הדס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הדס סהרה: הגהה, ניסוח
מ יישור הערה לשמאל
שורה 31: שורה 31:


=== הדס סהרה ===
=== הדס סהרה ===
(שם מדעי: Myrtus nivelii, שם נפוץ: Saharan myrtle) אנדמי להרי הוגאר (Hoggar) וטאסילי (Tassili) במרכז ה[[סהרה]] בתחומי המדינות [[אלג'יריה]] ו[[צ'אד]]. כנראה ששני המינים הדס סהרה והדס מצוי התפצלו ממין אחד שהיגר מאגן הים-התיכון להרי סהרה בתקופות קדומות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jérémy Migliore,Alex Baumel,Marianick Juin,Frédéric Médail|שם=From Mediterranean shores to central Saharan mountains: key phylogeographical insights from the genus Myrtus|כתב עת=Journal of Biogeography|כרך=39|עמ=942-956|שנת הוצאה=2012|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1365-2699.2011.02646.x}}</ref>. שמו המדעי nivelii ניתן על שם קצין צרפתי Nivelle. שמו טפלטסט (Tafeltest) בשפת Tamahaq, שפתם של השבטים הברברים "טוארג" (Tuareg). ובערבית שמו "ריחאן סהרה" (Raihane Essahara El Wousta).
(שם מדעי: Myrtus nivelii, שם נפוץ: Saharan myrtle) אנדמי להרי הוגאר (Hoggar) וטאסילי (Tassili) במרכז ה[[סהרה]] בתחומי המדינות [[אלג'יריה]] ו[[צ'אד]]. כנראה ששני המינים הדס סהרה והדס מצוי התפצלו ממין אחד שהיגר מאגן הים-התיכון להרי סהרה בתקופות קדומות<ref>{{צ-מאמר|שמאל=כן|מחבר=Jérémy Migliore,Alex Baumel,Marianick Juin,Frédéric Médail|שם=From Mediterranean shores to central Saharan mountains: key phylogeographical insights from the genus Myrtus|כתב עת=Journal of Biogeography|כרך=39|עמ=942-956|שנת הוצאה=2012|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1365-2699.2011.02646.x}}</ref>. שמו המדעי nivelii ניתן על שם קצין צרפתי Nivelle. שמו טפלטסט (Tafeltest) בשפת Tamahaq, שפתם של השבטים הברברים "טוארג" (Tuareg). ובערבית שמו "ריחאן סהרה" (Raihane Essahara El Wousta).


הדס סהרה הוכרז כמין ב[[סכנת הכחדה]], ולמרות היותו צמח מוגן בחוק האלג׳ירי הוא בסכנת הכחדה על ידי האדם, כיוון שהוא מוערך מאוד על ידי שבטי טוארג כצמח מרפא. להדס סהרה אין תקופת פריחה מסוימת, הצמח נראה בפריחה בזמנים שונים במהלך השנה בשטחים קטנים של חורש שרידי דליל<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.uicnmed.org/nabp/database/HTM/PDF/p47.pdf|כותרת=A Guide to Medicinal Plants in North Africa|אתר=Centre for Mediterranean Cooperation|תאריך=20-07-2021}}</ref>. הדס סהרה צומח גם בקבוצות פזורות על סלעים וקרקעות בוואדיות בהם מים תת-קרקעיים בגובה מעל 1,800 מטרים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Touaibia M*, Chaouch FZ and Saidi F.|שם=Research Article. Biochemical Effects of the Saharan Myrtle|כתב עת=Journal of Natural & Ayurvedic Medicine|כרך=1(2)|שנת הוצאה=9-10-2017|קישור=https://medwinpublishers.com/JONAM/JONAM16000109.pdf}}</ref>. כמות המשקעים הנחוץ 50 עד 100 מ"מ לשנה.
הדס סהרה הוכרז כמין ב[[סכנת הכחדה]], ולמרות היותו צמח מוגן בחוק האלג׳ירי הוא בסכנת הכחדה על ידי האדם, כיוון שהוא מוערך מאוד על ידי שבטי טוארג כצמח מרפא. להדס סהרה אין תקופת פריחה מסוימת, הצמח נראה בפריחה בזמנים שונים במהלך השנה בשטחים קטנים של חורש שרידי דליל<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.uicnmed.org/nabp/database/HTM/PDF/p47.pdf|כותרת=A Guide to Medicinal Plants in North Africa|אתר=Centre for Mediterranean Cooperation|תאריך=20-07-2021}}</ref>. הדס סהרה צומח גם בקבוצות פזורות על סלעים וקרקעות בוואדיות בהם מים תת-קרקעיים בגובה מעל 1,800 מטרים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Touaibia M*, Chaouch FZ and Saidi F.|שם=Research Article. Biochemical Effects of the Saharan Myrtle|כתב עת=Journal of Natural & Ayurvedic Medicine|כרך=1(2)|שנת הוצאה=9-10-2017|קישור=https://medwinpublishers.com/JONAM/JONAM16000109.pdf}}</ref>. כמות המשקעים הנחוץ 50 עד 100 מ"מ לשנה.

