ויקיפדיה:הידעת?/מינואר 2015

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

עד 2009:
- ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
- ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
- קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
- קטעים שהוחלפו: 1 - 2
- ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023

צ'ארלס השני[עריכת קוד מקור]

בשנת 1685 הלך לעולמו צ'ארלס השני, מלך אנגליה. צ'ארלס היה נשוי לקתרינה, נסיכת פורטוגל שכל הריונותיה הסתיימו בהפלות. לפיכך, לא היה לצ'ארלס צאצא שיירש אותו לאחר מותו ואחריו מלכו אחיו ג'יימס השני ובנותיו מרי השנייה והמלכה אן, שהיו האחרונים לבית סטיוארט. לעומת זאת, היו לצ'ארלס 7 פילגשים שהולידו לו 12 צאצאים. צאצאים אלה לא היו זכאים לרשת את כס המלוכה, אך צ'ארלס דאג שכולם יקבלו תוארי אצולה. עד היום רבים מאצילי הממלכה המאוחדת הם צאצאיהם של ילדים לא חוקיים אלה. דיאנה, הנסיכה מוויילס התייחסה לשניים מצאצאיו של צ'ארלס השני. לפיכך, בנה, הנסיך ויליאם, העתיד בבוא היום להיות מלך בריטניה, יהיה המלך הראשון בבריטניה שהוא מצאצאיו של צ'ארלס השני.

Itaygur - שיחה 20:07, 29 ביולי 2014 (IDT)

מעניין מאוד. שועל - שיחה 13:58, 30 באוגוסט 2014 (IDT)

צריך להחליף את השתי המילים האחרונות מ"צ'ארלס השני" ל"ממזר". שהרי זו הפואנטה האמתית של הקטע. 109.160.214.89 14:07, 30 באוקטובר 2014 (IST)

אני מסתייג מהצעה זו. משפט קודם לכן כתוב ש"רבים מאצילי הממלכה המאוחדת הם צאצאיהם של ילדים לא חוקיים אלה" ואם כבר מדברים על הפואנטה, אז אני חושב שהפואנטה שמלך, שמלכתחילה לא זכה להעמיד יורשים שישבו על כס המלוכה, זוכה לכך לאחר יותר מ-300 באופן עקיף. לא הייתי מכניס לכאן את המילה ממזר. Itaygur - שיחה 22:57, 30 באוקטובר 2014 (IST)

מה זה דיאנה התייחסה?? «kotz» «שיחה» 23:31, 22 בנובמבר 2014 (IST)

התייחסה זו מילה מקובלת במקום "הייתה מיוחסת..." חמויישֶה - שיחה 09:14, 25 בנובמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:27, 25 בנובמבר 2014 (IST)

עדיף לכתוב שוויליאם צפוי להיות מלך. כי אף פעם אי אפשר לדעת... (עיין בקטגוריה:יורשי עצר שלא זכו למלוך). ‏עמיחי • שיחה 15:54, 25 בנובמבר 2014 (IST)

מקבל, אם כי במונח "עתיד" יש מעצם הגדרתו משהו לא צפוי. ראה כל הערכים בויקיפדיה שמדברים על אירועים עתידיים. חוץ מזה, בערך על ויליאם כתוב "ביום בו יסיים אביו את תפקידו כמלך הממלכה המאוחדת, יוכתר כמלך ויליאם החמישי." Itaygur - שיחה 22:02, 25 בנובמבר 2014 (IST)

בעד שועל - שיחה 22:24, 25 בנובמבר 2014 (IST)

אני בעד "צפוי". ואני עדיין לא מבין מה זה דיאנה הייתה מיוחסת. הכוונה שהיא צאצאית שלו? שחושבים שהיא צאצאית שלו? שפעם חשבו שהיא צאצאית שלו? והיום כבר לא? חן חן «kotz» «שיחה» 08:24, 26 בנובמבר 2014 (IST)

הייתי יכול לכתוב: "הייתה צאצאית של שניים מצאצאיו..." אבל יש בכתיבה עברית מושג שנקרא "גיוון השפה", כלומר, לא לחזור פעמיים על אותה מילה באותו משפט או באותה פסקה. כשאומרים על מישהו שהוא מיוחס (או מתייחס) למישהו אחר, הכוונה היא שהוא מצאצאיו. הואיל ולצערנו הנסיכה דיאנה כבר לא בין החיים, צריך לומר שהיא התייחסה, בלשון עבר. אם למישהו יש רעיון יותר טוב להביע את המסר הזה, יבורך. Itaygur - שיחה 16:52, 26 בנובמבר 2014 (IST)

נבחרה הגרסה המקורית עם החלפת המילה "עתיד" ב"צפוי". הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 473. חמויישֶה - שיחה 12:19, 5 בינואר 2015 (IST)

שבע מצוות בני נח[עריכת קוד מקור]

בני הדת היהודית מצווים בתרי"ג (613) מצוות, אולם לפי המסורת הרבנית, גם הגויים מצווים לקיים מספר מצוות, המכונות שבע מצוות בני נח. על פי מסורת חז"ל, בשש מצוות כבר נצטווה אדם הראשון, והשביעית, שהיא איסור אבר מן החי, ניתנה לנח ולבניו לאחר המבול. שבע מצוות אלו הן: איסור עבודה זרה, ברכת השם (איסור על קללת שם האל), איסור רצח, איסור גילוי עריות, איסור גזל, איסור אכילת אבר מן החי ומצוות דינים (הקמת מערכת משפט). המקורות היהודיים, כדוגמת הגמרא וספרי הרמב"ם, עוסקים רבות בשבע מצוות בני נח ובהשלכותיהן. כיום ישנם גורמים מסוימים ביהדות העוסקים בהפצת "שבע מצוות בני נח" בקרב אומות העולם. כתוצאה מפעילות זו נוצרו בציבור הלא יהודי חוגים המקבלים על עצמם את שבע מצוות בני נח. לעומת זאת ישנם חוגים שסבורים שאין צורך, ואף אסור, לעסוק כיום בהפצת מצוות אלו. בעקבות יוזמתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון ופעילותם של חסידי חב"ד בנושא, נוספה בספר החוקים האמריקאי התייחסות הצהרתית לערכן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

מהערך שבע מצוות בני נח, מתבסס על המקורות שם. תומר - שיחה 12:07, 23 במאי 2014 (IDT)

נחמד. צריך לקצר טיפה ולהפוך ליותר קולח. אולי להסיר את העובדה, שאחת מהשבע ניתנה לנוח ממש והשאר ניתנו לאדם הראשון. אולי להסיר גם את המשפטים "כתוצאה מפעילות זו נוצרו בציבור הלא יהודי חוגים המקבלים על עצמם את שבע מצוות בני נח. לעומת זאת ישנם חוגים שסבורים שאין צורך, ואף אסור, לעסוק כיום בהפצת מצוות אלו." כך יהיה ניתן להגיע מהר יותר לפואנטה המפתיעה. בהצלחה. 109.160.237.64 23:25, 1 בנובמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:46, 2 בנובמבר 2014 (IST)

יפה, אבל נראה לי שצריך להכחיל את ברכת השם ואת מצוות דינים. בברכה, גנדלף - 10:41, 02/11/14

אין הוכרח שיוכחלו. גם ככה זה בסדר. חמויישֶה - שיחה 10:01, 19 בנובמבר 2014 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 474. חמויישֶה - שיחה 11:32, 6 בינואר 2015 (IST)

הנשק הסודי של צבא האיסלם[עריכת קוד מקור]

קרב הירמוך היה קרב מכריע שנערך בחודש אוגוסט 636, בין צבאה של האימפריה הביזנטית לבין הכוחות האסלאמיים של צבאות הראשידון, ביום הקרב השני, תקפו הביזנטים לאורך כל החזית כשהם מפתיעים את המוסלמים בעיצומה של תפילת השחר. האגף האסלאמי הימני נשבר תחת המהלומות הביזנטיות והחל בנסיגה תוך שהכוחות הביזנטיים שוטפים חלק מהמחנות המוסלמים. משהגיעו הלוחמים המוסלמים בריצה למחנה הם נתקלו בנשותיהם, שבצעקות ולעתים במכות, הכריחו אותם לסוב ולחזור ללחום בביזנטים. על פי האגדה, צעק אחד הלוחמים הערבים "קל יותר להילחם ברומי (הביזנטים) מאשר בנשותינו". על כך העיר היסטוריון בריטי כי הסיבה העיקרית לניצחון האסלאמי בקרב הירמוך היה העידוד והדחיפה שנתנו הנשים ללוחמים המוסלמים ופחדם של הללו מזעם נשותיהם.

מבוסס על הערך העברי והאנגלי נטעדי - שיחה 20:44, 5 במרץ 2014 (IST)

בעד. מצויין. איתן96 (שיחה) ד' באדר ב' ה'תשע"ד • 21:12, 5 במרץ 2014 (IST)

מוצלח מאוד! שועל - שיחה 21:37, 5 במרץ 2014 (IST)

בעד חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:16, 10 במרץ 2014 (IST)

כדאי להוסיף שסיפור דומה מאוד מסופר (אצל פלוטארכוס) על הקרב של כורש נגד מדי (במערכה שמוטטה את האימפריה הבבלית). כשלוחמים פרסים נמלטו קידמו אותן בשער העיר נשים כשהן מניפות את שמלותיהן, חושפות את ערוותן וקוראות "לאן אתם בורחים פחדנים? לכאן לא תוכלו לחזור אחרי שיצאתם". הלוחמים המבויישים חזרו לקרב וניצחו..יורם שורק - שיחה 00:28, 14 ביוני 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 15:18, 28 ביולי 2014 (IDT)

סיפור דומה התרחש ביום השלישי של המערכה, והאגדה על דברי הלוחם מיוחסת לאירועי יום זה. מקובל לייחס את ניצחון המוסלמים בעיקר לתושיית מצביעיהם. ההיסטוריון הבריטי הוא למעשה "הקצין הבריטי ר. פ. אנדרסון בספר ההיסטוריה הפופולרית שחיבר ב-1873" ואני לא חושב שצריך לצטט אותו. אפשר לצטט במקום חלק מהשיר שמסופר ששרו הנשים לגברים.Battle of Yarmouk#Day 2 כפי שניתן להבין ממנו, המוטיבציה שנתנו לגברים התבססה גם על חוסר רצונם שנשותיהם יפלו בשבי. בברכה, גנדלף - 15:35, 30/07/14

בעד. שועל - שיחה 20:29, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

סבבה!!!! פאתחי - שיחה 16:14, 28 באוקטובר 2014 (IST)

רק לי מפריע שהקטע אינו מדוייק? בברכה, גנדלף - 10:41, 02/11/14

גנדלף, אני איתך. בנוסף, הקטע מציג ניחוש של היסטוריונים מאוחרים כאילו היו עובדה מצולמת. זה נראה לי בעייתי. לוגית, לא נראה לי שזה יכול לעמוד במבחן המציאות. צבא לא יחזור חזק יותר, או חכם יותר בגלל שהוא "מפחד מאשתו". חמויישֶה - שיחה 14:29, 3 בנובמבר 2014 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:58, 12 בינואר 2015 (IST)

קריאתה של אירלנד המאוחדת[עריכת קוד מקור]

במספר ענפי ספורט, כגון רוגבי, קריקט והוקי שדה, מייצגת את האי אירלנד במסגרות בינלאומיות נבחרת מאוחדת, המורכבת משחקנים הן מהרפובליקה של אירלנד והן מצפון אירלנד. כדי להימנע ממחלוקות בין תומכי איחוד אירלנד לבין היוניוניסטים, הזמינה התאחדות הרוגבי של אירלנד, המייצגת את האי כולו, שיר שישמש המנון לאומי בפועל לנבחרת המאוחדת. השיר שנכתב לצורך כך, "קריאתה של אירלנד", הפך להמנון הלאומי בפועל עבור נבחרת הרוגבי ב-1995, ואומץ גם על ידי הנבחרות המאוחדות בענפים האחרים כתחליף להמנון אירלנד. עם זאת, בחלק מהענפים מושמעים שני ההמנונים בזה אחר זה כאשר המשחקים נערכים על אדמת הרפובליקה של אירלנד.

Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 20:20, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

קטע טוב! שועל - שיחה 22:23, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 15:48, 16 בדצמבר 2014 (IST)

אני פשוט לא כל כך מכיר את המושגים, אז אולי אני צריך הסבר: כתוב "כדי להימנע ממחלוקות בין תומכי איחוד אירלנד לבין היוניוניסטים...". היוניוניסטים הם לא תומכי איחוד אירלנד? או שהם תומכים באיחוד של אירלנד לבריטניה, לעומת תומכי האיחוד שרוצים לאחד את אירלנד אבל להישאר נבדלים מבריטניה? בכל אופן הקטע מעניין לדעתי. חמויישֶה - שיחה 11:37, 17 בדצמבר 2014 (IST)

היוניוניסטים הם ברובם אירים פרוטסטנטים תושבי צפון אירלנד ששואפים להישאר תחת שלטון הממלכה המאוחדת ולא להתאחד עם הרפובליקה של אירלנד. הלאומנים האירים (מיוצגים פוליטית על ידי מפלגת שין פיין ובתקופת הצרות, על ידי הצבא האירי הרפובליקני), שואפים לאחד את כל האי תחת שלטון אחד נפרד מבריטניה. Itaygur - שיחה 15:40, 17 בדצמבר 2014 (IST)

חסרה לי תמונה, דגל ארבעת המחוזות רלוונטי? • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 08:39, 22 בדצמבר 2014 (IST)

דגל ארבעת המחוזות מייצג את נבחרת הרוגבי המאוחדת, ומופיע גם בערך על השיר. הוא בהחלט רלוונטי. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 16:19, 22 בדצמבר 2014 (IST)

הוספתי • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 16:32, 22 בדצמבר 2014 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 475. חמויישֶה - שיחה 15:00, 18 בינואר 2015 (IST)

דבש מסוכן[עריכת קוד מקור]

דבש, אותו נוזל סמיך ומתוק המופק מצוף פרחים על ידי דבורת הדבש, מהווה גורם סיכון ממעלה ראשונה לתסמונת המאופיינת בשיתוק שרירים הקרויה בוטוליזם תינוקות, בתינוקות עד גיל שנה.
על אף תכונותיו האנטיספטיות של הדבש, שבאות לידי ביטוי ביכולתו ההיגרוסקופית ובנוכחות מולקולות אנטי בקטריאליות דוגמת מימן על-חמצני, חיידקים גראם-חיוביים שמקצתם פתוגניים מסוגלים לשרוד בו לאורך פרקי זמן ממושכים בתצורה נבגית. נבגי החיידק Clostridium botulinum, אשר מפריש את רעלן הבוטולינום, מגיעים אל הדבש באמצעות דבורות הדבש עצמן במהלך ייצורו בגופן וכן בעת אחסונו בחלות הדבש בכוורות. ככל הנראה בשל חומציות לא מספקת בקיבה, חוסר בשלות מערכת החיסון וכן אוכלוסיית חיידקי מעיים לא מפותחת, מצליחים חיידקי Clostridium botulinum לשגשג במעי התינוקות ולהפריש את רעלן הבוטולינום. זאת למעשה הסיבה העיקרית בגינה צריכת הדבש בקרב תינוקות מתחת לגיל שנה אינה מומלצת.

מקורות וסימוכין:

אבשלום פלק, עמיחי אפריאט, יחיאל חוברי, ליאור הרצוג, אריק אייזנקרפט, בוטוליזם תינוקות, הרפואה, מרץ-אפריל 2014, אדר-ניסן תשע"ד, כרך 153, חוב' 3-4, עמ' 180-183.
Nakano H1, Kizaki H, Sakaguchi G. (1994). Multiplication of Clostridium botulinum in dead honey-bees and bee pupae, a likely source of heavy contamination of honey. International Journal of Food Microbiology. 21(3):247-52. PMID 8024976.
באתר www.refua.info ובעוד רבים נוספים.

שועל - שיחה 00:05, 1 במאי 2014 (IDT)

יפה מאד (: ליאור पॣ • א' באייר ה'תשע"ד • 13:10, 1 במאי 2014 (IDT)

חייבים לפשט את הקטע. הוא כרגע כלל לא נגיש לקריאה. למשל לבצע את ההחלפות הבאות: "תכונותיו האנטיספטיות" -> "יכולות החיטוי", "ביכולתו ההיגרוסקופית" -> "ביכולת ספיחת המים שלו", "שמקצתם פתוגניים" -> "שמקצתם גורמי מחלות". מעבר לזה מעניין. תומר - שיחה 12:13, 23 במאי 2014 (IDT)

שמח שאהבת את הקטע ותודה על ההערות. אך לפני שבאים לשנות את המונחים צריך לחשוב האם הפישוט המילולי לא יפגע בקטע, הרי בכל זאת על כל אחד מהמונחים הללו קיים ערך ויקיפדיה נפרד ואל תשכח שמדובר בקטע הידעת בתחום המיקרוביולוגיה שאלה המונחים שמשתמשים בהם. שועל - שיחה 14:13, 23 במאי 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:11, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

בסדר. יש הרבה דברים שאסור לאכול בגיל צעיר או בכול מני מצבים אחרים. בהיריון, למשל, מאוד לא מומלץ לאכול חומוס או סושי....פאתחי - שיחה 15:45, 28 באוקטובר 2014 (IST)

עד כדי כך קטע משעמם שאף אחד לא מביע אפילו את דעתו עליו?

שועל - שיחה 20:01, 18 בדצמבר 2014 (IST)

כמו שכתבתי קודם - הקטע טוב. אבל אני עומד על דעתי שהוא חייב לעבור פישוט - רוב מי שיקרא אותו בעמוד הראשי לא יבין אותו. תומר - שיחה 22:38, 18 בדצמבר 2014 (IST)

אני גם לא חושב שהקטע להיט. כמו שכתב פאתחי אסור לפעוטות לאכול סוגים רבים של מאכלים, וזה שהשתמשנו בהמון מילים לועזיות מתחום הביולוגיה/כימיה לא הפך את העובדות למעניינות הרבה יותר. חמויישֶה - שיחה 11:55, 12 בינואר 2015 (IST)

ההצעה לא התקבלה. הנוסח לא שופר, ולא נוספה כל תגובה חיובית. חמויישֶה - שיחה 09:06, 26 בינואר 2015 (IST)

תבלין הפרג ובדיקות סמים[עריכת קוד מקור]

מפרח הפרג ניתן להפיק הן את תבלין הפרג, המשמש כתוספת למיני מאפה רבים, והן סמים אסורים כגון אופיום והרואין. היות שהתבלין מכיל כמויות קטנות של אופיאטים, שהם הרכיבים הפסיכו-אקטיביים שבסמים, בבדיקות השתן לאיתור סמים נכשלת באנשים האוכלים מזון מתובל בפרג והם מצויינים על ידה, בטעות כמסוממים. על כן, כדי שאסירים החוזרים מחופשה לא יוכלו לתרץ באכילת פרג תוצאות חיוביות בבדיקות סמים, הלשכה הפדרלית של בתי הסוהר בארצות הברית דורשת מאסירים היוצאים לחופשה להתחייב בחתימתם שלא לצרוך כל מאכל המכיל את תבלין הפרג.

סימוכין: מאמר מ-snopes, הטור הזה של ססיל אדמס, והטופס הזה מהאתר הרשמי של הלשכה הפדרלית של בתי הסוהר.

Huckbuc - שיחה 09:46, 21 באוקטובר 2009 (IST)

תיקנתי: הבדיקה נכשלת ולא האנשים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 11:33, 21 באוקטובר 2009 (IST)

חד משמעית - הנבדק נכשל, ולא הבדיקה. ראו למשל כאן וכאן. בנוסף, דווקא הנושא הזה קשור לתחום ההתמחות שלי. ברשותך, עדו, החזרתי את הנוסח הקודם (אבל השארתי שינוי קטן אחר שעשית). Huckbuc - שיחה 11:54, 21 באוקטובר 2009 (IST)

חד משמעית, הבדיקה נכשלת. כשבדיקה אומרת שאדם חף מפשע הוא נרקומן, זה באשמת הבדיקה ולא באשמת הנבדק. מדובר בעיקרון שנכון לכל בדיקה באשר היא. לבדיקות יכולות להיות ארבע תוצאות: שתים מהן נכונות (זיהוי נכון של חולה/נרקומן וזיהוי נכון של בריא/חף מפשע) ושתיים מהן שגויות (זיהוי חלה כבריא וזיהוי בריא כחולה). לשגיאות של זיהוי בריא כחולה וזיהוי חולה כבריא יש שמות. הן נקראות שגיאה מסוג ראשון ושגיאה מסוג שני (אני לא זוכר מי מהן היא מי). חד משמעית: אם שוטר תופס אותך ברחוב ומכריז עליך כעל נרקומן על לא עוול בכפך, זהו כישלון של הזיהוי הפלילי ולא שלך. אנא החזר את התיקון שלי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 12:41, 21 באוקטובר 2009 (IST)

לדעתי הבדיקה דווקא מצליחה (לאתר את העקבות) ואילו הנבדק נכשל (בבדיקה שהצליחה) • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 12:52, 21 באוקטובר 2009 (IST)

עדו - השימוש המקובל בשפה - הן המקצועית והן היום-יומית - הוא שהנבדק הוא זה שנכשל בבדיקה או עובר אותה. אני מכיר היטב את המושגים "טעות מסוג ראשון" ו"טעות מסוג שני" ואף לימדתי אותם פעמים רבות (אני ביוסטטיסטיקאי, בעל דוקטורט, ואחד מתחומי המחקר המרכזיים שלי הוא מבחנים דיאגנוסטיים), וחי נפשי שאני יודע מה אני מדבר. מה שכתבת בהחלט נשמע הגיוני, אבל זה פשוט לא השימוש המקובל במושגים. למרות הנאמר לעיל, אני מחזיר את הערך לניסוח שלך, ומזמין אחרים (זהר? אתה בעצמך?) לשנות אותו שוב, אם דבריי היו משכנעים. Huckbuc - שיחה 14:45, 21 באוקטובר 2009 (IST)

שני דברים: 1. בויקיפדיה צריך הרבה פעמים לפשט שפה מקצועית ובמיוחד עגה מקצועי. 2. אשמח אם תזכיר לי איזו מהשגיאות נקראת "סוג ראשון" ואיזו נקראת "סוג שני". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:36, 21 באוקטובר 2009 (IST)

1. צודק. 2. בדיקה שמזהה בטעות נבדק בריא כחולה זה "טעות מסוג ראשון" (type I error), ובדיקה שמזהה בטעות נבדק חולה כבריא זה "טעות מסוג שני" (type II error). אני מבקש סליחה אם העכרתי את האווירה בתגובה הפסקנית מדי שלי. Huckbuc - שיחה 17:13, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אבל הוא צודק - גם בשפה היומיומית אומרים שהנבדק נכשל. אגב, הכל תלוי באיך מגדירים את הבדיקה. בפועל, מטרתה היא לא לגלות האם מישהו הוא נרקומן, אלא רק לגלות עכבות שיכולים להצביע על שימוש בסמים. בכל מקרה, מה דעתכם על הניסוח הבא:

מפרח הפרג ניתן להפיק הן את תבלין הפרג, המשמש כתוספת למיני מאפה רבים, והן כמרכיב במספר סמים אסורים, בהם אופיום והרואין. גם כאשר הוא משמש כתבלין הפרג מכיל כמויות קטנות של אופיאטים, שהם הרכיבים הפסיכו-אקטיביים שבסמים. כתוצאה, בדיקות השתן לא יכולה להבדיל בין מי שצרך מאכל עם התבלין לבין מי שהשתמש בסם אסור. על כן, כדי שאסירים החוזרים מחופשה לא יוכלו לתרץ באכילת פרג תוצאות חיוביות בבדיקות סמים, הלשכה הפדרלית של בתי הסוהר בארצות הברית דורשת מאסירים היוצאים לחופשה להתחייב בחתימתם שלא לצרוך כל מאכל המכיל את תבלין הפרג. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:45, 21 באוקטובר 2009 (IST)

זה רעיון מעולה פשוט לא להשתמש בשורש כש"ל. מה דעתכם על הנוסח הטיפה משופץ הבא?

