2008 (IDT)

זו הייתה הפעם השלישית (ספרתי) שאמרתם שלא התייחסתי להערות, עם רפטטיביות כזו אני לא יכול להתמודד.

בקשר להערות: אתם רוצים להוסיף משהו לשם השוואה? אין לי בעיה עם זה, אבל מים זו לא הדוגמה הנכונה כי הם לא מתוקים. שאלתי אתכם אם יש לכם דוגמה לנוזל נפוץ שמתוק בגלל המלח שבו, יש לכם תשובה? אם כן, אז זה נראה לי מאוד מתאים להוסיף אותו. את העובדה שליאור הזכיר אני שומע ממנו כבר פעם שנייה, והיא אכן מפתיעה ומעניינת, אבל אני לא רואה קשר שלה לקטע והיא סתם תעשה את הקטע ארוך מדי ועם שני נושאים בעלי קשר רופף.

את שאר ההערות שלכם ושל ליאור (הרי היו יותר משתיים) קיבלתי והקטע כבר שונה בהתאם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:36, 7 באפריל 2008 (IDT)

מהתגובה שלך נראה שלא הבנת את המאמר. הטענה שם הולכת בערך כך: כשביקשו מקבוצת אנשים לתאר את הטעם של מים בעלי מליחות החל ממי ברז (בערך 0.01 מולר) ועד למים עם כמות גדולה של מלח, הם דיווחו שהטעם של מי ברז ואפילו של מי ברז עם מעט מלח שהוסף להם (עד לכמות כוללת של 0.03 מולר) הוא יותר מתוק ממלוח. כלומר ההתייחסות שלהם היא למים בעלי כמות מלחים כמו במי ברז. בעצם כשאתה אומר שלמי ברז אין טעם אתה סותר את הקטע המוצע. מלמד כץ • שיחה 00:59, 7 באפריל 2008 (IDT)

אני מתייחס למה שאתם אמרתם (במי ברז יש עד 0.01 מולר) לעומת המדידות במאמר שמתחילולת רק ה-0.01 מולר, וגם באנציקלופדיה העברית כתוב שבריכוזים נמוכים מ-0.01 מולר הטעם לא מורגש בכלל, מ-0.01 עד 0.03 הטעם יותר מתוק, עד 0.04 הטעם מתוק-מלוח ורק מעל זה הטעם נהיה בעיקר מלוח. המסקנה המתבקשת היא שמי שתייה הם לא דוגמה טובה, או שמשהו ממה שאמרתי כאן לא נכון. מה המסקנה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:32, 7 באפריל 2008 (IDT)

תנסה להוסיף מעט מלח למי שתייה. אתה לא תרגיש פתאום טעם מתוק, אלא תרגיש את המים יותר מלוחים. זה בדיוק מה שמתואר בגרף במאמר שהביא ליאור. שם התחילו למדוד מ-0.01 מולר אבל הכוונה היא שגם בריכוזי מלח נמוכים יותר המים מעט מתוקים יותר מאשר מלוחים. מלמד כץ • שיחה 03:45, 7 באפריל 2008 (IDT)

אז לא הבנתי. כבר ב-0.01 מולר המים מלוחים? אם כך אין בכלל לקטע לכל הסיפור הזה... סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 15:31, 8 באפריל 2008 (IDT)

הרעיון הוא כזה: חושבים שלמים מזוקקים אין טעם אבל יש להם טעם מריר (בגלל הסיבה שציין ליאור). כשמתחילים להוסיף מלח מתווספים טעם מלוח וטעם מתוק והטעם המר פוחת. בריכוזים נמוכים הטעם המתוק חזק מהטעם המלוח. בריכוז של 0.03 מולר ומעלה הטעם המלוח הוא השולט. מלמד כץ • שיחה 14:46, 9 באפריל 2008 (IDT)

אם כך הנושא של הקטע יכול להיות מים (ולא מלח), ואז גם יש מקום למה שהציע ליאור. אציע ניסוח חדש בקרוב, בל"נ. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 15:45, 9 באפריל 2008 (IDT)

עומר, מתמלח משהו? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בניסן ה'תשס"ח • 07:23, 16 באפריל 2008 (IDT)

פסיכומטרי מחר אז בשבוע האחרון לא היה לי הרבה זמן. אני מניח שבשבוע הבא... סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:06, 16 באפריל 2008 (IDT)

מלח בישול במים

מים נחשבים נוזל חסר טעם וריח, אבל למעשה מים חסרי טעם רק כאשר מומסים בהם מלחים בריכוז של 0.01 מולר בערך, הריכוז הנפוץ במי השתייה. מים מזוקקים מרירים במקצת, כיוון שחסרים בהם יוני נתרן המדכאים את פקעיות הטעם שקולטות את הטעם המר. לעומתם, מים עם מלחים מומסים בריכוזים של 0.01-0.03 מולר, מתוקים דווקא. רק בריכוזים גדולים מ-0.04 מולר המים נעשים מלוחים, כמצופה.

איך? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:55, 23 באפריל 2008 (IDT)

אני מציע לאמת את הקטע על ידי חמישה נסיינים אנושיים לפחות. אני שתיתי מים מזוקקים על בסיס יומי במשך חודש והיה מתוק ומזכיר נשכחות. ממילא אנחנו מקבלים מהמזון הרבה יותר מלח מכפי שאנחנו צריכים. המתיקות נחלשת רק אם ממש שוטפים את הרוק מהפה במים מזוקקים. ליאור ޖޭ 13:28, 26 באפריל 2008 (IDT)

המחקר לא עשה נסויים כאלה כבר? (ועל הרבה יותר אנשים?) אפשר לשנות את הניסוח למשהו כמו "כאשר שוטפים את הרוק מהפה עם מים מזוקקים, מתעורר טעם מריר במקצת". סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:19, 26 באפריל 2008 (IDT)

עשו הרבה ניסויים, אבל אנחנו הראשונים שכותבים עליהם קטע הידעת לוויקיפדיה העברית. ברזי מים מזוקקים מצויים כמעט בכל מעבדה ביולוגית או כימית ולכן ביכולתנו לוודא שהקטע אמין על ידי התנסות עצמית חוזרת ונשנית. במקרה הזה, תחושת חניכיים עדיפה על מראה עיניים. וכפי שמצוטט בערך השיטה המדעית:

כיצד עובר האור דרך גופים שקופים? האור עובר דרך גופים שקופים בקווים ישרים בלבד. ...הסברנו זאת באריכות בספר האופטיקה שלנו. אך הרשו לנו להזכיר כעת דבר מה כדי להוכיח זאת באופן משכנע: העובדה שהאור עובר בקווים ישרים נצפית בקלות באורות החודרים לחדרים חשוכים דרך חורים. ...האור הנכנס נראה בבירור באבק הממלא את החדר

— אלהאזן (איבן אל-היית'אם)

שבוע טוב, ליאור ޖޭ 08:14, 27 באפריל 2008 (IDT)

מאחר ולי אין גישה למים מזוקקים, תוכל לעשות זאת? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 09:30, 27 באפריל 2008 (IDT)

כאמור, אני כבר עשיתי זאת וזו הסיבה שביקשתי שיאמתו זאת חמישה נסיינים אנושיים לפחות. ליאור מחוץ לחשבון. 12:21, 27 באפריל 2008 (IDT)

אבל גם אמרת שאולי זה פועל רק ששוטפים את הפה מרוק, דבר שלא קורה בדר"כ כששותים מים. נראה לי שעדיף לעשות את זה עם מים מזוקקים על אמת ולא מוטפלים. כששאלתי "תוכל לעשות זאת?" התכוונתי "האם תוכל לתפוס עוד 4 אנשים מסכנים מהרחוב (או ממסדרון המעבדה) ןלבקש מהם ללגום מהנוזל שיש לך בבקבוק, שאומנם נראה כמו מים אבל הוא גם יכול להיות רעל, אז שיזהרו?" סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:04, 27 באפריל 2008 (IDT)

ניסיתי היום ללגום ממים יותר מזוקקים, הכי מזוקקים שיש לנו במחלקה. ברגע הלגימה לא חשתי כל טעם ומיד אח"כ הכה בי הטעם המתוק המוכר והאהוב. כמו למים המטופלים ממקודם, גם למים המזוקקים פעמיים היה טעם מתכתי מעט. הגוון המתכתי הזה השתייך למשפחת הטעמים החמצמצים ולא למרירים. לא חשתי מרירות כלל. אני מציע שאת יתר הניסויים יבצעו אחרים. ליאור ޖޭ 20:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

טכנולוגיה

המטוס הראשון שהפיל את עצמו

F11F הוא מטוס הקרב הראשון שהצליח להפיל את עצמו. במהלך טיסת ניסוי בשנת 1956 ירה מטוס F11F מספר צרורות של פגזים מתותח החרטום, כאשר אלו האיטו חצה המטוס את מסלולם ונפגע מהפגזים שהוא עצמו ירה כך שהטייס נאלץ לנטוש.

