נחל חנון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת תבנית בעבודה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 12: שורה 12:
'''נחל חנון''' הוא [[נחל]] ב{{ה|נגב המערבי}}. אורכו כ-30 [[מטר|קילומטרים]] ב[[מישור החוף הדרומי]] ב[[ישראל]].{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}}
'''נחל חנון''' הוא [[נחל]] ב{{ה|נגב המערבי}}. אורכו כ-30 [[מטר|קילומטרים]] ב[[מישור החוף הדרומי]] ב[[ישראל]].{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}}


הנחל הוא היחיד בישראל שנכנס ל[[רצועת עזה]] וגם יוצא ממנה חזרה לתחום השיפוט של מדינת ישראל. כתוצאה מכך, מבצעים [[טרור|מחבלים]] [[עזתים]] [[טרור שפכים]] באמצעותו נגד אזרחי מדינת ישראל ו[[מועצה אזורית חוף אשקלון]].
הנחל הוא היחיד בישראל שנכנס ל[[רצועת עזה]] וגם יוצא ממנה חזרה לתחום השיפוט של מדינת ישראל.

בישראל, הקטעים בהם עובר הנחל הם אזורים [[חקלאות|חקלאיים]].

הנחל מתחיל בסמוך ל[[נתיבות]], עובר בתוך [[בית חאנון]] ונשפך ל[[נחל שקמה]].

בסביבת הנחל נמצא '''יער נחל חנון'''.


== תוואי ==
== תוואי ==

גרסה מ־22:24, 30 באפריל 2024

ערך זה נמצא כעת בעבודה. מומלץ לא ליצור אותו בלי תיאום עם העורכים שעובדים עליו כעת.

נחל חנון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
אורך כ-30 ק"מ
מוצא סמוך לבית הגדי ונתיבות
גובה מוצא הנהר כ-150 מטרים
קואורדינטות מוצא 31°25′32.2″N 34°36′57.7″E / 31.425611°N 34.616028°E / 31.425611; 34.616028
יובלים נחל שלחים, נחל יושיביה, נחל סעד, נחל מפלסים, נחל חייל
שפך נחל שקמה
קואורדינטות שפך 31°34′22.1″N 34°32′55.1″E / 31.572806°N 34.548639°E / 31.572806; 34.548639
מדינות באגן הניקוז ישראלישראל ישראל

נחל חנון הוא נחל בנגב המערבי. אורכו כ-30 קילומטרים במישור החוף הדרומי בישראל.[דרוש מקור]

הנחל הוא היחיד בישראל שנכנס לרצועת עזה וגם יוצא ממנה חזרה לתחום השיפוט של מדינת ישראל.

תוואי

ראשיתו של נחל חנון בגובה של כ-150 מטרים מעל פני הים, סמוך לבית הגדי, מושב הצמוד לנתיבות. משם פונה הנחל צפונה דרך נוף חקלאי רצוף גבעות, שאיבד את אופיו המדברי הודות להשקיה שיטתית. בקטע זה הוא נמצא סמוך לתוואי כביש 34. הוא חולף ליד המושב יושיביה ממערב ותקומה ממזרח, שם נשפך אליו ממזרח נחל שלחים מיד לאחר שקלט את נחל יושיביה. הנחל פונה לצפון-מערב, ועובר סמוך למקום בו יקום היישוב אופיר, ולאחר מכן בין כפר עזה מדרום ומפלסים מצפון, וקולט את נחל סעד מדרום. אחר כך חולף על פני גבעת תל מפלסים ומקבל אליו את נחל מפלסים ממזרח. הוא ממשיך מערבה ונכנס לרצועת עזה, שם הוא חולף על פני העיר ג'באליה בקצה המזרחי וממשיך בכיוון צפון-מזרח לתוך העיר בית חאנון, שם זורם לתוכה נחל חייל מדרום מזרח. כחלק ממעבר ארז חוזר הנחל לשטח מדינת ישראל. לאחר נקודה זו הוא עוקף את נתיב העשרה ממזרח ונשפך לנחל שקמה מדרום.

