עזרא (תנועת נוער)

תנועת הנוער עזרא

סמל תנועת הנוער עזרא
שם מלא	תנועת הנוער התורני לאומי הראשונה בישראל
תאריך ייסוד	אב ה'תרע"ט, (1919)
ארגון גג	בעבר פועלי אגודת ישראל כיום המפלגות הדתיות לאומיות
השתייכות פוליטית	ציונות דתית
מספר יישובים	11 מושבים וקיבוצים
מספר חניכים (על פי התנועה)	18,450 חניכים
מספר חניכים (על פי משרד החינוך)	8733
אישים בולטים	רב התנועה - הרב אורי שרקי
מזכיר כללי	שאול דה-מלאך
יושב ראש	שמואל הורביץ
מיקום המטה	ההנהלה הארצית בירושלים
תלבושת
חולצת תנועה
האתר הרשמי

חניכי תנועת עזרא בווירצבורג, גרמניה, 1923

עזרא - תנועת הנוער התורני לאומי הראשונה בישראל היא תנועת נוער דתית לאומית, הרביעית בגודלה מבין תנועות הנוער הציוניות במדינת ישראל. לתנועה כ-20,000 פעילים הפרוסים בכלמעלה מ-65 מוקדי פעילות בישראל. במהלך הוועידה הי"ז של התנועה הוחלט על שינוי שמה של התנועה מ"חרדית לאומית" ל"תורנית-לאומית". כיום (2019) מזכ"ל התנועה הוא שאול דה מלאך.

על התנועה

ערש התנועה - 1915-1917

הדיכאון והמשבר שעבר על כלל הדור הצעיר בתחילת המאה הקודמת, לא נשאר ללא השפעה גם על טובי הנוער היהודי החרדי במרכז אירופה. קבוצת צעירים סטודנטים חרדים, הכירה בצורך הדחוף למצוא דרך חדשה לקרב את בני הנוער מקרב היהדות החרדית, אשר התחילו להצטרף לאותן תנועות נוער, והחליטו לבנות מקבילה יהודית חרדית לאותן תנועות אשר תקרב לאמונה מעמיקה ולדרך התורה האמיתית. קבוצה זו עמדה על השטחיות שקיימת בחלק ניכר מבתי היהודים בקהילות החרדיות, שאמנם שמרו כל מצווה קלה כבחמורה, אבל נמנע מהם לתת ביסוס מעמיק יותר לבניהם - דבר אשר הפיל לא מעט "קורבנות" בקרב יוצאי בתים אלה.

חברים אלה יסדו את הסניפים הראשונים במהלך מלחמת העולם הראשונה בשנת 1915. בסוף המלחמה, התאגדו הסניפים הראשונים ובאופן רשמי הקימו את התנועה בוועידה הראשונה שהתקיימה בפרנקפורט.

תנועת עזרא, הייתה תנועת הנוער הדתית הראשונה בעולם וסייעה בידם להשלים ולהעמיק את התודעה היהודית של בני הנוער, ובעיקר של הנוער האקדמי החרדי. כדי למשוך את הנוער הזה אל התנועה, קיבלו המייסדים כמה מהעקרונות והצורות שהיו נהוגות בתנועות הנוער הכלליות, אך על פי העקרונות העזראיים התאימו זאת על פי הסגנון והגוון התורני. כך נכנסו לתנועה: טיולים, מחנות קיץ, פשטות בלבוש ובנימוסי החברה, ערבי ויכוחים ומסיבות. דרכה של "עזרא" היוותה אז מהפכה שקטה בחיי היהדות החרדית, אולם במקום להרחיק את הנוער מהערכים הנצחיים של היהדות - היא דווקא העמיקה את הזיקה וחיזקה את שורשיה.

במשך זמן קצר נשען הארגון על תנועת 'אגודת ישראל' בגרמניה - אולם כמה שנים לאחר מכן, פרשו ממנה מסיבות חינוכיות בעיקר. מנהיגי הארגון דאז נימקו דעה זו בטענה: "ארגון אשר מטרתו היא חינוכית בעיקרה אינו יכול להיות קשור למפלגה פוליטית".

הקמת התנועה - 1917-1924

התנועה נוסדה באופן רשמי בסוף חודש אב ה'תרע"ט - 1919 בוועידה הראשונה בהלברשטט בגרמניה, כאשר נכתב התקנון ונאגדו הסניפים הקיימים סביב הנהגה מרכזית אחת.

בוועידה זו הוחלט שבראש דאגתם יעמוד החינוך ל- "האדם השלם" (הבנוי מלימוד תורה ועבודת מידות), הן על ידי חינוך היחיד והן על ידי חינוך קבוצתי. כעדות להצלחת קו חינוכי זה, ניתן להצביע על מאות נערים שנסעו לפולין וליטא כדי ללמוד בישיבות הגדולות שם (דבר אשר היה חידוש מהפכני בייחוד לגבי חלק זה של קהילות גרמניה) בשובם משם השפיעו בחורים אלה על הצעירים שהתחנכו במסגרת התנועה, ללמוד תורה ולנדוד למקום תורה.