ענק קוסטלו! מה הסימוכין לכך? צריך לכתוב ערך על המטוס. איך זה לא נחזה? למה זה לא קורה היום עם מטוסים מהירים יותר? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ח באדר ב' ה'תשס"ח • 19:28, 24 במרץ 2008 (IST)

גוגל וגם הערך האנגלי. אני שמעתי את זה היום מחבר... עד כמה שהבנתי זה קרה בגלל שהמטוס ירה בזמן נסיקה (ולא כפי שכתוב בוויקיפדיה האנגלית) ומייד התיישר - ולאחר מספר שניות חצה את המסלול הבליסטי של הקליעים (שהאטו בינתיים) בחוסר מזל משווע. ‏ costello • ‏ שיחה 20:04, 24 במרץ 2008 (IST)

אחלה סיפור. צריך הבהרות (אלה שחגי הזכיר). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:16, 26 במרץ 2008 (IST)

F11-F הוא מטוס הקרב הראשון שהפיל את עצמו. במהלך טיסת ניסוי שנערכה ב-21 בספטמבר 1956 מעל האוקיינוס האטלנטי הטיס Thomas Attridge (איך לתעתק?) את המטוס בצלילה מתונה מגובה של 20,000 רגל. בגובה של 13,000 רגל ירה צרור בן כ-70 פגזים מתותח ה-20 מ"מ שבחרטומו ומייד עבר לצלילה חדה יותר עד לגובה של 7,000 רגל על מנת לירות צרור נוסף. מיד לאחר הצרור השני נפגעו המנוע וחופת המטוס המטוס מעצם לא מזוהה - והטייס נאלץ לפנות בחזרה לבסיסו. הפגיעה במנוע לא איפשרה להגיע בחזרה לבסיס והמטוס התרסק במרחק של פחות מקילומטר ממסלול הנחיתה. לאחר ההתרסקות נבדק המטוס ונמצא כי כתוצאה מהצלילה החריפה מייד לאחר הצרור הראשון המטוס חצה חצה את המסלול הבליסטי של הצרור הראשון, ושלושה מהפגזים פגעו בו כ-11 שניות לאחר שהוא עצמו ירה אותם. [1] [2] ‏ costello • ‏ שיחה 20:58, 26 במרץ 2008 (IST)

לפחות לפי ויקיפדיה האנגלית, מדובר במטוס הסילון הראשון שהפיל את עצמו. ודאי היו מטוסי בוכנה שהפילו עצמם בנסיבות דומות, במלחמת העולם השנייה או לפניה. זכור לי במעורפל סיפור על מטוסי ספיטפייר בחיל האוויר בהם המקלע הקדמי ירה דרך להבי המדחף. המנגנון המסנכרן בין הירי לבין סיבוב הלהבים לא עבד כשורה וטייסינו המהוללים נחתו כשלהבי המדחף מחוררים מקליעיהם שלהם. אני חושב שמדובר בספיטפייר אבל אולי אני מבלבל עם אוויה S-199. ליאור ޖޭ 21:36, 26 במרץ 2008 (IST)

בוודאי שזה לא הראשון, אבל עדיין חביב ביותר. אולי באמת אפשר לכתוב שזה מטוס הסילון הראשון שהצליח לעשות את זה. אולי זה גם מטוס הסילון היחיד שעשה את זה? גילגמש • שיחה • הרשמו למפגש! 10:28, 8 באפריל 2008 (IDT)

אם לא יכתב ערך על המטוס, נאלץ בצער להסיר הידעת? זה. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בניסן ה'תשס"ח • 07:15, 16 באפריל 2008 (IDT)

כמה שניות יש בדקה?

הנה קטע מעניין, מהערך זמן אוניברסלי מתואם. אם זה עוד לא היה (אגב, איך אני יכול לדעת?), זה נראה לי מתאים.

כיוון שקצב הסיבוב של כדור הארץ אינו קבוע, וחלים בו שינויים קלים, נוצר מעת לעת פער בין השעה הנמדדת בשעונים האטומיים לשעה המתקבלת בתצפיות אסטרונומיות. פער זה אינו עולה בדרך כלל על שבר של שנייה, והוא מתוקן ב-UTC על ידי הוספת שנייה מידי כמה שנים, כשהפער, ברוב השעונים בעולם המשתתפים בקביעת UTC, עולה על 0.9 שנייה. הוספת השנייה היא בעצם עצירת השעונים האטומיים לשנייה אחת, או קביעת דקה בת 61 שניות (מעין "דקה מעוברת"). לאחרונה הוספה שנייה כזו בין סיום שנת 1998 לתחילת 1999, ובין סיום שנת 2005 לתחילת 2006 (כלומר הדקה האחרונה של השנה האזרחית החולפת הייתה בת 61 שניות). לפני כן, שניות הוספו בממוצע מידי שנה וחצי. שיטה זו יוצרת בעיות למערכות הפעלה כגון יוניקס או לינוקס שמיצגות את הזמן לפי מספר השניות שעברו מזמן ייחוס מסוים.

ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • ה' בניסן ה'תשס"ח • 22:33, 9 באפריל 2008 (IDT)

אחלה קטע. רק אין צורך להזכיר את הדקה בין 98 ל-99 אם מזכירים את זו שבין 05 ל-06. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:15, 10 באפריל 2008 (IDT)

אולי כן כדאי להזכיר את זה, כדי להראות כל כמה שנים מתבצע השינוי הזה. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • ו' בניסן ה'תשס"ח • 11:05, 11 באפריל 2008 (IDT)

איך אתה יודע אם זה פורסם? שואל אותי... וברצינות, בודק את הדפים המקושרים לזמן אוניברסלי מתואם ורואה שאינם מפנים להידעת? כלשהו. אשר לקטע, הוא בסדר, אבל כולו מופיע, בקישור של UTC. נסה לשנות את הקטע כך שלא יהיה העתק של הערך ושלב מידע מערכים אחרים. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ו' בניסן ה'תשס"ח •

נסיון נוסף:

בדקה יש בדרך כלל שישים שניות. זה נכון, אך לא מדויק. אחת לכמה זמן נקבעת דקה המונה 61 שניות. מכיוון שקצב הסיבוב של כדור הארץ אינו קבוע, וחלים בו שינויים קלים, נוצר מעת לעת פער בין השעה הנמדדת בשעונים האטומיים לשעה המתקבלת בתצפיות אסטרונומיות. הפער אינו עולה על חלקיק שנייה, אך הוא מצטבר לכדי שנייה שלמה מדי כמה שנים. כאשר עולה ההפרש המצבר על 0.9 שנייה, עוצרים את השעונים האטומיים לשנייה אחת, וכך מתקבלת "דקה מעוברת" בת 61 שניות. לאחרונה הוספה שנייה כזו בין סיום שנת 1998 לתחילת 1999, ובין סיום שנת 2005 לתחילת 2006. לפני כן, שניות הוספו בממוצע מידי שנה וחצי. שיטה זו עלולה ליצור בעיות למערכות הפעלה כיוון שהן מונות את זמן בחלקי שניות שעברו מזמן ייחוס מסוים.

ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • י"ב בניסן ה'תשס"ח • 18:32, 16 באפריל 2008 (IDT)

שיניתי קצת ניסוח. אחלה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:34, 16 באפריל 2008 (IDT)

"הרבי אמר" לחתוך 35 מלים, לפחות. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בניסן ה'תשס"ח • 02:23, 22 באפריל 2008 (IDT)

לדעתי האורך בסדר גמור, הקטע זורם. בכל מקרה, הורדתי את המשפט על יצירת ה-UTC. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:42, 22 באפריל 2008 (IDT)

נסיון שלי:

בדקה יש שישים שניות אך אחת לכמה זמן נקבעת דקה המונה 61 שניות. מכיוון שקצב הסיבוב של כדור הארץ אינו קבוע, וחלים בו שינויים קלים, נוצר מעת לעת פער בין השעה הנמדדת בשעונים האטומיים לשעה המתקבלת בתצפיות אסטרונומיות. הפער אינו עולה על חלקיק שנייה, אך הוא מצטבר לכדי שנייה שלמה מדי כמה שנים. כאשר ההפרש המצטבר עולה על 0.9 שנייה, עוצרים את השעונים האטומיים לשנייה אחת, וכך מתקבלת "דקה מעוברת" בת 61 שניות. לאחרונה הוספה שנייה כזו בין סיום שנת 1998 לתחילת 1999, ובין סיום שנת 2005 לתחילת 2006. לפני כן, שניות הוספו בממוצע מידי שנה וחצי. שיטה זו עלולה ליצור בעיות למערכות הפעלה כיוון שהן מונות את זמן בחלקי שניות שעברו מזמן ייחוס מסוים.