גרסה מ־01:10, 23 בדצמבר 2021

קריאת טבלת מיוןהדס
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: הדסאים
משפחה: הדסיים
סוג: הדס
שם מדעי
Myrtus
ליניאוס, 1753
פירות ההדס המצוי

הדס (שם מדעי: Myrtus) הוא סוג של שיחים יְרֻקֵּי-עַד, וריחניים ממשפחת ההדסיים (שם מדעי: Myrtaceae). בסוג זה שלושה מינים. מין אחד גדל בר ובתרבות באזור הים התיכון – ההדס המצוי.

מסימני ההדס: העלים – גלדניים, תמימים, בדרך כלל נגדיים לעיתים הם מסורגים או ערוכים בדורים של שלושה. הפרחים – לבנים, דו-מיניים, נכונים; העטיף כפול, וכל אחד מן השניים בן 5 עלים; האבקנים – מרובים וערוכים בדורים; כל אחד מהאבקנים הלבנים והארוכים מסתיימים במאבק צהוב או בכמה מאבקים קטנים; השחלה – השחלה התחתית, 3 עלי שחלה, 2 עד 3 מגורות, בכל מגורה 16 עד 32 ביציות הסדורות ברביעיות, השיליות הן דפניות (אולי זוויתיות?); בראש השחלה אזור צופני מעובה ועמוד עלי יחיד. הפרי – ענבה סגולה-כחולה כהה עם 8 עד 20 זרעים שגודלם 3 עד 4 מ"מ, וצורתם היא "C" והעובר שלהם לבן.

כריתת הדס מצוי נאסרה לפי פקודת היערות בשנת 1956 בגליל העליון[1] ובכל שטח מדינת ישראל בשנת 1996[2][3]. הוא הוכרז בישראל כצמח מוגן, כערך טבע מוגן, בגליל העליון, בגליל התחתון ובעמק החולה בשנת 1970 ובכל הארץ בשנת 2005[4][5][6]. ההדס נפוץ בישראל כשיח תרבות בגינות, בחקלאות, בחצרות בתים ובתי כנסת. הוא שכיח במישור החוף בשפלה, בהר ובבקעה.

טקסונומיה

ההדס מייצג אלמנט פליאו-טרופי יובשני קדום, אשר שרד באגן הים התיכון מאז תקופת המיוקן. על משפחת ההדסיים נמנים האקליפטוס, מספר מיני עצי-פרי טרופיים: פיטנגו, גויאבה ופיג'ואה, ואוגיינת הציפורן (Sizygium aromaticum) ממנו מפיקים את תבלין הציפורן. לסוג הדס הוצעו לבחינה 693 מינים. 630 הצעות נדחו בוודאות בגלל שנמצאו כשמות נרדפים לאחד מהמינים של ההדס או כמינים השייכים לסוג אחר ממשפחת ההדסיים. 59 הצעות עדיין בספק והבדיקות לגביהן נמשכות. שלוש הצעות התקבלו בוודאות כמינים, כאמור בפתיח.

הדס מצוי

הדס מצוי (שם מדעי: Myrtus communis) הוא הנציג היחיד הגדל בר בארץ ישראל ממשפחת ההדסיים, מרובת הסוגים (143) והמינים (3000) ורחבת התפוצה באזורים הטרופיים של אמריקה ואוסטרליה. גדל בבר ובתרבות בעיקר באזור הים תיכון וכצמח תרבות גם בכל אירופה וביבשות אחרות.