נוסדה "קרן הלימוד" שאפשרה למעוטי יכולת את הלימוד הישיבתי. נושא מרכזי נוסף שעמד במרכז החינוך היה "מידות" -שיפור המידות שימש נושא רציני לפעולות ולפרסומים תכופים בעלוני הארגון שעמדו על רמה גבוהה ביותר. הטיולים והמחנות שימשו לרקע ללימוד לשמירת מצוות מעשיות, לאהבת הטבע ולאהבת הזולת.

התנועה קרויה על שם עזרא הסופר אשר העלה את גלות בבל ארצה, היטיב את רמתו הרוחנית של הדור, וחיזק אותו רוחנית ואמונית.

התנועה בארץ ישראל - 1936-1943

בוגרי עזרא עולים ארצה

בקיץ תרצ"ג (1933) רבים מבוגרי התנועה בגרמניה החלו לעלות ארצה, מי כחלוץ ומי יחד עם משפחתו ברישיון עליה (סרטיפיקט - לבעלי ההון).

מבין החלוצים העזראים מתארגנות קבוצות המייסדות את הקיבוצים הראשונים של פועלי אגודת ישראל בארץ. "חפץ חיים" ברחובות ואחר כך בגדרה, "קיבוץ נוער אגודתי" בכפר סבא (שני אלה התאחדו מאוחר יותר בשנת תש"ד ועלו יחד להתיישבות) אחרים מוצאים את דרכם לקיבוצים הדתיים של 'הפועל המזרחי' ומהווים בהם חלק נכבד.

כאמור היו עזראים אשר עלו יחד עם הוריהם ארצה, ונאלצו לעזור למשפחה להתפרנס ביישוב העירוני ובמושבות. חברים אלה, ראו שמצב הנוער הדתי בערים הוא בכי רע, ומחוסר מסגרת חינוכית תנועתית אחרת ורבים מבני הנוער החרדי נמשכים לתנועות הנוער החילוניות. לכן באו חברים אלה לידי הכרה שגם כאן בארץ ישראל, הכרחי הדבר ליצור לנוער החרדי מסגרת כדוגמת תנועת "עזרא" בגרמניה, אשר ייתן לנוער חינוך יהודי מקורי והעמקת החינוך לשמירת מצוות ובעיקר מסגרת מתאימה מחוץ לכותלי הבית ובית הספר.

יסוד הסניפים הראשונים

בקיץ תרצ"ו (1936) נוסדו סניפי תנועת "עזרא" הראשונים בארץ והם בפתח תקווה ותל אביב. בשבת פרשת חיי שרה תרצ"ז (1937) נוסד סניף ירושלים ובי"ג כסליו תרצ"ט (1938) התחילה הפעילות בחיפה.

תחילה היה קשר רופף בין הסניפים החדשים וכל סניף עשה כמיטב יכולתו, אך חסרה עבודה משותפת בין הסניפים השונים. הכינוס ארצי ראשון נערך בחודש מנחם אב תרצ"ז בירושלים, 18 שנה אחרי יסוד התנועה בגרמניה.

בכינוס הארצי השני ב'בית וגן' בירושלים בחנוכה תרצ"ט (1938) - נבחרה ההנהלה ארצית הראשונה. בין תפקידיה: ריכוז התנועה, קשר בין הסניפים ומחלקת הדרכה להוצאת חומר הדרכה ותוכניות. חבריה היו: יוסף שנברג (ירושלים) אהרון הוידא (פתח תקווה) הרב קלמן כהנא (קיבוץ כפר סבא) שושנה ובנברג (חיפה) מאיר שטראוס (חפץ חיים).

סניף ירושלים בהפגנה נגד הספר הלבן - 1938

בשנת תש"ח הוחלט על הצטרפות "עזרא" לתנועת פועלי אגודת ישראל.

חורבן היהדות בגולה וטרום מדינה - 1944-1947

הצלת שארית הפליטה

בשנות מלחמת העולם השנייה תש"ד- תש"ה (1944-1945) מתארגנים חברי התנועה לדאגה וקליטת פליטי השואה המגיעים ארצה בדרכים שונות, מי כבודדים ומי בקבוצות כמו ילדי טהרן. חברי התנועה נרתמו לאסוף כספים ובגדים ועזרו בקליטתם במוסדות המזוהים עם דרכה של התנועה, כגון: בית ספר חורב (ירושלים) קיבוץ חפץ חיים, כפר הנוער בירנבאום בכפר סבא, ועוד. מספר מדריכים עוזבים את עבודתם המקצועית ומתמסרים לחינוכם של ילדים אלו במוסדות שונות של עליית הנוער.