לדעתי כל מערכות ההפעלה, ובטח WINDOWS מונות כך, והמשפט האחרון בניסוחו העכשווי עלול להטעות. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט בניסן ה'תשס"ח • 19:02, 23 באפריל 2008 (IDT)

אולי WINDOWS מונה לפי דקות שעברו? כלומר כשלינוקס תגיד לך עברו 360 שניות WINDOWS תאמר עברו 60 דקות. לי זה נראה משנה, כי את לינוקס יותר קשה לעדכן. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:24, 23 באפריל 2008 (IDT)

אין לי מושג. אתה יכול לבדוק? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט בניסן ה'תשס"ח • 19:26, 23 באפריל 2008 (IDT)

מערכות שעובדות לפי תקן POSIX (יוניקס, לינוקס, מקינטוש ועוד) מייצגות את הזמן על פי מספר אלפיות השנייה שעברו מאז החלה שנת 1970 (ובעניין הזה אפשר להזכיר את באג 2038). עד כמה שאני יודע (אם כי צריך לוודא את העניין) גם ה-CMOS, שדואג להמשיך ולמנות גם כשהמחשב כבוי, משתמש באותה שיטה. windows לעומת זאת מונה ביחידות של 100 נאנו שניות (1/10,000 השנייה?) מאז שנת 1601. בכל מקרה - כל מערכות המחשב רגישות לעניין באותה מידה - ואף אחת מהן לא חושבת אפילו למנות ביחידות זמן ארוכות כל כך כמו שנייה או דקה. ‏ costello • ‏ שיחה 11:15, 24 באפריל 2008 (IDT)

שיניתי בהתאם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:06, 24 באפריל 2008 (IDT)

עדיין איני מרוצה. אם הן כל כך מדייקות, הרי שתוספת שניה מהווה מכה רצינית. הידעת? מותיר את הקורא תמה? האם יש לכך פתרון מובנה במערכת ההפעלה? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג בניסן ה'תשס"ח • 23:08, 27 באפריל 2008 (IDT)

היסטוריה

לדיון דחוף - לקראת יום השואה

ביום השואה מתוכנן להתפרסם הידעת בנושא צבים. להלן קטע יותר רלוונטי - לדיון דחוף ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 22:28, 27/04/2008 כ"ג בניסן ה'תשס"ח
יום הזיכרון לשואה ולגבורה נקבע ל-כ"ז בניסן, למרות שבתאריך עברי זה לא ארע כל אירוע ראוי לציון. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל התנהל דיון איזה יום יוכל לסמל תקופה של שש שנות שואה. הגישה באותה תקופה הייתה להלל את האתוס של היהודי הלוחם, את אלו שנאבקו בנאצים ולא הלכו "כצאן לטבח", ולשם כך רצו לייחד את יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה, אולם המרד בוורשה פרץ ב-19 באפריל 1943 - י"ד בניסן ערב חג הפסח ה'תש"ג, וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זכרון לאומי. לבסוף הוחלט לקבוע על פי התאריך העברי המקביל לתאריך הלועזי 19 באפריל 1955, שבאותה שנה נפל על כ"ז בניסן.

הלוח העברי כידוע אינו חופף ללועזי, ולכן נצטרך לשלב אותו כעדכון חד פעמי. אנא זרזו את הדיון כדי שנגיע לנוסח מוסכם תוך כמה ימים. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג בניסן ה'תשס"ח • 22:37, 27 באפריל 2008 (IDT)

נראה טוב, אפילו טוב מאוד. אפשר לשים את הקטע בצד וכל שנה ביום השואה להחליף עם התאריך המתאים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:43, 27 באפריל 2008 (IDT)

המספר 6 כמונה לשנות השואה איננו מוצלח כלל וכלל, ואותי הוא פשוט מכעיס, תגובה שקשה להוציא ממני בוויקיפדיה. אני מציע להמנע מלנקוב במספר כלשהו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:46, 27 באפריל 2008 (IDT)

• פרט הסבר ונמק ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 22:51, 27/04/2008 כ"ג בניסן ה'תשס"ח

ראה הערך השואה. עומר קלע לכוונתי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:42, 27 באפריל 2008 (IDT)

מסכים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:48, 27 באפריל 2008 (IDT)

נראה לי שזהר רוצה להשמיט את המילים "של שש שנות" (כלומר יהיה כתוב "תקופת השואה"). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:15, 27 באפריל 2008 (IDT)

גם בשנים 1939-1941 היתה הכחדשה ישירה ועקיפה של העם היהודי, למרות שעוד לא היה תהליך מאד שיטתי, כך שהמספר 6 שנים הוא די מדוייק ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 00:53, 28/04/2008 כ"ג בניסן ה'תשס"ח

מהו המקור? האם רק הערך עצמו? נדמה לי שאני הוספתי את המידע לערך. אשמח אם תוכלו לציין מקורות נוספים. ‏עמיחי 00:04, 28 באפריל 2008 (IDT)

בדקנו את זה שתי וערב בזמנו, כאשר כתבנו את הערך על אנילביץ'. אפשר גם לבדוק את לוח השנה לאימות. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג בניסן ה'תשס"ח • 00:38, 28 באפריל 2008 (IDT)

גם אני בדקתי את לוח השנה לפני שהוספתי את התוספת המקורית. המקור שלי הוא ששמעתי על כך. האם יש מקור כתוב? ‏עמיחי 00:43, 28 באפריל 2008 (IDT)

כאו יש אחד. אני בטוח שלא תתקשה למצוא עוד. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג בניסן ה'תשס"ח • 00:56, 28 באפריל 2008 (IDT)

הוא נכתב אחרי העריכה שלי... ‏עמיחי 01:09, 28 באפריל 2008 (IDT)

בשיחה:מרדכי אנילביץ' הייתה התנגדות לשימוש במושג כצאן לטבח. מומלץ לא להשתמש בו כאן. מלמד כץ • שיחה 01:15, 28 באפריל 2008 (IDT)

גם אלה "העתיקו"? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג בניסן ה'תשס"ח • 01:20, 28 באפריל 2008 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא שאני מנסה לעשות בעיות, אבל מכיוון שנראה שהם העתיקו הרבה מויקיפדיה - איך אתה יודע שהם לא העתיקו גם את מה שכתבתי? (אגב, זה לוח שנה מעניין מאד!). אז מה אתה אומר? יש מקור ישן יותר? ‏עמיחי 01:31, 28 באפריל 2008 (IDT)

מסתבר, שכ"ז בניסן נקבע פעם ראשונה ב-1951 (אך חוקק רשמית רק ב-1959) ולכן כל הסיפור על 1955 איננו נכון[3] [4].
לעמיחי - לך תתקן את הערך יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
להלן נוסח חדש:
${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 01:35, 28/04/2008 כ"ג בניסן ה'תשס"ח

יום הזיכרון לשואה ולגבורה נקבע ל-כ"ז בניסן, למרות שבתאריך עברי זה לא ארע כל אירוע ראוי לציון. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל התנהל דיון איזה יום יוכל לסמל תקופה של שש שנות שואה. הגישה באותה תקופה הייתה להלל את האתוס של היהודי הלוחם, את אלו שנאבקו בנאצים, ולשם כך רצו לייחד את יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה, אולם המרד בוורשה פרץ ב-19 באפריל 1943 - י"ד בניסן ערב חג הפסח ה'תש"ג, וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זכרון לאומי. לבסוף הוחלט לקבוע את כ"ז בניסן - חמישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל. תאריך שהוא קרוב מספיק ליום פרוץ מרד גטו ורשה, אך גם מהווה חלק מתקופת ספירת העומר, בעלת ההקשר לאבלות במסורת היהודית.

עוד שיעור קטן על כוחה של ויקיפדיה. ועכשיו לך תוכיח שלא כולם העתיקו ממך. אני אתן עוד הזדמנות להוכיח שהעריכה שלי אכן נכונה, ואם לא - כולם מוזמנים לתקן. הנה עוד שני מקורות: "ב-21 באפריל 1951 שוב קמה הכנסת על רגליה והחליטה, בעוד החברים ניצבים בדום, כי כ"ז בניסן בכל שנה יהיה 'יום השואה ומרד הגטאות'. התאריך שיקף פשרה". (שגב, עמ' 425). בשנים הראשונות נהגו לציין אותו על-פי החלטת הרבנות הראשית בעשרה בטבת (יום הקדיש הכללי) או ב-19 באפריל, התאריך שבו החל מרד גטו ורשה לפי הלוח הכללי. אף כי בממסד הפוליטי רצו יום זיכרון שאינו דתי, הסכימו שיש לקובעו על-פי הלוח העברי ואין לציינו בערב פסח. כ"ז בניסן היה תאריך עברי, מחד גיסא, ותאריך קרוב למרד וליום העצמאות מאידך גיסא.