מפרח הפרג ניתן להפיק הן את תבלין הפרג, המשמש כתוספת למיני מאפה רבים, והן מספר סמים אסורים, בהם אופיום והרואין. גם כאשר הוא משמש כתבלין, הפרג מכיל כמויות קטנות של אופיאטים, שהם הרכיבים הפסיכו-אקטיביים שבסמים; כתוצאה, בדיקות שתן מזהות לעתים בטעות מי שצרך מאכל מתובל בפרג כמי שהשתמש בסם אסור. על כן, כדי שאסירים החוזרים מחופשה לא יוכלו לתרץ באכילת פרג תוצאות חיוביות בבדיקות סמים, הלשכה הפדרלית של בתי הסוהר בארצות הברית דורשת מאסירים היוצאים לחופשה להתחייב בחתימתם שלא לצרוך כל מאכל המכיל את תבלין הפרג.

נימוקים לשינויים: במשפט הראשון בנוסח של זהר התקבל "מפרח הפרג ניתן להפיק הן X, והן כמרכיב...", וזו טעות תחבירית קלה (לא "מפיקים כמרכיב", אלא אולי "Y משמש כמרכיב"). במשפט השני, הנוסח "לא יכולה להבדיל" הוא לא ממש מדוייק, משום שעל פי מה שקראתי לפני שהעליתי את הצעתי, הטעות היא די נדירה, ובכל מקרה תלוייה בריכוז האופיאטים במיני תבלין הפרג השונים (שמשתנה משמעותית מארץ לארץ). Huckbuc - שיחה 17:13, 21 באוקטובר 2009 (IST)

האמת, דרוש עוד שינוי כי יש כאן טעות. יש להתחיל את הערך כך: משרף של ניצן פרחו של הפרג המפואר מפיקים סדרה של סמים אסורים ותרופות, בהם אופיום, הרואין, מורפין וקודאין. אולם, גם אבקני פרחי פרג אחרים, כולל אלה המשמשים כתבלין למיני מאפה מכילים כמויות קטנות של אופיאטים, שהם הרכיבים הפסיכו-אקטיביים שבסמים; כתוצאה..... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:56, 23 באוקטובר 2009 (IST)

שכתוב: שרף ניצן הפרג המפואר - פרח ממשפחת הפרגיים מכיל כמות נכבדת של חומרים אופיאטים ומשמש חומר גלם לסדרת סמים אסורים ותרופות, בהם אופיום, הרואין, מורפין וקודאין. אופיאטים אלה מצויים בכמויות קטנות יותר בחלקים אחרים של צמח זה ושל פרגיים אחרים. הם מצויים גם באבקני פרח הפרג המשמשים תבלין למיני מאפה. כתוצאה מזה, בדיקות שתן מזהות לעתים בטעות מי שאכל מאפי פרג כמי שהשתמש בסם אסור ומי שבאמת השתמש בסמים יכול לתרץ ממצאי בדיקת שתן כאלה באכילת מאפי פרג. על כן, נאסר על אסירים אמריקנים לאכול פרג הן בכלא והן חופשות.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:56, 28 באוקטובר 2009 (IST)

גם דעתי לא היתה נוחה מחוסר דיוק מסויים בנוסחים הקודמים של הערך - העובדה שתבלין הפרג והסמים האסורים מיוצרים מזנים שונים של פרח הפרג (דומני שלכך עדו התכוון כשכתב "יש כאן טעות"). עם זאת, לדעתי השכתוב האחרון אינו מוצלח, בעיקר משני הטעמים הבאים: (1) שני המשפטים הראשונים מכילים פרטים (נכונים) רבים מדי, שמעכבים את הגעת הפואנטה הראשונה - התבלין והסמים מיוצרים מאותו צמח. (2) לא ידוע לי אם גם בכלא אסור לאסירים לאכול מאכלים מתובלים בפרג (הטופס מדבר רק על חופשות); גם איסור האכילה בחופשות, ככל שידוע לי, הוא רק עבור אסירים בבתי כלא פדרליים, המהווים חלק יחסית קטן מכלל האסירים בארה"ב. הנה שכתוב קל של הצעתי הקודמת:

מזנים שונים של פרח הפרג ניתן להפיק הן את תבלין הפרג, המשמש כתוספת למיני מאפה רבים, והן מספר סמים אסורים, בהם אופיום והרואין. גם כאשר הוא משמש כתבלין, הפרג מכיל כמויות קטנות של אופיאטים, שהם הרכיבים הפסיכו-אקטיביים שבסמים; כתוצאה מכך, בדיקות שתן מזהות לעתים בטעות מי שאכל מזון מתובל בפרג כמי שהשתמש בסם אסור. כדי שאסירים בחופשה לא יוכלו לתרץ באכילת פרג תוצאות חיוביות בבדיקות סמים, הלשכה הפדרלית של בתי הסוהר בארצות הברית אוסרת עליהם לאכול מזון המכיל את תבלין הפרג.

בסדר גמור, רק הערה אחת: במקום "דורשת מאסירים היוצאים לחופשה להתחייב בחתימתם שלא" יש לכתוב "אוסרת". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:15, 28 באוקטובר 2009 (IST)

רעיון טוב, שיניתי. עכשיו נותר רק להכחיל את "אופיאטים"; יש מתנדבים? Huckbuc - שיחה 08:01, 29 באוקטובר 2009 (IST)

הערך כבר קיים, רק בלשון רבים אופיאטים Valleyofdawn - שיחה 09:24, 29 באוקטובר 2009 (IST)

מצויין - שיניתי את הקישור לצורת הרבים. בדיוק חשבתי להעז ולבקש ממך לחבר קצרמר בנושא, אבל אני רואה שכיאה לצדיק אמיתי, מלאכתך נעשתה בידי אחרים. Huckbuc - שיחה 09:34, 29 באוקטובר 2009 (IST)

ל"הידעת" כזה צריך להכחיל גם את פרג (תבלין) w:Poppy seed איתן - שיחה 05:27, 2 בנובמבר 2009 (IST)

התקבל. יעלה עם הכחלת הערך. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 477. הוכחל כעבור חמש שנים. חמויישֶה - שיחה 09:35, 28 בינואר 2015 (IST)

כלניות[עריכת קוד מקור]

מתוך פורטל:היישוב/הידעת?/42

בשנת 1946, בתקופת המאבק נגד הבריטים, ימי השבת השחורה והעוצר על תל אביב, הופיעה שושנה דמארי בתיאטרון לי לה לו בשירו של נתן אלתרמן "כלניות", שיר שהפך ללהיט ביישוב. באותה התקופה כינו אנשי היישוב את חיילי דיביזיית הצנחנים הבריטית בשם "כלניות", בשל הצבע האדום של כומתותיהם. הבריטים חשדו כי השיר מכוון נגדם, ובאחד הערבים אף סגרו את התיאטרון.

יפה. תומר - שיחה

זה די מפורסם. קלונימוס - שיחה 16:07, 10 ביוני 2012 (IDT)

קלונימוס, ראה הערתך שלך בהצעה 1089 בברכה, Amirki ‏ 17:23, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

ראיתי רק עכשיו, בעוונותי. יש משהו במה שאמרתי, אפילו אשתי מודה בזה לפעמים (נדירות). קלונימוס - שיחה 00:56, 9 באוקטובר 2012 (IST)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 10:30, 6 בנובמבר 2012 (IST)

האם ניתן להצביע על קשר בין סגירת התיאטרון לבין הבנתם של הבריטים את השיר? אם כן יש לנסח "אף סגרו בשל כך את התיטרון". האם היה בסיס הגיוני לחשדם של הבריטים? האם הייתה התייחסות של אלתרמן לעניין? הוא הכחיש או אישר שהשיר רמז גם לכינויים של הצנחנים הבריטים? מישהו יודע משהו?חמויישֶה - שיחה 15:29, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

בדף השיחה של הפורטל כתב דניאל צבי: ”בספר "מתוך ההפיכה : בין חומות ירושלים במלחמת תש"ח" של פועה שטיינר, היא מספרת כיצד היא ושאר זאטוטי הרובע נהגו לרוץ אחרי החיילים הבריטיים ולשיר להם "כלניות". דניאל צבי • שיחה 09:39, 7 באוקטובר 2007 (IST)”.

אני אפנה אותו לכאן, אולי יהיו לו תובנות. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 17:30, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

אני לא יודע יותר ממה שכתבתי שם - ברור שהילדים ששרו אכן התכוונו לחיילים (יש שם גם סיפור של ויכוח בין הילדים אם אפשר לשיר את השיר לחיילים הסקוטים, ללא הכומתה האדומה, אך מאחר שבקילט שלהם היה צבע אדום, הם החליטו שזה בסדר). האם אלתרמן סמך ידו על השימוש הזה בשיר? אין לי מושג וכנ"ל לגבי התיאטרון. אולי אלמוג ידע. דניאל צבי • שיחה 11:25, כ"ו בתשרי ה'תשע"ד (30.09.13)

אני חושב שהמקור של דניאל צבי מספיק בכדי לקשר קשר של ממש בין הארועים המתוארים בקטע. נראה לי בסדר. חמויישֶה - שיחה 11:45, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

אני חושב שמורגש חסרונו של כלניות (שיר). • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 16:27, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

בהמתנה להכחלת ערכים. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 15:30, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 478. הוכחל. חמויישֶה - שיחה 10:06, 28 בינואר 2015 (IST)

מונטי פייתון והשפעתה על תחום טכנולוגיית המידע[עריכת קוד מקור]

לחבורה הקומית הבריטית המפורסמת מונטי פייתון קיימות מספר השפעות על תחום טכנולוגיית המידע. למשל, שפת התכנות "פייתון" נקראת כך כמחווה לחבורה, והמונח "ספאם" במשמעותו העכשווית - שיווק אגרסיבי באינטרנט, בעיקר באמצעות דואר זבל אלקטרוני - נלקח ממערכון של החבורה מסידרת הטלוויזיה שלהם, "הקרקס המעופף של מונטי פייתון".

Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 19:06, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

זה לא "השפעות על התחום" אלא הנצחה של שמם במקרה אחד ואימוץ מושג שבהם השתמשו במקרה שני. לגבי המקרה השני - לא בטוח שהם היו הראשונים בשימוש בשם הזה בהקשר הזה. נרו יאיר • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ד • 20:52, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

לא הבנתי את ההערה על המקרה השני. ודאי שהם לא היו הראשונים להשתמש בשם הזה בהקשר הזה, מהסיבה הפשוטה שהם לא השתמשו בו בהקשר הזה כלל... מי שטבע את המונח "ספאם" במשמעותו הנוכחית עשה זאת בהשפעת אותו מערכון, לא הם עצמם. אם זה לא היה ברור מהניסוח, אפשר לשנות את המשפט האחרון ל"נטבע בהשפעת מערכון של החבורה" וכו'. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 10:10, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:31, 26 בנובמבר 2014 (IST)

אהבתי את הקטע, על אף שהוא מעט קצר. בעקבות ההערות של נרו יאיר אני מציע את הניסוח:

החבורה הקומית הבריטית המפורסמת מונטי פייתון השפיעה על טביעתם של כמה מונחים בתחום טכנולוגיית המידע. למשל, שפת התכנות "פייתון" נקראת כך כמחווה לחבורה, והמונח "ספאם" במשמעותו העכשווית - שיווק אגרסיבי באינטרנט, בעיקר באמצעות דואר זבל אלקטרוני - נטבע בהשפעת מערכון של החבורה מסדרת הטלוויזיה שלהם, "הקרקס המעופף של מונטי פייתון".

אגב, אני לא בטוח במינוח "כמה מונחים בתחום טכנולוגיית המידע". אולי עדיף "בתחום המחשוב". תומר - שיחה 22:29, 11 בדצמבר 2014 (IST)

האם קיימות עוד השפעות? אם כן, כדאי להרחיב. אגב, גם אם ההשפעות בתחומים אחרים (לבטח קיימות) אפשר יהיה להרחיב ולציין כפתיח כללי ואז להתמקד בתחום הטכנולוגי/מחשוב. אפשר גם להרחיב במידע על החבורה. אני בטוחה שכולנו פה מכירים את עבודתם אבל ישנם כבר כמה דורות חדשים שלא בטוח שנחשפו אליהם. בכל אופן, בלא הרחבה, לדעתי זה לא מספיק מעניין לקטע הידעת. נראה לי שהוא מעניין אותנו כי די רק באזכור שמם כדי להעלות חיוך על שפתנו. Dalila - שיחה 14:32, 12 בדצמבר 2014 (IST)

אני מסכים עם נרו. ההשפעה כל כך לא חשובה ושולית עד שהיא הופכת את הקטע ללא מעניין מספיק. החבורה הזאת הטביעה חותמים בולטים הרבה יותר משתי האנקדוטות האזוטריות האלו. חמויישֶה - שיחה 17:25, 5 בינואר 2015 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:01, 29 בינואר 2015 (IST)

כיוון שיגור הלווינים הישראלים[עריכת קוד מקור]

רוב לווייני העולם משוגרים באותו כיוון - מזרחה, בהתאם לכיוון הסיבוב של כדור הארץ. לוויינים במסלול קוטבי משוגרים צפונה. אולם גם בעניין זה שונה ישראל משאר העולם: לווייני אופק המשמשים את מערכת הביטחון הישראלית משוגרים מערבה. כיוון השיגור המקובל, למזרח, נועד לנצל את כח הסיבוב של כדור הארץ, ולהעניק עוד מהירות ואנרגיה לטיל המשגר. הסיבה לכך שלווייני אופק משוגרים בכיוון ההפוך היא שלוויינים אלו, הכוללים לווייני ריגול, משוגרים מפלמחים, ובהיעדר עומק גיאוגרפי, אם ישוגרו מזרחה והשיגור יכשל, ישנה סבירות גבוהה שהלוויין יפול במדינות ערב. על מנת להמנע מנפילת הטכנולוגיה בידי מדינות עויינות משגרים את הלווינים מערבה - לכיוון הים.

חמויישֶה - שיחה 17:26, 21 ביולי 2014 (IDT)

למיטב ידיעתי, השינוי הוא רק בכיוון השיגור - מערבה במקום מזרחה. הסיבוב עצמו אינו שונה. ‏עמיחי • שיחה 22:27, 21 ביולי 2014 (IDT)

יתכן שאתה צודק. תיקנתי. חמויישֶה - שיחה 09:09, 22 ביולי 2014 (IDT)

סיבוב הלווינים המשוגרים מישראל אכן שונה - הם אכן מסתובבים בכיוון הפוך משאר הלווינים (כיוון השיגור מגדיר לרוב את כיוון המסלול, כיוון שלשנות דבר כזה ידרוש כמות מאוד גדולה של דלק.) בקיצור "חיימקה שלי". בברכה אמא של גולן - שיחה 12:24, 30 בנובמבר 2014 (IST)

לפי הערך אופק (משפחת לוויינים), הייחודיות היא רק ללוייני אופק, כלומר הלווינים הצבאיים, שגם משוגרים מישראל. בניגוד ללוויני עמוס למשל, שממילא משוגרים מחו"ל. אך בעיקר, נראה לי שהייחודיות של ישראל אינה בעויינות השכנים, שכן ירדן אינה מדינה עויינת, אך אף מדינה לא תסכים לנפילת טכנולוגיית הביון שלה אפילו בידי מדינה ידידותית או בעלת ברית. הייחודיות של ישראל היא בהעדר עומק גאוגרפי, בניגוד למדינות המעטות האחרות שמשגרות לווינים לחלל. שיגור לים בכיוון ללא איים ובתיאום עם חיל הים מקטין למינימום את הסיכון שהלווין יחדור לשטח מדינה זרה, וממילא יפול בידיים זרות או אף יגרום נזק. בברכה, גנדלף - 12:53, 22/07/14

קטע טוב!109.160.214.89 14:08, 30 באוקטובר 2014 (IST)

הי, הייתי מוסיפה, "כתוצאה מכך נדרש יותר דלק להביא את הלווין למסלולו, ולכן יש פחות מקום ללווין במשגר השביט. כתוצאה מכך הלווינים הישראלים הנם קטנים יותר באופן יחסי מלוויני צילום זרים בעלי להם אותה יכולת צילום". ואגב שיגור מזרחה, גם אם ירדן מדינה ידידותית, איראן או עיראק לא יחכו לראות אם הטיל המשוגר לכיוונם הוא משגר לוויני או טיל בליסטי אחר. בברכה אמא של גולן - שיחה 15:46, 19 בנובמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:27, 25 בנובמבר 2014 (IST)

הוספתי התייחסות להיעדר עומק גיאוגרפי.

מצד אחד חוץ ממני תמך בקטע באופן מובהק רק אלמוני, מצד שני גם התנגדויות לא נשמעו. אשמח לשמוע עוד. חמויישֶה - שיחה 14:56, 18 בינואר 2015 (IST)

הי, אני תומכת בקטע. הייתי רק מחדדת שזה רק עבור לוויניים צבאיים (כגון אופק), המשוגרים בעזרת משגר שביט. לוויני התקשורת (כגון עמוס )ולוויני צילום אזרחיים (כגון ארוס), שוגרו ממשגרים זרים בכיוון מערב, כמקובל. שווה לשבץ, בעיקר לקראת שבוע החלל

בברכה אמא של גולן - שיחה 17:52, 22 בינואר 2015 (IST)

שבוע החלל הוא השבוע, כך שנראה לי שכבר מאוחר מדי. בכל אופן אתקן על פי הערתך. חמויישֶה - שיחה 14:46, 25 בינואר 2015 (IST)

הכל עושה שכל, אבל האם אין כאן מחקר מקורי? יש סימוכין לאמור כאן, שאכן זו הסיבה לשיגור מערבה? בורה בורה - שיחה 10:26, 26 בינואר 2015 (IST)

הי בורה בורה, אין כאן מחקר מקורי. ספרו של חיים אשד לווינים והחלל הקרוב מציין בעמוד 189 כי הסיבה היא בגלל המיקום הגיאוגרפי ושלא רוצים שהלווינים ייפלו על מדינות שכנות ומקומות מיושבים במקרה של כשלון שיגור. גם סרטון סוכנות החלל בזמן 0:37 מסביר זאת. בברכה אמא של גולן - שיחה 16:15, 26 בינואר 2015 (IST)

_{--- הועבר משיחת משתמש:חמויישה ---} הי חמויישה, לגבי לוויני אופק - כיוון שהם שייכים למפא"ת, אני לא יודעת לומר אם הם לווינים צה"ליים (זה כבר פוליטיקה שם אצלם ...). מה שכן, הם שייכים למערכת הביטחון ואינם לווינים אזרחיים. בברכה אמא של גולן - שיחה 15:32, 26 בינואר 2015 (IST).

תיקנתי. חמויישֶה - שיחה 15:40, 26 בינואר 2015 (IST)

נקודה שלא ברורה בקריאה ראשונה: יש בוודאי מדינות אחרות בעולם שתקועות בין שכנים לא חביבים. לפי הקטע הזה ישראל ייחודית מבין המדינות שמשגרות לוויינים. האם צריך להזכיר בו את מועדון החלל או דרך דומה להתייחס לאותה קבוצת מדינות? Tzafrir - שיחה 17:15, 26 בינואר 2015 (IST)

הסרטון מציין כי ישראל משגרת מערבה, אבל לא מתייחס לעובדה אם היא היחידה. מציע לעבור על הערך w:en:Spaceport ולראות לאיזה כיוון משגרים. בדקתי את ההודי והוא אכן על חוף הים לכיוון מזרח. אבל הסיני למשל הוא בלב היבשת. אם כן, במקרה תקלה, הטיל עלול ליפול לכמה סינים על הראש... בורה בורה - שיחה 17:36, 26 בינואר 2015 (IST)

הכל עניין של מזל. האמריקנים משגרים מפלורידה ומקסימום זה יפול באוקיינוס האטלנטי. אותו דבר הצרפתים (וכל האירופאים) שמשגרים מגיאנה הצרפתית. והרוסים משגרים מקזחסטן ומקסימום זה יפול בסיביר. 17:58, 26 בינואר 2015 (IST)

יש להסיר את המילים "אולם גם בעניין זה שונה ישראל משאר העולם". ההבדל הוא לא בין ישראל לעולם אלא בין אופק לשאר הלוויינים. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:23, 26 בינואר 2015 (IST)

אף אחד לא רוצה לשגר מערבה. זה לא יעיל ומבזבז הרבה דלק. בשיגור מזרחה מנצלים את סיבוב כדור הארץ. רק המשגר הישראלי, והלווינים שעליו (בעיקר אופק) הם היחידים ש"זוכים" לכבוד זה. בברכה אמא של גולן - שיחה 21:41, 26 בינואר 2015 (IST)

הידעת? הזה לא מדייק. ראו למשל את הקישור הזה. When launching geostationary satellites, it is important that the weather satellites can be launched towards the east, where the launch impulse is aided by the spin of the Earth. This ‘slingshot’ effect increases the speed of a launcher by 460 m/s. These factors save fuel and money, and prolong the active life of satellites. The launch site should be as close as possible to the equator, so that the assistance is as large as possible.

For polar orbiting satellites it is better to have open water towards either the south or the north.