גם לשם לימוד משותף מתכנסים חברי הסניפים מחבריא ג' ומעלה, פעם עד פעמיים בשנה, ולומדים ימים מספר באחד הישיבות הגדולות סוגיה בגמרא שלה התכוננו בסניפים. הכינוס הלימודי הראשון התקיים בישיבת פוניבז' אב תשי"ד, והוא נערך לבנים ולבנות כאחד.

ההגשמה - החלוציות

בשלהי שנת תש"ו (1946) יוצא עוד גרעין של חברי " עזרא" מכל הארץ להכשרה בחפץ חיים. גם גרעין זה מתקשר לקבוצות עולים חדשים ובמשותף מקימים קיבוץ נוסף השלישי בין קיבוצי פועלי אגודת ישראל אשר נהפכת במשך הזמן לתנועת האם, והגוף המיישב של בוגרי "עזרא".

המשק החדש - "נתיבה" נוסד בעיצומם של ימי מלחמת השחרור, ובחורף תש"ח (לפני הכרזת המדינה) יוצאים החברים לכפר סבא למחנה הכשרה, אך בעקבות בעיות חברתיות וכספיות מתפרקת החברה כעבור שש שנים. בינתיים נוצר קיבוץ נוסף בשרשרת יישובי "עזרא" – גרעין "שלהבת" (שעלבים) רוב חברי הגרעין העזראי שהקים את "נתיבה" בצירוף מספר חברים חדשים מקים בחשוון תש"י (1950) בבית אריזה של פרדס נטוש בהרצליה קיבוץ חדש הנקרא תחילה – "שלהבת". אחרי חודשים מספר של עבודת חוץ במושבות השרון, מתגייסים הבנים עם עוד חברים המצטרפים מהסניפים השונים למחזור הראשון, ופותחים בזה דף חדש בצורת יצירת גרעיני "עזרא". הבנות עוברות בינתיים לחפץ חיים והבנים מצטרפים לאחר האימונים.

"עליה ב'" ויסוד המדינה

תפקיד נכבד וחשוב נפל בגורל היישוב העברי בארץ ישראל עם תום מלחמת העולם השנייה הרת השואה והאסון הכבד שנפל על עמנו באירופה וצפון אפריקה: הצלת האודים המוצלים מאש ושארית הפליטה, עידודם, הדרכתם, הקמת סניפים מחדש באירופה השדודה והעלתם ארצה. שליחים רבים יצאו במרץ לאירופה וראו בכך המשך לארגון "עליה ב'".

עוד במשך כל השנים מאז עלייתם ארצה של העזראים הראשונים, הצטרפו בוגרי התנועה ל"הגנה" ובימי המאבק הגדול לעלייתם ארצה של שרידי השואה הצטרפו חברי "עזרא" לחבר השליחים של "עליה ב'" ואף יצאו בשליחויות סודיות (בלתי חוקיות) לאירופה וקפריסין.

מאז שנסתיימה מלחמת העולם ה-2 אייר תש"ה (1945), נכנס היישוב העברי בארץ למתח רב וגדול. תחילה המאבק המר לעליית שארית הפליטה, המלחמה שניהלו ארגוני המחתרת בכובש הזר –- הבריטים.

אחרי זאת, במלחמת השחרור, בוגרי "עזרא" שהיו כולם מגויסים בהגנה, יצאו עם הראשונים לשמירת היישוב ולהשיב מלחמה שערה. גם בין הנופלים בהגנת העם והמולדת נפקדו עזראים אשר מסרו את נפשם, ה"יד.

השנים הראשונות של המדינה - 1948-1961

התמורות מאז קום המדינה

מאז קום המדינה חל שינוי רב במבנה החברתי בארץ ובמסגרות החינוכיות השונות. תמורות אלה נתנו את ביטוין גם בתנועות הנוער וכמובן גם בתנועת הנוער "עזרא". משך זמן הלימודים גדל ושתים- עשרה שנות לימודים הם דבר מובן ורבים מוסיפים עוד עליהם לאחר מכן, בנוסף לחובת הבנים בשרות צבאי.

כבר צוין לעיל שהתנועה ראתה כמגמה חינוכית ויעד לבוגרים את הקיבוץ וכך הצטרפה לתנועות הנוער החלוציות בהקמת החיל המיועד "הנח"ל". חיל זה הוקם במיוחד על מנת לאפשר לחניכי תנועות הנוער חברי גרעינים התיישבותיים, לצאת למשימה חלוצית, עוד בעת השירות הצבאי, בכדי לאפשר את המשכיות החינוך החלוצי במסגרת תנועות הנוער מאפשר הנח"ל לעשרה אחוז מחברי הגרעין לצאת לעבודה בסניפים – כרכזים (שליחים).