(מתוך הלינק הזה והנה עוד לינק, שניהם לפני תאריך העריכה שלי. יש כאן עדיין חורים המאפשרים את אמיתותה של עריכתי, אך... חיפשתי את דברי הכנסת לתאריכים אלו, אך לא מצאתי. מי יכול לעזור? יש למישהו את הספרים? ‏עמיחי 02:07, 28 באפריל 2008 (IDT)

ישראל

מה מקור השם "קיבוץ" ?

מה דעתכם, האם הדיון כאן (שלפי בקשתי הובאו לו מקורות) יכול לשמש כאנקדוטה ב"הידעת" ? דני. ‏Danny-w‏ 19:19, 7 באפריל 2008 (IDT)

כלומר - האם המקור "יהודה יערי, על המשמר, 12.2.65" ללא פירוט נוסף - יכול לשמש כמקור לעניין זה? תודה למשיבים. דני. ‏Danny-w‏ 19:26, 7 באפריל 2008 (IDT)

לדעתי כן. ובכלל זה יכול להיות אחלה קטע, דווקא השמו"צניקים שהיו סופר-נגד הדת לקחו את השם לצורת ההתישבות שלהם מרבי נחמן, זה ענק. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:00, 8 באפריל 2008 (IDT)

קדימה, הצע קטע. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בניסן ה'תשס"ח • 02:16, 22 באפריל 2008 (IDT)

לבקשת חגי הועתק הדיון מויקרעטשמע במלואו:
== מה מקור השם קיבוץ?! ==

ולא רבותי זה לא מופיע בערך, אבל זה אמיתי (ככל הידוע לי) וזה כמובן ממקורות יהודיים. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח• 19:53, 2 באפריל 2008 (IDT)

נו כמובן, הקיבוץ- כמו אצל רבי נחמן הקיבוץ הקדוש, או בישיבות ששם יש את הקבוצה של הלמדנים הגדולים וגם היא נקראת בשם קיבוץ. בכלל העניין הוא התקבצות (נראה לענ"ד בעיקר חסידית) של אנ"ש במקום מסויים לעשיית דברים שבקדושה וכד'... :) קוני למל • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח • 22:57, 2 באפריל 2008 (IDT)

לא הבנתי, הלא זו מילה תנ"כית! ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח • 00:06, 3 באפריל 2008 (IDT)

אכן, המילה היא בעלת שורש תנ"כי (אקבצם, נקבצו וכדו') ומופיעה לראשונה כמושג בפני עצמו בגמרא. הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א מזכיר אותה בספרו "סיפורי מעשיות" בהגדרה "הקיבוץ הקדוש", תלמידו רבי נתן זיע"א, שאל את השם לתיאור התקבצות החסידים לראש השנה על פי הוראתו של רבי נחמן. הקיבוצים בני ימינו שנבנו למעשה במתכונת קומיניסטית נקראו תחילה קולחוז ועוברתו לקבוצה. מסופר כי אחד מראשוני הקיבוץ הארצי כמדומני יעקב חזן (אבל אל תתפסו אותי על המילה) פגש בהזדמנות בגליל, נער חסיד ברסלב, לשאלתו של חזן לאן מועדות פניו של הנער, נענה החסיד כי הוא בדרכו אל הקיבוץ במירון. משנשאל "וקיבוץ זה מה הוא?" פירט הנער את הוראתו של רבי נחמן להתקבץ יחדיו בראש השנה על קברו ומכיוון שלא ניתן לעשות זאת עקב השלטון הקומוניסטי, מתקבצים ובאים למירון על ציון הרשב"י. תוך כדי ההסבר תיאר הנער את התפילות המשותפות, סעודות החג המשותפות וכיצד כולם פועלים ביחד למען הצלחת הקיבוץ, כל אחד בדרכו הוא. השומר הצעירניק, נדלק: "הרי זה ממש רעיון שיתופי סוציאליסטי, להתקבץ ביחד, ללא מעמדות, בשוויון מלא, מתוך מטרה זהה ותוך סיוע זה לזה ולשם כך מגיעים בני אותה אידאולוגיה למקום אחד, זה רעיון, קיבוץ שם יפה!" והשאר זו כבר היסטוריה... (נו מי ייצור מזה הידעת?! - רק חסר לי המקור, אם כי ככל הידוע לי הוא גם כתוב איפה שהוא) יום נעים לכולכם, זעירא דמן חבריא יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח• 07:20, 3 באפריל 2008 (IDT)

רק תביא מקור - ונעשה מזה יופי של "הידעת" :-) ‏Danny-w‏ 20:22, 3 באפריל 2008 (IDT)

המקור הוא יהודה יערי - על המשמר - 12.2.65. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ח באדר ב' ה'תשס"ח • 20:29, 3 באפריל 2008 (IDT)

אה, יידיש נחת "ומתלמידי יותר מכולם" זיסער ופראזניק מחמלי נפשי האהובים. ברי"א תודה, החייתני. אם כי את הסיפור כפי שכתבתיו, שמעתי מאבא מארי זללה"ה הכ"מ, אך ספר סיפורים לא כתב וכך אין לי "מקור מהימן". ודני דבליו ברוך הבא, בסוף כולם מגיעים לכאן, ערב טוב והמשך כתיבה מהנה לכולם. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ח באדר ב' ה'תשס"ח• 21:23, 3 באפריל 2008 (IDT)

הקיבוצניקים של יבנה, מתעקשים לקרוא לקיבוצם "קבוצה". סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 15:59, 8 באפריל 2008 (IDT)

מכל הדיון, עוד לא ראיתי ניסוח מוצע... חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט בניסן ה'תשס"ח • 19:05, 23 באפריל 2008 (IDT)

זה מתאים לחזן (שלמד בחדר וכונה "האדמור האדום"[5] ו"אדמור מפ"ם"[6]) אך אני לא מסופק מהמקור, זה לא ניטרלי להסתמך על על המשמר שלא יקחו את הצד שלהם. קיבוץ א' של השומר הצעיר עלה על הקרקע ב1922 אך הקיבוץ הראשון שעלה על הקרקע והובדל מהקבוצות שקדמו לו הוא עין חרוד. הידרו - שיחה 00:28, 25 באפריל 2008 (IDT)

OK קבל אחד:

מצבת קברו של רבי נחמן מברסלב באומן

הקיבוצים בני ימינו שנבנו על ידי בני ההתיישבות העובדת במתכונת קומיניסטית, נקראו תחילה קולחוז ועוברתו לקבוצה. למרות שסיסמתם של אנשי השומר הצעיר הייתה עולם ישן עדי יסוד נחריבה, תוך התנתקות מהמסורות הדתיות ברוח המרקסיזם, הרי שאת המושג קיבוץ הם נטלו דווקא בהשראת הקיבוץ של חסידי ברסלב בימי ראש השנה בעיר אומן שבאוקראינה.

יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • י"ט בניסן ה'תשס"ח• 23:20, 23 באפריל 2008 (IDT)

נחמד מאוד. רק הערה/שאלה עובדתית: הקיבוץ החסידי לא היה רק בר"ה באומן, לא? אאל"ט כל התקבצות של חסידים לשם לימוד/דבקות/וואט-אבאר נקראה כך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 03:24, 24 באפריל 2008 (IDT)

ניתן להוסיף את הפיסקה "שבתקופת השלטון הקומינסטי בה לא הותר פולחן דתי ועריכת תפילות במקום, התחלק לשלושה מוקדים: לובלין בפולין, ירושלים וקבר רשב"י במירון." ―יהודה מלאכי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם מדובר בהמשך של אותה התקבצות עדיף בלי התוספת. הקטע בסדר גם כך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:58, 25 באפריל 2008 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: להידרו, ראה כאן מקור נוסף ועד כמה זה מתאים ליהודה יערי ראה כאן, בפיסקה האחרונה לפני סוף הדף. בברכה,
ולאחר ההתנגשות, עומר אין לי בעיה עם זה, רק השאלה האם את הרעיון אכן לקחו מאומן או ממירון, אך עצם הקיבוץ הוא אחד עיין בתת ערך הקיבוץ הקדוש שמוכחל כאן מעלי בהצעת הידעת. יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ' בניסן ה'תשס"ח• 02:14, 25 באפריל 2008 (IDT)

א. הקיבוצים לא נוסדו על ידי בניהם.

ב. המתכונת היא סוציאליסטית

ג. היכן כתוב שתחילה נקרא סוג ההתישבות קולחוז? יש\היה הבדל בין קיבוץ לקבוצה.

ד. זו לא סיסמה יחודית לשמו"ץ זה המנונם של שלל סוציאליסטים.

ה. השומר הצעיר ומרקס לא המציאו את החילוניות, דרוש למשפט הזה הרחבה בערך.