הזרמת מי שפכים מרצועת עזה

כחלק ממשבר המים ברצועת עזה מוזרמים מי שפכים לנחל על ידי תושבי רצועת עזה. כאשר הנחל חוזר לשטח שבריבונות ישראל במעבר ארז, הוא נכנס מזוהם לתחומי מועצה אזורית חוף אשקלון. מי השפכים הוזרמו לנחל מדי שנה, אך המצב התדרדר במיוחד ב-2016, בה שפכו העזתים לנחל כ-2,000 קוב מי שפכים ביום. אותם מים מזוהמים עושים דרכם למאגר המים שקמה, שנמצא בסמוך לקיבוץ זיקים, וגורמים נזק למי התהום.[1] בעקבות כך הושבת מתקן התפלה אשקלון מספר פעמים,[2] ונסגרו חוף זיקים וחוף הפארק הלאומי באשקלון.

החל מ-2017 מוזרמת כמות גדולה יותר של מי שפכים לנחל על ידי המחבלים. בניסיון לפתור את הבעיה, בניסיון לפתור את הבעיה, הציבה מועצה אזורית חוף אשקלון משאיות שאיבה סמוך לנחל, על מנת להתמודד עם המפגע ולמנוע את זיהום הקרקע, אך הן לא הצליחו להתמודד עם כמות מי השפכים שהמשיכה לזרום מרצועת עזה, והנחל הזדהם יותר ויותר עד שכמעט עלה על גדותיו. בשלב זה רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור, לבקשת רשות המים, חסמה את הנחל בעזרת סוללות עפר, הקימה תחנת שאיבה זמנית במעבר ארז, וסללה 4 קילומטר של קווים חדשים משם עד לקיבוץ ארז. בנוסף, צה"ל חסם באמצעות צוללת את הנחל בצידו העזתי, בפרויקט שבוצע על מנת לעצור את הזרימה. אך כעבור מספר ימים פרצו העזתים את המחסומים והמשיכו להזרים מי שפכים לנחל.[3]

לאחר מספר חודשים, בעבודות שבוצעו על ידי רשות הניקוז, הוקמה תחנת שאיבה קבועה במעבר ארז ונסללו קווי הולכה עד לשדרות.[4] מחיר הפרויקט היה כ-12 מיליון שקלים, והוא נמשך עד שנת 2020.

הטרור העזתי הביא אל הנחל יתושים,[5] והפך אותו למקור התפרצות של קדחת הנילוס.[6] בנוסף, גורם הטרור לזיהום נחל שקמה ואקוויפר החוף, ואף מסכן את בריאותם של כמיליון התושבים בקרבתו. יש אף המזהירים מפני אסון אקולוגי שעלול לקרות בעקבות הזיהום. הטרור מייצר גם צחנה בסביבות הנחל, ותושבים ביישובים הסמוכים לצפון הרצועה דיווחו על ריחות של ביוב.

על פי גורמים בענף המים מדובר בפעולה עזתית מכוונת, כאשר מחבלים מרצועת עזה איימו שאם לא ישראל לא תספק להם דלק לגנרטורים של המתקן לטיהור שפכים בבית לאהיא אז הם יסגרו אותו ויזרימו את השפכים לישראל. בצד הישראלי חששו שאם לא תתחדש פעילות המתקן ברצועה, עוד אלפי קוב של שפכים יציפו את האזור.[7] חמאס, שהיה הגורם שמקבל את החשמל שהוזרם מישראל לרצועה, הוא היה הבוחר בשאלה לאיפה להזרים את החשמל שהוא קיבל, ולכן הוא זה שבחר באופן מכוון להשבית חלקית את פעילות המתקן לטיהור שפכים בבית לאהיא, על מנת שהשפכים יוזרמו לישראל.[8] בפעולת טרור זו מעורבות גם חלק ממדינות אירופה, שהתחייבו בעת בניית המתקן לטיהור שפכים בבית לאהיא להפעילו, אך לא ביצעו זאת.[9]

ראש מועצה אזורית חוף אשקלון, יאיר פרג'ון, קרא בעבר למדינת ישראל להתמודד עם הפיגוע הסביבתי הזה, ופנה בעניין זה לגורמים שונים בממשלת ישראל.[10] בפנייתו אמר ש"אנחנו מעבירים להם מים מותפלים והם מזרימים לנו ביוב חזרה". הוא הזהיר כי הזיהום הולך ומתפשט צפונה, ועבר את תחנת הכוח רוטנברג באשקלון.