עם התרחבות התנועה, גידול הסניפים בעיירות פיתוח, ועבודה רבה בהנהלה הארצית שריכזה וארגנה את הפעילות הענפה, נהפכה חלק מהעבודה שהייתה עד קום המדינה אך ורק בהתנדבות ואחרי שעות העבודה או הלימוד, למשרה מלאה, דבר שחייב תקציב יותר גדול. בשנת תש"ח הצטרפה תנועת "עזרא", כארגון נוער, לתנועת פועלי אגודת ישראל והוקם משרד קבוע למזכירות ההנהלה הארצית בתל אביב וחלק מחברי המזכירות עבדו במשרה מלאה או חלקית, כן נתווספו הרכזים לעבודה ריכוזית בסניפים.

בנות שירות עזראיות מתנדבות ביישובים

פעילות הארגון הפכה לרבגונית ביותר. מפעלי קיץ כגון מחנות עבודה, סמינריונים לחברי חבריה ג', מחנות קיץ וגורים, ימי הדרכה וכנסי מדריכים, הוצאת חומרי הדרכה ושיעורי דינים, ארגון טיולים ומסעות ארציים וכמובן עבודה שוטפת הכוללת בין היתר חודשי ושבתות ארגון.

הקמת השירות הלאומי על ידי בנות העזרא

כמו כן, במהלך שנים אלו הוקם השירות הלאומי. עם הקמת המדינה, שלחו חברי התנועה את בוגרות התנועה לשירות בתוך קיבוצי תנועה מתוך תפיסה הרואה באחריות ובשותפות של כלל החברים כלפי המפעל הלאומי ערך, גם אם לא בשירות צבאי אשר לדעת רוב גדולי התורה באותה תקופה היה אסור לבנות. כך בחרו חברי התנועה לייצר תשתית עצמאית שלימים מוסדה והפכה לפתרון המוכר היום כשירות לאומי. כל זאת עוד לפני שיצא חוק שירות לאומי, התשי"ג-1953.

חלוציות תורנית - 1962-1981

לאחר השנים הראשונות בהם התבסס היישוב והמדינה הפכה לעובדה מוגמרת, החלו מאמצים רבים לשלב נוסף בהעמקת והתאמת מבנה החיים לעידן ותקופה זו. המדינה ושואת יהודי אירופה חייבה שידוד מערכות. ברור היה כי האופן בו ימוסדו מסגרות החיים ביישוב החדש ובמדינה הצעירה יקבעו את מבני החיים. משכך, החליטו מוסדות התנועה כי הגיעה השעה לייצר מסגרות חינוך שיתנו מקום לרעיון הערכים והתפיסתה התנועתית ברוח "תורה עם דרך ארץ". בשנים אלו, הקימו בוגרי התנועה וחברי גרעין שלהבת את המסגרות השונות שלימים הפכו לישיבות ההסדר. תחילה בישיבת באר יעקב, לאחר מכאן בגרעין בישיבת הדרום ברחובות ובעזתה, ובסופו של דבר בקיבוץ שעלבים בשנת תשכ"ב. יחד עם ישיבת ההסדר המשיכו לחזק את קרן הלימוד ולא איפשרו למדריכים ובוגרים לשמש בתפקידים ללא פרק לימוד במוסדות אלו. כמו כן, הקימו בתנועה בימים אלו את התשתית הגרעינית למכוני ההלכה והחקר ובבניית התייחסות תורנית – הלכתית לבעיות השעה שהתעוררו. עם מכונים אלו נמנים המכון להלכה בהתיישבות ומכון התורה והארץ.

מחרדי ללאומי, ממשימתי לחינוכי (1982-2000)

מלחמת לבנון הראשונה היוותה נקודת שיא לתהליכים רבים שהתחילו עוד קודם והבשילו בה. תהליכים אלו נגעו להצלחת המהפכה התנועתית בבניית ישיבות ההסדר ובמיצוב וקיבוע לימוד התורה כחלק הכרחי מההתפתחות האישית והציבורית. אלא שהצלחה זו הביאה לגסיסתם ובסוף למותם של גרעיני הנח"ל. גרעינים אלו, שהיוו שנים רבות את חיל החלוץ בחיי העזראים הבוגרים וביישום מעשי ושלם של תהליכי למידה ובירור שהגיעו לידי מעשה בהקמת עשרות יישובי ומפעלי התנועה.

