נחל חנון – הבדלי גרסאות
עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
{{הפניה לערך מורחב|טרור השפכים}} |
{{הפניה לערך מורחב|טרור השפכים}} |
||
בעקבות משבר החשמל וקריסת מתקני טיהור השפכים ברצועת עזה, הפלסטינים מפנים את מי השפכים שלהם לנחל חנון כאשר הנחל חוזר לשטח מדינת ישראל ב[[מעבר ארז]], הוא נכנס מזוהם לתחומי [[מועצה אזורית חוף אשקלון]]. מי השפכים הוזרמו לנחל מדי שנה, לפחות מאז [[2007]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/misc/2007-07-02/ty-article/0000017f-e6bc-d97e-a37f-f7fdaf690000|הכותב=מיכל גרינברג|כותרת=הזיהום זורם ממכוני הטיהור לנחל שקמה ולמי השתייה|אתר=[[הארץ]]|תאריך=2 ביולי 2007}}</ref> אך המצב התדרדר במיוחד ב-[[2016]], בה שפכו העזתים לנחל כ-2,000 [[מטר מעוקב|קוב]] מי שפכים ביום. אותם מים מזוהמים עושים דרכם ל[[מאגר מים שקמה|מאגר המים שקמה]], שנמצא בסמוך ל[[קיבוץ]] [[זיקים]], וגורמים נזק ל[[מי תהום|מי התהום]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/784/396.html|הכותב=נעמה אנגל משאלי|כותרת=דאגה בדרום: שפכים מעזה זיהמו מקורות מים|אתר=[[nrg]]|תאריך=3 ביוני 2016}}</ref> בעקבות כך הושבת [[מתקן התפלה אשקלון]] מספר פעמים,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.yeshuvnik.net/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2501|הכותב=אלדה נתנאל|כותרת=זיהום חמור מרצועת עזה ליישובי הדרום|אתר=[[יישובניק נט]]|תאריך=16 במאי 2017}}</ref> ונסגרו [[חוף זיקים]] וחוף [[הפארק הלאומי באשקלון]]. |
|||
החל מ-[[2017]] מוזרמת כמות גדולה יותר של [[שפכים|מי שפכים]] לנחל על ידי |
החל מ-[[2017]] מוזרמת כמות גדולה יותר של [[שפכים|מי שפכים]] לנחל על ידי הפלסטינים. בניסיון לפתור את הבעיה, הציבה מועצה אזורית חוף אשקלון [[משאית|משאיות]] [[משאבה|שאיבה]] סמוך לנחל, על מנת להתמודד עם המפגע ולמנוע את [[זיהום קרקע|זיהום הקרקע]], אך הן לא הצליחו להתמודד עם כמות מי השפכים שהמשיכה לזרום מרצועת עזה, והנחל הזדהם יותר ויותר עד שכמעט עלה על גדותיו. בשלב זה [[רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור]], לבקשת [[הרשות הממשלתית למים ולביוב|רשות המים]], חסמה את הנחל בעזרת [[סוללה (הנדסה אזרחית)|סוללות עפר]], הקימה תחנת שאיבה זמנית ב[[מעבר ארז]], וסללה 4 קילומטר של קווים חדשים משם עד ל[[קיבוץ]] [[ארז (קיבוץ)|ארז]]. בנוסף, [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] חסם באמצעות [[צוללת]] את הנחל בצידו העזתי, בפרויקט שבוצע על מנת לעצור את הזרימה. אך כעבור מספר ימים פרצו העזתים את המחסומים והמשיכו להזרים מי שפכים לנחל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/domestic/ntr-1255477/|הכותב=[[אלמוג בוקר]]|כותרת="טרור אקולוגי": הפלסטינים מפנים את מי הביוב מרצועת עזה אל נחל חנון – שעולה על גדותיו|אתר=[[חדשות 13]]|תאריך=13 ביולי 2017}}</ref> |
||