ו. "יהודה יערי, לימים סופר וממציא השם "קיבוץ" וגם האיש שטען שמקור השם הוא בכינוי שהעניקו חסידי ברסלב להתכנסותם." נכתב כאן שזה מה שטען בעבר, כך שזה עדין מוטל בספק. הידרו - שיחה 03:21, 25 באפריל 2008 (IDT)

א. ?! "בני ההתיישבות העובדת" = "חברי ההתיישבות העובדת". זו צורת דיבור.

ב. צודק.

ג. היה הבדל בין קיבוץ לקבוצה, כשהעיקרי היה שקבוצה זה הרבה יותר קטן, יותר אינטימי והשיתוף הוא בהכל. (אני לא יודע לגבי הקולחוז)

ד. אבל זו הייתה גם סיסמתם של השומר הצעיר, כדאי לציין את זה כדי להדגיש את הקונפליקט בין המשמעות לזו המקורית.

ה. לא כתוב שהם המציאו. כתוב שהם רצו להתנתק ממסורת הדת, וזה נכון.

ו. אולי כתוב "טען" בלשון עבר כי הוא מת, כתוב שהוא שינה את דעתו? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:59, 25 באפריל 2008 (IDT)

יהדות

גאולה לעולם

רבים אומרים את האמרה "כל האומר דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם", אולם רק מעטים מאוד מהם מציינים את יוצרה של אמרה זו. התלמוד הבבלי, במסכת מגילה, מייחס את האמרה לרבי אלעזר בשם רבי חנינא. דוד שי - שיחה 16:52, 11 באפריל 2008 (IDT)

שנון! חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ו' בניסן ה'תשס"ח • 17:12, 11 באפריל 2008 (IDT)

אכן. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:39, 12 באפריל 2008 (IDT)

לא הבנתי... נוי - שיחה 23:18, 12 באפריל 2008 (IDT)

בהביאו בשם רבי חנינא קיים רבי אלעזר את האמרה. שנילי • שיחה 23:23, 12 באפריל 2008 (IDT)

אבל מה עם ערך על רבי חנינא? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בניסן ה'תשס"ח • 07:12, 16 באפריל 2008 (IDT)

פסח, פרופיריון ונקמה

במהלך סעודת ליל הסדר נוהגים יהודי אשכנז לטבול את אצבעם בכוס היין ולהזות על מפת השולחן. מקורו של מנהג זה בתפיסה תאולוגית מימי הביניים הגורסת כי בבוא יום הדין יענשו צוררי ישראל על רדיפותיהם, וכי במעמד יום הדין ילבש אלוהים אדרת מיוחדת, פורפירון שמה, אשר צביע הלבן המקורי הפך ארגמן כתוצאה מדם היהודים השפוך. הזיית היין במהלך הסעודה נועדה לדמות את הכתמת הפרופיריון בדם ולהזכיר לאל את הנקמה העתידית.

אני לא בטוח לגבי הקטע בשני מובנים:

במישור העובדתי כתבתי אותו מהזיכרון בתחום שרחוק ממני, כך שרצוי שיודעי דבר יבדקו אותו.

במישור הסיפורי אין בו פואנטה מפתיעה.

אף על פי כן חשבתי להציע אותו שכן מדובר, להערכתי, במנהג שרבים מהמקיימים אותו לא יודעים את מקורו או אף את משמעותו, וליל הסדר מתקרב. אם יש לו פוטנציאל מוטב לנסות ולזרז את התהליך. ברכה, אורי • שיחה 06:39, 16 באפריל 2008 (IDT)

קצת קשה לי להאמין שהידעת? כזה חסר סימוכין ובעל חשש למחלוקת יסיים את מסע התלאות עד יום שישי... חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בניסן ה'תשס"ח • 07:11, 16 באפריל 2008 (IDT)

Hello. I do not have a Hebrew keyboard right now, so I will write again in the evening. However, the source is Israel Jacob Yuval, Two Nations in your Womb, 2003, 3rd ch., esp. p. 116. (Hebrew). There are some corrections to be made, but generally it is his argument. I will edit it later and will try and write porphyrion, אורי • שיחה 16:45, 16 באפריל 2008 (IDT)

תרגום: שלום, אין לי עכשיו מקלדת עברית, אז אכתוב שוב בערב. בכל אופן, המקור הוא ישראל יעקב יובל, "שני גויים בבטנך", 2003, חלק ג', עמ' 116 (בעיקר). יש כמה שינויים לעשות, אבל כללית זוהי אכן טענתו. אנסה לערוך את זה מאוחר יותר. 

וגם "ארגמן"... אם אתה גומר עד יום שישי אתה מקבל טיפול מיוחד והצבה זמנית ביום שבת לכבוד ליל הסדר! חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בניסן ה'תשס"ח • 17:07, 16 באפריל 2008 (IDT)

התפיסה היא לא מימי הביניים, אולי השילוב שלה עם המנהג. מצאתי את זה: "אמרו רבותינו, כל נפש ונפש שהרג עשו מישראל, כביכול נטל הקב"ה מדם כל נפש ונפש וטובל פורפוריון שלו עד שצבעה דם, וכשמגיע יום הדין ויושב עליו בבימה לדון אותו, לובש אותו פורפוריון ומראה לו גופו של כל צדיק וצדיק רשום עליה, שנאמר: 'ידין בגוים מלא גויות', באותה שעה מתנקם הקב"ה ממנו שתי נקמות, שנאמר: 'אל נקמות ה' אל נקמות הופיע'" (ילקוט שמעוני תהלים, תתס"ט). ושאלה - יש קשר בין פורפיריון לפורפיר? דניאל צבי • שיחה 17:10, י"א בניסן ה'תשס"ח (16.04.08)

מכיוון שטרם נמצאה שיטה להמרת חומר ספונטנית, קשה להאמין שיהודי אשכנז מזים טיפות דם מכוס היין שלהם. עוזי ו. - שיחה 17:25, 16 באפריל 2008 (IDT)

המקור למנהג זה הוא מהרי"ל, הובא בדרכי משה להרמ"א טור הלכות פסח סימן תע"ג ס"ק י"ח (וכן בשו"ע תע"ג ס"ז בהג"ה): "כשיגיע ל'דם ואש ותמרות עשן' יזרוק באצבעו לחוץ וכן כשאומר 'דצ"ך עד"ש באח"ב' בכלל ובפרט סך הכל י"ו (16) פעמים, וכן נהג מהר"ש ואמר שכן הוא בספר אבי העזרי נגד י"ו פנים של חיות", ומוסיף הרמ"א: "ונראה שרומזים כאן שחרבו של הקב"ה נקרא נקרא יוה"ך והוא מלאך ממונה על הנקמה, כידוע למקובלים".

בקשר לפורפירון לא מצאתי עדיין מקור. אבדוק בהמשך.

ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • י"א בניסן ה'תשס"ח • 17:33, 16 באפריל 2008 (IDT)

Thanks Daniel. Indeed, this was one of the corrections I referred to above. The confusion drives from Yuval's interest in the Medieval Ashkenazi approach of "vindictive redemption", to which this custom is only one evidence. He too finds it traces before 1096 and in earlier Jewish texts (and uses the same one you provided here as well) and other as early as the 3rd c. However, Yuval argues that while these are the origins to the Ashkenazi idea of revenge, in the middle ages the Ashkenazi Jews used the motif in such a frequency that a new meaning was invested in it, transforming a neglected and peripheral idea to the center and the focus of the religious thought and actions. The old understanding of the porphyrion was as to a legal evidence to be used in a trial. The new meaning transformed it from a trial into the essence of a universal redemption: Redemption was no longer about coming back to Israel, conversion of all Gentails and peace, but but revenge and the destruction of EDOM.

When it comes to the Seder costume mentioned above, Yuval argues that this is its meaning, and that it predated 1096, that is it was not inspired by the Crusaders, although empowered afterwards.

Regarding etymology, Yuval just say a porphyrion is a red royal cloth, so it seems to me the connection you established is true, but I do not know for now. thanks, אורי • שיחה 17:33, 16 באפריל 2008 (IDT)

הבעיה העיקרית עם הידעת? הזה, שהוא מצוצמם למדי. כפי שאמרת כמה פעמים, יובל מניח, יובל מסיק וכו'. מה דעתם של חוקרים אחרים? מה הפרשנות המסורתית למנהג? דניאל צבי • שיחה 17:37, י"א בניסן ה'תשס"ח (16.04.08)

ציטוט מטעמי המנהגים: "ובשם האר"י ז"ל איתא שיש לשפוך עם הכוס בעצמו י' טיפין בי' מכות, וישפוך לתוך כוס שבור הרומז לקליפה הנקרא ארור... ליתן חלק לסטרא אחרא, והטעם כדי שלא יקטרג בליל זה ".