העידן החדש חייב את התאמת המסגרות לעולם המתפתח. התאמות אלו נעשו הן בהרחבת סניפי התנועה למקומות נוספים, אך בעיקר לציבורים חדשים אליהם עד כה היו תנועות הנוער זרות. וכך, הוקמו סניפי המח"ר בתנועה, מה שייצר והוביל למהפכת הגרעינים התורניים שהבשילה כמה שנים לאחר מכן. בנוסף, החלה מהפכה שקטה ועמוקה שהעבירה את מרכז הכובד מגרעיני עשייה משימתיים אל מסגרות ודגשים חינוכיים השמים במרכז את הדרך והרעיון. בשנים אלו צמחו וגדלו בסניפי התנועה רבנים ומחנכים רבים. בשנים אלו גם שונתה שמה של התנועה ואל השם הרשמי – 'עזרא תנועת הנוער החרדי', נתווספה בשנת תשד"מ (1984) גם התוספת "לאומי". הסיבה לכך איננה שינוי אידאולוגי, אלא תהליכים שהבשילו והביאו להקצנה וניתוק מצד פלגים שלמים של הציבור החרדי. התנועה, שהמשיכה להילחם להוביל את דרכה על פי ההלכה ובהתייעצות עם דעת תורה שתהא מקובלת על כלל הציבור, עשתה זאת מתוך אחריות שלא לייצר פירוד בין החלקים השונים בעם ישראל. יחד עם זאת, תהליכי ההקצנה שעברו על הציבור החרדי הביאו את חברי התנועה להוסיף את המילה לאומי על מנת להבהיר כי הדבקות והחיבור לחיי מצוות ומחויבות לתורה אינם סותרים את הלאומיות, אלא מחייבים אותה.

דרכה החינוכית

מטרתה של התנועה, כתנועה דתית לאומית, היא חינוך דור נאמן בעל בסיס תורני איתן והשתלבותו בכל תחומי החיים תוך שאיפה למצוינות ולחתירה להקמת חברה תורנית במדינת ישראל, אשר היא ראשית צמיחת גאולתנו.

התנועה מחנכת ל- "תורה עם דרך ארץ" כפי שטבע אותה הרש"ר הירש וביישומה ב"תורה עם דרך ארץ ישראל" כפי שהתאימה לימינו הרב ד"ר יצחק ברויאר.

בשנת ה-100 לתנועה נוספה קומה נוספת והיא "תורה עם דרך ארץ ישראלית" - תורה אשר מחויבת ולומדת את עומק המסורת היהודית כפי שעברה במהלך הדורות. דווקא כאשר התורה חוזרת למקומה הטבעי בארץ ישראל ניתן וחובה להעמיק במסגרות השונות – תרבות ופוליטיקה, חינוך וצבא, מדע, טכנולוגיה וכלכלה באופן מקצועי וחדשני, יצירתי ורציני. יש לעשות זאת לא כהכרח וכלי גרידא, אלא מתוך כבוד והערכה למסורות לאתיקה ולאתוס של כל תחום ומקצוע. פיתוח תחומים אלו מחייב צמיחה העמקה וגדילה בלימוד התורה וכל חלקיו והקשבה לדבר ה' ולתורה, המורה את רצון הבורא.

דמויות התנועה

הרש"ר הירש

רב הוגה ומחנך דגול, מייסד שיטת תורה עם דרך ארץ. בתעוזתו ובמקוריותו היה לראשון שהביא מענה שיטתי ומסודר למודרנה ולחידושים שהביאה עמה. הוא לא ראה בכך מלחמת מנע או תגובה אלא חלק טבעי אמיתי ומקורי אליו חינכה התורה מאז ומעולם. תלמידיו, פרי מפעלו החינוכי הקימו את התנועה על פי רוחו המונצחת בחזון התנועה. שם התנועה "עזרא" – מבטאת עקרון זה של עוצמות תורניות בלימוד וחיזוק התורה, יחד עם מהפכנות מעשית והובלת העלייה והשיבה המחודשת לארץ ישראל.

הרב ד"ר יצחק ברויאר

איש רוח, הוגה דעות ואיש ציבור המעורב בעשייה הפוליטית המורכבת בשנות השיבה לארץ טרם קום המדינה.

כנכדו וכממשיך דרכו של הרש"ר הירש עמד כצור איתן על קדושת התורה וההלכה של עם התורה. בד ובד היטה אוזנו לקול ה' המתגלה במפלאות המציאות ולא היסס לשנות את דעתו אל מול המציאות המתחדשת בדור תהפוכות גדול זה. משנתו מקיפה חדשנית ופורצת דרך בחברה אוצרות מחשבה ישראליים עם הוגי דעות וסדרי חיים של העת החדשה.

קבוצת 'נחליאל' (כיתה ח') היא על שם ספרו 'נחליאל' המבאר את טעמי המצוות על פי העיקרון של – "תורה עם דרך ארץ ישראל".

הרב אברהם יצחק הכהן קוק

רב, מקובל, פוסק מגאוני וענקי הרוח בישראל ובעולם. בנו הרצ"יה הציגו בפני ברנר כ: "מן הרבנים האדוקים אשר מלבד גאונותו בתורה זכה גם לשם צדיק ועם זה הוא חוקר ופילוסוף חופשי באין שום מעצור לפניו במלוא מובן המלה". בטרם מקבל הגרעין החדש את שמו, נושא הוא את שם ספרו "אורות" (כיתה ט'). בכך מתבטאת החלטת הוועידה הרואה בו את ההוגה ומתווה הדרך המרכזית לתנועה.