במסגרת הפרשה, קרא [[ראש עירייה|ראש]] [[מועצה אזורית חוף אשקלון]] [[יאיר פרג'ון]] למדינת ישראל להתמודד עם הפיגוע הסביבתי הזה, ופנה בעניין זה לגורמים שונים ב[[ממשלת ישראל]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan-ashkelon.co.il/news/2129|הכותב=אלירם משה|כותרת=פרג'ון לממשלה: "השפכים מעזה מסכנים את בריאותנו"|אתר=[[כאן דרום]]|תאריך=2 ביולי 2017}}</ref> בפנייתו אמר ש"אנחנו מעבירים להם מים מותפלים והם מזרימים לנו ביוב חזרה". הוא הזהיר כי הזיהום הולך ומתפשט צפונה, ועבר את [[תחנת הכוח רוטנברג]] ב[[אשקלון]]. |
במסגרת הפרשה, קרא [[ראש עירייה|ראש]] [[מועצה אזורית חוף אשקלון]] [[יאיר פרג'ון]] למדינת ישראל להתמודד עם הפיגוע הסביבתי הזה, ופנה בעניין זה לגורמים שונים ב[[ממשלת ישראל]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan-ashkelon.co.il/news/2129|הכותב=אלירם משה|כותרת=פרג'ון לממשלה: "השפכים מעזה מסכנים את בריאותנו"|אתר=[[כאן דרום]]|תאריך=2 ביולי 2017}}</ref> בפנייתו אמר ש"אנחנו מעבירים להם מים מותפלים והם מזרימים לנו ביוב חזרה". הוא הזהיר כי הזיהום הולך ומתפשט צפונה, ועבר את [[תחנת הכוח רוטנברג]] ב[[אשקלון]]. |
||
גרסה מ־22:34, 30 באפריל 2024
ערך זה נמצא כעת בעבודה. מומלץ לא ליצור אותו בלי תיאום עם העורכים שעובדים עליו כעת.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | כ-30 ק"מ |
| מוצא | סמוך לבית הגדי ונתיבות |
| גובה מוצא הנהר | כ-150 מטרים |
| קואורדינטות מוצא | 31°25′32.2″N 34°36′57.7″E / 31.425611°N 34.616028°E |
| יובלים | נחל שלחים, נחל יושיביה, נחל סעד, נחל מפלסים, נחל חייל |
| שפך | נחל שקמה |
| קואורדינטות שפך | 31°34′22.1″N 34°32′55.1″E / 31.572806°N 34.548639°E |
| מדינות באגן הניקוז |
 ישראל |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   נחל חנון | |
נחל חנון הוא נחל בנגב המערבי. אורכו כ-30 קילומטרים במישור החוף הדרומי בישראל.[דרוש מקור]
הנחל הוא היחיד בישראל שנכנס לרצועת עזה וגם יוצא ממנה חזרה לתחום השיפוט של מדינת ישראל. כתוצאה מכך, מבצעים מחבלים עזתים טרור שפכים באמצעותו נגד אזרחי מדינת ישראל ומועצה אזורית חוף אשקלון.
בישראל, הקטעים בהם עובר הנחל הם אזורים חקלאיים.
הנחל מתחיל בסמוך לנתיבות, עובר בתוך בית חאנון ונשפך לנחל שקמה.
בסביבת הנחל נמצא יער נחל חנון.
תוואי
הזרמת מי שפכים מרצועת עזה
בעקבות משבר החשמל וקריסת מתקני טיהור השפכים ברצועת עזה, הפלסטינים מפנים את מי השפכים שלהם לנחל חנון כאשר הנחל חוזר לשטח מדינת ישראל במעבר ארז, הוא נכנס מזוהם לתחומי מועצה אזורית חוף אשקלון. מי השפכים הוזרמו לנחל מדי שנה, לפחות מאז 2007,[1] אך המצב התדרדר במיוחד ב-2016, בה שפכו העזתים לנחל כ-2,000 קוב מי שפכים ביום. אותם מים מזוהמים עושים דרכם למאגר המים שקמה, שנמצא בסמוך לקיבוץ זיקים, וגורמים נזק למי התהום.[2] בעקבות כך הושבת מתקן התפלה אשקלון מספר פעמים,[3] ונסגרו חוף זיקים וחוף הפארק הלאומי באשקלון.
