תפילת יום הכיפורים בזמן המצור על מץ – הבדלי גרסאות
החלפת תבנית תגיות: הוספת תבנית לשינויים בערך הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך |
←תפילת יום הכיפורים: {{קישור שפה}} תגית: שוחזרה |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
יום הכיפורים מתקרב והמלחמה עדיין בעיצומה, ליהודים המגוייסים ניתן אישור להתפלל את תפילת יום הכיפורים אך לא היה בנמצא [[הרבנות הצבאית|רב צבאי]] שיעזור בעריכת התפילה. לקראת יום כיפור הגיע למחנה רב צעיר בשם אייזיק בלומשטיין שניסה לארגן תפילות יום כיפור במפקדת הארמייה הראשונה שהיתה מוצבת בכפר במרחק 8 קילומטרים משדה הקרב. הציעו לרב לערוך את התפילות בכנסיה אך הרב בלומשטיין סרב וייעד לתפילה את חדרו ואת החדר של שכנו. שולחן עם נרות שימש כבימה. בתפילה השתתפו בערך 60–70 חיילים. |
יום הכיפורים מתקרב והמלחמה עדיין בעיצומה, ליהודים המגוייסים ניתן אישור להתפלל את תפילת יום הכיפורים אך לא היה בנמצא [[הרבנות הצבאית|רב צבאי]] שיעזור בעריכת התפילה. לקראת יום כיפור הגיע למחנה רב צעיר בשם אייזיק בלומשטיין שניסה לארגן תפילות יום כיפור במפקדת הארמייה הראשונה שהיתה מוצבת בכפר במרחק 8 קילומטרים משדה הקרב. הציעו לרב לערוך את התפילות בכנסיה אך הרב בלומשטיין סרב וייעד לתפילה את חדרו ואת החדר של שכנו. שולחן עם נרות שימש כבימה. בתפילה השתתפו בערך 60–70 חיילים. |
||
הצייר הגרמני |
הצייר הגרמני {{קישור שפה|de|Hermann Junker|הרמן יונקר}} צייר תמונה של התפילה על פי תיאורו של הרב בלומשטיין ותמונה נוספת על פי דמיונו.{{הערה|[https://lifeofthesynagogue.cofc.edu/section/8-patriotism/yom-kippur-metz-1870/ Yom Kippur, Metz, 1870], THE LIFE OF THE SYNAGOGUE}} |
||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
גרסה מ־14:29, 14 באוגוסט 2023
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על הציורים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על הציורים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
תפילת יום הכיפורים התרחשה בזמן המצור על מץ במלחמת צרפת–פרוסיה, בשנת 1870. תפילה זו הונצחה בציורים רבים וזכתה לפרסום.[1][2][3][4]
התפילה מסמלת את השתלבותם של היהודים בצבא הפרוסי (גרמני) תוך שמירה על יהדותם.
ב"כתב העת להיסטוריה דתית ואינטלקטואלית" נטען שטקס זה ככל הנראה לא התרחש.[5]
השתלבות היהודים בגרמניה
בשנת -1750 העניק פרידריך השני, מלך פרוסיה כתב זכויות ליהודים, המחלק את היהודים לשני סוגים:
- יהודי חצר (יהודי חסות), יהודים אלה היו היהודים שמהם הפיק השלטון את התועלת הרבה ביותר.
- יהודים נסבלים, היו אנשי הקהילה היהודית ובהם רבנים, חזנים ושוחטים. אלו היו אנשים שהתפרנסו מנתינת שירות לציבור והשלטון לא חש שהוא מקבל תועלת מעבודתם. יהודים אלה לא נהנו מהזכויות שקיבלו יהודי החסות, והיו פחות מוגנים מהם.
ליהודי החצר הותר להעביר את זכות החסות לאחד מילדיהם לפי בחירתם, אולם לילד אחד בלבד. שאר ילדיהם, אם הורשו להישאר בעיר עברו למעמד של יהודים נסבלים.
החוקים אסרו על היהודים לעסוק בעבודות בהן עסקו העירונים הנוצרים, נאסר עליהם לרכוש בהמות פרט לאותן בהמות ששימשו להם כאוכל. הותר להם לסחור בסוסים. נאסר עליהם לייצר משקאות אלכוהוליים, נאסר עליהם לסחור במשקאות אלכוהוליים פרט ליין כשר. נאסר עליהם להתיך מתכות יקרות אולם הותר להם לסחור בהן וגם באבני חן. נאסר עליהם לסחור בצמר אבל הותר להם לסחור בבדי מותרות ובפרוות. הותר להם לסחור בסחורות הבאות מפולין ובכאלו הדורשות קשרים מסחריים בארצות אחרות כגון תה, קפה, שוקולד ודבש.