מסתבר שמשגרים גם צפונה ולא רק מזרחה, וזה ביום-יום. מעבר לזה, ראו את מיקומו של בסיס חיל האוויר ונדנברג. הוא נמצא על חוף האוקיינוס השקט. לא מאמין שמשגרים משם מזרחה, זה לא הגיוני. אז נכון שהוא מיועד בעיקר לשיגורים צפונה, אבל אם צריך, ישגרו מערבה ולא מזרחה לשטחים מיושבים מעל קליפורניה. בורה בורה - שיחה 21:55, 26 בינואר 2015 (IST)

משתמש:חמויישה, אני מקווה שהקטע לא יעלה עד שהליקויים יתוקנו, לבל נהיה לצחוק. בורה בורה - שיחה 07:17, 27 בינואר 2015 (IST)

בורה, קראתי את הקטע שצירפת ולא הבנתי מאיזה חלק בו אתה מבין שמשגרים צפונה. הקטע מסביר מה היתרונות של שיגור מזרחה, ושכדאי להיות קרובים ככל האפשר לקו המשווה על מנת ליהנות כמה שיותר מהיתרונות שהוסברו. כתוב גם שמים מצפון ודרום לאיזור השיגור עוזרים. לא הבנתי למה. אבל לא מצאתי את מה שאמרת. לא נהיה לצחוק אני מקווה. חמויישֶה - שיחה 09:01, 27 בינואר 2015 (IST)

תשובה לTzafrir: ההבדל בין ישראל למדינות אחרות שסמוכות לשכנים עויינים הוא מה שמוזכר בקטע: היעדר עומק גיאוגרפי. אין בישראל כמעט מקום שבו תשגר מזרחה ובמקרה תקלה הלוויין עדיין יפול בשטח ישראל. מדינות אחרות עם שכנים עויינים שיש להן לווייני ריגול, אם ישנן כאלו, הן כנראה "רחבות" יותר מישראל. חמויישֶה - שיחה 09:08, 27 בינואר 2015 (IST)

כל הלווינים למסלול קוטבי משוגרים צפונה ולא מזרחה. קרא גם את הפתיח של בסיס חיל האוויר ונדנברג. "אחד מתפקידיו המרכזיים ביותר של הבסיס הוא לספק נמל חלל לשיגורי לוויינים מהחוף המערבי של ארצות הברית, ובמיוחד שיגורים למסלול קוטבי." כמובן שבערכים האנגלים המקבילים תמצא יותר חומר. בורה בורה - שיחה 09:09, 27 בינואר 2015 (IST)

בורה בורה, תיקנתי בהתאם להערתך. חמויישֶה - שיחה 14:57, 27 בינואר 2015 (IST)

נבחרה הגירסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 476. חמויישֶה - שיחה 13:05, 29 בינואר 2015 (IST)

שמות החודשים בערבית[עריכת קוד מקור]

בעברית מודרנית ישנן שתי מערכות של שמות חודשים, אחת לחודשי שנת ירח (תשרי, חשוון, כסלו, טבת...) ואחת לחודשי שנת שמש (ינואר, פברואר...). אולם בערבית יש שלוש מערכות של שמות חודשים. הראשונה, הלוח המוסלמי, לפיה נקבעים חגי האסלאם והיא לפי שנת הירח. היא מתחילה בחודש, ששמו מוּחָרָם והחודש הכי מפורסם בה הוא רמדאן. השנייה היא המערכת המוכרת של ינואר, פברואר וכולי ושמות החודשים בה נהגים בדומה לשמותיהם האנגליים או הצרפתיים, בתלות במדינה הערבית הספציפית וההיסטוריה הקולוניאלית שלה. השלישית, למרבה ההפתעה, היא מצד אחד מערכת של שנת שמש ומצד שני, שמות חודשיה דומים לשמות החודשים של שנת הירח העברית. לקראת סוף ספטמבר מתחיל במערכת זו חודש "תישרין אל-אוול", דהיינו, תשרי א', נובמבר מקביל ברובו ל"תישרין א-ת'אני" - תשרי ב'...פברואר - רובו "שבאט", מרס - "אאד'אר", אפריל - "ניסאן", מאי - "איאר"...יולי - "תמוז", אוגוסט - "אאב" ורוב ספטמבר הוא "אילול". בן פיש - שיחה 09:22, 29 באוקטובר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:02, 12 בינואר 2015 (IST)

מה המקור? איך זה עובד בעצם - שלוש מערכות של חודשים. אני מבין עברי ולועזי/אזרחי, ואני מעריך שגם החודש המוסלמי עובד בצורה דומה, על פי הירח, כמו הלוח העברי. אבל מה זה מערכת שלישית של חודשים? מה הכוונה "לקראת סוף ספטמבר מתחיל חודש..." תמיד זה לקראת סוף ספטמבר?! איך, אם זה אמור להיות מושפע גם מהירח? חמויישֶה - שיחה 12:10, 12 בינואר 2015 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:34, 2 בפברואר 2015 (IST)

בלבול מעתק ההגאים[עריכת קוד מקור]

כאשר מילה עברית מכילה כ' דגושה או כ' בלתי דגושה, סביר, שהמילה הדומה לה בערבית, תכיל בשני המקרים כ' דגושה; בערבית, כל כ' היא כ' דגושה. אמנם, קיים בערבית צליל זהה ל-כ' בלתי דגושה, אך הוא צלילה של האות, שנקראת "ח' מלוכלכת". מילים המכילות אות זו, כמו גם המילים המכילות "ח' צחה", יכתבו בעברית ב-ח'. כל זאת משום, שהערבית שמרה על פונטיקה דומה יותר לפרוטו-שמית - אם כל השפות השמיות. דהיינו, שבהליך התפתחותה של העברית, אותיות ה-ח' התאחדו ואותיות ה-כ' התפצלו. תמונה מבלבלת אף יותר, מתקבלת מהשוואת האותיות ס', ש' שמאלית ו-ש' ימנית בין השפות. במקרה זה, דווקא העברית שמרה על הכתיב, הדומה לצלילי הפרוטו-שמית, למרות שההגייה של ה-ש' השמאלית התדמתה לזו של ה-ס'. במהלך התפתחות השפה הערבית, תחילה קיבלה ה-ש' הימנית את צלילו של ה-ס' והבמשך והתאחדה איתו. בהמשך, ה-ש' השמאלית קיבלה את הצליל, שהיה בעבר צליל ה-ש' הימנית. כתוצאה מתהליך זה, בערבית אין סימן עבור ס', מילים שנכתבות בעברית בס' או ב-ש' ימנית, נכתבות בערבית ב-ש' שמאלית ומילים, שנכתבות בעברית ב-ש' שמאלית, נכתבות בערבית ב-ש' ימנית. 109.160.233.198 02:48, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:26, 5 בינואר 2015 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:38, 2 בפברואר 2015 (IST)

פובוסוכוס[עריכת קוד מקור]

במשך עשרות שנים ניצבה במוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע בניו יורק גולגולת ענקית משוחזרת של "פובוסוכוס" - תנינאי ענק מהמין Phobosuchus riograndensis. ב-1979 גילו הפלאונטולוגים בעקבות בדיקה מחדש של המאובנים שהגולגולת שייכת למעשה לדיינוסוכוס, תנינאי ענק דמוי אליגטור, ואילו "פובוסוכוס" הוא לא טקסון שגוי שכן הגדרתו התבססה על מאובנים של מספר מינים שונים. כמו כן התברר שהגולגולת המשוחזרת איננה מדויקת, שכן היא התבססה על הפרופורציות של תנין קובני בעוד שמבנהה היה קרוב יותר לזה של אליגטור. בשל הסיבות האלה הוסרה הגולגולת מהתצוגה.

מקור: דייוויד שווימר, King of the Crocodylians, פרק 2. ראו בערך דיינוסוכוס. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 22:40, 6 בנובמבר 2014 (IST)

הרבה פעמים, המחקר מגלה, שהידיעות הקודמות שלנו לא היו מדויקות. אם כבר רוצים לכתוב קטע מפתיע על גילוי טעות של המדע, צריך לכתוב על טעות גדולה בהרבה. צר לי. 192.117.103.139 12:45, 13 בנובמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 16:22, 20 בינואר 2015 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:37, 2 בפברואר 2015 (IST)

תיאורי נוף מפי עיוור[עריכת קוד מקור]

אגדות ומסורות מספרות כי הומרוס, אחד מגדולי הסופרים בכול הזמנים, היה עיוור מוחלט. קריאת תיאורי הנוף הרבים ומלאי החיים, הופכת את טענת העיוורון לבלתי סבירה, אך נותנת רושם, שהוא היה עיוור צבעים. הוא מתאר אריות וסוסים כאדומים, את דבש הדבורים כירוק והים אצלו, במקרה אחד "נראה כמו יין" ובמקרה אחר "כמו פרח הסיגלית". אולם, הבלשנים טוענים, שבשפות העתיקות היו מעט מאוד שמות תואר, שציינו צבעים. בפרוטו-שמית, אם כל השפות השמיות, היו רק ארבעה שמות תואר כאלו: *לבּן, שתיאר לבן *ט'לם, שתיאר שחור, *אדם, שתיאר גם אדום וגם חום ו-*ורק, שתיאר גם ירוק וגם צהוב. בשמות הצבעים במקרא מגלים מצב דומה; הם רובם שמות של חומרי צבע, כמו תכלת וכחל, אך לא תארים, כמו כחול. ה"פרה אדומה" היא פרה חומה-אדמדמה או אולי חומה בהירה (כפי שתפשו זאת קהילת ביתא ישראל) ודוד מתואר כ"אדמוני ויפה עיניים" במקום כ"כחול עיניים". 109.160.233.198 09:03, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

אינך יכול לדעת בוודאות שהתאור "פרה אדומה" בא לתאר פרה חומה. בכל הדורות, גם באלו הקרובים להופעת התורה, התייחסו אל הפרה הנדרשת כאדומה ממש. אפשר אולי להרחיב על כך שאין "כחול" במקרא. חמויישֶה - שיחה 10:26, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

כללית, מקור רוב ההשראה של הקטע מצוי בסימוכין של הערך עיוורון צבעים. לא מדובר, חס ושלום, במחקר מקורי. חפש את המידע בקישוריות האחרונות של אותו ערך. תודה. 109.160.233.198 13:05, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

חמויישֶה, מיד אשנה את המשפט על הפרה האדומה על פי הערתך ועל פי הערך פרה אדומה. 109.160.233.198 14:04, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

ולגבי נדירות תארי הצבע במקרא, ראה הצהוב צהוב הזה. תודה. 109.160.233.198 14:34, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

מנין ש"יפה עיניים" אמור לתאר עיניים כחולות דווקא? עוזי ו. - שיחה 13:06, 31 בדצמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:26, 5 בינואר 2015 (IST)

טוב, לא התקבלו תשובות. יפה עיניים יכול להיות, ואני מרשה לעצמי להתפרע, תיאור לאדם עם עיניים יפות. פרות אדומות יכול להיות, שימו לב, תיאור לפרות בצבע אדום ויש בתורה גם תיאור צבעים: גם במשכן, וגם בציצית (פתיל תכלת). חמויישֶה - שיחה 12:56, 29 בינואר 2015 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:55, 8 בפברואר 2015 (IST)

פלאי הגנטיקה[עריכת קוד מקור]

לגנטיקה ידועות עובדות שיכולות להראות מוזרות למדי. למשל,

חתול ג'ינג'י במאה אחוז (אפילו בלי כפות רגליים לבנות) הוא כמעט תמיד זכר.
חתולה טורטית היא כמעט תמיד נקבה. הזכר יהיה כמעט תמיד עקר.
אין אף חתול טלאים (של שלושה צבעים) שהוא זכר.
חלק ניכר מהחתולים הלבנים בעלי צבע עיניים שונה חירשים באוזן אחת.
אישה כמעט אף פעם לא לוקה בעיוורון צבעים.
אם היא חלתה בכל זאת, כל בניה יהיו עוורי צבעים.
גבר מעולם לא מעביר עיוורון צבעים לילדיו בתורשה.
בין כל חמישים נשים בממוצע ישנה אחת שנולדה עם שלוש שדיים לפחות.

מקורות: צבעי חתולים, עיוורון צבעים, ‏walla‏, [1]‏, [2] - אם יש מקורות לא מספיק טובים, תגידו, אני אביא עוד.

אשמח גם לעוד מיקרועובדות למקבץ. תודה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 17:26, 23 באוקטובר 2014 (IDT))

יש כאן חומר לקטע "הידעת" טוב. רק שצריך עוד עיבוד. צריך להציג את העובדות זו מול זו ולהסביר מעט את המנגנון התורשתי, שעומד מאחוריהן. הייתי גם מייחד את הקטע כולו לעובדות גנטיות, שנשמעות תחילה מוזרות והן כולן בתאחיזה לזויג. אגב, את העובדה האחרונה לא לגמרי הצגת במדוייק. הנקודה היא, שאחד מכל חמישים איש נולד עם שרידים לפטמות נוספות או עם פטמות נוספות. 109.160.185.180 21:16, 25 באוקטובר 2014 (IDT)

צריך להתמקד ולהתעמק. אני מציע: הידעת? באוכלוסייה אנושית, שבה 10% מהגברים בעלי עיוורון צבעים (דלטוניזם), רק אחוז בודד מהנשים הן עיוורות צבעים. זאת משום, שעיוורון הצבעים מקודד על גן, שנמצא על כומוזום X ולכן גבר צריך כרומוזום X פגום אחד, כדי להיות עיוור צבעים ואילו אישה צריכה שני כומוזומי X פגומים. הסיכוי שהיא תקבל בתורשה שני כרומוזומי X פגומים קטן בריבוע, מהסיכוי לקבל כרומוזום X פגום בודד. בן פיש - שיחה 08:55, 29 באוקטובר 2014 (IST)

באוכלוסייה בה 10% מהגברים הם עיוורי צבעים, פחות מ-1% מהנשים הן עיוורות צבעים. זאת משום, שלא מספיק, שלאישה יהיו שני כרומוזומי X עם גן בעל אלל לעיוורון צבעים בכול אחד. צריך גם, שהאלל הזה, יהיה לאותו סוג של עיוורון צבעים. דהיינו, או ששני האללים יהיו לעיוורון צבעים ירוק-אדום, או ששניהם יהיו לעיוורון צבעים כחול-צהוב. אם יש לה אחד כזה ואחד כזה, אז עדיין יש לה ראיית צבעים תקינה. 109.160.214.89 14:12, 30 באוקטובר 2014 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

תודה על התגובות.

@109.160.185.180: בקשר לניסוח - אני לא מומחה בזה עד כדי כך. רוצה להציע איך לנסח את זה מחדש? בקשר לעובדה האחרונה, אז זה הסיפור. כמעט את כל העובדות כאן זכרתי מבית הספר. אבל את העובדה האחרונה זכרתי אחרת - אחת מכל 200 נשים בעולם כולו היא כזאת. אבל כשחיפשתי מקור, זה מה שמצאתי. אם יש לכם מקור שמדבר על נשים בלבד - אשמח. אם לא - אני פשוט אוריד את העובדה הזאת לגמרי.

@109.160.214.89 ו־בן פיש: מצטער, אבל אני בפרוש לא רוצה להפוך את זה למדע מדויק. שום הסברים, שום התעמקות בתיאוריה. אלא משהו כזה שכל צופה האח הגדול יוכל לקרוא, להתפלא ולזכור. אחרת זה יהיה רק ל"רציניים". תודה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 15:52, 31 באוקטובר 2014 (IST))

שום קטע "הידעת" אינו אמור להיות רשימת אנקדוטות וצופי האח הגדול כן יודעים לחשב הסתברות בסיסית. 109.160.237.64 13:03, 2 בנובמבר 2014 (IST)

בקשר לאיפיין הקטעים, 109.160.237.64: יש איזה תקנון ויקיפדיה בנושא?אשמח ללינק. בקשר לצופי האח הגדול - ברור, אבל לא אמרתי "צופי האח הגדול", אמרתי "כל צופה האח הגדול". יש הבדל. (יגאל (IKhitron ושיחה) 20:03, 6 בנובמבר 2014 (IST))

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:00, 8 בפברואר 2015 (IST)

אף אחד לא עבר את אחוז החסימה![עריכת קוד מקור]

מתוך הערך אחוז החסימה (ישראל):

ידוע על מקרה בו שום רשימה לא עברה את אחוז החסימה: בבחירות למועצה המקומית מע'אר בנובמבר 1965 התמודדו 19 רשימות על 9 מקומות, אך אף אחת מהרשימות לא עברה את אחוז החסימה שעמד על 155 קולות, מתוך 1860 הקולות הכשרים שנספרו^[1].

^ יואל דר, יש קולות - אבל אין מקומות במועצה, דבר, 8 בנובמבר 1965

מה דעתכם? ‏עמיחי • שיחה 10:11, 12 בנובמבר 2014 (IST)

בסדר גמור. בתוספת הסבר קצר מהו אחוז החסימה יהיה לקטע נפח מתאים. בנוסף צריך להסביר את העובדות: אני לא הבנתי איך יש 1860 קולות כשרים ואחוז החסימה הוא רק 155 קולות. אם יש 9 מקומות זה לפי חישוב שלי 207 קולות לחבר מועצה. חמויישֶה - שיחה 10:44, 12 בנובמבר 2014 (IST)

כי אחוז החסימה בבחירות לרשויות המקומיות הוא שלושת רבעי מנדט. ‏עמיחי • שיחה 11:09, 12 בנובמבר 2014 (IST)

אהבתי עכשיו צריך להסביר את זה בקטע. חמויישֶה - שיחה 16:16, 12 בנובמבר 2014 (IST)

קטע אדיר. 192.117.103.139 12:51, 13 בנובמבר 2014 (IST)

הצעה לקטע:

בבחירות לרשויות המקומיות בישראל עומד אחוז החסימה על שלושה רבעים ממספר הקולות הנחוץ למושב אחד במועצה. עם זאת, ידוע על מקרה בו שום רשימה לא עברה את אחוז החסימה: בבחירות למועצה המקומית מע'אר בנובמבר 1965 התמודדו 19 רשימות על 9 מקומות, אך אף אחת מהרשימות לא עברה את אחוז החסימה שעמד על 155 קולות, מתוך 1860 הקולות הכשרים שנספרו. בבחירות החוזרות שנערכו ביולי 1966 התמודדו אחת עשרה רשימות, ששמונה מהן עברו את אחוז החסימה.

בזכות ההצעה הזו עיינתי והרחבתי את הערך לאחר שמצאתי מידע על הבחירות החוזרות, ככתוב בהערת השוליים הזו^[1]. ‏עמיחי • שיחה 17:44, 13 בנובמבר 2014 (IST)

את המשפט האחרון יש לשנות מ"בבחירות החוזרות שנערכו ביולי 1966 התמודדו אחת עשרה רשימות, ששמונה מהן עברו את אחוז החסימה" ל"בבחירות החוזרות שנערכו ~~ביולי 1966~~, התמודדו אחת עשרה רשימות, ששמונה מהן עברו את אחוז החסימה וחלקו ביניהן את תשעת המושבים.

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 10:26, 26 בינואר 2015 (IST)

למחוק את "עם זאת". «kotz» «שיחה» 18:08, 27 בינואר 2015 (IST)

למה? למרות שאחוז החסימה הוא פחות מהנדרש על מנת לקבל מושב אחד ישנו מקרה בו אף אחד לא קיבל מספיק קולות בשביל לעבור את אחוז החסימה... חמויישֶה - שיחה 13:08, 29 בינואר 2015 (IST)

בעד Itaygur - שיחה 18:00, 2 בפברואר 2015 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 480. חמויישֶה - שיחה 14:05, 8 בפברואר 2015 (IST)

למלכת בריטניה אין דרכון בריטי[עריכת קוד מקור]

כאשר אליזבת השנייה יוצאת אל מחוץ לגבולות הממלכה המאוחדת היא אינה זקוקה לדרכון. על הדרכון הבריטי מופיעה גרסה של שלט האצולה המלכותי שלה ואילו על הדף הראשון מופיע הסמל בצירוף המשפט הבא: ”מזכיר המדינה הבריטית של הוד מלכותה מבקש ודורש, כי בשם הוד מלכותה, כל מאן דבעי יאפשר לנושא [התעודה] לעבור באופן חופשי וללא מעצורים ולהגיש סיוע והגנה לנושא כפי שידרש”. מאחר והדרכון הבריטי מונפק בשמה של המלכה, אין לה כל צורך בתעודה המונפקת בשמה. לעומת זאת, שאר חבר בית המלוכה, כולל בעלה הנסיך מאדינבורו ובנה הנסיך מוויילס, חייבים בנשיאת דרכון.

לא סגור אם יש צורך בתמונת הדרכון או בתמונתה של הוד מעלתה... מקור • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 10:24, 16 בנובמבר 2014 (IST)

מה לגבי ראשי מדינה אחרים? האם נשיא מדינת ישראל או נשיא ארה"ב זקוקים לדרכון? מה עם מלכים אחרים? למשל מלך הולנד או מלך ירדן? גילגמש • שיחה 10:27, 16 בנובמבר 2014 (IST)

יש הסבר כללי בדרכון אודות דרכון שירות. • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 10:28, 16 בנובמבר 2014 (IST)

התרגום לטקסט המופיע על הדרכון שלך? שמזן‡שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ה • 10:30, 16 בנובמבר 2014 (IST)

כן. אם יש מישהו שיכול לתת תרגום יותר מדוייק ממה שעשיתי בשתי דקות - יותר מאשמח. דרך אגב, ע"פ גוגל נשיא ארה"ב מחזיק בדרכון. • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 10:39, 16 בנובמבר 2014 (IST)

ערכתי מעט. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:04, 16 בנובמבר 2014 (IST)

חמויישה, ראה את הערך שלט אצולה. סמל הממלכה המאוחדת הוא רק סמל הממלכה דה פאקטו, שכן הוא קודם כל שלט האצולה של המונרך הבריטי. • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 15:15, 16 בנובמבר 2014 (IST)

אוקיי. זוטות. שיניתי כי שלט מתחבר בעיקר ללוח שעליו כיתוב. אולי הכי קריא ונכון לנסח "על הדרכון הבריטי מופיעה גרסה של שלט האצולה המלכותי שלה ואילו על הדף הראשון מופיע הסמל בצירוף המשפט הבא:..." ―חמויישה (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם

פשרה מקובלת, שיניתי בהתאם • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 16:45, 16 בנובמבר 2014 (IST)

דרכון היא תעודה הנישאת בשם המדינה, ובה מבקשת המדינה לאפשר מעבר לנושא הדרכון. יש תעודות דומות אחרות, במקרים שהאדם אינו נתין של אף מדינה (לסה פאסה = תעודת מעבר). לגבי המלכה הבריטית, היא אכן לא נתינה, אלא היא המדינה הבריטית (כדברי לואי ה-14). מעניין איך זה במדינות אחרות, שכן לכאורה גם נשיא מדינת ישראל לא צריך לשאת דרכון מחד, מאידך בפועל הוא נוסע עם דרכון דיפלומטי, ויש לי הרגשה שגם למלכה הבריטית יש דרכון עליו כתוב "אליזבת וינדזור" ויש איזה שליש שרץ ומחתים אותו שהיא נכנסת לארצות הברית. דרור - שיחה 16:02, 20 בנובמבר 2014 (IST)

דרור, לא לפי הדף הרלוונטי שקישרתי אליו. • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 09:11, 23 בנובמבר 2014 (IST)

נחמד. אבל עדיין צריך להשוות למלכים אחרים. אנה סט. - שיחה 11:52, 22 בנובמבר 2014 (IST)

למה? האנקדוטה היא על אליזבת השנייה, לא על מונכים אחרים • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 09:11, 23 בנובמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 16:41, 2 בפברואר 2015 (IST)

קטע טוב. אני

בעד. חמויישֶה - שיחה 16:41, 2 בפברואר 2015 (IST)

בעד חזק Itaygur - שיחה 17:57, 2 בפברואר 2015 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 479. חמויישֶה - שיחה 13:29, 9 בפברואר 2015 (IST)

חמאד אבו רביעה[עריכת קוד מקור]

לקראת הבחירות

בבחירות לכנסת התשיעית התמודדה הרשימה הערבית המאוחדת, מפלגת לוויין של המערך, וזכתה במושב אחד. כחלק מהסכם רוטציה בין חברי המפלגה התפטר יושב ראש המפלגה סיף-אלדין אל-זועבי לאחר כשנה בתפקידו ובמקומו כיהן כחבר כנסת חמאד אבו רביעה. אולם כשהגיע זמנו של אבו רביעה להתפטר ולפנות את מקומו לבא אחריו ברשימה - השייח ג'בר מועדי - סירב אבו רביעה לעשות זאת. לאחר שמספר נסיונות לשכנעו להתפטר נכשלו, נרצח אבו רביעה על ידי בניו של מועדי, שאכן כיהן במקומו לאחר מותו. בניו של מועדי הורשעו ברצח ונכלאו, ולאחר כעשר שנים קיבלו חנינה ושוחררו.