נחמה ליבוביץ

מורה מחנכת ותלמידה חכמה מחלוצות לימוד התורה לנשים ומלימוד התנ"ך בארץ ישראל. בלימודה ובאישיותה שילבה בין ישן לחדש, בין מסורת לכלי לימוד מודרניים. עמלה ומסירות אין קץ שיוו לידע שלה איכויות נדירות. חניכי וחניכות כיתות ז' נושאים את שמה בהלחמת ראשי התיבות של שמה ועם הסיומת "תלמידים". – נח"לים.

זלדה

משוררת יוצרת ומחנכת. שירתה היא מבע מזוקק החושף תהומות של קודש ומנהירה עולמות זכים ומרהיבים של חול. חייה ודמותה היו אבן שואבת לכל גוני הקשת. שפתה המהפכנית מיזגה פשיטות עם עוצמה חדשנית ונתנה השראה לדור שלם של יוצרים שחיפשו חיבור אותנטי וטהור של קודש וחול. חדר החינוך בתנועה "הכרמל" נקרא על שם ספר שירה "הכרמל האי נראה".

יישובי התנועה

התנועה, כתנועה מיישבת של פועלי אגודת ישראל, ייסדה מספר יישובים בארץ ישראל.

חפץ חיים:

הקיבוץ שוכן באזור מועצה אזורית נחל שורק כ־2 ק"מ מדרום מזרח לגדרה. הקיבוץ הוקם ב-25 באפריל שנת 1944 כאשר חברי הגרעין החלוצי של התנועה ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של החזון איש. השם "חפץ חיים" ניתן לזכרו של הרב ישראל מאיר הכהן, שכונה "החפץ חיים", שנפטר ביום שגרעין הקיבוץ הוקם בכפר סבא.

עבודות על הקמת היישוב חפץ חיים - 1944

בקיבוץ מתקיימת "מדרשת הארץ ומצוותיה" העוסקת בלימוד המצוות התלויות בארץ, המכון לחקר החקלאות על פי ההלכה, פארק המים – "חפץ חיים", אולם אירועים - "גן עצי הזית", אולפנת "צביה", בית הארחה ועוד.

יסודות:

מושב עובדים שיתופי הנמצא כ-5 ק"מ ממזרח לגדרה, גם הוא בתחומי מועצה אזורית נחל שורק. היישוב הוקם בשנת 1946 על ידי פליטי השואה וחברי תנועת פועלי אגודת ישראל כגרעין התיישבותי של עזרא שנקרא קבוצת "נתיבה". למעשה, עלו חברי קבוצת "נתיבה" לקרקע, רק במהלך מלחמת העצמאות, בשנת 1948, על מנת להוות נקודת שליטה על דרך בורמה והיישוב נקרא על ידי מייסדיו "קיבוץ יסודות שעל ידי קבוצת נתיבה". בשנים הראשונות להיווסדו, תיפקד יסודות כקיבוץ, אך לאחר שנים ספורות הוא הפך למושב שיתופי. במושב היום תלמוד תורה וחיידר לבנים, ובית ספר בית יעקב המשמש כבית ספר יסודי אזורי לבנות יישובי הסביבה, וכן ישיבה קטנה לצעירים. בשנת ה'תשס"ח נפתחה במושב ישיבה גדולה "משכנות הרועים".

גת רימון:

גַּת רִימּוֹן הוא מושב בבקעת אונו, ששייך למועצה אזורית דרום השרון וממוקם בין שטח המועצה המקומית גני תקווה והעיר פתח תקווה.

שעלבים:

הקיבוץ הוקם בשנת 1950 ושוכן דרומית מזרחית לרמלה כ־3 ק"מ ממזרח למשמר איילון. מייסדיו של הקיבוץ, חניכי תנועת ה"עזרא" בני הארץ ויוצאי ארצות שונות, חברי גרעין הנחל "שלהבת". הקיבוץ נקרא כך בעקבות שמה של שעלבים שבתנ"ך: "ויואל האמרי לשבת בהר חרס שבאיילון ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס" (שופטים, א' לה). עד למלחמת ששת הימים היה הקיבוץ ישוב החזית מול מובלעת לטרון. ממסמך שנפל לידי צה"ל, תכננה מפקדת הצבא הירדני להרוג את כל תושביו, וזה נוסח המכתב:

"כוחותינו! מטרת מפקדת החזית המערבית לבצע התקפה על המושבה סלבית, הריסתה והריגת כל הנמצא בה, וחיסול היחידה הצבאית החונה בה. פשיטה זו הוטלה על מפקד החטיבה האשמית, אשר יטיל אותה על מפקד העתודה לביצועים. …גדוד העתודה יבצע הפשיטה על מושבה סלבית במגמה להרוס ולהרוג כל יושביה עם קבלת מילת הצופן "ברק"."