החל מ-2017 מוזרמת כמות גדולה יותר של מי שפכים לנחל על ידי הפלסטינים. בניסיון לפתור את הבעיה, הציבה מועצה אזורית חוף אשקלון משאיות שאיבה סמוך לנחל, על מנת להתמודד עם המפגע ולמנוע את זיהום הקרקע, אך הן לא הצליחו להתמודד עם כמות מי השפכים שהמשיכה לזרום מרצועת עזה, והנחל הזדהם יותר ויותר עד שכמעט עלה על גדותיו. בשלב זה רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור, לבקשת רשות המים, חסמה את הנחל בעזרת סוללות עפר, הקימה תחנת שאיבה זמנית במעבר ארז, וסללה 4 קילומטר של קווים חדשים משם עד לקיבוץ ארז. בנוסף, צה"ל חסם באמצעות צוללת את הנחל בצידו העזתי, בפרויקט שבוצע על מנת לעצור את הזרימה. אך כעבור מספר ימים פרצו העזתים את המחסומים והמשיכו להזרים מי שפכים לנחל.[4]
במסגרת הפרשה, קרא ראש מועצה אזורית חוף אשקלון יאיר פרג'ון למדינת ישראל להתמודד עם הפיגוע הסביבתי הזה, ופנה בעניין זה לגורמים שונים בממשלת ישראל.[5] בפנייתו אמר ש"אנחנו מעבירים להם מים מותפלים והם מזרימים לנו ביוב חזרה". הוא הזהיר כי הזיהום הולך ומתפשט צפונה, ועבר את תחנת הכוח רוטנברג באשקלון.
לאחר מספר חודשים, בעבודות שבוצעו על ידי רשות הניקוז, הוקמה תחנת שאיבה קבועה במעבר ארז ונסללו קווי הולכה עד לשדרות.[6] מחיר הפרויקט היה כ-12 מיליון שקלים, והוא נמשך עד שנת 2020.
בספטמבר 2023 הוערך כי כ-13 אלף קוב מי שפכים זורמים מרצועת עזה לים התיכון ולחופי ישראל בכל יום, זאת, ככל הנראה, בעקבות פיצוץ במתקן לטיהור שפכים בבית לאהיא, כאשר חלק מהזיהום עובר את גבול ישראל–רצועת עזה בנחל חנון. בנחל הוקמו סוללות והחלה שאיבת מי ביוב מהנחל למתקן לטיהור שפכים של שדרות ומועצה אזורית שער הנגב. חוף זיקים נסגר לרחצה.[7] אירועים דומים, שבהם הפנו העזתים ברצועה את שפכי הביוב לנחל חנון, קרו מספר פעמים במהלך אותה שנה,[8] בין הקיץ למלחמת חרבות ברזל.[9]
השלכות
הטרור העזתי הביא אל הנחל יתושים,[10] והפך אותו למקור התפרצות של קדחת הנילוס.[11] בנוסף, גורם הטרור לזיהום נחל שקמה ואקוויפר החוף, ואף מסכן את בריאותם של כמיליון התושבים בקרבתו. יש אף המזהירים מפני אסון אקולוגי שעלול לקרות בעקבות הזיהום. הטרור מייצר גם צחנה בסביבות הנחל, ותושבים ביישובים הסמוכים לצפון הרצועה דיווחו על ריחות של ביוב.
על פי גורמים בענף המים מדובר בפעולה עזתית מכוונת, כאשר מחבלים מרצועת עזה איימו שאם לא ישראל לא תספק להם דלק לגנרטורים של המתקן לטיהור שפכים בבית לאהיא אז הם יסגרו אותו ויזרימו את השפכים לישראל. בצד הישראלי חששו שאם לא תתחדש פעילות המתקן ברצועה, עוד אלפי קוב של שפכים יציפו את האזור.[12] חמאס, שהיה הגורם שמקבל את החשמל שהוזרם מישראל לרצועה, הוא היה הבוחר בשאלה לאיפה להזרים את החשמל שהוא קיבל, ולכן הוא זה שבחר באופן מכוון להשבית חלקית את פעילות המתקן לטיהור שפכים בבית לאהיא, על מנת שהשפכים יוזרמו לישראל.[13] בפעולת טרור זו מעורבות גם חלק ממדינות אירופה, שהתחייבו בעת בניית המתקן לטיהור שפכים בבית לאהיא להפעילו, אך לא ביצעו זאת.[14]
יער נחל חנון
יער נחל חנון הוא יער הנמצא בסביבות נחל חנון, סמוך למפלסים ולגבול ישראל–רצועת עזה, והוא צופה על ג'באליה ועזה.[15]
ביער נמצאת אנדרטת חץ שחור.