חמויישֶה - שיחה 10:42, 18 בינואר 2015 (IST)

ברשותך, הכחלתי את מפלגת לוויין. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:11, 19 בינואר 2015 (IST)

קטע מעניין ואני גם זוכר את הפרשה. השאלה היא, ואני אקבל כל נימוק בעניין, האם זה נכון לפרסם קטע כזה מבחינת תקינות פוליטית. Itaygur - שיחה 12:59, 19 בינואר 2015 (IST)

אני לא רואה את הבעיה. האר את עיני. חמויישֶה - שיחה 14:44, 20 בינואר 2015 (IST)

דווקא כעת, בתקופת בחירות, להראות שהרצח היחיד בארץ על רקע זה אירע דווקא במגזר הערבי? לא אומר שתיאור האירוע לא נכון. רצח זה רצח וברור שמי שירצה לדעת עליו יכול להיכנס לערך על חאמד אבו רביעה, אבל להבליט את זה בדף הראשי, אני לא בטוח. אם אף אחד לא מסכים איתי - אני חוזר בי. סתם הירהור בקול. Itaygur - שיחה 14:52, 20 בינואר 2015 (IST)

אני באמת חושב שאין כאן כלום. בטח לא משהו שדומה לתעמולה. מי שמתכנן להצביע למפלגות הערביות לא ישנה את דעתו בגלל מקרה מלפני יותר מ-30 שנה במגזר הבדואי. חמויישֶה - שיחה 16:17, 20 בינואר 2015 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 08:40, 2 בפברואר 2015 (IST)

בעד הקטע. אני מבין את ההתלבטות של איתי, אבל בשורה התחתונה מסכים עם חמויישה בעניין התקינות הפוליטית. הדבר היחיד שהיה חסר לי בקטע הוא מהות הסכם הרוטציה: כמה חברי כנסת היו אמורים להיכנס במסגרת ההסכם? אני חושב שיש לציין זאת ברגע שמזכירים את הסכם הרוטציה. תומר - שיחה 14:55, 2 בפברואר 2015 (IST)

בעד Itaygur - שיחה 17:57, 2 בפברואר 2015 (IST)

לא מצאתי פרטים על הסכם הרוטציה. חמויישֶה - שיחה 13:29, 9 בפברואר 2015 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 481. חמויישֶה - שיחה 13:29, 9 בפברואר 2015 (IST)

הלכת אמסלם[עריכת קוד מקור]

מתוך פורטל:להט"ב/הידעת?/25

במספר פסקי דין אישר בית המשפט בישראל כי יש משום לשון הרע בכך שאומרים או רומזים על מישהו שהוא הומוסקסואל, כאשר איננו כזה. פסק הדין הנודע ביותר בעניין הוא "הלכת אמסלם" משנת 1995. שמעון אמסלם, כדורסלן קבוצת הפועל חיפה, הגיש תביעה נגד עיתון "העיר", שנתן לכתבה בעניין אולימפיאדת הגייז בלוס אנג'לס את הכותרת "אמסלם לא לבד" - זאת בגלל הפזמון המקניט "אמסלם ההומו" שהיו שרים באותה תקופה כמה מאוהדי הקבוצות היריבות במשחקים שבהם השתתף. אמסלם, שאינו הומוסקסואל, הגיש תביעת לשון הרע נגד העיתון. בית המשפט החליט שהיה בכותרת משום רמיזה על נטייתו המינית של אמסלם, ופסק לו פיצויים בסך 150,000 שקלים. פסקי דין נוספים שעל פיהם הומוסקסואליות (ולסביות) היא דבר הנתפס כמביש ושלילי בישראל, ושהצגתו של אדם כך שעלולים להסיק כי הוא הומוסקסואל - עשויה להיות בגדר לשון הרע, הושפעו מהלכת אמסלם ומסתמכים עליה.

למקורות ראו הלכת אמסלם. תומר - שיחה 20:19, 5 ביוני 2014 (IDT)

חסר פה עניין הניגודיות. צריך להסביר, שלמרות, שבמדינת ישראל יש שוויון להומואים, בהרבה תחומים, עדיין, המדינה מכירה בזיהוי שגוי של הומו כלשון הרע.
אפשר לסיים עם המקרה המפתיע, שבו אדם זכה בישראל במשפט לשון הרע, כשבית המשפט הכיר בזה, שזיהויו השגוי כסוכן שב"כ הוא לשון הרע. כאילו, שלשרת את המדינה זו בושה.

109.160.237.64 23:34, 1 בנובמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 11:21, 10 בנובמבר 2014 (IST)

לגבי פסק הדין על השב"כ - לדעתי לא רלוונטי וסוטה מהעניין. לגבי עניין הניגודיות - אני חושב שזה מספיק ברור/ידוע וההבהרה לא נחוצה. דעות נוספות? תומר - שיחה 22:58, 8 בינואר 2015 (IST)

אני מסכים עם הערתו של האלמוני בקשר לניגודיות, ולא בטוח בנוגע להערתו השניה, שהיא אכן קשורה, מעניינת אך בהחלט סוטה מהנושא ועשויה להאריך את הקטע באופן לא טוב. חמויישֶה - שיחה 11:51, 12 בינואר 2015 (IST)

במקום "שאינו הומוסקסואל" אפשר "שהוא הטרוסקסואל" ולהרוויח קישור. «kotz» «שיחה» 18:07, 27 בינואר 2015 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 482. חמויישֶה - שיחה 12:09, 11 בפברואר 2015 (IST)

אדם, אדמה, אדום ודם[עריכת קוד מקור]

במיתולוגיה האכדית, שהקדימה את היהדות, האדם נוצר כאשר דם (באכדית: adamu) אחד האלים נשפך על האדמה ויצר את החימר (adamatu) אשר מתוכו עוצבו דמויות האדם. ביהדות האל הוא נצחי ואינו מקיז דם לכן בסיפור הבריאה האדם נוצר אך ורק מהאדמה, אם זאת בעברית השורש א.ד.מ שהגיע מאכדית עדיין משמר את הקשר בין אדם, אדמה, אדום ודם. Assafn • שיחה 14:46, 27 בנובמבר 2014 (IST)

וחוץ מזה, לפי מודל השפה הפרוטו-שמית, המילה המתארת הן "אדום" והן "חום", באם כל השפות השמיות הייתה *adm. 94.159.182.213 22:12, 27 בנובמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:58, 9 בפברואר 2015 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:33, 12 במרץ 2015 (IST)

ג׳ונגל סהרה[עריכת קוד מקור]

הקטע מבוסס בעיקר על הערך האנגלי Sahara pump theory.

פירוש שמו המלא של מדבר סהרה, בערבית, הוא ״המדבר הגדול ביותר״. ואכן, במשך כל ההיסטוריה הכתובה, אזור הסהרה היה אחד האזורים היבשים ביותר הידועים לאנושות. אלא שההיסטוריה הכתובה מטעה אותנו. הסהרה הפך ליבש כאלף עד כאלפיים שנים לפני המצאת הכתב. לפני כן הוא היה אזור לח ופורה, בעל אגמים רבים וגשמי קיץ. זאת ועוד, מתברר שקיימים מחזורים בני רבבות שנים, במהלכם הופך הסהרה ממדבר לאזור פורה וחוזר חלילה. מחזורים אלו נובעים משינויים מחזוריים ואטיים בזוות בין ציר סיבוב כדור הארץ ומישור המלקה, כמו גם מהפשרות גדולות או קפיאות גדולות של קרחונים, בחלקים אחרים של העולם, בתחילתן ובסופן של תקופות קרח. האפקט המחזורי של מידבור ואי מידבור הסהרה ניכר בהגירות גדולות של בעלי חיים ובני אדם ממנו אל מערב אסיה. המדענים סבורים כי אפקט זה, למשל, הביא אל מסופוטמיה, חצי האי ערב והלבנט, ערב רב של דוברי שפות אפרו-אסייתיות, שהיו אבותיהם של דוברי הפרוטו-שמית, אם כל השפות השמיות.

94.159.207.178 01:26, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 15:48, 16 בדצמבר 2014 (IST)

מעניין וכתוב היטב. יש לבדוק את הרלוונטיות של הקישורים. «kotz» «שיחה» 12:00, 17 בדצמבר 2014 (IST)

מצטער שלא הגבתי קודם. לדעתי יש להשמיט מן הקטע את המשפט האחרון. הקישור לתפוצת השפות האפרו-אסיתיות הוא לא יותר מספקולציה, ולא מצאתי מדענים רבים שתומכים בזה. זה גם לא הגיוני במיוחד. מחזורי הלחות והמדבור של הסהרה מספיק מעניינים בשביל קטע הידעת גם בלי המשפט הזה. Reuveny - שיחה 11:05, 18 בינואר 2015 (IST)

ואני חושב שהוא לא מספיק מעניין גם עם המשפט הזה. חמויישֶה - שיחה 12:57, 29 בינואר 2015 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:35, 12 במרץ 2015 (IST)

הומונימים[עריכת קוד מקור]

בשפות טבעיות, להרבה מילים יש יותר מפירוש אחד ולאדם הפשוט קשה למצוא קשר בין הפירושים האלו. בעברית מודרנית, למילה "שָׁנָה", למשל, ישנם שלושה פירושים: "365 יום", "עשה שנית" ו"לָמַד". בשפת חז"ל יש למילה גם פירוש רביעי - "לימד". מתברר, "שנה" מלשון "למד" וגם מלשון "לימד", פירושן המקורי היה "חזר על החומר", או "שינן" ולכן יש קשר בין פירושים אלו של המילה לבין הפירוש "עשה שנית". לקשר הזה בין פירושי אותה המילה קוראים "פוליסמיה", בתרגום חופשי: "שוני משמעות כביכול". אולם, לקשר בין "שנה" מלשון 365 יום ו"שנה" מלשון חזר, קוראים "הומונימיה", בתרגום חופשי: אחידות שם למילים שונות לחלוטין. והמילים האלה אכן היו פעם, שונות לחלוטין. המילה "שנה", מלשון "עשה שנית", כמו גם המילה "שניים", נהגו בשפות שמיות קדומות, כמו גם בערבית ספרותית בעיצור המיוצג בערבית כ- ث. בעברית, העיצור הזה הפך לשי"ן ימנית ובארמית לת. תופעת הומונימיה דומה אפשר לראות במילים "אב" - הורה ממין זכר ו"אב" - שמו של חודש; האחרונה עדיין נכתבת בערבית עם דגש חזק באל"ף, במילים "אַשְׁפָּה" = נרתיק חצים ו"אַשְׁפָּה"= פסולת, שבעברית מקראית נכתבה "אשפֹת" או "טָאבּוּ"=איסור ו"טָאבּוּ"=רישום מקרקעין, שבטורקית עדיין נכתבת כ-tapu. בן פיש - שיחה 11:52, 29 באוקטובר 2014 (IST)

זה חומר מעניין ומעשיר, אבל הוא מתפזר על כמה עניינים שונים ואין כאן לדעתי את הפאנץ' שמחפשים בהידעת (אגב, כתבת 'דגש חזק באל"ף' - מן הסתם התכוונת בבי"ת). ‏nevuer‏ • שיחה 12:10, 29 באוקטובר 2014 (IST)

הפאנץ', שאני מנסה להעביר, הוא שמילים הומונימיות עשויות להיות מילים, שבעבר היו שונות לחלוטין. אשמח אם תעזור לי לחדד את המסר הזה. בלי קשר, לגבי הדגש החזק, ברור לי, שבעברית אין דגש חזק באל"ף. זו בדיוק הסיבה, שהמילים أب ו- آب נכתבות ונקרואות בה, באותו האופן בדיוק. שים לב, שמילה הראשונה, בערבית, יש על האליף סימן שהיא אליף עיצורית פשוטה ואילו בשניה יש אליף, שיש עליה גם את סימן ההמזה וגם את סימן השדה משולבים. זה פירוש ה"טילדה" הזו. בן פיש - שיחה 12:55, 29 באוקטובר 2014 (IST)

אולי אם אהפוך את סדר הדברים, הם יהיו מובנים יותר:

המילה הטורקית tapu, היא גרסת המקור, של המילה העברית המודרנית השאולה טָאבּוּ, שפירושה הוא רישום מקרקעין. הP במקור הפך לבית דגושה, משום שהליך השאילה עבר דרך השפה הערבית. הליך זה יצר זהות כתיב והגייה בין מילה זו למילה, שפירושה איסור - טָאבּוּ וכך הפכו שתי מילים אלו להומונימיות - זהות כתיב וצליל, אך שונות משמעות. התליך דומה קרה למילה "שנה" - שפירושה "עשה שנית", מאותו שורש של המילה שתיים. בשפות שמיות קדומות ובערבית, בשורש זה מופיעה האות ת' - ث ולא שין. כך הפכה מילה זו זהה בצליל ובכתיב למילה שנה, שפירושה 365 יום. לעומת זאת, המילה "שנה" במובן "למד" אינה הומונים של "שנה" במובן "עשה שנית". "שנה" במובן "למד", פירושו, "חזר על החומר". דהיינו, זו נגזרת של "עשה שנית" ולא הומונים שלה. בן פיש - שיחה 14:03, 29 באוקטובר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 10:44, 18 בינואר 2015 (IST)

לא נאמר כלום על מקורה של הפירוש השני למילה "טאבו" (הפולינזית). גם היא נהגתה במקור "טאפו". Tzafrir - שיחה 22:51, 6 במרץ 2015 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:53, 23 במרץ 2015 (IST)

שער הגהנום[עריכת קוד מקור]

האש בתוך שער הגיהנום של דרווזה בוערת כבר למעלה מ-40 שנה ברציפות. הבור, שבקוטר של כ-70 מטרים ובעומק 30 מטר ליד הכפר דרווזה שבטורקמניסטן, נוצר בטעות: בשנת 1971 במסגרת חיפוש אחר מאגרי נפט תת קרקעיים, גאולוגים סובייטים קדחו אל תוך חלל תת-קרקעי, וציוד הקידוח קרס פנימה תוך כדי יצירת הבור הרחב. הם גילו כי הבור מלא בגז רעיל, וכדי להיפטר מהגז ולקחת את הציוד ששקע לבור הם החליטו לכלות את הגז בצורה טבעית על ידי הדלקתו. הגיאולוגים העריכו שהגז יתכלה תוך כמה ימים, אולם בפועל הבור בוער מאז אותו יום. התושבים שגרים סמוך לאתר העניקו לבור את שמו "שער הגיהנום", בשל האש, החום הרב ועצם היותו בור פעור באמצע המדבר. בנובמבר 2013 ירד החוקר הראשון לקרקעית הבור ואסף דוגמיות מהקרקע ומהאקסטרמופילים בקרקעית.

בברכה אמא של גולן - שיחה 22:03, 27 בנובמבר 2014 (IST)

יפה. 94.159.182.213 22:20, 27 בנובמבר 2014 (IST)

מעולה! ‏nevuer‏ • שיחה 22:28, 27 בנובמבר 2014 (IST)

קטע מצוין. הייתי רק מוסיף לקטע את הסיבה הראשונית שבגללה הגאולוגים הסובייטים קדחו במקום: חיפוש נפט. שועל - שיחה 19:43, 1 בדצמבר 2014 (IST)

הוספתי. אמא של גולן - שיחה 10:55, 21 בדצמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 10:57, 8 בפברואר 2015 (IST)

לא מקובל להציג את שם החוקר בכתיב לועזי בתוך משפט עברי. צריך להציג את שמו בכיתוב עברי, ורצוי גם לכתוב עליו ערך אם הוא כזה חשוב. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 15:29, 9 בפברואר 2015 (IST)

תיקנתי וערכתי מעט. חמויישֶה - שיחה 10:58, 18 בפברואר 2015 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 483. חמויישֶה - שיחה 14:56, 23 במרץ 2015 (IST)

חבית מהירה[עריכת קוד מקור]

ההיפופוטם הוא יונק מימי-למחצה גדול שחי באפריקה. ההיפופוטם הוא בעל חיים כבד וגדול, ששוקל למעלה מ-1.5 טון. למרות מראהו המגושם ורגליו הקצרות, ההיפופוטם מהיר יותר מכל בני האדם ומסוגל לרוץ למרחקים קצרים במהירות של 40 קמ"ש. לשם השוואה: האצן האולימפי יוסיין בולט שמחזיק בשיא העולם הנוכחי בריצת 100 מטר - 9.58 שניות - רץ במהירות של 37.58 קמ"ש. עם זאת, רגליו הקצרות של ההיפופוטם מונעות ממנו לטפס על מכשולים גבוהים כגון סלעים גדולים.

כדאי לשפר ניסוחים. ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 15:09, 30 בנובמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:58, 9 בפברואר 2015 (IST)

מעניין. חמויישֶה - שיחה 12:37, 12 במרץ 2015 (IST)

מגניב. תומר - שיחה 19:14, 23 במרץ 2015 (IST)

בעד «kotz» «שיחה» 19:19, 28 במרץ 2015 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 485. חמויישֶה - שיחה 12:05, 30 במרץ 2015 (IDT)

זהרה לביטוב[עריכת קוד מקור]

זהרה לביטוב הייתה לוחמת פלמ"ח וטייסת בחיל האוויר הישראלי. זהרה התפרסמה במיוחד על רקע סיפור אהבתה ללוחם הפלמ"ח, שמואל קופמן, שנהרג ב-2 במאי 1947 בהתפוצצות רימון יד. זהרה התאהבה שוב באמנון ברמן, אותו פגשה בקורס טיס שעברה בארצות הברית, אך היא חוותה אובדן שני, כאשר אמנון נהרג עם הפלת מטוסו, ב-7 ביולי 1948. זהרה נהרגה ב-3 באוגוסט 1948 כאשר מטוסה התרסק לאחר ההמראה מירושלים, עם הטייס שהיה עמה, עמנואל רוטשטיין. כקצינה בחיל האוויר, מצאה זהרה את מנוחתה האחרונה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, למרות רצונה להיטמן ליד שמואל, אהובה הראשון, בהר הזיתים, שהפך בינתיים לשטח אויב. עמוס, אחיה היחיד של זהרה, קרא לבתו הבכורה זהרה, כשם אחותו. הילדה חלתה בסרטן ובסוכות תשכ"ח, חודשים אחדים אחרי שחרור הר הזיתים, נפטרה הילדה בהיותה בת שש. לבקשת אביו של שמואל קופמן, נטמנה זהרה הקטנה לצד שמוליק ובכך, באופן סמלי, הוגשמה שבועת האמונים.

על פי הערך, ממנו הועבר חומר לקטע זה. לטעמי, נוגע ללב. אולי מתאים ליום הזיכרון.קלונימוס - שיחה 22:53, 6 באפריל 2015 (IDT)

סיפור מעניין. תיקנתי קצת פיסוק. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:27, 7 באפריל 2015 (IDT)

הועבר לדיונים.
אם לא יהיו התנגדויות או סייגים אשתדל להביא לאישור מהיר של הקטע כך שיועלה ביום הזיכרון. בשנים האחרונות הופיע ביום הזיכרון אותו קטע בכל שנה. חמויישֶה - שיחה 13:18, 15 באפריל 2015 (IDT)

בעד חזק Itaygur - שיחה 13:51, 15 באפריל 2015 (IDT)
בעד. אני חושב שכדאי להוריד את תאריכי הלידה והפטירה. זה לא שייך בקטע "הידעת?". ‏עמיחי • שיחה 14:00, 15 באפריל 2015 (IDT)
צודק. תיקנתי. ומה בקשר לקישור לאתר יזכור של עמנואל רוטשטיין? גם לא מקובל בדרך כלל. נסטה מהמקובל לרגל יום הזיכרון? חמויישֶה - שיחה 10:56, 16 באפריל 2015 (IDT)

עד כמה שראיתי בהרבה מקומות, מקובל לתת קישורים לאתר יזכור כשמדובר על שמות של נופלים. Itaygur - שיחה 13:03, 16 באפריל 2015 (IDT)

זה נכון, אבל בכל זאת, פה אנחנו מדברים על עמוד ראשי. חמויישֶה - שיחה 13:54, 16 באפריל 2015 (IDT)

הסתייגות - משתמע מהקטע כרגע שניתן היה לקבור את זהרה בהר הזיתים אבל החליטו שלא. זהרה לא נקברה בהר הזיתים מסיבה אחת פשוטה - מדובר היה בשטח אוייב בשליטתה של ממלכת ירדן. היא נקברה בבית העלמין הזמני בשיח' באדר (לא רחוק מהמקום בו נפלה), ויחד עם מרבית החיילים שנקברו שם, הועברה להר הרצל. מרכז מידע הר הזיתים - שיחה 14:16, 16 באפריל 2015 (IDT)

דניאל, שני דברים:

מהקטע לא משתמע שניתן היה לקבור אותה והחליטו שלא. להפך. כתוב "נטמנה בהר הרצל למרות רצונה להיקבר בהר הזיתים." אפשר, אם יתעקשו, לשנות את הניסוח, אבל לי הוא נראה טוב ולא מטעה.
איך קברו בכל זאת בהר הזיתים את שמואל קופמן? במאי 1947 הוא עדיין לא היה שטח אויב? אם זו התשובה אפשר לנסח כך: "כקצינה בחיל האוויר נטמנה זהרה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, למרות רצונה להיטמן ליד שמואל, אהובה הראשון, בהר הזיתים, שהפך בינתיים לשטח אויב". חמויישֶה - שיחה 14:38, 16 באפריל 2015 (IDT)

הקבורה האחרונה בהר הזיתים הייתה בפברואר 1948, אחרי זה עברו לסנהדריה וכששם נהיה מסוכן מידי יצרו את ביה"ק הזמני בשיח באדר (וכשיכלו, חזרו לסנהדריה, ובהשמך הוקמו הר הרצל והר המנוחות). מרכז מידע הר הזיתים - שיחה 09:00, 17 באפריל 2015 (IDT)

אם כך, אני משנה לפי הנוסח שהצעתי. חמויישֶה - שיחה 11:47, 19 באפריל 2015 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 484. חמויישֶה - שיחה 14:45, 21 באפריל 2015 (IDT)

אימות תבנית:הידעת? 5 במאי 2015[עריכת קוד מקור]

מוזכר בקטע שהקצין שלף את חרבו ואיים לפגוע במי שירד מהספינה. אין לזה אימות בערך אה"מ בירקנהד (1845) וגם לא בגרסה האנגלית. זה מוסיף הרבה פלפל לקטע, ונראה כמתאר את מה שנראה בתמונה, אבל נראה שזה לא נכון. לא מצאתי את הקטע הרלבנטי בארכיון, ואין לי מושג איך זה התגלגל לטקסט. נראה לי שכדאי לשכתב, ברוח הערך. Le Comte - שיחה 10:30, 5 במאי 2015 (IDT)

תוקן. חמויישֶה - שיחה 11:30, 5 במאי 2015 (IDT)

הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 14:33, 5 במאי 2015 (IDT)

בילי יוז[עריכת קוד מקור]

ראש ממשלת אוסטרליה השביעי, בילי יוז, היה אחת הדמויות הצבעוניות והשנויות במחלוקת בהיסטוריה של הפוליטיקה של אוסטרליה. יוז כיהן בתפקידו בין השנים 1916-1923, בזמן מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, ויצג את אוסטרליה בועידת השלום בפריז ב-1919. לפני איחוד אוסטרליה הוא כיהן במשך 7 שנים באסיפת הנבחרים של המושבה ניו סאות' ויילס והחל מהקמת הפרלמנט הפדרלי של אוסטרליה ב-1901 כיהן בו במשך 51 שנים עד למותו. בשנים אלו היה יוז חבר ב-6 מפלגות שונות מכל גווני הקשת הפוליטית, החל ממפלגת הלייבור, שממנה הורחק על רקע מאבקו לאישור חוק לגיוס חובה במלחמת העולם הראשונה, ועד למפלגה הליברלית. הוא הורחק מ-3 מתוכן ונבחר מטעם 4 מחוזות בחירה ב-2 מדינות של אוסטרליה. בארוחת הערב החגיגית שנערכה לרגל יובל לפרלמנט האוסטרלי ציין אחד הנואמים את יוז כמי שהשתתף בכל ישיבות הפרלמנט מיום היווסדו וכמי שהיה חבר בכל המפלגות של הבית. באותו רגע הושמעה הערת ביניים שיוז לא כיהן מטעם מפלגת הכפר (Country Party), שייצגה את המגזר החקלאי. בתגובה אמר יוז, שהיה אז כבר בן 88: "עלי לשים את הגבול במקום כל שהוא". באותה עת היה יוז האחרון מבין חברי הפרלמנט האוסטרלי שנבחרו ב-1901 שעדיין כיהן בתפקידו.