בתחומו של הקיבוץ נמצאת ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה "שעלבים" ישיבה תיכונית לבנים אולפנא לבנות. בית ספר יסודי לבנים ובית ספר יסודי לבנות בחצר הקיבוץ נמצאת אנדרטת היסוד עליה כתובים דברי הנביא עמוס: "הנה ימים באים נאם ה' ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה ושבתי את שבות עמי ישראל…"

מבוא מודיעים:

מושב עובדים שיתופי זה הוקם בשנת 1964 כ־7 ק"מ ממזרח לעיר לוד, ליד יער בן שמן. בתחילת דרכו וקם על ידי חניכי הנח"ל כקיבוץ, חבריו עזבו את המקום ויצאו להקים את היישוב מבוא חורון. במקומם הגיעו עולים מארצות הברית שהקימו את המושב. שמו של המקום הוא סמלי בעקבות שמה של עיר בית חשמונאי מודיעים. בשנת 1984 המילה "מבוא" במילה "מאור" לציון שמו של רבי מאיר קאליש, האדמו"ר מאמשינוב.

מבוא חורון:

התנחלות ומושב עובדים שיתופי. הוקם על ידי גרעין הנח"ל שיצא ממאור מודיעים. ממוקם כ־10 ק"מ מצפון מערב לירושלים ונקרא על שמה של בית חורון התנ"כית. במבוא חורון יש את אחד הסניפים הגדולים והפעילים של התנועה.

נחליאל:

התנחלות השוכנת כ-9 ק"מ צפונית מערבית לרמאללה. הוקמה על ידי חברי גרעין הנח"ל "נחליאל" שהיו תושבי הארץ. שמו של היישוב הוא על שם ספרו של הרב ד"ר יצחק ברויאר, ממנהיגי היהדות החרדית.

מחנה ישראל:

ניסיון התיישבות חלוצי-חרדי בעמק יזרעאל במטרה להקים את היישוב השלישי, צורת התיישבות הקשורה רעיונית לייישוב הישן, אך פועלת בשיטות העבודה של היישוב החדש ואמורה להוות גשר בין העולמות והמגזרים. בשל אי סדרים של פקידות אגודת ישראל בחוץ לארץ ההתיישבות לא צלחה למרות ניסיונות חוזרים ונשנים. גם היום התנועה מאפיינת את עצמה בתמיכה מובהקת בבנייה בארץ ישראל, תוך שימת דגש חזק על הבנייה הרוחנית שיש ליצור בקרב האוכלוסייה.

מרכזות התנועה על רקע מחנה ישראל

המנון סמל וחזון התנועה

המנון התנועה

(מבוסס על שירו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, עובד על ידי מרדכי ברויאר) :

פה נעבוד צורנו,

בחדווה וברננה.

פה נחיה את חיינו,

תחת שלטון התורה.

בנה נבנה את ארצנו,

חזקו, חזקו ונתחזק!

סמל התנועה

עיגול: מסמל את העולם ואת העובדה כי התנועה רואה בתורה אמירה הנוגעת לכל תחומי החיים ("תורה עם דרך ארץ").

12 קווים: מסמלים את 12 שבטי ישראל.

3 משולשים קטנים: מסמלים את ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל המחוברים ביניהם במשולש הגדול היוצר מגן דוד.

לוחות הברית: מסמלות את תורת ישראל, הבסיס הערכי לפעילותנו וקיומנו.

שם התנועה: על שם עזרא הסופר, מחדש היישוב היהודי בתקופת בית שני.

סיסמת התנועה

הישיבה היא בית חינוכנו, שלטון התורה מטרתנו, לעם ולארץ נקדיש את חיינו.

חזון התנועה

החליף את הסיסמה לאחר ועידת ה-90 (הוועידה הי"ז) בשנת ה'תש"ע שעמדה תחת הכותרת "בונים חזון - משנים מציאות", המבטאת את הרצון להתאים את ערכי התנועה כיום למציאות בשטח, ולא כפי שהיו בזמן הקמת התנועה:

"תנועת הנוער עזרא תבנה חברה המגשימה את הצו האלוקי של ממלכת כהנים בארץ ישראל. חברה אשר תקרא בשם ה' ותחיה חיי קודש לצד מחויבות מלאה לעולם של מעשה ומתוך אחריות למדינת ישראל כולה. מתוך דברים אלו נגזרת מטרת התנועה והיא לחנך לתורה עם דרך ארץ תוך שמירה על רף תורני וערכי גבוה. יחד עם זאת רואה התנועה בעשייה דרך מרכזית בהגשמת מטרתה "

שמות הקבוצות והגרעינים

הקבוצות כיום

הפעילות בתנועה מתחלקת לפי שלוש הגדרות: קבוצות (שכבות הגיל), חבריות (שכבת גיל הכוללת מספר קבוצות), וגרעינים. שמות הקבוצות מתחלפים בטקס המעוז בל"ג בעומר.