שטח היער, יחד עם יער נחל גרר, הוא 22 אלף דונם, והם חלק ממערך יערות בנגב המערבי, שרובם נמצאים לאורך הנחלים.[16]
סביבת היער חקלאית.
טרור העפיפונים והבלונים
באוקטובר 2018 פרסמה קק"ל כי כתוצאה מטרור העפיפונים וטרור הבלונים, במסגרתם שרפו מחבלים עזתים מרחוק שדות ויערות בעוטף עזה, נשרפו ביער זה 331 דונמים ב-31 שריפות, מתוך 11,920 דונמים של יער וחורש טבעי שעלו בלהבות בכלל העוטף בתקופה זו, של חצי שנה בלבד.[17] מספר רב של בעלי חיים שילמו בחייהם על שריפות אלה.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ מיכל גרינברג, הזיהום זורם ממכוני הטיהור לנחל שקמה ולמי השתייה, באתר הארץ, 2 ביולי 2007
- ^ נעמה אנגל משאלי, דאגה בדרום: שפכים מעזה זיהמו מקורות מים, באתר nrg, 3 ביוני 2016
- ^ אלדה נתנאל, זיהום חמור מרצועת עזה ליישובי הדרום, באתר יישובניק נט, 16 במאי 2017
- ^ אלמוג בוקר, "טרור אקולוגי": הפלסטינים מפנים את מי הביוב מרצועת עזה אל נחל חנון – שעולה על גדותיו, באתר חדשות 13, 13 ביולי 2017
- ^ אלירם משה, פרג'ון לממשלה: "השפכים מעזה מסכנים את בריאותנו", באתר כאן דרום, 2 ביולי 2017
- ^ טיפול חירום בשפכי נחל חנון, באתר רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור
- ^ חשש כבד מזיהום חופי ישראל בשל קריסת מתקן ביוב בעזה, באתר אשדוד נט, 10 בספטמבר 2023
- ^ שוב: מתקן ביוב בעזה קרס; בישראל חוששים מאסון סביבתי, באתר רשויות, 19 בספטמבר 2023
- ^ אביב לביא, עוד עדות לאסון ההומניטרי בעזה: אין יותר זרימת ביוב לים, באתר זמן ישראל, 15 בפברואר 2024
- ^ מתן צורי, "טרור אקולוגי": תיעוד שאיבת הביוב של עזה מנחל חנון, באתר ynet, 13 ביולי 2017
- ^ השפכים מרצועת עזה גורמים לזיהום חמור, באתר הקול היהודי, כ' אייר ה'תשע"ז, 16 במאי 2017
- ^ מתן צורי, אילנה קוריאל, לא רק רקטות ובלוני תבערה: "שפכים מעזה מוזרמים בכוונה לישראל", באתר ynet, 22 באוגוסט 2020
- ^ יקי גוטמן ויאיר קראוס, "זה טרור אקולוגי": החמאס מכוון את הזיהום על מיליון ישראלים, באתר nrg, 6 ביולי 2017
- ^ שובל גבע, בשל זרימת שפכים מעזה: חוף זיקים סגור לרחצה, באתר mynet, 6 ביולי 2017
- ^ אנדרטת חץ שחור ביער נחל חנון, באתר קרן קיימת לישראל
- ^ יערות גרר וחנון, באתר קרן קיימת לישראל
- ^ חזקי ברוך, מחיר טרור האש: 11,920 דונם יער וחורש, באתר ערוץ 7, ל' בתשרי ה'תשע"ט, 9 באוקטובר 2018