Itaygur - שיחה 20:06, 5 בינואר 2015 (IST)

אכן, איש מעניין וערך רחב ומפורט. חבל שעדיין אין ערך על הפרלמנט הפדרלי של אוסטרליה... ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:02, 19 בינואר 2015 (IST)

בקרוב. תן לי רק לגמור את כל ראשי הממשלה Itaygur - שיחה 12:16, 19 בינואר 2015 (IST)

נכתב - הפרלמנט האוסטרלי - הוסף קישור לקטע זה. Itaygur - שיחה 22:44, 10 בפברואר 2015 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 15:10, 23 במרץ 2015 (IST)

מעניין מאוד. לציפי לבני יש עוד לאן לשאוף. עם זאת, לא ארוך מדי? תומר - שיחה 19:25, 23 במרץ 2015 (IST)

בעד ‏עמיחי • שיחה 10:32, 25 במרץ 2015 (IST)

בעד ערן - שיחה 15:45, 27 במרץ 2015 (IDT)

אכן, מעט ארוך, אך אין איפה לקצר לדעתי. האנקדוטה על ארוחת הערב החגיגית מוסיפה לחלוחית שנדרשת לקטע. חמויישֶה - שיחה 09:55, 30 במרץ 2015 (IDT)

בעד, אני גם בעד להשאיר את האנקדוטה של ארוחת הערב. אמא של גולן - שיחה 10:24, 1 באפריל 2015 (IDT)

בעד גם קיצרתי וקצת ערכתי בלי להוריד את ארוחת הערב. Le Comte - שיחה 19:49, 5 במאי 2015 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 486. חמויישֶה - שיחה 13:31, 27 במאי 2015 (IDT)

ספינת הקטר וילי[עריכת קוד מקור]

"ספינת הקיטור וילי" הוא סרט אנימציה קצר משנת 1928, בבימוים של וולט דיסני ואב אייוורקס. סרט זה, שנודע כסרט שהציג לציבור את דמותו של מיקי מאוס ושל חברתו מיני, נודע כאחד הסרטים המצוירים הראשונים עם ערוץ שמע מסונכרן, והסרט המצויר הראשון ששילב פסקול מלא. בתחילת ההפקה היו האנימטורים של הסרט בספק כי סרט מצויר עם פסקול ייראה מספיק אמין, ועל כן לפני שהופק לסרט פסקול, דיסני ערך הקרנת מבחן של הסרט, שלא היה עדיין גמור, מול קהל צופים, כשאת הסרט מלווה פסקול המנוגן על ידי להקה חיה. אב אייוורקס פרש סדין מאחורי מסך ההקרנה, ומאחורי הסדין ישבה להקת הנגנים, שבה השתתף גם אייוורקס בניגון על סירים ומחבתות ולצדם וולט דיסני היה אמון על דיבוב הדיאלוג הדל שבסרט, בעיקר נהמות, קולות צחוק וצווחות. תגובת הקהל הייתה חיובית ביותר, ועודדה את דיסני להשלים את הסרט. בהעלותו זיכרונות מהקרנה זו אמר אייוורקס כי "ההשפעה שהייתה לסרט על הקהל הקטן שלנו הייתה לא פחות ממחשמלת. הם הגיבו כמעט באופן אינסטינקטיבי לשילוב זה של קול ותנועה". לאחר מכן הצטרף לקהל בצפייה בסרט ואמר כי "לעולם לא התרגשתי כך לפני כן בחיי. שום חוויה שחוויתי לאחר מכן לא השתוותה לכך."

מתוך הערך ספינת הקיטור וילי שכתבתי. המקורות שם. תומר - שיחה 21:37, 11 בדצמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:58, 9 בפברואר 2015 (IST)

לא מעניין לדעתי «kotz» «שיחה» 19:19, 28 במרץ 2015 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. מגיב אחד בשלושה חודשי דיון. חמויישֶה - שיחה 13:34, 27 במאי 2015 (IDT)

ג'ון הרינגטון - ממציא שיטת הדחת המים בשירותים - וכיצד סר חנו בעיני המלכה[עריכת קוד מקור]

סר ג'ון הרינגטון היה סופר ומשורר אנגלי, שידוע כיום כממציא שיטת הדחת המים בשירותים. הוא נמנה עם הבולטים באנשי החצר של המלכה אליזבת הראשונה, שהייתה הסנדקית שלו. ב-1596 כתב ספר בשם "בחינה מחדש של נושא מצחין: שינוי הצורה של השירותים", על המצאתו - בית השימוש הראשון בבריטניה שהשתמש בשיטת הדחת המים, שהותקן בביתו. הספר, שאותו כתב בשם בדוי, כלל בין היתר מתקפה מוסווית נגד ה"צואה" שמרעילה את החברה, ונגד ההתעמרות בחסות הממשל כנגד כמה מקרוביו. בעקבות זעמה של המלכה על העבודה, גורש הרינגטון מחצר המלכות (לאחר שגורש ממנה כבר פעם אחת בעבר). הרגשות המעורבים של המלכה כלפיו היו ככל הנראה הסיבה היחידה שהוא לא הועמד למשפט. העבודה עצמה, שהתפרסמה ב-1596, זכתה לפופולריות רבה, וההמצאה שתוארה בה מהווה את האבטיפוס לשירותים המודרניים.

מתוך הערך ג'ון הרינגטון שכתבתי. תומר - שיחה 22:15, 11 בדצמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:37, 12 במרץ 2015 (IST)

מעניין. אגב, אתמול קראתי טענה שאגאתה כריסטי הייתה מגולשות הגלים הראשונות. ‏עמיחי • שיחה 10:33, 25 במרץ 2015 (IST)

בעד ערן - שיחה 15:46, 27 במרץ 2015 (IDT)

בעד מגניב! יש תמונה של דגם השירותים שהוא המציא? גילגמש • שיחה 12:36, 28 במרץ 2015 (IDT)

יש כאן תמונה. האם לפי חוקי זכויות היוצרים ניתן להעלותה? תומר - שיחה 12:59, 28 במרץ 2015 (IDT)

החלפתי את תמונת דיוקנו בתמונת דגם השירותים. תומר - שיחה 13:10, 9 באפריל 2015 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 487. חמויישֶה - שיחה 13:58, 14 ביוני 2015 (IDT)

קוף עם בננה[עריכת קוד מקור]

בתרבות הפופולרית מקובל הדימוי של קוף האוכל בננה שקטף בג'ונגל. אולם פרי הבננה המוכר לנו לא קיים בטבע. פירותיהם של מיני הבר, אבותיה של הבננה התרבותית, אינם אכילים ומלאים בצפיפות זרעים גדולים למדי שקוטרם מגיע לכ-10 מ"מ ויותר. מוטציות והכלאות טבעיות בין שני מינים יצרו את הזנים התרבותיים. כל הזנים התרבותיים טריפלואידים, כלומר תאיהם מכילים 3 עותקים של כל כרומוזום, וכתוצאה מכך הם עקרים ואינם מייצרים זרעים. משום כך ריבוי הבננה הוא וגטטיבי - מנצרים שמתפתחים מבסיס הצמח. מעבר לכך, הבננה מקושרת פעמים רבות לקופים מאפריקה, אך מוצאה הוא מדרום מזרח אסיה.

לפי הערך בננה. חסר ערך ריבוי וגטטיבי או לחלופין נצר (בוטניקה). אפשר אולי גם למצוא תמונה טובה יותר. האם זו עדיפה? Tzafrir - שיחה 11:02, 15 בפברואר 2015 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 11:37, 27 באפריל 2015 (IDT)

יש לי כמה בעיות עם הקטע: טכנית - יותר מדי ערכים אדומים. עניינית: הקטע נותן הרגשה כאילו עוד מעט נשמע שקופים בכלל לא אוהבים בננות (כמו עכברים וגבינה) אבל זה לא המצב. הקופים סבבה עם בננות, אלא שהבננות של היום הן לא טבעיות. גם לא בהכרח שהדימוי המקובל לקוף הוא קוף שאוכל בננה שקטף בג'ונגל. גם אוכל בננה שקיבל בגן חיות הוא דימוי מקובל לא פחות. זה לא מספיק טוב לקטע הידעת לדעתי. חמויישֶה - שיחה 11:51, 30 ביוני 2015 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:02, 13 ביולי 2015 (IDT)

כיצד הומצאה הקוקה-קולה[עריכת קוד מקור]

לאחר פציעתו בשנת 1865 במלחמת האזרחים האמריקנית, התמכר ג'ון פמברטון למורפין, בדומה לפצועי מלחמה אחרים. הוא ניסה לחפש תרופה להתמכרותו, ועל כן החל לעבוד כרוקח ולבצע ניסויים בצמח הקוקה וביינות מקוקה. לבסוף יצר משקה אלכוהולי, ששני רכיביו העיקריים היו קוקה ואגוז קולה. את המשקה שיווק כתרופה המועילה במיוחד לטיפול באפיסת כוחות ובאי-סדירויות בפעילות הקיבה, המעיים והכליות. לאחר הנהגת חוק יובש בג'ורג'יה שבה גר, נאלץ פמברטון בשנת 1886 ליצור גרסה לא-אלכוהולית למשקה, והשם שנבחר לה היה "קוקה-קולה", על שם שני המרכיבים העיקריים במשקה. במהלך חייו שימש המשקה בעיקר למטרות רפואיות, אך בהמשך זכה להצלחה רבה. המתכון שונה מאז, וכיום הוא אינו כולל אגוז קולה, אלא קרמל.

לפי הערכים ג'ון פמברטון (שכתבתי) וקצת לפי קוקה-קולה. תומר - שיחה 01:09, 13 בדצמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:37, 12 במרץ 2015 (IST)

אגוז הקולה מספק למשקה, מלבד הטעם, גם קפאין. Tzafrir - שיחה 15:21, 1 באפריל 2015 (IDT)

האם הייתה תקופה, שבה המשקה הכיל גם קוקאין

לא. חמויישֶה - שיחה 09:06, 20 ביולי 2015 (IDT)

דווקא כן. היום לא, אבל פעם בהחלט כן. ככה זה מופיע בערך על ג'ון פמברטון וגם כאן. Le Comte - שיחה 10:45, 20 ביולי 2015 (IDT)

אני לא מת על ה"ידעת" הזה. למשל לא ברור איך מגיעים מהתמכרות לתרופה לאפיסת כוחות. מה שבטוח זה שהביטוח "במהלך חייו" לא ברור וכנראה שגוי (במהלך חייו של פמברטון? או "חייו" של המשקה?) ‏«kotz» «שיחה» 11:25, 20 ביולי 2015 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. אחרי המון זמן בדיונים, וללא תגובות מתלהבות. חמויישֶה - שיחה 16:13, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

תחדיש בן אלפי שנים[עריכת קוד מקור]

בשנות השמונים, הופיע במדורי הספורט תחדיש לשוני לכאורה: הפועל "להתפוטר" ("המאמן התפוטר") - כלומר התפטר למראית עין, אך למעשה אולץ לכך. ואכן, נראה היה, שיש פה חידוש. שהרי לא בעברית ולא בערבית, קיים בניין, שהוא גם פעיל-רפלקסיבי (במשמעות "עשה פעולה על עצמו") וגם סביל (עשו פעולה עליו) בו זמנית. אלא, שבשפה השמית העתיקה, אכדית, שדוברה בשנת 3000 לפני הספירה, היו ארבעה בניינים שונים, שהיו גם סבילים וגם רפלקסיביים. יתרה מזאת, בפרוטו-שמית - אם כל השפות השמיות, היו אפילו יותר. בפרוטו-שמית היו שישה או שבעה בניינים בסיסיים נפוצים (קל, סביל, רפלקסיבי, מאומץ, גורם לזולת, מכוון ואולי גם מתאר שינוי מצב) וכול הצירופים של בניינים אלו יצרו בניינים חוקיים ושמישים. אצל אבותנו, בעלי תפקידים "התפוטרו" כבר בשנת 3700 לפני הספירה. 109.160.233.198 03:13, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:26, 5 בינואר 2015 (IST)

לדעתי הקטע לא רע. המשפט האחרון מעט לא אנציקלופדי, אבל אפשר לשפר. עוד דעות? חמויישֶה - שיחה 14:46, 2 בפברואר 2015 (IST)

יש להוסיף פסקה על משמעות "התפוטר": משמע - התפטר למראית עין, אך למעשה פוטר או נדחף להתפטר על ידי מעסיקיו. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 15:33, 9 בפברואר 2015 (IST)

הוספתי את זה בתוך ההצעה. אני לא בטוח אם אני אוהב את הקטע - המילה עצמה הייתה כמובן תחדיש, אבל לא חידוש. אני מציע להתחיל ב:

"בשנות השמונים, הופיע במדורי הספורט חידוש לשוני לכאורה: הפועל "להתפוטר" ("המאמן התפוטר") - כלומר התפטר למראית עין, אך למעשה אולץ לכך. החידוש בפועל זה גלום בכך שלא בעברית ולא בערבית, קיים בניין, שהוא גם פעיל-רפלקסיבי (במשמעות "עשה פעולה על עצמו") וגם סביל (עשו פעולה עליו) בו-זמנית. [...]"

אני גם לא בטוח שאני אוהב את המשפט האחרון "אצל אבותנו, בעלי תפקידים "התפוטרו" כבר בשנת 3700 לפני הספירה". מצד אחר, הוא מבהיר את העניין, מצד שני זה אילוסטרציה לא מדויקת, כי לא ניתן לדעת אם באמת "התפוטרו" אז. תומר - שיחה 19:21, 23 במרץ 2015 (IST)

אז אפשר לשנות ל: אמנם אצל אבות אבותנו, בשנת מינוס 3700, מאמני כדורגל לא התפוטרו. אך, זה לא היה בגלל אוצר מילים דל. זה היה רק בגלל, שטרם היו להם מאמני כדורגל.

אינני יודע מנין שאב האנונימי את המידע שבמשפט הראשון, אבל הוא שגוי: הצורה "התפוטר" החלה להופיע בעיתונות (ולאו דווקא במוספי הספורט) כבר בסוף שנות ה-40 (ראו: בשולי הוועידה | "אפ! אפ!", על המשמר, 24 באוקטובר 1949; יצחק אבינרי, פנת הלשון | הותפטר, ולא "התפוטר", על המשמר, 6 במאי 1951; למען הסר ספק, הפועל מופיע באותה תקופה גם בעיתונים אחרים, בהם "מעריב" ו"דבר"). מציע תיקון ושיפור ניסוח:

בסוף שנות ה-40 הופיע בתקשורת העברית בישראל תחדיש לשוני בגוון היתולי, ששרד עד לימינו: הפועל "התפּוּטַר" – שילוב של הבניינים הִתְפַּעֵל ופֻּעַל – כלומר הגיש את התפטרותו מרצונו מבחינה פורמלית, אך למעשה אולץ לכך. את המילה טבע ככל הנראה ישראל גלילי, ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", שאף שלא פוטר רשמית מתפקידו על ידי בן-גוריון, הרי גם לא שובץ בשום תפקיד עם הארגון-מחדש של כוחות צה"ל עם קום המדינה. נראה שבצורה "התפוטר" יש חידוש לשוני עקרוני, שהרי בעברית – ואף בקרובות-משפחתה השמיות ארמית, ערבית ולשונות אתיופיה – אין בניין שהוא גם פעיל-רפלקסיבי (מציין פעולה שנושא המשפט עושה על עצמו) וגם סביל (מציין פעולה שנעשית על הנושא) בו-זמנית. אלא שבשפה השמית העתיקה אכדית, שדוברה באלף השלישי לפנה"ס, היו ארבעה בניינים שהיו גם סבילים וגם רפלקסיביים. יתרה מזאת, בפרוטו-שמית – אֵם כל השפות השמיות – היו שישה או שבעה בניינים בסיסיים נפוצים (קל, סביל, רפלקסיבי, מאומץ, גורם לזולת, מכוון ואולי גם מתאר שינוי מצב), שכל צירופיהם יצרו בניינים חוקיים ושמישים. פעלים מצורות דמויות "התפועל" התקיימו אפוא כבר באִמהּ הקדמונית של השפה העברית.

כדאי רק לוודא את הנתונים הבלשניים (Amire80?) אביעדוס • שיחה 20:14, 5 ביולי 2015 (IDT)

אני כנראה מפספס משהו, אבל מה המקור לכך שזה היה באכדית ובפרוטו־שמית? אני לא מתמצא הרבה באף אחת מהן. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 10:39, 13 ביולי 2015 (IDT)

כוונתך לשאול מהם המקורות שעליהם התבסס האלמוני? אין לי מושג; בגלל זה קראתי לעזרתך כבלשן הבית... אביעדוס • שיחה 11:11, 13 ביולי 2015 (IDT)

אז גם אני לא יודע, אז עד הודעה כל זה הוא ^[^{דרוש מקור]} ולא אמור ללכת לעמוד הראשי. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 19:40, 13 ביולי 2015 (IDT)

טעון בירור. בסדר. אביעדוס • שיחה 19:54, 13 ביולי 2015 (IDT)

המקור הוא בערכים העבריים והאנגליים, העוסקים בשפות שמיות עתיקות. משם יש סימוכין לספרות מקצועית, הנגישה לכול דרך האינטרנט.

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:53, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

ז. אדיר[עריכת קוד מקור]

הרבה סופרים ועיתונאים, אינם כותבים בשמם האמתי, אלא בשם עט. אחת הדרכים המקובלות בישראל ליצור שם עט היא הפיכת השם הפרטי לשם משפחה וציון האות הראשונה של שם המשפחה, כאילו היא האות הראשונה של השם הפרטי. באופן זה, שמו האמתי של הסופר והסטיריקן ב. מיכאל הוא מיכאל בריזון, של הסופר ע. הלל הוא הלל עומר ושל הפרסומאית ג. יפית הוא יפית גרינברג. באופן זה גם העיתונאי, הבמאי והחזן, אדיר זיק, שהיה אדם דתי, כתב לעיתים בשם העט, ז. אדיר.

אכן, הפאנץ' הוא אינפנטילי ושום דבר אחר בטקסט לא שווה הידעת בוויקיפדיה. וזה לפני שביקשנו מקור לפאנץ'. מציע למחוק. Le Comte - שיחה 23:13, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

הורדתי את זה לפני כמה ימים ומישהו החזיר. מן הסתם יאורכב אחר כבוד. ראובן מ. - שיחה 23:20, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:26, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

ריטלין[עריכת קוד מקור]

הידעת? בעשורים האחרונים יש עלייה באבחון לקות קשב, ריכוז והיפראקטיביות ובהתאם לזאת, עלייה בביקוש לתרופות לשיפור הריכוז. אולם, אף אחת מהתרופות לשיפור הריכוז אינה נחשבת לבעלת השפעה ארוכה דייה ולדלת תופעות לוואי. על כן, התרופה המקובלת ביותר לשיפור הריכוז, הריטלין, נמכרת בשבע גרסאות שונות, שמהן הלקוחות יכולים לבחור: 1. ריטלין רגיל - יעיל למשך ארבע שעות ומשתמשים רבים של מתלוננים על תופעות לוואי – במיוחד על כאלו שמופיעות מיד עם תום שעות ההשפעה. 2. ריטלין SR - מכיל חומרים נוספים לריטלין, שמעכבים את השחרור מארבע שעות לשש. 3. ריטלין LA - קפסולה שבתוכה כדוריות קטנות ורבות, שכול אחת מהן מכילה אבקת ריטלין. חצי מהכדוריות נמסות מיד בקיבה והחצי השני נמסות ארבע שעות אחרי הבליעה. כך מושגת השפעה בת שמונה שעות, אך עם הפוגת ריכוז קלה באמצע ועם שתי שעות מועדות לתופעות לוואי. 4. "קונצרטה" – קפסולה קשיחה, שמשחררת אל הקיבה והמעי את הריטלין, באופן אחיד יחסית ובמשך שתיים-עשרה שעות. 5. דייטרנה – ריטלין במדבקות לספיגה בגוף דרך העור והשומן – פעיל במשך תשע שעות ובמקרה שרוצים להפסיק את ההשפעה, למשל כדי ללכת לישון, ניתן להסיר את המדבקה מיד. 6. פוקולין –האננטיומר הימני של הריטלין ויש לו בערך מחצית מתופעות הלוואי שלו 7. פוקולין XR – פוקולין עם מנגנון השהייה כמו לגרסת התרופה, ריטלין LA. באותו אופן, התרופה לשיפור הריכוז השנייה בפופולריות שלה, ה"אדרל", שהיא די דומה לריטלין, נמכרת בשלוש גרסאות (רגיל, XR ו"ואייוונס"/"ויונס") וכך הצרכן יכול לבחור משתי תרופות אלו ביחד, אחת מעשר גרסאות.

טקסט פשוט בלתי אפשרי לעיכול. לא קריא. רשימת עובדות שלא מתחברת לטקסט. 94.159 שכח לחתום פה. ומה הפאנץ'? נוכח הטענות המוצדקות של 94 על קצב העבודה, מציע למחוק ולפנות מקום. Le Comte - שיחה 22:51, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

אולי הפאנץ' הוא שהקטע גורם לקורא להזדהות עם תחושת לקות הקשב והריכוז. ביקורת - שיחה 23:05, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:26, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

המומינים בתשתיות האינטרנט[עריכת קוד מקור]

בסיס הנתונים MySQL הוא רכיב תוכנה בסיסי שמהווה תשתית, בצורה זו או אחרת, לתוכנות ושירותים רבים באינטרנט. שמו נגזר מ־SQL, תקן נפוץ לגישה למסדי נתונים, וכן מאי - שמה של ביתו של מונטי וידיניוס, מחברה המקורי של התוכנה. מונטי הוא פיני שבדי. השם "מאי" (My) לא היה שם נפוץ לילדות בפינלנד עד הופעת סדרת ספרי המומינים שאחת הדמויות בהם היא (הילדה האנושית) מאי הקטנה. שמה נגזר במקור מהאות היוונית מו (μ) שמשמשת במקרים רבים לסימול גדלים קטנים.

רק כדי לסבך את העניין, מונטי הסתכסך עם ההנהלה הנוכחית של MySQL, פרש והקים מיזם מתחרה. המיזם נקרא MariaDB (על שם ביתו הקטנה, כמובן. על שם מרים, אם ישו, מן הסתם) וכיום קרן ויקימדיה משתמשת דווקא ב־MariaDB.‏ Tzafrir - שיחה 01:13, 30 ביוני 2015 (IDT)

אז מה אם יש רכיב תוכנה, שקרוי על שם ילדה, שהשם שלה נובע מיצירה ספרותית? אגב, יש גם חמישה לוויני תקשורת, שכל אחד מהם קרוי על שם אח אחר מתוך האחים מרקס (כולל ההוא שלא הגיע להיות שחקן קולנוע). אז מה? הרבה דברים קרויים על שם דמויות מהאמנות.

לא טוב מספיק. אין כאן חומר להידעת. חמויישֶה - שיחה 12:14, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:26, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

של מי הבול הזה?[עריכת קוד מקור]

הבולים הבריטיים הם היחידים ששם המדינה לא רשום עליהם; במקום זאת, הם מעוטרים בתמונה או בצללית המלך או המלכה במקום כלשהו על הבול. נוהג זה בתוקף מאז 1840, עם הוצאת הבול הבריטי הראשון, הפני השחור, שהוא בול הדואר הממלכתי הראשון שהודפס אי-פעם. על הבול מופיעה פרוטומה של המלכה ויקטוריה. מערכת הדואר הממלכתית הבריטית היא הראשונה שעשתה שימוש בבולים לציון תשלום על דברי דואר בכל רחבי תחום פעולתה, והיא ממשיכה בכך עד היום. השיטה הועתקה על ידי מדינות אחרות והתפשטה במהירות בכל העולם.

מהערך עצמו, שמופיע בהיום של 1 במאי. Le Comte - שיחה 00:44, 2 במאי 2015 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:15, 15 ביוני 2015 (IDT)

אני מציע להתחיל כך: כשם שכתובות אתרי אינטרנט מארצות הברית הן היחידות, שאין להן סיומת מדינה, כך בולים בריטיים הם היחידים, שלא רשום עליהם שם המדינה. במקום שם המדינה.....

רעיון מעניין. הוספתי. אביעדוס • שיחה 18:03, 12 ביולי 2015 (IDT)

מצטער, אבל אני לא רואה בזה טעם. זה לא מסביר שום דבר על העדר שם המדינה על הבולים. אין שום דמיון בין ההבדלים האלה, למעט ששם המדינה נעדר ממשהו. ראיתי את ההערה לפני שבוע(?) כשפורסמה בלי חתימה, ולא ראיתי טעם לפתוח דיון עם אנונימי, וגם לא להוסיף את זה לטקסט - מצטער על האיחור בתגובה. השינויים האחרים שהצעת מתאימים בהחלט, תודה. Le Comte - שיחה 18:40, 12 ביולי 2015 (IDT)

התוספת שהורדה הייתה: "כשם שכתובות אינטרנט אמריקאיות הן היחידות שאין להן סיומת מדינה, כך [...]".

