אברהם וינברג (בני ברק) – הבדלי גרסאות

**רבי אברהם וינברג מסלאנים**
לידה	15 בנובמבר 1944 (בן 79); כ"ט בחשוון ה'תש"ה
מקום מגורים	בני ברק, ישראל
	תשמ"א
מקביל ל	הרב שלום נח ברזובסקי, ולאחריו שמואל ברזובסקי
	→ אברהם וינברג (השלישי)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:15, 10 במאי 2021

הרב אברהם וינברג (נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה) הוא אחד משני אדמו"רי סלונים הנוכחיים. חצרו מכונה "סלאנים" כדי להבדיל מהחצר שבראשה עמד רבי שלום נח ברזובסקי ושמה מאוית "סלונים".

ביוגרפיה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בהנהגת החסידות

הרב ויינברג נשוי לנכדתו של האדמו"ר רבי אברהם, ה"ברכת אברהם". כחודש לפני פטירת הסבא, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום; כיום יש בשני הפלגים מספר חסידים רב, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". בסלנג הפנימי מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שווארצע"^[^{דרוש מקור]} (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר).

בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד ואשדוד, וכן בארצות הברית (בורו פארק, ויליאמסבורג ומונסי), באנגליה ובבלגיה. בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז בירושלים. הכיכר הסמוכה קרויה "כיכר סלאנים", על שם החסידות.

הישיבה המרכזית של חצרו "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר ה"ברכת אברהם" ושכנה בבני ברק, ב-2019 עברה לאלעד.

האדמו"ר מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים. חצרו מנתה 732 בתי אב, ב-2016.^[1]

ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר".

חצרו נחשבת לשמרנית, יחסית לחסידות סלונים שתחת נשיאות רבי שלום נח הפכה לפתוחה יותר.

הוא אינו מצביע בבחירות בישראל, אך אינו אוסר על חסידיו להצביע, שכן מחד גיסא היה ה"ברכת אברהם" מראשי אגודת ישראל אולם מאידך גיסא היה רבי מרדכי חיים סלונים מתנגד חריף למדינת ישראל ואסר את ההשתתפות בבחירות. בין חסידיו חלקם מצביעים וחלקם אינם מצביעים, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח.

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 קרא לחסידיו שלא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור יעקב ליצמן, בעוד שלטענתו אגודת ישראל נמנעה מלקחת תפקידי שרים בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של מנחם בגין, וזאת על פי הוראות גדולי ישראל. לאחר שנפגש עם רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל קרא להצביע, לטענתו מכיוון שקיבל התחייבות שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.^[2] עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן לשר השיכון תקף הרב וינברג את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על כך שאיפשר להצביע.^[3] בתגובה ענה האדמו"ר מוויז'ניץ שהוא לא התחייב שלא יקחו תפקיד שר, אלא אמר שינסה לפעול בעניין, מה שאכן נעשה.^[4]

הערות שוליים

^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
^ הוראה בסלאנים בבחירות: המצב חוזר לקדמותו - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים
^ חריף ביותר: הרבי מסלאנים על אגודה "הייתי צריך להורות לא להצביע", באתר בחדרי חרדים
^ חשיפה: ברקע ההתנגדות ל'שר'; שליחים מיוחדים מהרבי מויז'ניץ אל הרבי מסלאנים, באתר בחדרי חרדים הרבי מויז'ניץ: אמרתי שאפעל; אינני יכול להתחייב, באתר בחדרי חרדים

[1] Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.

[2] הוראה בסלאנים בבחירות: המצב חוזר לקדמותו - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים

[3] חריף ביותר: הרבי מסלאנים על אגודה "הייתי צריך להורות לא להצביע", באתר בחדרי חרדים

[4] חשיפה: ברקע ההתנגדות ל'שר'; שליחים מיוחדים מהרבי מויז'ניץ אל הרבי מסלאנים, באתר בחדרי חרדים הרבי מויז'ניץ: אמרתי שאפעל; אינני יכול להתחייב, באתר בחדרי חרדים

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 ==בהנהגת החסידות==
 [[קובץ:רבי אברהם וינברג.jpg|ממוזער|רבי אברהם וינברג]]
-הרב ויינברג נשוי לנכדתו של האדמו"ר רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם]], ה"ברכת אברהם". כחודש לפני פטירת הסבא, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי [[שלום נח ברזובסקי]] לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום; כיום יש בשני הפלגים מספר חסידים רב, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". ב[[סלנג]] הפנימי מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שווארצע" (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר).
+הרב ויינברג נשוי לנכדתו של האדמו"ר רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם]], ה"ברכת אברהם". כחודש לפני פטירת הסבא, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי [[שלום נח ברזובסקי]] לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום; כיום יש בשני הפלגים מספר חסידים רב, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". ב[[סלנג]] הפנימי מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שווארצע"{{מקור}} (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר).
 בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[אלעד]] ו[[אשדוד]], וכן בארצות הברית ([[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]] ו[[מונסי]]), ב[[אנגליה]] וב[[בלגיה]]. בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת [[קריית צאנז (ירושלים)|קריית צאנז]] בירושלים. הכיכר הסמוכה קרויה "כיכר סלאנים", על שם החסידות.