אחר כך הביא את דברי המרי"ל שהבאתי לעיל, וכתב : "הטעם - מכל אלו (המכות) יצילנו ויבואו על שונאינו, שהרי הכוסות הצלחה לישראל".

שוב לא מצאתי מקור לגלימה וכל הסיפור ההוא.

ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • י"א בניסן ה'תשס"ח • 17:41, 16 באפריל 2008 (IDT)

Indeed, I brought Yuval's argument, and i hoped you guys will help with the traditional interpretations. However, so far i did not see any contradiction - his argument is centered on the larger meaning which is not the focus here (and maybe it should be). However, I promised not to continue in English since it is not easily accessed by everyone, so I will stop and come back later. Thanks, אורי • שיחה 17:44, 16 באפריל 2008 (IDT)

כרגיל אני מגיע לדיון באיחור אופנתי. יש לי רק שתי הערות:

1) לשאלת דניאל צבי על מקור הפורפירון: ההתייחסות לפרופירון במקורות התלמודיים (נקרא גם "פורפורה") הוא לצמר הצבוע ארגמן ששימש בימי קדם לצבע מלכותי (וראו את צבע הגלימה בתמונה:Elizabeth II Coronation.jpg ובImage:Stefan Czarniecki2.jpg). למתעניינים בגלגולי חידוש השימוש בתכלת התכלת והארגמן במקדש (לפי גרסת עמותת "פתיל תכלת") הם שני חומרים דומים מאוד. לפי הסבר זה, פורפירון הוא "פשוט" שם של צבע (או אולי של צמר צבוע בצבע ארגמן) ולכן יהיה צורך לנסח מחדש את ההצעה כך שתאמר שהאדרת (שהחלה כצמר לבן) נצבעה בדמם של יהודים שנרצחו.

2) אצלי בבית משתמשים בכפית ולא באצבע ו"מזים" לקערה ולא על המפה הנקייה (אבל אולי זה מנהג איסטניסי חריג.

בברכת חג שמח, ‏DGtal‏ 00:19, 17 באפריל 2008 (IDT)

מה נסגר עם הקטע? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בניסן ה'תשס"ח • 02:26, 22 באפריל 2008 (IDT)

תרבות

מולייר

• סיפור נחמד אבל יש מה לעבוד על הניסוח, נקווה שאני לא חוזר על מה שהיה פעם:

המחזאי והשחקן מולייר מתח ברבים ממחזותיו ביקורת חריפה על הממסד הרפואי של זמנו, וטען כי אורך חייו של אדם אינו תלוי במספר התרופות שהוא לוקח. מולייר התמוטט במהלך הצגתו הרביעית של המחזה הקומי פרי עטו, החולה המדומה, בה גם שיחק את התפקיד הראשי (ההיפוכונדר ארגן), ומת כמה שעות לאחר מכן. במהלך המחזה ארגן השתתף בטקס פיקטיבי בו הוא ממונה לרופא, ומילותיו האחרונות של מולייר על הבמה לפני מותו היו "אני נשבע [לשמור על עקרונות הרפואה]". נוי - שיחה 16:49, 1 באפריל 2008 (IDT)

טקס המינוי הוא פיקטיבי גם בהצגה או שהוא פיקטיבי כי הוא בהצגה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:36, 1 באפריל 2008 (IDT)

גם בהצגה. נוי - שיחה 17:17, 2 באפריל 2008 (IDT)

אני ידעתי את זה... יש כאן מישהו שלא ידע את זה? (אולי זה הידעת? כן. אבל אני לא בטוח). נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 17:40, 2 באפריל 2008 (IDT)

אני לא ידעתי, ואני מניח שכל מי שאני מכיר ולא למד במגמת תיאטרון לא מכיר את זה (תמיד יש יוצאים מן הכלל, כמובן). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:17, 2 באפריל 2008 (IDT)

אני במגמת תיאטרון ואין לי מושג שזה פיקטיבי גם בהצגה (ידעתי שזה מגוחך ושלא ניתן לו תואר משום מוסד רפואי, אבל זה לא נראהלי פיקטיבי (או שאני טועה בפירוש של המושג פיקטיבי).). אני חושב שאפשר להוסיף שלמרבה האירוניה מולייר התמוטט כתוצאה ממחלה שהרופאים לא הסכימו לרפא אצלו בגלל הביקורת שמתח מולייר. therealRRR - שיחה 20:59, 5 באפריל 2008 (IDT)

את זה גם אני לא ידעתי... נוי - שיחה 17:43, 7 באפריל 2008 (IDT)

נראה לי שהדיון על "האם זה ידוע" התייחס לעצם מותו של מולייר על הבמה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:38, 7 באפריל 2008 (IDT)

אני לא ידעתי... ‏עמיחי 17:10, 7 באפריל 2008 (IDT)

אפשר לקבל עריכה סופית? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ד' בניסן ה'תשס"ח • 06:21, 9 באפריל 2008 (IDT)

נראה לי שהקטע כפי שהוא מופיע למעלה בסדר גמור, רק הוספתי קישורים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:20, 9 באפריל 2008 (IDT)

הקטע יפה ומעניין. שתי הערות: א. המשפט הראשון לא ברור. ב. הסיפור של ההתמוטטות שלו על הבמה נכון ככל הנראה, אבל כדאי לבדוק לעומק ולהביא סימוכין. כך למשל שווה לבדוק אם אכן "אני נשבע" היו מילותיו האחרונות (האם אלו המילים האחרונות בהצגה? - אם זה כך אז צריך לציין זאת) מלמד כץ • שיחה 14:39, 9 באפריל 2008 (IDT)

א. לדעתי הוא בסדר. ב. כתוב "מילותיו האחרונות של מולייר על הבמה", אני הנחתי מקריאת הקטע שהוא אמר עוד דברים לפני שמת. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 15:47, 9 באפריל 2008 (IDT)

אלו אינן המילים האחרונות בהצגה, אך הוא התמוטט לקראת סופה- קראתי בהערת שוליים לתרגום העברי של החולה המדומה. נוי - שיחה 17:23, 9 באפריל 2008 (IDT)

יש נוסח מוסכם? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בניסן ה'תשס"ח • 07:24, 16 באפריל 2008 (IDT)

מה רע בזה המוצע? נראה לי שועלהממנו בבירור שאלה לא המילים אחרונות של ההצגה (התסריט, כלומר) ולא המילים שאחרונות של מולייר, אלא רק המילים האחרונות שמולייר אמר על הבמה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:11, 16 באפריל 2008 (IDT)

כי הוא סותר את עצמו. כתוב "ומילותיו האחרונות של מולייר על הבמה לפני מותו" משמע מת על הבמה. אך לפני כן כתוב שמת כמה שעות אח"כ. אתה לא מניח שהוא נשאר כמה שעות על הבמה כדי שימות שם... חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בניסן ה'תשס"ח • 02:29, 22 באפריל 2008 (IDT)

?! הוא אומר שאלה המילים האחרונות שהוא אמר על הבמה. לא המילים האחרונות שלו בכלל, ולא המילים האחרונות שנאמרו על הבמה (שבטח היו "קראו לאמבולנס", "אוי" או משהו בסגנון). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:25, 23 באפריל 2008 (IDT)

הצעות ממקורות אחרים

הנחיות: סעיף זה מיועד לתורמים בעלי ותק במיזם אך גם חדשים יכולים להשתתף בדיונים. המטרה להביא קטעי הידעת? שהוצעו בעבר, מפורטלים או ממקורות אחרים ולדון מה ערכם.

מארכיון הרעיונות הישנים

• יש להביא, במידת האפשר, את קטע הרעיון המקורי ככתבו וכלשונו, כדי לשמור על הקרדיט ליוצר. חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! י"א בכסלו ה'תשס"ח 18:29, 21 בנובמבר 2007 (IST)
• ואם עוד חסרה עבודה, ניתן להקים קטעי הידעת? רדומים מרבצם. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 04:31, 28 בדצמבר 2007 (IST)

מפורטלים

כאשר מייבאים קטע מפורטל, רצוי לבדוק קודם כל את הסימוכין שלו, ולהזכיר אותם פה, מאחר שרבים מהקטעים בפורטלים לא עברו בדיקה יסודית. כמו כן יש לתת הפניה ספציפית להידעת? בפורטל כדי לשמור את הקרדיט ליוצר המקורי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:55, 22 בנובמבר 2007 (IST)

מתוך פורטל:צה"ל/הידעת?/10 שכתבתי בעצמי: הרוב מבוסס על מקורות גלויים וידועים, השורה האחרונה מבוססת למעשה על התמונה המצורפת:

אהוד ברק במדי שרד מעוטר באות לגיון ההצטיינות ובשאר עיטוריו.