הנחתי שהסיבתיות זהה – הבולים החלו בבריטניה, כשם שהאינטרנט החל בארה"ב. לא? אביעדוס • שיחה 19:10, 12 ביולי 2015 (IDT)

תודה שלא שיחזרת, לא מובן מאליו לצערי. כתובות האינטרנט מנוהלות באופן ריכוזי (ולפחות בתחילה על ידי אמריקאים?), מה שאי אפשר לומר על הדואר. כל מדינה ריבונית להחליט שהיא לא מציינת את שמה על הבולים, אבל לא יכולה לוותר על קידומת האינטרנט שלה. זה כשלעצמו שולל בעיניי סיבתיות. Le Comte - שיחה 19:20, 12 ביולי 2015 (IDT)

בשמחה. צודק. אביעדוס • שיחה 19:22, 12 ביולי 2015 (IDT)

בעד 109.160.151.83 15:02, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 489. חמויישֶה - שיחה 17:03, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

מה נשא אטלס על כתפיו?[עריכת קוד מקור]

אטלס, הטיטאן מגיבורי המיתולוגיה היוונית, מפורסם בקרב רבים בכך שכביכול נשא את העולם על כתפיו. תיאורים אמנותיים רבים תיארו את אטלס כנושא מה שנראה ככדור הארץ על כתפיו, וחיזקו אמונה עממית ושגויה זו. למעשה, היוונים בני התקופה בה נוצר סיפורו של אטלס כלל לא ידעו שהעולם עגול, ובמיתולוגיה מתואר העולם כשטוח. אטלס לא נשא את העולם על כתפיו, אלא את כיפת השמיים - עונש אותו ספג מזאוס על שתמך בטיטאנים במאבקם נגד האלים האולימפיים, וכיפת השמיים היא החפץ הכדורי המופיע בשלל התיאורים האמנותיים של אטלס.

Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 00:27, 22 ביוני 2014 (IDT)

לדעתי די הרבה אנשים יודעים שהוא נשא את כיפת השמים ולא את העולם. מי שלא יודע, בדרך כלל גם לא יתעניין. בברכה, גנדלף - 01:37, 23/06/14

לגבי האמונה העממית, היא מוזכרת גם בערך עצמו, כך שלא תוכל להתכחש לה. גם על המשפט השני שלך אני חולק. אמונות עממיות שגויות הם בכל מקרה בסיס מצוין לפינות "הידעת", והן לא צריכות להיות על נושא ש"מעניין את מי שלא יודע". הרבה אנשים לא מתעניינים בעכברים, ועדיין יש פינת "הידעת" על כך שעכברים, בניגוד לאמונה הרווחת, לא אוהבים גבינה. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 09:41, 23 ביוני 2014 (IDT)

קטע טוב. לדעתי ראוי שיופיע. שועל - שיחה 18:00, 26 ביוני 2014 (IDT)

היוונים לא ידעו שהעולם עגול? ר' גם ארטוסתנס (לא יווני, אך בן התרבות היוונית). Tzafrir - שיחה 18:53, 29 ביוני 2014 (IDT)

לכן נכתב "בני התקופה בה נוצר סיפורו של אטלס". ארטוסתנס חי כ-600 שנה מאוחר יותר. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 21:56, 29 ביוני 2014 (IDT)

הוא מדד את זה. האבחנה הייתה כנראה קדומה יותר: כאשר ספינה מופיעה באופק רואים קודם את קצה תורנה. Tzafrir - שיחה 17:00, 2 ביולי 2014 (IDT)

אכן, אבל עדיין מאות שנים אחרי יצירת סיפורו של אטלס. הראשון שמיוחסת לו השערה שהעולם הוא כדור ואינו שטוח הוא פיתגורס שחי כ-200 שנה לאחר מכן, וגם הייחוס הזה לא בטוח כלל וכלל - יש ייחוסים כאלה, כראשונים שהעלו רעיון כזה, למדענים שחיו עוד אחריו. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 09:46, 3 ביולי 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 15:21, 16 בנובמבר 2014 (IST)

קטע טוב. אגב, בהקדמת התרגום של האודיסאה, שאול צ'רנכובסקי מסביר כי שמו של אטלס מגיע מהרי האטלס. ההרים המציאותיים הפכו לדמות אגדית. 94.159.182.213 22:28, 27 בנובמבר 2014 (IST)

בעד «kotz» «שיחה» 19:17, 28 במרץ 2015 (IDT)

בעד אמא של גולן - שיחה 22:02, 28 במאי 2015 (IDT)

בעד 109.160.151.83 14:46, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

בעד Le Comte - שיחה 00:01, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 490. חמויישֶה - שיחה 09:51, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

לגו, יצרנית הצמיגים הגדולה בעולם[עריכת קוד מקור]

חברת לגו ידועה בסטנדרט הגבוה של מוצריה ובהיקף הייצור הנרחב שלה. על פי הערכת החברה, במשך חמישה עשורים ייצרה יותר מ-400 מיליארד אבני לגו. בכל שנה מייצרת החברה 306 מיליון צמיגים לשימוש בדגמים השונים, שהם יותר מפי שניים מכלל הייצור של חברות הצמיגים הגדולות בעולם, כמו מישלן וברידג'סטון. במחקר שנערך בבריטניה ב2012 נבדק באיזה גובה צריך להיות מגדל של אבני לגו, כך שהמשקל ימעך את הקוביה הראשונה, התחתונה. על פי המחקר, כדי להגיע לתוצאה זו יש לבנות מגדל בגובה 3,591 מטרים, ובו 375,000 אבני לגו.

לפי הערך באנגלית. קלונימוס - שיחה 22:53, 2 במרץ 2015 (IST)

מנהלי לגו מדגישים עובדה זו בגאווה, בסרט על החברה בסדרה "תעשיות על". ביקורת - שיחה 14:13, 19 במאי 2015 (IDT)

קטע נחמד. בהתחשב בכמות הלגו בבית שלי, נראה לי אפשר לשאוף לעשות בסיס למגדל הזה אמא של גולן - שיחה 00:44, 24 במאי 2015 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:41, 27 במאי 2015 (IDT)

אני אוהב את הרעיון מאוד. אני מציע פתיחה קצת אחרת, עם סדר שונה, שמחבר את הדיון בכמות הלבנים למשפט על גובה המגדל, ושומר את הצמיגים לסוף. הורדתי גם את המילה "כמו" בסוף הטקסט - זה מדויק ככה? ההגדרה "חברות הצמיגים הגדולות בעולם, כמו..." היא לא מדויקת. יכול להיות שהכוונה "חברות..., בהן..."? אולי אפשר "#מספר# חברות הצמיגים הגדולות בעולם, בהן..."? הנה הנוסח המוצע:

חברת לגו מייצרת משחקי הרכבה פופולריים תחת שם זה, המכילים אבני בניין נצמדות וכן דגמי חפצים, כלי תחבורה, אנשים, בעלי חיים ועוד. על פי הערכת החברה, בחמישים השנים הראשונות מאז המצאת קוביית הלגו המודרנית ב-1958, יוצרו יותר מ-400 מיליארד אבני לגו עשויות פלסטיק. במחקר שנערך בבריטניה ב2012 נבדק באיזה גובה צריך להיות מגדל של אבני לגו, כך שמשקלן ימעך את הקוביה הראשונה, התחתונה. על פי המחקר, כדי להגיע לתוצאה זו יש לבנות מגדל בגובה 3,591 מטרים, ובו 375,000 אבני לגו. בכל שנה מייצרת החברה 306 מיליון צמיגי צעצוע לשימוש בדגמים השונים - יותר מפי שניים מכלל הייצור של חברות הצמיגים הגדולות בעולם, מישלן וברידג'סטון.

Le Comte - שיחה 14:06, 30 ביוני 2015 (IDT)

המהות מאוד מוצאת חן בעיני, אך יש לי הצעת שיפור קלה לניסוח: חברת לגו מייצרת משחקי הרכבה פופולריים, המכילים לבני בניין נצמדות מפלסטיק. רוב הלבנים הן בצורת קוביה או תיבה, אך יש גם בצורות דגמי חפצים, כלי תחבורה, אנשים, בעלי חיים ועוד. על פי הערכת החברה, בחמישים השנים הראשונות מאז המצאת קוביית הלגו המודרנית ב-1958, יוצרו יותר מ-400 מיליארד קוביות לגו. במחקר שנערך בבריטניה ב2012 נבדק באיזה גובה צריך להיות מגדל של אבני לגו, כך שמשקלן ימעך את הקוביה הראשונה, התחתונה. על פי המחקר, כדי להגיע לתוצאה זו יש לבנות מגדל בגובה 3,591 מטרים, ובו 375,000 קוביות לגו. אלא, שחברת לגו היא גם יצרנית הצמיגים הגדולה בעולם. היא מיצרת גם צמיגים עבור גלגלים, המתחברים לקוביות לגו, בדגמי מכוניות. בכל שנה מייצרת החברה 306 מיליון צמיגי צעצוע - יותר מפי שניים מכלל הייצור של חברות הצמיגים הגדולות בעולם, מישלן וברידג'סטון.

אני דווקא חשבתי שהמגדל צריך להיות ה-punchline.... קלונימוס - שיחה 07:49, 7 ביולי 2015 (IDT)

המגדל ממש לא מתאים לפאנץ' ליין. אני מניח שישנם חומרים קלים וחזקים אחרים שמגדל שעשוי מהם יצטרך להיות גבוה הרבה יותר כדי למעוך את האבן התחתית. חמויישֶה - שיחה 12:13, 7 ביולי 2015 (IDT)

במחשבה שנייה, הקטע לגמרי לא מפוקס. אם הפואנטה היא הצמיגים, אז הקטע צריך לדבר על צמיגים ולא על מגדלי לבנים.

אפשר להציע שתי פואנטות לקטע: או החוזק של הלבנים, או מספר הצמיגים. בהתאם ניתן לשנות את סדר העובדות ואת הכותרת. למשל:

על חוזקן של קוביות לגו

חברת לגו מייצרת משחקי הרכבה פופולריים, המכילים לבני בניין נצמדות מפלסטיק. רוב הלבנים הן בצורת קוביה או תיבה, אך יש גם בצורות דגמי חפצים, כלי תחבורה, אנשים, בעלי חיים ועוד. חברת לגו ידועה בסטנדרט הגבוה של מוצריה ובהיקף הייצור הנרחב שלה. על פי הערכת החברה, בחמישים השנים הראשונות מאז המצאת קוביית הלגו המודרנית ב-1958, יוצרו יותר מ-400 מיליארד קוביות לגו. בכל שנה מייצרת החברה 306 מיליון צמיגים לשימוש בדגמים השונים, שהם יותר מפי שניים מכלל הייצור של חברות הצמיגים הגדולות בעולם, כמו מישלן וברידג'סטון. במחקר שנערך בבריטניה ב2012 נבדק באיזה גובה צריך להיות מגדל של אבני לגו, כך שהמשקל ימעך את הקוביה הראשונה, התחתונה. על פי המחקר, כדי להגיע לתוצאה זו יש לבנות מגדל בגובה 3,591 מטרים, ובו 375,000 אבני לגו.

או:

לגו, יצרנית הצמיגים הגדולה בעולם

חברת לגו מייצרת משחקי הרכבה פופולריים, המכילים לבני בניין נצמדות מפלסטיק. רוב הלבנים הן בצורת קוביה או תיבה, אך יש גם בצורות דגמי חפצים, כלי תחבורה, אנשים, בעלי חיים ועוד. חברת לגו ידועה בסטנדרט הגבוה של מוצריה ובהיקף הייצור הנרחב שלה. במחקר שנערך בבריטניה ב2012 נבדק באיזה גובה צריך להיות מגדל של אבני לגו, כך שהמשקל ימעך את הקוביה הראשונה, התחתונה. על פי המחקר, כדי להגיע לתוצאה זו יש לבנות מגדל בגובה 3,591 מטרים, ובו 375,000 אבני לגו.על פי הערכת החברה, בחמישים השנים הראשונות מאז המצאת קוביית הלגו המודרנית ב-1958, יוצרו יותר מ-400 מיליארד קוביות לגו. בכל שנה מייצרת החברה 306 מיליון צמיגים לשימוש בדגמים השונים, שהם יותר מפי שניים מכלל הייצור של חברות הצמיגים הגדולות בעולם, כמו מישלן וברידג'סטון.

מה מתאים יותר? קלונימוס - שיחה 07:31, 2 באוגוסט 2015 (IDT)

אני מציע:

הידעת שיצרנית הצמיגים הגדולה ביותר בעולם אינה כלל חברה לייצור צמיגים? יצרנית הצמיגים השלישית בגודלה בעולם היא חברת הצמיגים בלה בלה בלה, שמייצרת כך וכך צמיגים לשנה, יצרנית הצמיגים השנייה בגודלה בעולם היא חברת הצמיגים בלה בלה בלה, שמייצרת כך וכך צמיגים בשנה ואילו מספר צמיגים הגדול ביותר בעולם, שמיוצר על ידי חברה אחת בשנה אחת הוא כך וכך. הוא מיוצר על ידי חברת הצעצועים לגו, עבור דגמי מכוניות הצעצוע שלה.

לדעתי הקטע מעט מטעה. האנקדוטה נחמדה - לגו מייצרת יותר צמיגים מכל שאר יצרניות הצמיגים. נחמד. אבל אם אני לא טועה הצמיגים של לגו טיפה קטנים יותר, כך שההשוואה המספרית היא קצת לא הוגנת. אלו לא אותם צמיגים ולא נשווה אותם גם לצמיגים של שומרי משקל. המידע בנוגע למספר אבני הלגו הנדרש על מנת למעוך את האבן התחתית הוא בכלל לא מעניין, כמו שכתבתי למעלה. אני מניח שיש חומרים קלים וחזקים יותר שמגדל שעשוי מהם יצטרך להיות גבוה הרבה יותר על מנת למעוך את האבן התחתית. בקיצור. הקטעים שהוצעו הפכו לפרסומת מוזרה ללגו, ואין להם מקום לדעתי. חמויישֶה - שיחה 11:55, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

הייתי שמח לפרסם את לגו, אולי ייצא לי מזה משהו. אני חושב שקטע הידעת צריך להיות נחמד, קצת צבעוני, עם פיקנטריה. זו המטרה. אין כוונה לעשות השוואות מתמטיות-סטטיסטיות עמוקות, אלא רק להציג כמה נתונים נחמדים שהמשתמש הנבון יהנה מהן ויבין לבד מה משמעותן.קלונימוס - שיחה 16:18, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

נגד אני משוכנע, שלא הייתה לאף אחד כוונה רעה בכתיבת הקטע. אבל אם השתכנענו שהקטע לא מתאים, אז אפשר לשקול את גניזתו. 109.160.151.244 15:18, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

אני לא השתכנעתי שהקטע לא מתאים. אהבתי אותו באחד מגלגוליו. הטענה היחידה שאני מסכים איתה וצרמה לי כל הדרך היא שזה קצת יותר מדי חברת לגו, אבל לא הייתי פוסל בגלל זה. וכמהנדס עם נגיעה לחומרים אני מאוד אוהב את דוגמת המגדל. העניין הוא לא חוזק החומר אלא השימוש היומיומי שלו, והאפשרות להמחשה של חוזקו באמצעות דוגמה של משחק ילדים! Le Comte - שיחה 00:25, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

עניין יצרנית הצמיגים הגדולה, בטוח פשט את הרגל ולעניין תורת החומרים, לא ממש ראיתי ניסוח ראוי לשמו. אותי תציע תיקון לקטע, שמתחיל במילים: ילדים רבים מנסים לבנות מגדל גבוה ככול האפשר מלגו...94.159.183.143 07:51, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

אני לא מאמין שקטע קצר כזה זוכה להתפלספות שערכים ארוכים ממנו פי 50 לא זוכים לה. כל הרעיון היה אנקדוטה קצרה ומעניינת, עם twist וקצת חיוך, זה הכל. חבל על כל המאמץ שהושקע, אני יורד מהעניין. לבריאות לכולם. קלונימוס - שיחה 21:34, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

אם מחבר הקטע ירד מהקטע, אז יש למחוק את הקטע. ושנית, אם לא נייעל את דרל הדיון פה, עוד אנשים יירדו בכלל מהקטע של המיזם הזה. 94.159.183.179 12:14, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:39, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

בריאותם של חברות ציידים-לקטים[עריכת קוד מקור]

אדם קרו מניון, התקופה הפלאוליתית העליונה של אירופה

בניגוד לדעה הרווחת, שבני אדם מהתקופה הפרהיסטורית חיו רק בסביבות 30 שנה, עדויות שונות מראות כי חברות ציידים-לקטים פלאוליתיים היו בריאים יותר מרוב התרבויות המודרניות. מזונם היה מגוון ובריא יותר, הם עסקו בפעילות גופנית יום יומית וכמעט שלא סבלו ממחלות. משום כך גיל השיבה של אוכלוסיית אירופה בתקופה הפלאוליתית העליונה היה בממוצע 68-78 וגובהם 174-178 ס"מ. בתקופות מאוחרות יותר לא הגיעו לרמות אלו, עד לחברות המודרניות המשגשגות של ימינו.

Assafn • שיחה 09:42, 11 בנובמבר 2014 (IST)

ברשותך, ערכתי קצת לניסוח יותר מדויק. Reuveny - שיחה 11:34, 11 בנובמבר 2014 (IST)

מקובל. Assafn • שיחה 12:13, 11 בנובמבר 2014 (IST)

קטע טוב לכשעצמו אבל לא מדוייק וזקוק לליטוש, בכל אופן בכל מה שנוגע להיבט המחלות הזיהומיות. אמנם המחלות אשר מאפיינות חברות שהתפתחו כתוצאה מהמפכה החקלאית נעדרו בחברות הציידים-לקטים (בעיקר מחלות שתלויות במסות של אוכלוסיית קבע נייחת), אבל מחלות זיהומיות אחרות (זואונוטיות למשל) היו נפוצות. בנוסף נחמד יהיה לראות סימוכין לקטע. שועל - שיחה 19:23, 11 בנובמבר 2014 (IST)

שועל, למה אתה מתכוון ב"מחלות זואונוטיות" - האם אלה לא מחלות שמועברות ע"י בעלי חיים? מקובל לחשוב שאלה לא היו קיימות באופן משמעותי אצל ציידים-לקטים, שהרי אין להם כמעט מגע עם בעלי חיים (חוץ מציד) בניגוד לחברות החקלאיות. Reuveny - שיחה 21:07, 11 בנובמבר 2014 (IST)

בהחלט כן, הכוונה למחלות שמועברות מבע"ח לבני האדם. ואתה צודק, לא מעט מחלות זואונוטיות החלו להיות מועברות לבני האדם עם תחילת ביות בעלי החיים (יש לי אפילו את המספרים המדוייקים מכל מין שבויית אם זה מעניין אותך במקרה), אבל אין לשכוח מחלות זואונוטיות אחרות, דוגמת: מלריה, מחלות חיידקיות נגיפיות וטפיליות המועברות ע"י קרציות (טיפוס הבהרות, קדחת המערות, ליים, טולרמיה, בבזיוזיס...), בילהרציה, אלפנטיאזיס, כלבת ועוד. פשוט לדעתי כדאי לחדד את הנקודה הזאת בקטע. שועל - שיחה 23:11, 11 בנובמבר 2014 (IST)

מרגע שהאדם המודרני עבר לישובי קבע הוא סובל משלל מגפות ומחלות כרוניות כגון שפעת, סרטן, התקף לב... מחלות אלו כמעט אינם קיימות אצל ציידים לקטים ראה למשל כאן:

"the incidence rate of chronic and degenerative diseases is in fact very low in hunter-gatherer societies." אין ספק שמחלות זואונוטיות היו עיקר הבעיה אך גם כאן הסכנה היתה פחותה בהרבה מהמצב היום. רוב הנשאים של מחלות אלו הם בעלי חיים מבוייתים שלא היו קיימים בתקופה העתיקה ומחלות המגיעות מחיות בר לרוב היו מבודדות ולא התפשטו בקרב השבט למשל ראה כאן:

"Desowitz (1991) has argued that the hunter-gatherer way of life protected against malaria"

זה בסה"כ קטע הידעת לא צריך להביא כאן מקורות או לפרט לפרטי פרטים אלו מחלות יותר נפוצות מאחרות. לדעתי אמירה כללית מספיקה. Assafn • שיחה 07:45, 12 בנובמבר 2014 (IST)

אני בסך הכל ביקשתי להדגיש ולחדד את הקביעה שנכתבה בקטע שכביכול הם לא חלו כמעט במחלות זיהומיות מה שלא נכון בהכרח. מחלות שציינת (זיהומיות עם מאכסן אנושי וזואונוטיות בעקבות ביות בע"ח) אכן התפתחו בעקבות המעבר לישובי קבע וביות החיות ואת זה כבר ציינתי. שועל - שיחה 18:05, 12 בנובמבר 2014 (IST)

כפי שהראתי בדוגמא של המלריה גם מחלות זואונוטיות מחיות בר היו נדירות יותר. בקטע של הידעת לא מדובר רק על מחלות זיהומיות אלא על כלל המחלות שאנו מתמודדים מולם היום יחסית למחלות שסיכנו את הציידים-לקטים, לדעתי השוואה כללית כזו מספיקה. אם מישהו חושב שיש לפרט יותר את הנושא ולפרוט את סוגי המחלות זיהומיות, כרוניות וכו... אשמח לשמוע. Assafn • שיחה 21:35, 12 בנובמבר 2014 (IST)

כן צריך להביא מקורות כי רוב הקוראים לא יאמינו למה שכתוב פה. צריך לכתוב בקטע עצמו ״מחקרים כמו זה של פלוני משנת כך וכך ואלמוני משנת כך וכך מראים כי...״. בלי קשר לעניין המקורות, הקטע הזה מאוד מוצא חן בעיניי. 192.117.103.139 12:50, 13 בנובמבר 2014 (IST)

הוספתי כמה פסיקים. שמזן‡שיחה • ל' בכסלו ה'תשע"ה • 09:54, 22 בדצמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 10:26, 26 בינואר 2015 (IST)

בעד Itaygur - שיחה 17:58, 2 בפברואר 2015 (IST)

משהו שהתוודעתי אליו לא מזמן הוא דיאטה פלאוליתית שקשורה ישירות לקטע הנ"ל. לפי התיאוריה, אם האדם הקדמון היה כל כך בריא כנראה התזונה שלו אופטימלית לגוף האדם. האם להוסיף? Assafn • שיחה 21:17, 5 בפברואר 2015 (IST)

הבעיה שהערך דיאטה פלאוליתית על הפנים. Reuveny - שיחה 15:56, 6 בפברואר 2015 (IST)

הבעיה הבסיסית היא חוסר בטחון תזונתי. אורח חיים חקלאי יכול לספק מזון להרבה יותר אנשים על אותה יחידת שטח. מי שאין לו מספיק מזון "מת מרעב" (או לא מספיק חזק כדי לשרוד, יותר פגיע למחלות, לטורפים, ועוד). אם כל חודש יש הסתברות יותר גבוהה שלא יהיה לך מספיק מה לאכול, בריאותך תיפגע. מי שאוכל לפי הדיאטה הפלאוליתית היום אוכל מספיק אוכל. Tzafrir - שיחה 22:55, 6 במרץ 2015 (IST)

צודק חלקית, אכן אורח חיים חקלאי יכול לספק מזון להרבה יותר אנשים על אותה יחידת שטח אך אורך חיים ציידי-לקטי מאפשר בטחון תזונתי גבוה יותר. בכל אופן הקטע מדבר על איכות המזון ולא על כמות. Assafn • שיחה 09:54, 12 במרץ 2015 (IST)