יער נחל חנון

יער נחל חנון הוא יער הנמצא בסביבות נחל חנון, סמוך למפלסים ולגבול ישראל–רצועת עזה, והוא צופה על ג'באליה ועזה.[11]

ביער נמצאת אנדרטת חץ שחור.

שטח היער, יחד עם יער נחל גרר, הוא 22 אלף דונם, והם חלק ממערך יערות בנגב המערבי, שרובם נמצאים לאורך הנחלים.[12]

סביבת היער חקלאית.

טרור העפיפונים והבלונים

ערכים מורחבים – עפיפון תבערה#שימוש בעימות הישראלי-פלסטיני, בלון תבערה#שימוש פלסטיני נגד ישראל

באוקטובר 2018 פרסמה קק"ל כי כתוצאה מטרור העפיפונים וטרור הבלונים, במסגרתם שרפו מחבלים עזתים מרחוק שדות ויערות בעוטף עזה, נשרפו ביער זה 331 דונמים ב-31 שריפות, מתוך 11,920 דונמים של יער וחורש טבעי שעלו בלהבות בכלל העוטף בתקופה זו, של חצי שנה בלבד.[13] מספר רב של בעלי חיים שילמו בחייהם על שריפות אלה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ נעמה אנגל משאלי, דאגה בדרום: שפכים מעזה זיהמו מקורות מים, באתר nrg, ‏3 ביוני 2016
  2. ^ אלדה נתנאל, זיהום חמור מרצועת עזה ליישובי הדרום, באתר יישובניק נט, ‏16 במאי 2017
  3. ^ אלמוג בוקר, "טרור אקולוגי": הפלסטינים מפנים את מי הביוב מרצועת עזה אל נחל חנון – שעולה על גדותיו, באתר חדשות 13, ‏13 ביולי 2017
  4. ^ טיפול חירום בשפכי נחל חנון, באתר רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור
  5. ^ מתן צורי, "טרור אקולוגי": תיעוד שאיבת הביוב של עזה מנחל חנון, באתר ynet, ‏13 ביולי 2017
  6. ^ השפכים מרצועת עזה גורמים לזיהום חמור, באתר הקול היהודי, ‏כ' אייר ה'תשע"ז, 16 במאי 2017
  7. ^ מתן צורי, אילנה קוריאל, לא רק רקטות ובלוני תבערה: "שפכים מעזה מוזרמים בכוונה לישראל", באתר ynet, ‏22 באוגוסט 2020
  8. ^ יקי גוטמן ויאיר קראוס, "זה טרור אקולוגי": החמאס מכוון את הזיהום על מיליון ישראלים, באתר nrg, ‏6 ביולי 2017
  9. ^ שובל גבע, בשל זרימת שפכים מעזה: חוף זיקים סגור לרחצה, באתר mynet, ‏6 ביולי 2017
  10. ^ אלירם משה, פרג'ון לממשלה: "השפכים מעזה מסכנים את בריאותנו", באתר כאן דרום, ‏2 ביולי 2017
  11. ^ אנדרטת חץ שחור ביער נחל חנון, באתר קרן קיימת לישראל
  12. ^ יערות גרר וחנון, באתר קרן קיימת לישראל
  13. ^ חזקי ברוך, מחיר טרור האש: 11,920 דונם יער וחורש, באתר ערוץ 7, ‏ל' בתשרי ה'תשע"ט, 9 באוקטובר 2018