רק מעטים זוכים לענוד את אחד מעיטורי צה"ל, אך לשני חיילים הוענקו לא פחות מחמישה עיטורים. השניים הם סרן נחמיה כהן והרמטכ"ל ה-14 רב אלוף אהוד ברק. לשניהם הוענקו עיטור המופת וארבעה צל"שי רמטכ"ל. כל העיטורים ניתנו על פעולות שבוצעו במהלך שירותם בסיירת מטכ"ל, פעולות שכל פרטיהם מסווגים.

בנוסף לכל אלו, עוטר ברק בהיות רמטכ"ל באות לגיון ההצטיינות של ארצות הברית בדרגת מפקד.

ייתכן שזה הידעת קצת נקודתי, אבל יתרונותיו בהתייחסות לשר ביטחון מכהן, והמכנה המשותף של הסודיות של כל 10 העיטורים (שכולם ניתנו על מבצעים בסיירת מטכ"ל (לפחות כך אנו מניחים)) והשורה האחרונה שידועה רק למעטים, פשוט בגלל שבצה"ל לא עונדים עיטורים זרים. גילוי נאות: אינני תומך פוליטית בברק. ‏DGtal‏ 13:48, 18 באפריל 2008 (IDT)

אולי נוסיף גם את השניים שזכו בשני עיטורי העוז? לדעתי זה מכובד לא פחות. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בניסן ה'תשס"ח • 02:11, 22 באפריל 2008 (IDT)

אם אני זוכר נכון, באתרו שאתרו של יאיר מלאכי שכרגע לא פעיל (יובב"א) יש עוד כמה מקרים נוספים של ריבוי צל"שים. (מעבר לשתי הדוגמאות של 2 עיטורי עוז (עובד לדיז'נסקי ועוד רמטכ"ל - אמנון ליפקין-שחק) יש גם את אביגדור קהלני (מופת וגבורה) ולעמוס ירקוני יש מופת ו-3 צל"שים (אין לי מושג איזה), אך רק ל-2 יש חמישה. לסיכום, אני לא בטוח שיש טעם להוסיף דווקא את בעלי עיטורי העוז (קהלני בוודאי "שווה ערך" בעיטוריו). ‏DGtal‏ 23:52, 22 באפריל 2008 (IDT)

האמת שגבורה + מופת הרבה יותר "שווה" ממופת + 4 צל"ש רמטכ"ל. לכן אני קצת חושש לציין דווקא את שני אלה, למרות שחמישה זה ללא ספק משהו רם ונישא. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט בניסן ה'תשס"ח • 19:10, 23 באפריל 2008 (IDT)

מה דעתכם על הוספת פיסקה:

בנוסף לאלו, הוענקו לחיילים נוספים מספר עיטורים. ביניהם בולטים: אביגדור קהלני שעוטר בעיטור הגבורה, העיטור הגבוה ביותר, ועיטור המופת, העיטור השלישי בחשיבותו, עובד לדיז'נסקי ואמנון ליפקין-שחק, הרמטכ"ל ה-15, שעוטרו שניהם פעמיים בעיטור העוז, העיטור השני בחשיבותו, וכם עמוס ירקוני, שעוטר בעיטור המופת ובשלושה ציונים לשבח.

‏DGtal‏ 19:35, 27 באפריל 2008 (IDT)

כן, נראה לי. אתה יכול לערבב הכל לקטע מגובש? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג בניסן ה'תשס"ח • 23:12, 27 באפריל 2008 (IDT)

תקועים

בויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/תקועים יש דיונים שנתקעו מסיבה זו אחרת ואין עדיין הכרעה לגביהם. כדאי ורצוי לקדם את הדיון ולקבל הכרעה. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 01:33, 25 בינואר 2008 (IST)

מוכנים בעלי קישורים אדומים או דלים

חברים, יש כאן מספר רב של הצעות המחכות לערך מרכזי אחד. לטיפולכם! חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ב בטבת ה'תשס"ח • 00:59, 31 בדצמבר 2007 (IST)

• כאן יהיו עד חמש הצעות. הידעת? שהעלו עובש מועברים לויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/מוכנים בעלי קישורים אדומים. כותבי הידעת? מתבקשים לכתוב את הערך החסר בהקדם האפשרי.
• יש דרך אלגנטית לראות קישורים דלים. ראו: ויקיפדיה:קצרמר/צבעי קישור שונים. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ז' באדר א' ה'תשס"ח • 02:17, 13 בפברואר 2008 (IST)

Meleagris ocellata, אחד משני המינים של תרנגול הודו

• מקורו של תרנגול ההודו אינו בהודו, אלא ביבשת אמריקה ושמו בעברית ובמספר שפות אחרות, כגון צרפתית (dinde) ויידיש (אינדיק), משמר את זיהויו השגוי של העולם החדש עם הודו - אותו בלבול שבגללו נקראים ילידי היבשת אינדיאנים (מילולית, "הודים") במספר שפות. באופן דומה, בהולנדית ובשפות הסקנדינביות נקרא העוף בשיבושים שונים של העיר קליקוט שבהודו. בשפות אחרות משמר השם טעויות אחרות בזיהויו: מקור השם turkey באנגלית הוא טקסונומיה שגויה של תרנגול ההודו כעוף גינאה (en:Guineafowl), שהגיע לאירופה מאפריקה דרך טורקיה ומכאן קיבל את שמו. בפורטוגזית נקרא העוף "פרו", כשמה של מלכות המשנה של פרו, ועל כן בברזיל, בה משמש הפועל "לאכול" כביטוי סלנג לקיום יחסי מין, מקבל הביטוי "לאכול תרנגול הודו" משמעות חדשה. בערבית נקרא העוף "תרנגול רומאי", ואילו ביוונית - "תרנגול צרפתי".

• דג החכאי, שחי במים עמוקים, משתמש בשיטה ייחודית ללכוד את הטרף שלו. בליטה מאורכת היוצאת מראשה של הנקבה משמשת כפיתיון לדגים טורפים אחרים. אלו רואים את הבליטה נעה לכל הכיוונים, מנסים לתפוס אותה ונלכדים בשיני החכאי. שיטת הרבייה של החכאי מוזרה לא פחות. הזכר שגודלו מילימטרים ספורים מצויד בחוש ריח יוצא מן הכלל. כשהוא הופך לבוגר מערכת העיכול שלו מתנוונת והוא יכול להתקיים כטפיל בלבד. ברגע שהוא מאתר נקבה, הגדולה ממנו פי עשרה בערך, הוא נושך את עורה ומשחרר אנזים הגורם להם להתחבר לגוף אחד. אט-אט הזכר כולו מתנוון וכל שנשאר ממנו הוא זוג אשכים המשחררים זרע בתגובה להורמונים המגיעים אליהם דרך זרם הדם, בשעה שהביצית מוכנה להפריה.

שדרות הציונות, במבט לכוון המרכז הבהאי

• לעתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות ארועים אקטואליים. כך בתחילת שנות ה-80 שינתה איראן את שמו של הרחוב בו מוקמה שגרירות מצרים בטהראן לשם רוצחו של אנואר סאדאת, ח'אלד אסלאמבולי, מאנשי הג'יהאד האסלאמי המצרי. הדבר התרחש בעת ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, ועם חידושם שונה שם הרחוב שנית ל"רחוב האינתיפדה הפלסטינית". שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל, ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם" כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב ל"שדרות הציונות" כמחאה על החלטת האו"ם. הרחוב נשאר קרוי שדרות הציונות למרות ביטול ההחלטה מאוחר יותר, בקבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית, ב-16 בדצמבר 1991.

שלט רחוק תת-אדום

• השלט רחוק הראשון בעולם, המיועד לטלוויזיה, הוצג על ידי חברת זנית (en) ב-1950. המכשיר שנקרא "Lazy Bones" ("עצמות עצלות") העביר פקודות באמצעות כבל. בשנת 1955 הציגה זנית את השלט האלחוטי הראשון שפעל באמצעות אור נראה. השימוש באור נראה גרם לבעיות רבות משום שכל חשיפה למקור אור או לשמש הייתה מפעילה את הטלוויזיה. כדי להתגבר על הבעיה החלו לפתח שלטים הפועלים בתדרי תת-אדום, קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך יותר משל האור הנראה, ולכן השלט אינו מושפע מחשיפה לאור נראה.

דיונים שהסתיימו

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

• עד 2009:
  • ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
  • ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
  • קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
  • קטעים שהוחלפו: 1 - 2
  • ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
• מ-2010:
  • ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023

---

דיונים שהסתיימו - הידעת? הוחלף

דיונים שהסתיימו - הידעת? שופר

דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה

• תרגום שמה של בירת ארגנטינה השוכנת לחוף מפרץ הריו דה לה פלטה, בואנוס איירס, הוא "אוויר טוב". השם מתייחס למשטר הרוחות במקום, שעזר בניווט אניות המפרש לנמל. כיום, באופן אירוני, כיום העיר ידועה ברמת זיהום האוויר הגבוהה שבה.