אורח החיים הלקטי מספק בטחון תזונתי נמוך יותר כי יש סיכוי גבוה בהרבה שהיום לא יהיה אוכל. חוסר היכולת לשמור מזון ביעילות מגביר עוד יותר את השפעתה של כל תקופת מחסור. מעבר לכך, הקטע המקורי מציין פעילות גופנית שלא חסרה, כמובן, גם לעובדי החקלאות. עוד נקודה בעניין הגיוון: כמעט כל הירקות שאנחנו מכירים בויתו ושופרו ללא הכר בתקופה החקלאית. Tzafrir - שיחה 15:09, 1 באפריל 2015 (IDT)

אני לא יודע מאיפה אתה מביא את הטענות שלך, אבל לפחות בספרות המדעית שאני מכיר אורך חיים לקטי מספק בטחון תזונתי גבוה יותר. אין דבר כזה תקופת מחסור אצל צידי לקט הוא פשוט נודד למקום אחר בו אין בצורת או יורד דרומה בחורף לאיזור טרופי. Assafn • שיחה 11:59, 5 באפריל 2015 (IDT)

חוסר הבטחון התזונתי הוא בגלל שיש פחות מאגרי מזון. אבל אם אין ביננו הסכמה על נתונים, הוויכוח צריך להיות בערך וויקיפדי. מהו הערך האמור? Tzafrir - שיחה 16:38, 5 באפריל 2015 (IDT)

אני הכנסתי קטע בנושא בציידים-לקטים אתה יכול להוסיף שם אם אתה רוצה, אך נסה לדבוק במידע עם מקורות. לגבי מאגרי מזון, העניין לא רלוונטי לציידים לקטים מאחר ואין להם מאגרי מזון. אם העניין מעניין אותך יש ספרים בנושא, למשל אתה יכול לקרוא את הפרקים הראשונים של "קיצור תולדות האנושות" של נוח הררי. קצת דמגוגי אבל מסביר בכלליות את הנושא לא רע. Assafn • שיחה 17:41, 5 באפריל 2015 (IDT)

משתמש:Assafn צודק. המחקר האתנוגרפי המודרני של חברות ציידים-לקטים, החל משנות הששים בערך, העלה שלחברות הציידים -לקטים ששרדו במאה ה-20 לא חסר דבר מבחינה תזונתית ובריאותית יחסית לחקלאים בחברות מסורתיות. יש להם גמישות וניידות בניצול הסביבה, גיוון ופעילות גופנית בריאה, בניגוד גמור לתפריט החדגוני, לעבודת הפרך בשדה ולאסונות הנפוצים (בצורות, מלחמות, מחלות) של האיכרים. היות שחברות הציידים-לקטים של המאה ה-20 נדחקו בדרך כלל לאזורים קשים למחייה, חייהם של הציידים-לקטים בפליסטוקן שחיו באזורים שופעים היו בוודאי עוד יותר נוחים. הקטע מספיק מדויק בעיני, וגם מעורר עניין - כפי שהדיון הזה ממחיש. Reuveny - שיחה 22:38, 5 באפריל 2015 (IDT)

מלחמות יש ויש גם לשבטים של ציידים-לקטים. מה ההבדל בין "פעילות פיזית בריאה" לבין "עבודת פרך"? Tzafrir - שיחה 23:16, 5 באפריל 2015 (IDT)

מלחמות נדירות יותר אצל ציידים-לקטים (לפחות עד שהחקלאים דוחקים אותם...), מפני שאוכלוסייתם דלילה ומפוזרת בהרבה משל חקלאים, והארגון הפוליטי שלהם פשוט יותר בדרך כלל. ההבדל בפעילות הפיזית הוא ההבדל שבין חיים פעילים אך מגוונים ובמינון פחות, לבין היציאה היומיומית לשדה ועבודה פיזית קשה מצאת החמה עד צאת הנשמה, דבר שציידים לקטים כמעט אף פעם לא עושים. יש הערכה מפורסמת שציידים לקטים בני סאן בדרום אפריקה עבדו בממוצע כשלוש שעות ביום בשביל להשיג מזון, וזה עוד באזור קשה למחייה כמו מדבר קלהארי. Reuveny - שיחה 23:39, 5 באפריל 2015 (IDT)

בעד109.160.151.83 14:47, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

נגד Le Comte - שיחה 23:57, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

בעד Reuveny - שיחה 20:20, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

לפי הביקורת של המשתמש "שועל":

בניגוד לדעה הרווחת, שבני האדם מהתקופה הפרהיסטורית חיו רק בסביבות 30 שנה, עדויות שונות מראות כי חברות ציידים-לקטים פלאוליתיים היו בריאים יותר מרוב התרבויות המודרניות. מזונם היה מגוון ובריא יותר, הם עסקו בפעילות גופנית יום יומית, לא נדבקו כמעט ממחלות מדבקות, שעוברות מאדם לאדם או מחיות בית לאדם, במגורי קבע צפופים ולכן כמעט שלא סבלו ממחלות. משום כך גיל השיבה של אוכלוסיית אירופה בתקופה הפלאוליתית העליונה היה בממוצע 68-78 וגובהם 174-178 ס"מ, נתונים שלא הגיעו לרמה כזאת בתקופות מאוחרות יותר, עד לחברות המודרניות המשגשגות של ימינו.

תודה. 94.159.183.179 17:11, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

הניסוח החדש מסורבל ומיותר Assafn • שיחה 00:07, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

הניסוח החדש סביר בעיניי, אבל לא תורם כלום יחסית לניסוח המקורי. בכל מקרה החלפתי את תמונת הניאנדרטלים, לא מדובר עליהם אלא על האדם המודרני בתקופה הפלאוליתית העליונה. Reuveny - שיחה 19:42, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

נבחרה הגרסה המקורית עם השינויים שנערכו בגופה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 491. חמויישֶה - שיחה 11:53, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

דימיון משפחתי[עריכת קוד מקור]

הידעת? למרות, שבבית הספר אנו לומדים להשתמש במושג ההגדרה, כפי שהוא מקובל בגיאומטריה האוקלידית עבור תחומים רבים, עדיין, לא מעטות מההכללות, שאנו מאגדים תחת שם אחד, אינן ניתנות להגדרה באופן שאותו למדנו. אי אפשר להגדיר כך מושגים כמו משפחה, אנושיות, רהיט, אוטיזם, משחק ועוד.

הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין טען, שבניגוד למה שלמדנו בבית הספר, במקרים רבים, אנו מגדירים תחום כולל של דברים בעזרת הדמיון, שבין המקרים הברורים, שבהם ולא בעזרת קביעת גבול למקרי הקיצון שבהם. הוא טען, למשל, שאנו אוחזים בזיכרוננו בדוגמאות מייצגות למושג "ריהוט" ומה שמספיק דומה להם, נחשב גם הוא בעינינו לריהוט. לשיטת הגדרה זו הוא קרא "דמיון משפחתי".

קשה היה לי לדמיין שטענה ויטגנשטיינית תוכל לעמוד במבחן התמציתיות והחדות של הידעת, ו... לא הופתעתי. אם נשים בצד את עניין הניסוח (לא למדנו באותו בית ספר, ולא דיברנו על מושג ההגדרה) ואת העניין המהותי (מי אמר שלא מעטות מההכללות שאנו מאגדים... וכו'? מה המקור לזה?), עדיין נשאר עם טקסט על פילוסופיה של השפה, שאין לו פאנץ' שמחזיק הידעת. Le Comte - שיחה 23:39, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

אשמח לקרוא דעות נוספות. תודה. 109.160.151.244 20:53, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

מסכים. פילוסופי מדי. Tzafrir - שיחה 10:14, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

אני משוכנע, שיש לקטע פוטנציאל. אבל הקטע עוסק בחומר, שאני כבר מזמן לא עסקתי בו וכנראה שזה מה שמפריע לי לנסח אותו היטב. אשמח אם תוכלו לקרוא למישהו, ששולט היטב החומר הזה, כדי שישפר את הקטע. אם לא יימצא מישהו כזה בקרוב, הקטע יכול לעבור לדף הדיונים התקועים. 94.159.183.143 17:57, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:05, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

שיפוט כאתגר פיזי, אינטלקטואלי ואתי[עריכת קוד מקור]

מחקר שנערך בליגת כדורגל של ניו זילנד העלה ששופט נדרש לרוץ 10.5 ק"מ בממוצע במהלך המשחק; השקעת האנרגיה שלו במהלך אותן 90 דקות הוערכה בכ-1300 קלוריות (5600 קילו-ג'אול).‏‏ מעקב אחר שופטים בתחרות יורו 2000 העלה כי במהלך המשחק השופט נדרש בממוצע ל-137 החלטות. מחקרים הראו כי חלק מיתרון ביתיות שיש לקבוצה המארחת מקורו בהשפעת הקהל על החלטות השופטים. בניסוי בו התבקשו שופטים לפסוק במצבי משחק מצולמים שהוקרנו להם, נטו השופטים באופן מובהק לפסוק יותר לטובת הקבוצה הביתית כאשר להקלטה צורף גם צליל קולות הצופים. ניתוח סטטיסטי שנערך בבונדסליגה העלה ששופטים נותנים יותר תוספת זמן (זמן פציעות) כאשר הקבוצה הביתית בפיגור, ונוטים לפסוק לטובתה יותר בעיטות עונשין מאשר לקבוצה האורחת.‏‏

יורם שורק - שיחה 20:32, 25 במרץ 2014 (IST)

מבולבל, חסר פואנטה, וקצת משעמם. ‏[kotz]‏ [שיחה] 19:27, 5 ביולי 2014 (IDT)

דווקא מעניין מאד! קלונימוס - שיחה 12:38, 8 ביולי 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 11:12, 24 ביולי 2014 (IDT)

המשפט הראשון לא שייך לקטע. המשפט השני קצת קשור, אך באופן מעט רופף. שאר הקטע, אודות המחקר על השפעת הקהל הביתי על החלטות שיפוט הוא די מעניין. יש קישור לסיקור המחקר הזה? אולי אפשר בכל זאת לעשות עם זה משהו. חמויישֶה - שיחה 11:08, 4 באוגוסט 2014 (IDT)

המחקרים הם הערות שוליים 3 ו 4 בערך שופט כדורגל. יורם שורק - שיחה 18:02, 4 באוגוסט 2014 (IDT)

מעניין מאוד, אבל כדאי לערוך אולי. גילגמש • שיחה 18:04, 4 באוגוסט 2014 (IDT)

יש להתחיל את הערך ב: "באנגלית אומרים שאין לשפוט אדם עד שרצים בנעליו. כנראה, שרק שופטי הכדורגל מקיימים כלל זה. הם שופטים את השחקנים, כשהם רצים ביניהם" ולהמשיך ב"...הם חייבים לקבל החלטות מהירות כמו השחקנים.....והם מושפעים מהקהל כמו השחקנים..." פאתחי - שיחה 16:21, 28 באוקטובר 2014 (IST)

בעד, ללא המשפט הראשון, שלא קשור. המשפט השני הוא לדעתי הקדמה נחמדה שכן קשורה. Ravit - שיחה 22:25, 27 בנובמבר 2014 (IST)

אולי ברוקולי יכול לסייע פה • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 08:51, 22 בדצמבר 2014 (IST)

בקריאה נוספת ונוספת, אני גם בעד להוריד את 2 המשפטים הראשונים ואולי להרחיב בנושא העיקרי (השפעת הקהל). ‏«kotz» «שיחה» 11:27, 20 ביולי 2015 (IDT)

סליחה, לא הגזמתם קצת? שנה וחצי דיון על קטע בן פסקה אחת!? 94.159.221.174 16:16, 7 באוגוסט 2015 (IDT)

אורך הדיון נמדד בסך השניות שהושקעו בו. אתה סופר בטעות את הרווחים ולכן הגעת לשנה וחצי. חשב מחדש, תקבל משהו כמו רבע שעה בהגזמה. ביקורת - שיחה 17:02, 7 באוגוסט 2015 (IDT)

אני שמח שהדיון בקטע קם לתחייה. אני בגדול מסכים עם משתמש:Kotz שהקטע כרגע חסר פואנטה ולא בנוי טוב. הוא שרד את כל התקופה הארוכה ולא אורכב בגלל הפוטנציאל. אם לא תורם הכפפה והקטע לא ישופר בכיוון של השפעת הקהל, עם אסמכתאות/מקורות, אארכב. חמויישֶה - שיחה 15:50, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

אני לא בטוח, שהקטע חסר פואנטה. אני חושב, שדיון כל כך ארוך, משכיח למתדיינים את ההפתעה שבקט וגורם לקטע להיראות משעמם. זה כמו לדון שנה וחצי בבדיחה - ברור שהיא לא תצחיק אף אחד בסוף הדיון. 94.159.221.174 16:45, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

כמו שכתבתי - הקטע מבולגן ומערב נתוני טריוויה כמו כמה קלוריות שורף שופט במהלך משחק (על פי מחקר מהליגה הניו-זילנדית האזוטרית), יחד עם מחקר שעשוי להיות מעניין (אך כרגע ללא מקור) בנוגע להשפעת הקהל הביתי על החלטות השופט. אם הקטע יורחב בהתאם למקורות שהובאו על ידי יורם שורק (לי אין פנאי לא לקרוא את המחקרים ולא לשכתב את הקטע) - יש מה לדבר. חמויישֶה - שיחה 14:27, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

אם כך, שקול בבקשה להעביר את הקטע אל המרחב האישי של יורם שורק ובקש ממנו להשיב את הקטע לפה, כשהקטע יהיה מסודר ובעל מקורות ברורים. בינתיים גם אנחנו נתרענן ונאסוף כוחות לדיון מחודש בנושא. 109.160.151.244 00:06, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

תומך בהצעה לאירכוב זמני. Le Comte - שיחה 00:04, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

פניתי ליורם, שאמר שהוא ישפץ את הקטע בזמן הקרוב. חמויישֶה - שיחה 11:23, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

הנה נוסח המפרט רק על הטיית שיפוט לטובת הקבוצה הבייתית

בליגות הכדורגל האירופאיות מסתיימים 47% מהמשחקים בנצחון לקבוצה הבייתית והקבוצה האורחת מנצחת בפחות מ30% מהמשחקים. גם בכדורסל מסתיימים כשני שלישים מהמשחקים בנצחון ביתי. כמה גורמים הוצעו כהסבר לתופעת יתרון הביתיות ביניהם היכרות הקבוצה עם המתקן ועידוד הקהל. החוקר אלאן נוויל (Alan Nevill) בחן אם השפעת הקהל גורמת להטייה בשיפוט לטובת הקבוצה הביתית. בניסוי בו הוצגו ל-40 שופטי כדורגל קטעי וידאו של ארועים במשחק והם התבקשו לקבוע אם השחקן המצולם ביצע עבירה (כלומר אם לפסוק בעיטה חופשית לקבוצה היריבה), נמצא כי כאשר לקטע המצולם צורפו קולות הקהל פסקו השופטים באופן מובהק פחות עברות לחובת הקבוצה הבייתית. אישוש להנחה זו נמצא גם בניתוח סטטיסטי של משחקים בבונדסליגה שהעלה כי שופטים נותנים בממוצע יותר זמן פציעות כאשר הקבוצה הביתית בפיגור ופוסקים לטובתה יותר בעיטות עונשין מלקבוצה האורחת.

בעד. על פניו, הקטע טוב. האם המקורות של הקטע מצויים בויקיפדיה?. צריך גם להוסיף עוד קישוריות פנימיות ותמונה, אבל זה כבר כסף קטן. 94.159.183.179 19:40, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

בעד חמויישֶה - שיחה 13:07, 3 בספטמבר 2015 (IDT)

נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 492. חמויישֶה - שיחה 17:00, 9 בספטמבר 2015 (IDT)

המצאת הגלגל[עריכת קוד מקור]

המצאת הגלגל מיוחסת לתקופת עובייד שהתקיימה במסופוטמיה באלף הרביעי לפנה"ס. נהוג לחשוב שהמצאה זו קיימת בכל תרבות וטריוואלית לגילוי, אך מאחר ומנגנון הגלגל אינו מצוי בטבע, האדם נדרש לחשיבה מקורית ואינו יכול להמציאו על ידי התבוננות בטבע וחיקוי כפי שעשה בהמצאות רבות אחרות. למעשה הגלגל הומצא רק פעם אחת, במסופוטמיה, התפשט משם ברחבי העולם הישן ולא היה קיים בעולם החדש עד הגעת האדם הלבן. יוצאת הדופן היחידה היא תרבות האולמקים ממקסיקו, שאף על פי שלא השתמשו בגלגל כאמצעי תחבורה, התקינו רכיבים דמויי גלגל בצעצועי ילדים.

Assafn • שיחה 12:27, 5 באפריל 2015 (IDT)

המצאת הגלגל הגיעה לאפריקה שמעבר לסהרה? אבל מעבר לכך, תרבות התקיימה באזורנו (כולל ערים מבוצרות) עוד לפני המצאת הגלגל. לכן הקטע מוצא חן בעיני, אבל הניסוח "הבסיס לכל תרבות" לא נראה לי מתאים. Tzafrir - שיחה 16:44, 5 באפריל 2015 (IDT)

אני לא יודע ספציפית על האיזורים מדרום לסהרה אך מספיק שהגיע לצפון אפריקה כדי שאיזור התפוצה יכלול את אפריקה או לשם הדיון את אירואפרסיה. לגבי "הבסיס לכל תרבות" שיניתי קצת אבל עדיין הכוונה היא לא קביעת עובדה שהיא אמת אלא לציין מה מה רוב האנשים חושבים כדי להפריך את הטענה מאוחר יותר. Assafn • שיחה 17:31, 5 באפריל 2015 (IDT)

ה"אירופרסיה" הזה נראה נורא, וגם לא מדויק (בגלל אפריקה שמדרום לסהרה). ערכתי קצת לניסוח יותר ידידותי לקורא. אני חושב שהקטע מעניין. Reuveny - שיחה 11:10, 5 במאי 2015 (IDT)

נאמר לי שלאנשים שאינם מתמצאים בהיסטוריה קשה למקם את האלף הרביעי לפנה"ס בראייה היסטורית לכן אני מציע קטע קצת יותר פופולרי בעזרת הכנסת פרספקטיבה.

נהוג לחשוב שהמצאת הגלגל טריוואלית וידועה עוד מהתקופה הפריהיסטורית, אך למעשה המצאה זו מיוחסת לתקופת עובייד שהתקיימה במסופוטמיה באלף הרביעי לפנה"ס. עדויות ראשונות לשימוש בגלגלים כאמצעי תחבורה נמצאו משנת 3500 לפנה"ס, כאלפיים שנה אחרי המצאת סירת המפרש והמצאות רבות אחרות כגון חקלאות, עיבוד מתכת, כתב וכלי מיתר. מאחר ומנגנון הגלגל אינו מצוי בטבע, האדם נדרש לחשיבה מקורית ואינו יכול להמציאו על ידי התבוננות בטבע וחיקוי כפי שעשה בהמצאות רבות אחרות. למעשה הגלגל הומצא רק פעם אחת, במסופוטמיה, התפשט משם ברחבי העולם הישן ולא היה קיים בעולם החדש עד הגעת האדם הלבן. יוצאת הדופן היחידה היא תרבות האולמקים ממקסיקו, שאף על פי שלא השתמשו בגלגל כאמצעי תחבורה, התקינו רכיבים דמויי גלגל בצעצועי ילדים.

האם כך עדיף? Assafn • שיחה 15:16, 7 במאי 2015 (IDT)

הניסוח החדש אכן מוסיף. חמויישֶה - שיחה 09:05, 10 במאי 2015 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:41, 27 במאי 2015 (IDT)

נהוג לחשוב שהגלגל הוא טכנולוגיה טריוויאלית ונפוצה הידועה עוד מתקופת האבן, אך לאמיתו של דבר המצאה זו מיוחסת לתקופת עובייד, שהתקיימה במסופוטמיה באלף הרביעי לפנה"ס. עדויות ראשונות לשימוש בגלגלים כאמצעי תחבורה מתוארכות לשנת 3500 לפנה"ס – אלפי שנים לאחר המצאות כגון בנייה, חקלאות, סירת המפרש, עיבוד מתכת וכלי מיתר. מאחר שמנגנון הגלגל אינו מצוי בטבע, האדם נדרש לחשיבה מקורית ולא יכול היה להמציאו על ידי התבוננות בטבע וחיקוי כפי שנעשה בהמצאות רבות אחרות. למעשה הגלגל הומצא רק פעם אחת, במסופוטמיה, ומשם התפשט ברחבי העולם הישן. המצאה זו לא התקיימה בעולם החדש עד הגעת האדם הלבן; יוצאת הדופן היחידה היא תרבות האולמקים ממקסיקו, שאף על פי שלא השתמשו בגלגל כאמצעי תחבורה, התקינו רכיבים דמויי גלגל בצעצועי ילדים.

אביעדוס • שיחה 18:11, 12 ביולי 2015 (IDT)

תיקון מסוים לכתוב - הגלגל מצוי בטבע, בצמחים המשלחים את זרעיהם במבנה, המתגלגל ברוח ומפזר אותם. סיר להניח, שהקדמונים באזורים שונים היו עדים לתופעה זו ונמצא בעל החזון והראיה המקורית, שיצר את המקבילה לשימוש האדם.שלומית קדם - שיחה 18:08, 21 ביולי 2015 (IDT)

לגלגל יש ציר מה שאת מתארת הוא לא גלגל אלא כדור. Assafn • שיחה 16:39, 22 ביולי 2015 (IDT)

נהוג לחשוב, שהגלגל הוא טכנולוגיה טריוויאלית, הידועה עוד מתקופת האבן וקלה להמצאה שוב ושוב. אך אין הדבר כך. הגלגל הומצא במסופוטמיה, בתרבות עובייד, שכבר היו בה כפרים חקלאיים גדולים עם בתי לבנים והיא הייתה כבר ברמת התפתחות של התקופה הכלקוליתית - תקופת השימוש המוקדם במתכות. הגלגל שימש אז כחלק ממכשיר האובניים, להכנת כלי חומר.

העדויות הראשונות לשימוש בגלגלים לתחבורה, מתוארכות לשנת 3500 לפנה"ס – אלפי שנים לאחר המצאות כגון סירת המפרש וכלי מיתר ובאותו מלניום, בו הומצא כתב היתדות השומרי. ממסופוטמיה, התפשט הגלגל ברחבי העולם הישן והגיע אל העולם החדש רק עם האדם הלבן. התרבות יוצאת הדופן היחידה בהמצאת הגלגל מחדש היא תרבות האולמקים, ממקסיקו. אלא שהיא השתמשה בגלגל בצעצועי ילדים בלבד.

בגרסה זו, העברתי את הפואנטה להתחלה ושאר הקטע הפך להרחבה שלה. 94.159.221.174 21:12, 15 באוגוסט 2015 (IDT)

נבחרה הגרסה של אביעדוס. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 493. חמויישֶה - שיחה 12:13, 24 בספטמבר 2015 (IDT)

איך קוראים לספינה הזו?[עריכת קוד מקור]

איברהים אל-אוול הייתה משחתת ששירתה בשלושה חילות ים באמצע המאה העשרים, תחת ארבעה שמות שונים, ולבסוף טובעה על ידי ספינה שירשה את שמה האחרון. "איברהים אל-אוול" הוא שמה השלישי של המשחתת, ששירתה בחיל הים הישראלי תחת השם "אח"י חיפה". במקורה הייתה משחתת בריטית אשר שירתה במלחמת העולם השנייה בצי המלכותי הבריטי ונקראה בו "אה"מ מנדיפ" (HMS Mendip). כשנמסרה לחיל הים המצרי נקראה בו תחילה "מוחמד אל-כביר", אולם אחר כך שונה שמה ל"איברהים אל-אוול", על-שם הסולטאן ה-18 של האימפריה העות'מאנית, איברהים הראשון. במלחמת סיני נשלחה המשחתת המצרית להפגיז יעדים בחיפה ונכנעה לאחר שהותקפה על ידי חיל הים וחיל האוויר הישראלי. אחרי המלחמה הוכשרה לשימוש בחיל הים ונקראה אח"י חיפה על שם העיר אותה הפגיזה. כמו כן הונפק לה מספר הצי "ק-38". בשנת 1968 הוצאה מהשירות, ומסרה את השם אח"י חיפה לספינת טילים חדשה מדגם סער 2, בה הותקנה מערכת טילי "גבריאל" הראשונה בצה"ל. איברהים אל-אוול שימשה לאח"י חיפה כאונית מטרה לירי אימון, וטובעה בטיל שנורה מהספינה שירשה את שמה.