ב-1812 התפרסמה בפרוסיה פקודה המעניקה שוויון זכויות ליהודי פרוסיה. כך זכו היהודים בזכויות אזרחיות מלאות ולצדן חובות אזרחיות כמו שירות בצבא.[6]
הקרב
ב - 19 ביולי 1870 הכריז נפוליאון השלישי קיסר צרפת על מלחמה כנגד פרוסיה והקונפדרציה הצפון-גרמנית. ב -2 באוגוסט חדרה "ארמיית הריין" בפיקודו של נפוליאון לפרוסיה. אל מול הכוח הצרפתי עמדו 3 ארמיות שהרמטכל הפרוסי, הלמוט פון מולטקה הזקן, גייס למלחמה (בפלוגות היו גם יהודים שהתגייסו כחלק מחובתם בעקבות הענקת שוויון הזכויות). הכוח הצרפתי החל לסגת באיטיות. ב-12 באוגוסט העביר נפוליאון את הפיקוד על הארמייה הראשונה לגנרל פרנסואה אשיל בזן. ב-18 לאוגוסט פתחו הפרוסים בקרב גרבלוט שבו ספגו הרבה אבידות. הגנרל בזן העדיף שלא להשיב מלחמה ובמקום זאת נסוג עם חייליו אל בין חומות העיר המבוצרת מץ.
תפילת יום הכיפורים
יום הכיפורים מתקרב והמלחמה עדיין בעיצומה, ליהודים המגוייסים ניתן אישור להתפלל את תפילת יום הכיפורים אך לא היה בנמצא רב צבאי שיעזור בעריכת התפילה. לקראת יום כיפור הגיע למחנה רב צעיר בשם אייזיק בלומשטיין שניסה לארגן תפילות יום כיפור במפקדת הארמייה הראשונה שהיתה מוצבת בכפר במרחק 8 קילומטרים משדה הקרב. הציעו לרב לערוך את התפילות בכנסיה אך הרב בלומשטיין סרב וייעד לתפילה את חדרו ואת החדר של שכנו. שולחן עם נרות שימש כבימה. בתפילה השתתפו בערך 60–70 חיילים.
הצייר הגרמני הרמן יונקר (de') צייר תמונה של התפילה על פי תיאורו של הרב בלומשטיין ותמונה נוספת על פי דמיונו.[7]
קישורים חיצוניים
- דניאל ליפסון, תפילת כל נדרי בחסות הרייך, בלוג הספרנים, 13.09.2021
- מוטי בן ארי, תפילת יום כיפור במצור על העיר מץ, בלוג יד יצחק בן צבי, 27.9.2020
הערות שוליים
- ^ Jom Kippur (Der Versöhnungstag) vor Metz 1870 - Lowcountry Digital Library Catalog Search, lcdl.library.cofc.edu
- ^ Das Kol Nidre und die „bürgerliche Verbesserung der Juden“, Jüdisches Museum Berlin (בגרמנית)
- ^ Alamy Limited, Tag der Versöhnung / Jom Kippur vor der Schlacht. Jüdische Soldaten in der deutschen und preußischen Armee vor Metz 1870. Männer tragen Gebet Schals Stockfotografie - Alamy, www.alamy.de (בגרמנית)
- ^ MeisterDrucke, Gottesdienste auf dem Schlachtfeld, oberes Bild mit deutsch-jüdischen Soldaten im Gebet während des Ersten Weltkrieges, unter einem Yom-Kippur-Gottesdienst in Metz während des Deutsch-Französischen Krieges von 1870 (colour, MeisterDrucke (בגרמנית)
- ^ https://www.jstor.org/stable/23897802 Der Feldgottesdienst zu Jom Kippur vor Metz 1870], Zeitschrift für Religions- und Geistesgeschichte
- ^ https://www.facebook.com/koelnischesstadtmuseum, Vision der Emanzipation, Kölnisches Stadtmuseum, 2021-10-13 (ב־)
- ^ Yom Kippur, Metz, 1870, THE LIFE OF THE SYNAGOGUE