הדס מצוי קטן-עלים

הדס מצוי קטן-עלים (M. communis subsp. tarentina) הוכר כתת-מין של הדס מצוי[7]. הוא גדל בר בכריתים, בקרואטיה, באיטליה (כולל סרדיניה), בספרד, בצרפת (כולל קורסיקה) והתאזרח בפורטוגל[8].

הדס סהרה

(שם מדעי: Myrtus nivelii, שם נפוץ: Saharan myrtle) אנדמי להרי הוגאר (Hoggar) וטאסילי (Tassili) במרכז הסהרה בתחומי המדינות אלג'יריה וצ'אד. כנראה ששני המינים הדס סהרה והדס מצוי התפצלו ממין אחד שהיגר מאגן הים-התיכון להרי סהרה בתקופות קדומות[9]. שמו המדעי nivelii ניתן על שם קצין צרפתי Nivelle. שמו טפלטסט (Tafeltest) בשפת Tamahaq, שפתם של השבטים הברברים "טוארג" (Tuareg). ובערבית שמו "ריחאן סהרה" (Raihane Essahara El Wousta).

הדס סהרה הוכרז כמין בסכנת הכחדה, ולמרות היותו צמח מוגן בחוק האלג׳ירי הוא בסכנת הכחדה על ידי האדם, כיוון שהוא מוערך מאוד על ידי שבטי טוארג כצמח מרפא. להדס סהרה אין תקופת פריחה מסוימת, הצמח נראה בפריחה בזמנים שונים במהלך השנה בשטחים קטנים של חורש שרידי דליל[10]. הדס סהרה צומח גם בקבוצות פזורות על סלעים וקרקעות בוואדיות בהם מים תת-קרקעיים בגובה מעל 1,800 מטרים[11]. כמות המשקעים הנחוץ 50 עד 100 מ"מ לשנה.

הדס סהרה דומה בתכונותיו להדס המצוי, אם כי נמוך יותר, שכן גובהו של הדס סהרה 100 עד 200 ס"מ (עד 150 ס"מ בבתי גידול מוצלים היטב). העלים של הדס סהרה הם אליפטיים מאורכים (אורך 4 עד 5 ס"מ) וצרים יותר (6 עד 8 מ"מ) מזה של הדס מצוי, שהם אליפטיים סגלגלים (אורך 2 עד 5 ס"מ) ורחבים יותר ( 10עד 20 מ"מ). צורות הפירות של הדס מצוי מגוונות: הם נעים בין כדור לא מושלם לאליפסואיד, דמויי אגס (קוטר 8 עד 10 מ"מ), ואלו אלה של הדס סהרה הם כדוריים וקטנים יותר (קוטר 4 עד 5 מ"מ) לעיתים רחוקות סנטימטר אחד[12].

Myrtus phyllireaefolia

מין הדס הנפוץ פחות, כנראה ממזרח אסיה. אין עליו פרטים.

בית גידול

המערכת האקולוגית האופיינית להדס הוא ים תיכוני, בהם הקיץ ארוך, חם ויבש, והחורף קצר וקריר עם כמות משקעים שנתית של 350 עד 1,000 מ"מ. תצורות הצומח השולטות באזורים אלו חורש עד ובתה. ההדס מעדיף בתי גידול מוגנים מרוחות, בצל חורשים, אך גם יערות אורן או בנחלי אכזב, ובקרקע חומצית אם כי, הוא עמיד ליובש ולחום ועמיד באדמות גיר, דהיינו, הוא בעל יכולת הימנעות מאיבוד יתר של מים ויכולת לאזן את משק המים באופן שישמר כושר לקיום פוטוסינתזה, גם בתנאים של צמצום באספקת המים ובטמפרטורה גבוהה.

הדס מצוי גדל בר בארץ בשני טיפוסים שונים של בית-גידול: האחד הוא במדרונות בחגורה היובשנית-יחסית של החבל הים-תיכוני – בגליל המזרחי, בדרום הכרמל ובמורדות הגולן; האחר הוא בגדות נחלים בצפון הארץ. בשאר תחומי תפוצתו בעולם, במיוחד בטורקיה, גדל ההדס כתת-יער במעונות ים-תיכוניים גשומים. על פי הספרות מקובל שההדס רגיש לטמפרטורות נמוכות, ולכן הוא נפוץ בעיקר בקרבת חופים במזרח הים התיכון ולאורך הים השחור, אפיון זה של ההדס אינו מסביר את תפוצתו במזרח הגליל העליון ובמורדות החרמון. לכן, יש החושבים כי באזורים הללו ייתכן שההדס הוא פליט תרבות. אך, תפוצתו באזורים הרריים ויובשניים באירן ובפקיסטן מחזקת את הדעה שלפנינו תפוצה שרידית טבעית בשתי מערכות אקולוגיות עם אקלים שונה.