כ"כ הרבה קוריוזים, שקשה לבחור... זה שיכתוב של הפתיח לערך. Le Comte - שיחה 01:47, 6 ביוני 2015 (IDT)

אבל זה רק חלק מההיסטוריה שלה. במלחמת העולם השנייה לא ברור אם היא הצליחה לפגוע בכלי אויב, אבל היא הצליחה לפגוע בעצמה בפצצת עומק. לאחר המלחמה היא הושאלה לרפובליקה הסינית וקיבלה שם מתאים (באנגלית: Lin Fu על שם Zhang Lin Fu - ג'אנג לין פו? אולי לין פו ג'אנג?). לכן הוא שירתה בארבעה חילות ים ול"הטבעה העצמית" היה תקדים חלקי.
איברהים אל אוול לא הייתה אוניית קרב. יותר נכון להגיד שהיא הייתה ספינת מלחמה. היא הייתה משחתת ובמונחים של מלחמת העולם השניה (תקופת בנייתה) לא היה מדובר על ספינה גדולה. אבל לאחריה נעלמו כמעט כל הספינות הגדולות למעט מה שסביב נושאת המטוסים, וישראל ומצריים הקטנות ביססו את צייהן על משחתות. כלי השייט שירשו אותן נקראים במפורש "ספינות טילים". Tzafrir - שיחה 10:28, 6 ביוני 2015 (IDT)

תודה. בעניין הטיוואני - הערך בעברית לא ברור בעניין הזה, ומכאן הטעות. הערך באנגלית תומך בגרסתך. אני בודק את זה כרגע כדי לתקן בעברית, וגם לתקן את עניין השם המצרי הראשון שכנראה היה "מוחמד עלי אל כביר", שם הגיוני הרבה יותר בקונטקסט המצרי. בעניין פצצת העומק - נראה לי שזה גדול על הידעת הזה, שהוא ארוך בלאו הכי. בעניין אוניית הקרב - תודה, תוקן.Le Comte - שיחה 16:19, 7 ביוני 2015 (IDT)

איברהים אל-אוול הייתה משחתת, ששירתה בארבעה חילות ים, תחת חמישה שמות שונים ולבסוף טובעה על ידי ספינה, שירשה את שמה האחרון. במקורה, הייתה זו משחתת, ששירתה במלחמת העולם השנייה בצי המלכותי הבריטי ונקראה בו "א.ה.מ מנדיפ" (HMS Mendip). לאחר המלחמה היא הושאלה לרפובליקה הסינית ושם נקראה על שם ג'אנג לין פו. בהמשך היא נמסרה לחיל הים המצרי, נקראה בו תחילה "מוחמד אל-כביר", על שם מוחמד עלי. אולם, שמה שונה ל"איברהים אל-אוול", על-שם סולטאן עות'מאני. במלחמת סיני, נשלחה המשחתת להפגיז יעדים בחיפה ונכנעה לחיל הים וחיל האוויר הישראלי. אחרי המלחמה היא הוכשרה לשימוש בחיל הים ונקראה אח"י חיפה. כמו כן הונפק לה מספר הצי "ק-38". בשנת 1968 היא הוצאה מהשירות ומסרה את השם, אח"י חיפה, לספינת טילים חדשה. השימוש האחרון בה היה כמטרה לירי אימון, עבור אח"י חיפה החדשה.

הסרתי פרטים טפלים וחזרתיים 94.159.221.174 22:54, 15 באוגוסט 2015 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:25, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. ההצעה והדיון לא יצרו עניין. חמויישֶה - שיחה 10:39, 11 באוקטובר 2015 (IDT)

יהודי בצבא מאו דזה-דונג[עריכת קוד מקור]

ד"ר יעקב רוזנפלד (1903-1952), יהודי מלבוב שגר בתל אביב ועבד בבית החולים אסותא, היה בשנות הארבעים גנרל בצבא סין העממית. רוזנפלד, שלמד רפואה באוניברסיטת וינה, נעצר בשנת 1938 ונשלח למחנות הריכוז דכאו ובוכנוואלד. לאחר כשנה שוחרר והצליח להימלט לסין, שם שירת כרופא מתנדב בצבא השחרור העממי ומפקד בכיר בחיל הרפואה בתקופת מלחמת סין-יפן השנייה. מאו דזה-דונג העלה אותו לדרגת גנרל במלחמת האזרחים הסינית. לאחר ניצחון הקומוניסטים ב‎שנת 1949 פרש רוזנפלד מתפקידיו ושב‎ ‎לאוסטריה‎ לחפש אחר בני משפחתו, שחלקם נספו בשואה. ניסיונותיו לחזור לסין נתקלו בקשיים, והוא עלה לישראל. בסין נבנתה אנדרטה לזכרו, ושמו הסיני לוֹ שֶנג (בכתב סיני מפושט: 罗生特) הונצח בשמות רחובות ובשם בית החולים בו עבד, שם גם הוצב פסלו בשנת 1992. בשנת 2003, במלאת מאה שנה להולדתו, הנפיק הדואר הסיני סדרת בולים מיוחדת לכבודו.

מהערך בעברית. Le Comte - שיחה 02:09, 22 ביוני 2015 (IDT)

מעולה, רק ארוך מדי. מה דעתכם על:

ד"ר יעקב רוזנפלד, יהודי יליד לבוב שלמד רפואה באוניברסיטת וינה נמלט לסין לאחר שהיה במחנות הריכוז דכאו ובוכנוואלד ומונה לגנרל בצבא סין העממית בידי מאו דזה-דונג בזמן מלחמת האזרחים הסינית. לאחר קום המדינה עלה לישראל ועבד בבית החולים אסותא. בסין נבנתה אנדרטה לזכרו ורחובות נקראו על שמו בגרסתו הסינית לוֹ שֶנג (בכתב סיני מפושט: 罗生特). בית החולים הסיני שבו עבד נקרא על שמו ופסלו הוצב שם בשנת 1992. בשנת 2003, במלאת מאה שנה להולדתו, הנפיק הדואר הסיני סדרת בולים מיוחדת לכבודו.

‏עמיחי • שיחה 09:45, 22 ביוני 2015 (IDT)

טוב מאד. חמויישֶה - שיחה 10:06, 22 ביוני 2015 (IDT)

עמיחי, תודה. קיצרתי במסגרת תוך שימוש בכמה מרעיונותיך. עכשיו הטקסט בהחלט לא ארוך. לא רציתי לעשות ממנו ציוני, והעדפתי להשאיר את הקטע על עלייתו המאולצת משהו ארצה. Le Comte - שיחה 11:55, 22 ביוני 2015 (IDT)

תודה. הטקסט עדיין ארוך מדי ומתאים יותר לתקציר של ערך מאשר לקטע "הידעת" שאמור להיות קצר יותר ובעל אנקדוטות מפתיעות. אני ממליץ שתפעל הפוך - במקום לקצר את הקטע שאתה כתבת - קח וערוך את הקטע שאני כתבתי, שכתוב יותר בכיוון של "הידעת?". אשמח גם לשמוע דעות נוספות. ‏עמיחי • שיחה 17:27, 22 ביוני 2015 (IDT)

תמצות קל מהקטע המקורי והטוב:

ד"ר יעקב רוזנפלד, יהודי מלבוב, שגר בתל אביב ועבד בבית החולים אסותא, היה גנרל בסין העממית. רוזנפלד למד רפואה באוניברסיטת וינה, נעצר בשנת 1938 ונשלח למחנות הריכוז דכאו ובוכנוואלד. לאחר כשנה נמלט לסין, שם שירת כרופא מתנדב בצבא השחרור העממי וכמפקד בכיר בחיל הרפואה, במלחמת סין-יפן השנייה. במלחמת האזרחים הסינית העלה אותו מאו דזה-דונג לדרגת גנרל . לאחר ניצחון הקומוניסטים, ב-‎1949 פרש רוזנפלד מתפקידיו ועלה לישראל. בסין נבנתה אנדרטה לזכרו. שמו הסיני, לוֹ שֶנג (בכתב סיני מפושט: 罗生特), הונצח בשמות רחובות ובשם בית החולים בו עבד, שם גם הוצב פסלו. בשנת 2003, הנפיק הדואר הסיני סדרת בולים לכבודו.

94.159.221.174 23:38, 15 באוגוסט 2015 (IDT)

אחלה. יופי שהתחלת לחתום, 94.159.221.174. אולי תירשם כבר?! ברוך הבא. Le Comte - שיחה 01:11, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה. 94.159.171.233 19:03, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 494. חמויישֶה - שיחה 14:31, 18 באוקטובר 2015 (IDT)

גוסטב הרביעי[עריכת קוד מקור]

ב-1809, לאחר 17 שנות מלוכה כושלות, בהן איבד את פינלנד לטובת האימפריה הרוסית, הודח גוסטב הרביעי אדולף, מלך שבדיה, על ידי קבוצת קצינים. כשבועיים לאחר מכן הוא אולץ לוותר על כתרו מתוך מחשבה שזה יועבר לבנו. על רקע שמועות שאביו הביולוגי של גוסטב אדולף לא היה אביו, גוסטב השלישי, החליט הפרלמנט השבדי שנשלט על ידי המהפכנים, שלא רק שגוסטב אדולף לא ימלוך, אלא אף אחד מבני משפחתו ושלושה חודשים לאחר ההדחה הועברו גוסטב אדולף ומשפחתו לגרמניה ו-28 שנים לאחר מכן הוא מת בגלות בשווייץ בבדידות ובעוני. תחתיו מלך דודו, קרל השלושה עשר שהיה חשוך ילדים ולאחר מותו מלך בנו המאומץ, ז'אן בפטיסט ברנדוט, קצין מצבאו של נפוליאון, תחת השם קרל הארבעה עשר. הוא נבחר למלוך על רקע היחס ההוגן שהפגין כלפי שבויים שבדים במלחמות הנפוליאוניות והוא אבי בית המלוכה הנוכחי של שבדיה. צחוק הגורל הוא, שבתו של גוסטב הרביעי אדולף, הנסיכה סופיה וילהמינה, נישאה ללאופולד, הדוכס הגדול של באדן ונכדתם, ויקטוריה מבאדן, נישאה לימים לגוסטב החמישי, מלך שבדיה, סבא-רבא של מלך שבדיה הנוכחי, קרל השישה עשר גוסטב, שהוא לפיכך צאצא של גוסטב הרביעי אדולף.

Itaygur - שיחה 17:38, 6 ביוני 2015 (IDT)

יש כבר תבנית:הידעת? 22 בפברואר 2013. אולי לשלב? ‏עמיחי • שיחה 00:57, 7 ביוני 2015 (IDT)

מי יכול להסביר לי מה הפואנטנה בקטע הזה? 94.159.221.174 23:30, 15 באוגוסט 2015 (IDT)

המלך הנוכחי הוא במקרה צאצא של המלך שהודח למרות שחלטה של הפרלמנט מלפני 200 שנה שאף אחד מבני משפחתו לא ימלוך. חמויישֶה - שיחה 11:21, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

אז אני מציע כך:

הידעת? בני ובנות בתי המלוכה והאצולה הגבוה באירופה נהגו להתחתן זה עם זה לעתים כה תכופות, עד שכמעט כל האליטה ביבשת הייתה קרובת משפחה. כך קרה, שלמרות שב-1809, הודח גוסטב הרביעי אדולף, מלך שבדיה ולמרות שהפרלמנט השוודי החליט, שלא רק שגוסטב אדולף לא ימלוך, אלא אף אחד מבני משפחתו לא ימלוך יותר, צאצאיו דווקא כן מולכים היום. צחוק הגורל הוא, שבתו של גוסטב הרביעי אדולף, הנסיכה סופיה וילהמינה, נישאה ללאופולד, הדוכס הגדול של באדן ונכדתם, ויקטוריה מבאדן, נישאה לימים לגוסטב החמישי, מלך שבדיה, סבא-רבא של מלך שבדיה הנוכחי, קרל השישה עשר גוסטב, שהוא לפיכך צאצא של גוסטב הרביעי אדולף.

תודה. 94.159.171.233 16:03, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

חוזר על הערתי מקודם: יש כבר תבנית:הידעת? 22 בפברואר 2013. אולי לשלב? ‏עמיחי • שיחה 22:45, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

בטוח לא לשלב ואין קשר בין שני הקטעים, למעט מעט מן הדמויות. הפואנטה בשני הקטעים, כפי שהם ערוכים כעת, היא שונה לחלוטין. 94.159.171.233 23:20, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 10:47, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. לא היו תומכים או מתלהבים מסוייגים מהקטע. ישנו כבר קטע עם נקודות חופפות. חמויישֶה - שיחה 12:14, 22 באוקטובר 2015 (IDT)

מכתב בבקבוק[עריכת קוד מקור]

העברת מסרים באמצעות כתיבה על נייר המוכנס לבקבוק ומושלך לים ידועה עוד משנת 310 לפנה"ס, אם כי יעילותה של השיטה נמוכה מאד. מסופר כי כריסטופר קולומבוס נקלע לסערה במהלך מסעו חזרה לספרד. מכיוון שחשש שאונייתו תטבע, כתב את גילוייו על נייר שאותו הכניס לבקבוק והשליך לים, בתקווה שיגיע לידי איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה. קולומבוס שרד וחזר לספרד, אך לא ידוע אם ההודעה ששלח הגיעה אי פעם ליעדה. דוגמה נוספת לחוסר היעילות בשיטה זו היא בסיפורו של טוראי תומס יוז, חייל בריטי, שלחם בצרפת ב-1914, בתחילת מלחמת העולם הראשונה. הוא כתב מכתב לאשתו שבאנגליה, הכניס אותו לבקבוק בירה, והשליך אותו לתעלת למאנש. יומיים לאחר מכן נהרג בקרבות. ב-1999 שלה דייג בריטי את הבקבוק מקרקעית נהר התמזה. אשתו של יוז נפטרה ב1979, וההודעה הועברה לבתו, באותה עת בת 86, שחיה בניו זילנד. מאידך, היו מקרים בהם הצליחה השיטה: ב-1956 השליך ימאי שבדי בשם אָקֶה ויקינג בקבוק לים, ובו מכתב ל"מישהי יפה ורחוקה". שנתיים לאחר מכן הופתע לקבל מכתב מנערה בשם פאולינה מסיציליה. השניים החלו להתכתב, ולאחר שלוש שנים עבר אקה לסיציליה כדי להינשא לפאולינה.

על פי הערך באנגלית ((אנ')) והמקור כאן. קלונימוס - שיחה 23:09, 2 במרץ 2015 (IST)

מעניין מאוד. הייתי רק מחליף את התמונה, ש"מאלצת" מכתב עם בול לתוך בקבוק סטרילי... ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 07:45, 6 באפריל 2015 (IDT)

מעניין, אני הייית מוסיף לאיזון גם סיפור הצלחה מרשים. Assafn • שיחה 09:34, 6 באפריל 2015 (IDT)

זהו, שאין סיפור כזה.... קלונימוס - שיחה 22:42, 6 באפריל 2015 (IDT)

הנה בתוצאת החיפוש הראשונה שלי מצאתי את זה אדם שלח בקבוק כדי לחפש את אהבת חייו והתחתן עם הבחורה שמצאה את הבקבוק לאחר שנתיים. Assafn • שיחה 00:22, 7 באפריל 2015 (IDT)

הוספתי! קלונימוס - שיחה 16:17, 6 במאי 2015 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:41, 27 במאי 2015 (IDT)

לא הבנתי. אם אתם טוענים שכבר בשנת מינוס שלוש מאות ומשהו שלחו מסר בבקבוק, למה אתם לא מספרים על המשלוח משנת מינוס שלוש מאות ומשהו? למה אתם ישר קופצים לשנת פלוס אלף חמש מאות ומשהו? אם מתחילים במינוס שלוש מאות אז ספרו מה היה במינוס שלוש מאות.

הנושא טוב אך אין לנו מספיק מידע כדי לכתוב עליו קטע "הידעת". אני מציע להעביר את הקטע לדף הדיונים התקועים. תודה. 109.160.151.83 14:51, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

אני חושב שהקטע בסדר גמור, ואפשר לפרסמו. חוץ מהערת האנונימי לא שמעתי הסתייגות מנומקת, ועם שלו אני יכול לחיות, אבל אשמח להתייחסותו של עוצלי. Le Comte - שיחה 00:20, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

זה לא ערך על מכתבים בבקבוק, ולכן אין צורך לפרט כל פרט. הרעיון הוא רק לתת איזה אנקדוטה מעניינת בנושא. קלונימוס - שיחה 21:32, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה לכם. חמויישֶה - שיחה 11:22, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

גרסה מסוכמת מ176 מילים ל123:

העברת מכתבים בבקבוקים המושלכים לים, נחשבת לשיטה לא יעילה להעברת מסרים. מסופר כי כריסטופר קולומבוס נקלע לסערה במהלך מסעו חזרה לספרד. הוא שחשש שאונייתו תטבע וכתב על גילוייו לאיזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה במכתב בבקבוק על המים. קולומבוס שרד וחזר לספרד, אך הבקבוק - כנראה שטבע. דוגמה נוספת לחוסר היעילות בשיטה זו היא בסיפורו של חייל בריטי, שלחם בצרפת ב1914 (בתחילת מלחמת העולם הראשונה). הוא שלח מכתב בבקבוק בירה על תעלת למאנש, לאשתו שבאנגליה, יומיים לפני שנהרג בקרב. ב1999 שלה דייג את אותו הבקבוק מקרקעית נהר התמזה, אך אשת החייל נפטרה ב1979. ההודעה הועברה לבתו, בת ה-86. מאידך, היו מקרים בהם הצליחה השיטה. ב1956 השליך ימאי שבדי ובו מכתב ל"מישהי יפה ורחוקה". שנתיים לאחר מכן הופתע לקבל תשובה מנערה מסיציליה. השניים החלו להתכתב (בדואר רגיל) והתחתנו.

תודה. 94.159.183.179 12:48, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 495. חמויישֶה - שיחה 16:05, 22 באוקטובר 2015 (IDT)

התיקון ה-27 לחוקת ארצות הברית[עריכת קוד מקור]

תיקונים לחוקת ארצות הברית של אמריקה דורשים רוב מיוחד בקונגרס ואשרור על ידי לפחות שלושה רבעים ממדינות האיחוד. התיקון האחרון לחוקת ארה"ב הוא ה-27 במספרו. הוא אושרר סופית רק ב-1992, 202 שנים שבעה חודשים ויומיים אחרי שהועבר בקונגרס בשנת 1789. ייתכן שהעיכוב נבע מתוכנו של החוק שמעכב את העלאות השכר של חברי הקונגרס עד אחרי הבחירות הבאות.

Valleyofdawn - שיחה

מעולה. לדעתי צריך לנסח באופן טיפה שונה את מה שכתוב פה וזה מושלם. חמויישֶה - שיחה 14:46, 23 במרץ 2015 (IST)

תודה. שונה באיזה אופן? Valleyofdawn - שיחה 10:09, 16 באפריל 2015 (IDT)

"יתכן שהעיכוב נבע" צריך אולי להשתנות ל-"יש טוענים שהעיכוב נבע". חמויישֶה - שיחה 11:01, 16 באפריל 2015 (IDT)

ראשית, במקום "202 שנים שבעה חודשים ויומיים", יש לכתוב "כ-203 שנים". שנית, לא מובן לי הקשר בין הדברים המוצגים בקטע. האם באמת התיקון הנל היה אמור להתקבל מאתיים ומשהו שנים קודם? ואם כן, מה הקשר בינו לבין המשכורות או בין העיכוב לבין המשכורות?" 94.159.183.143 07:27, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

טוב, הבנתי. לא חשוב. 94.159.183.143 07:37, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

אני מציע:

תיקונים לחוקת ארצות הברית של אמריקה דורשים רוב מיוחד בקונגרס ואשרור על ידי לפחות שלושה רבעים ממדינות האיחוד. התיקון האחרון שהתקבל לחוקת ארה"ב הוא ה-27 במספרו. הוא אושרר סופית רק ב-1992, כ-203 שנים אחרי שהוגש לקונגרס, בשנת 1789. יש טענות, שהעיכוב נבע מתוכנו של החוק, שמגביל את יכולתם של חברי הקונגרס לשנות את המשכורותהם - הוא מעכב כל העלאת שכר, שהם מחליטים עליה, עד אחרי הבחירות הבאות.

94.159.183.143 07:37, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

נבחרה הגרסה הראשונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 496. חמויישֶה - שיחה 17:10, 26 באוקטובר 2015 (IST)

הפיזיקאים לבית תומסון[עריכת קוד מקור]

הפיזיקאי הבריטי, ג'וזף ג'ון תומסון זכה בנובל ב-1906 על כך שגילה ששיער שהאלקטרון הוא חלקיק תת אטומי. בנו, ג'ורג' פג'ט תומסון זכה בנובל ב-1937 על כך שגילה שאלקטרון הוא גל.
שווה משהו? היה כבר? ים • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ג • 18:13, 6 בפברואר 2013 (IST)

לדעתי זה לא מעניין מספיק. תומר - שיחה 11:20, 8 בפברואר 2013 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:25, 29 באוקטובר 2015 (IST)

פלישה לרוסיה[עריכת קוד מקור]

התאריך ה-22 ביוני אינו יום של מזל עבור רוסיה, ביום זה בשנת 1812 החל הגרנד ארמה של נפוליאון בונפרטה לפלוש לרוסיה, ובדיוק 129 שנה אחר כך, ב-22 ביוני 1941 גרמניה פתחה במבצע ברברוסה.

ב־22 ביוני 1812, החל הגרנד ארמה של נפוליאון לפלוש לרוסיה. בדיוק 129 שנה אחר כך ב22 ביוני 1941 גרמניה פותחת במבצע ברברוסה ופולשת לברית המועצות. איזה מהניסוחים עדיף אם בכלל ?Elmogo - שיחה

בין יתר חסרונותיו המופלגים של היטלר, הוא גם האמין באסטרולוגיה ובדעות קדומות אחרות. לכן הוא בחר לפלוש לרוסיה באותו התאריך כמו נפוליאון. אין כאן צירוף מקרים כי אם שימוש משונה בלוח הגריגוריאני. ליאור पॣ • י"ט באדר א' ה'תשע"ד • 15:47, 19 בפברואר 2014 (IST)

אם עד עכשיו חשבתי שהקטע לא מעניין אז אולי ליאור הפך אותו למעניין! אם יימצא מקור לכך שהיטלר בחר את התאריך בגלל אמונה טפלה אז אפשר לבנות קטע סביב אמונותיו של היטלר. חמויישֶה - שיחה 09:01, 20 בפברואר 2014 (IST)

מסתבר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה רק ב-24 ביוני. הכרזת המלחמה היתה ב-22 ביוני. הרעיון של היטלר לבלימת התפשטות העגבת בקרב חייליו עשוי לעניין את קוראינו, אם נמצא לו מקור מוסמך יותר מזה שהבאתי כאן. ליאור पॣ • כ"א באדר א' ה'תשע"ד • 16:27, 20 בפברואר 2014 (IST)

ובכן, גם הרעיון השני אינו מבוסס. נחת, ליאור पॣ • כ"ג באדר א' ה'תשע"ד • 23:16, 22 בפברואר 2014 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:25, 29 באוקטובר 2015 (IST)

^ שכיב סאלח, ‏מע'אר – אנטומיה של כפר מעורב, קתדרה 81, ספטמבר 1996, עמ' 93

[1] יואל דר, יש קולות - אבל אין מקומות במועצה, דבר, 8 בנובמבר 1965

[2] שכיב סאלח, ‏מע'אר – אנטומיה של כפר מעורב, קתדרה 81, ספטמבר 1996, עמ' 93

[1]

[1]