לפי בואנוס איירס. איך? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:25, 16 באפריל 2008 (IDT)

מה זה משטר רוחות, זה דמוקרטי או דיקטטורי?

ממליצה להחליף את המילה "משטר" במשהו יותר פשוט. נעה - שיחה 10:58, 18 באפריל 2008 (IDT)

זה ביטוי מוכר מאוד. וזו גם הדרך שנראית לי הכי טובה לתאר שבדר"כ נושבות שם רוחות שעוזרות לנווט לנמל. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:01, 18 באפריל 2008 (IDT)

משטר רוחות מוכר לכל. מה הסימוכין לזיהום מהגבוהים העולם. ליד מכסיקו סיטי היא בלון חמצן. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בניסן ה'תשס"ח • 02:25, 22 באפריל 2008 (IDT)

עומר, יש תשובה? אני רוצה להעביר. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט בניסן ה'תשס"ח • 19:04, 23 באפריל 2008 (IDT)

אוי. לא ראיתי את השאלה. אחפש. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:21, 23 באפריל 2008 (IDT)

בדוח של הבנק העולמי על ערים מזהמות (אני לא יודע אם "ביותר") בואנוס איירס כלל לא מופיעה. יש שם רק את קורדובה הארגנטינאית. היא גם בטח לא מתשע המזהמות ביותר, כי יש טבלה מסודרת שהיא לא מופיעה בויקיאנגלית. אז שיניתי את המשפט כך שלא יהיה כתוב "ביותר". סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:13, 23 באפריל 2008 (IDT)

רמת הזיהום בבואנוס איירס לא יוצאת דופן יחסית לערים אחרות. האזכור של הנושא בערך היה שגוי ולא אנציקלופדי ולכן מחקנו אותו. מלמד כץ • שיחה 12:35, 24 באפריל 2008 (IDT)

דיונים שהסתיימו - ההצעה לא התקבלה

• בעבר הייתה מחשבה כי הביטוי פעם שלישית גלידה נגזר מביטוי אנגלי שבו נאמר "I see you next time I'll scream" (בפעם הבאה שאני אראה אותך אני אצרח), ושנעשתה טעות תרגום מפני שהביטוי I scream נשמע דומה ל-ice cream (גלידה). בתיאוריה זו תמכו רבים, ביניהם הלשונאי רוביק רוזנטל, אך בדיקה מראה שלא רק שאין תיאוריה זו נכונה, אלא שלא קיים בשפה אנגלית ביטוי כזה. therealRRR - שיחה 15:33, 3 באפריל 2008 (IDT)

  אז מה כן המקור הנכון? (אני שמעתי משהו על גרמנית...) סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 14:10, 4 באפריל 2008 (IDT)

  בעבר הייתה מחשבה כי הביטוי פעם שלישית גלידה נגזר מביטוי אנגלי שבו נאמר "I see you next time I'll scream" (בפעם הבאה שאני אראה אותך אני אצרח), ושנעשתה טעות תרגום מפני שהביטוי I scream נשמע דומה ל-ice cream (גלידה). בתיאוריה זו תמכו רבים, ביניהם הלשונאי רוביק רוזנטל, אך בדיקה מראה שלא רק שאין תיאוריה זו נכונה, אלא שלא קיים בשפה אנגלית ביטוי כזה. מקורו הנכון של המשפט אינו ברור, אך אחת ההשערות הן שהמקור הוא בביטוי גרמני. therealRRR - שיחה 00:11, 5 באפריל 2008 (IDT)

  רק איך הולך הביטוי הגרמני וזה נראה לי סבבה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:46, 5 באפריל 2008 (IDT)

  בעבר הייתה מחשבה כי הביטוי פעם שלישית גלידה נגזר מביטוי אנגלי שבו נאמר "I see you next time I'll scream" (בפעם הבאה שאני אראה אותך אני אצרח), ושנעשתה טעות תרגום מפני שהביטוי I scream נשמע דומה ל-ice cream (גלידה). בתיאוריה זו תמכו רבים, ביניהם הלשונאי רוביק רוזנטל, אך בדיקה מראה שלא רק שאין תיאוריה זו נכונה, אלא שלא קיים בשפה אנגלית ביטוי כזה. מקורו הנכון של המשפט אינו ברור, אך אחת ההשערות הן שהמקור הוא בביטוי גרמני, בו נאמר "nächstes Mal gibst du mir einen aus" (בפעם הבאה תצטרך לקנות לי משקה). therealRRR - שיחה 20:52, 5 באפריל 2008 (IDT)

  אני לא מבין משהו. הביטוי "I see you next time I'll scream" בכלל לא תקין באנגלית. דניאל ב. 21:06, 5 באפריל 2008 (IDT)

  הקטע הזה לא מתאים משום שאין בו הסבר למקור הביטוי. הוא אומנם מסביר שהמשפט האנגלי הזה הוא לא מקור הביטוי, ועל אף שזה מעניין, לא ניתן לבנות מזה קטע הידעת. המקרה היחיד שבו אנו יכולים לבנות קטע הידעת שמבוסס על משהו שאינו נכון הוא כשאנו באים לשבור מיתוס נפוץ מאוד (וגם מזה עדיף להימנע אם אין את ההסבר המדויק בקטע). בכל אופן, אין זה המקרה כאן משום שהמיתוס לגבי המקור של המשפט מאנגלית אינו מוכר כל כך. מלמד כץ • שיחה 03:42, 6 באפריל 2008 (IDT)

  דרך אגב חלקו הראשון של הסיפור מופיע באתר לא רלוונטי וההמלצה שלהם לא להעביר מייל שמכיל את הסיפור. מלמד כץ • שיחה 03:54, 6 באפריל 2008 (IDT)

  אבל עכשיו כן יש הסבר אפשרי למקור הפתגם. דניאל, אתה יודע אולי איך הביטוי התקין הולך? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:44, 7 באפריל 2008 (IDT)

  המקור הגרמני של הפתגם הוא מחקר מקורי. למעשה יש מקום לשקול הצבת תבנית שכתוב על הערך. מלמד כץ • שיחה 01:02, 7 באפריל 2008 (IDT)

  מקורי של מי? בטח לא של בעל הערך, עובדה שאני ראיתי את ההשערה הזו בעוד מקומות. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:24, 7 באפריל 2008 (IDT)

  הביטוי, כפי שנכתב אכן לא תקני דקדוקית באנגלית. הנוסח הנכון (כפי שמופיע בערך עצמו) הוא: "If I see you next time I'll scream". פרמיון ♫ שיחה 08:50, 16 באפריל 2008 (IDT)

  מישהו באמת חשב שזה נובע מזה? הביטוי הזה לא קיים, ולא דומה לשום ביטוי שאני מכיר באנגלית... חוץ מזה שהוא גם בצורה שפרמיון הביא אותו, קצת עקום. והאלים הללו בכלל הורסים את הדמיון המצלולי.... בקשר להידע? לא יודע... אני נוטה להסכים עם המלמדים, בגלל שזה לא מיתוס מוכר, זה קצת תמוה... נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 12:02, 18 באפריל 2008 (IDT)

הוסר. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בניסן ה'תשס"ח • 02:15, 22 באפריל 2008 (IDT)

• המלך אגריפס השני ואחותו המלכה ברניקי שהיו צאצאי החשמונאים, שזכורים בהיסטוריה של עם ישראל כמשחררי בית המקדש, נלחמו לצד טיטוס כנגד בני עמם בזמן המרד הגדול והשתתפו במצור על ירושלים שבסופו חרב בית המקדש השני.‏Ingsoc‏ • שיחה 21:34, 7 באפריל 2008 (IDT)

קצת חטא לאמת לתאר את התסבוכת בצורה כה פשטנית... חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ג' בניסן ה'תשס"ח • 22:18, 7 באפריל 2008 (IDT)

מה כוונתך בדיוק? הרי כל העניין בפרוייקט הזה הוא לתת קטעי טריוויה, שהתקווה היא שהקוראים יכנסו לקישורים ויקראו את הערכים.‏Ingsoc‏ • שיחה 22:22, 7 באפריל 2008 (IDT)

נכון, אבל טריוויה נכונה. מהקטע הזה עולה שאגריפס II נלחם מול כל העם, כשיותר נכון שלומר שהמורדים נלחמו מול כל העם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 15:44, 8 באפריל 2008 (IDT)

בקשות לאימות נתונים שבוצעו

---

מיזם החלפת קטעי הידעת?

• הדף הראשי
• דף המערכת
• רשימת המתנה
• דיונים שלא הושלמו:
  • בעלי קישורים אדומים
  • חסרי מקורות
  • דיונים תקועים
• ארכיון אחרון
• רשימת הקטעים
  • מאגר הידעת? לחגי ישראל
• תבניות