תפוצה בעולם ובישראל

אוכלוסיית הדס הבר ובתרבות בעולם (במיוחד באירופה) יציבה ואין חשש להישרדותה. פרי הדס והעלים שמלוקטים לעיתים קרובות מאוכלוסיות בר אינם מהווים פגיעה משמעותית בקיימות של ההדס. העיור, החקלאות, שריפות טבעיות, מרעה של מקנה וחיות בר וכריתת העץ כולן מפעילות לחץ על אוכלוסיות הבר (אובדן ופיצול בתי גידול), אך אין חשש כי הן מהוות איום גדול על יכולת הישרדותו[13]. הסיבה לכך היא שלהדס מצוי יש סבילות אקולוגית גבוהה והוא מייצר כמות גדולה של זרעים עם שיעור נביטה גבוה המופצים על ידי ציפורים וגשמים.

התפוצה של הדס מצוי הצומח בר היא בעיקר בארצות השוכנות לחופי אגן הים התיכון (מלבד מצרים) עם חדירה מזרחה לאזורים הממוזגים של עיראק ואיראן ואפגניסטן ולאזורים הטרופיים בצפון מזרח אפריקה (אריתריאה ואתיופיה) והן בתת-היבשת ההודית (פקיסטן). ההדס הפך לפליט תרבות בפרובינציה הכף המערבי של דרום אפריקה. ההדס נפוץ כצמח תרבות המשמש לנוי בכל ארצות אירופה עד סקנדינביה ובארצות רבות בשאר היבשות בעלות אקלים מתאים (מידות החום בהן אינן יורדות בהרבה מ-C°‏0).[14]

הדס סהרה שרוי בסכנת הכחדה, ואנדמי להרי הוגאר (Hoggar) ובטאסילי (Tassili) במרכז סהרה בתחומי המדינות אלג'יריה וצ'אד[15].

לקריאה נוספת

  • צמחי מרפא, נסים קריספיל, עמ' 176.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צבי אבני, התפתחות הגנת האילנות בחוק הישראלי (חלק ראשון), יער גיליון 8, קק"ל, 9-2006, עמ' 9-13
  2. ^ פקודת היערות, באתר https://www.nevo.co.il
  3. ^ צו היערות (אכרזה על אילנות מוגנים) (מס' 2), תשנ"ז-1997, באתר www.nevo.co.il
  4. ^ חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998, באתר https://www.nevo.co.il/
  5. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, באתר https://www.nevo.co.il
  6. ^ צבי אבני, התפתחות הגנת האילנות בחוק הישראלי (חלק שני), יער גיליון 9, קק"ל, 7-2007, עמ' 3-8
  7. ^ Classification, world flora online
  8. ^ U.S. National Plant Germplasm System, United States Department of Agriculture Agricultural Research Service
  9. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרים [ שמאל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    Jérémy Migliore,Alex Baumel,Marianick Juin,Frédéric Médail, From Mediterranean shores to central Saharan mountains: key phylogeographical insights from the genus Myrtus, Journal of Biogeography 39, 2012, עמ' 942-956
  10. ^ A Guide to Medicinal Plants in North Africa, Centre for Mediterranean Cooperation, ‏20-07-2021
  11. ^ Touaibia M*, Chaouch FZ and Saidi F., Research Article. Biochemical Effects of the Saharan Myrtle, Journal of Natural & Ayurvedic Medicine 1(2), 9-10-2017
  12. ^ Hennia A, Miguel MG, Nemmiche S., Antioxidant Activity of Myrtus communis L. and Myrtus nivellei Batt. & Trab. Extracts: A Brief Review, Medicines (Basel). 5(3):89, 2018
  13. ^ הדס מצוי, באתר The IUCN Red List of Threatened Species. Version 2021-1
  14. ^ רשות הטבע והגנים, מידע מעודכן על צמחים בסכנת הכחדה ומאמצי השמירה עליהם, באתר הצמחים בסכנת הכחדה בישראל, ‏18-07-2021
  15. ^ Myrtus nivellei Batt & Trab


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.