• כיתה ג' -נטעים
• כיתה ד'- עיינות
• כיתה ה'- נירים
• כיתה ו'- נתיבות
• כיתה ז'- נח"לים
• כיתה ח'- נחליאל
• כיתה ט'- אורות
• כיתה י' ומעלה- גרעין (שם חדש)

בנוסף יש גם את קבוצת "ארזים" הפועלת בחלק מהסניפים, קבוצה זו מיועדת לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

שמותם של שלוש הקבוצות הגדולות נקבעו על-פי מורי דרכה של התנועה, "נח"לים" לכיתה ז' - הלחמה של המילים נחמה ליבוביץ ותלמידים ממעצבות דרכה של התנועה ודמויותיה, "נחליאל" לכיתה ח' - על שם ספרו של הרב ד"ר יצחק ברויאר, בן חתנו של הרש"ר הירש ו"אורות" לכיתה ט' - על שם ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

עד שנת התשע"ה (2015) קבוצת נח"לים נקראה - "העולים" ע"ש ד"ר נתן בירנבוים אך שמה שונה במסגרת הוועידה הי"ח, שכן שמה מכיל מסרים אנטי ציונים, שאינם מזוהים עם דרך התנועה בהווה.

גרעיני התנועה

בכל שנה, בסביבות ל"ג בעומר, בני כיתות ט' יוצאים למסע מיוחד- "מסע גרעין" (בעבר "שבת גרעין") - אשר בסופו הם מקבלים שם קבוע שלא ישתנה יותר, המחליף את השם "אורות", ונהפכים מ"קבוצה" ל"גרעין". הגרעינים שותפים בעשייה בסניף ומחוצה לו, ומשתייכים להדרכה, להגשמה ולחבריא הבוגרת. שמות הגרעינים ושנת קבלת השם:

ה'תש"ט-גרעין א', ה'תש"י-גרעין ב', ה'תשי"א-גרעין ג', ה'תשי"ב-גרעין ד', ה'תשי"ג-מתנחלים, ה'תשי"ד-נחליאלי, ה'תשט"ו-הנתיב, ה'תשט"ז-חזון, ה'תשי"ז-להבה, ה'תשי"ח-אוראל, ה'תשי"ט-נחליאל, ה'תש"ך-ארזים, ה'תשכ"א-נחלה, ה'תשכ"ב-אלמגור, ה'תשכ"ג-צורים, ה'תשכ"ד-שלהבת, ה'תשכ"ה-נחשול, ה'תשכ"ו-יהב, ה'תשכ"ז-מתנחלים ב', ה'תשכ"ח-שלומים, ה'תשכ"ט-שגב, ה'תש"ל-אליעד, ה'תשל"א-אש דת, ה'תשל"ב-אילון, ה'תשל"ג-חלמיש, ה'תשל"ד-נשרים, ה'תשל"ה-כפיר, ה'תשל"ו-גחלת, ה'תשל"ז-הנתיב, ה'תשל"ח-מוריה, ה'תשל"ט-אופיר, ה'תש"ם-שניר, ה'תשמ"א-ישי, ה'תשמ"ב-גלעד, ה'תשמ"ג-אחידן, ה'תשמ"ד-להבה, ה'תשמ"ה-חרות, ה'תשמ"ו-גאולה, ה'תשמ"ז-לביא, ה'תשמ"ח-רעות, ה'תשמ"ט-שילה, ה'תש"ן-עמישב, ה'תשנ"א-איתן, ה'תשנ"ב-אריאל, ה'תשנ"ג-גולן, ה'תשנ"ד-עז, ה'תשנ"ה-מתן, ה'תשנ"ו-יחד, ה'תשנ"ז-גשר, ה'תשנ"ח-יובל, ה'תשנ"ט-נועם, ה'תש"ס-הראל, ה'תשס"א-שחר, ה'תשס"ב-אחיעד, ה'תשס"ג-שהם, ה'תשס"ד-עמיחי, ה'תשס"ה-כיסופים, ה'תשס"ו-התחיה, ה'תשס"ז-דביר, ה'תשס"ח-ידידיה, ה'תשס"ט-נחשון, ה'תש"ע-אחיה, ה'תשע"א-דרור, ה'תשע"ב-נצח, ה'תשע"ג-עמית, ה'תשע"ד-אליה, ה'תשע"ה-קדם, ה'תשע"ו-סיני, ה'תשע"ז-שילת, ה'תשע"ח-עברי, ה'תשע"ט-מבשר, ה'תש"פ-צהר, ה'תשפ"א- ניצן.

הוועידה הארצית

הוועידה הארצית היא ועידה כללית שמטרתה לקבוע את אופי התנועה לשנים הקרובות ונערכת אחת לחמש שנים. בוועידה משתתפים נציגים (צירים) מחג"ס (חבריא ג' סניפית, כיתות י'-י"ב), ממדור הבוגרים של התנועה ומהנהלת התנועה, ויחד הם קובעים החלטות לגבי תפקוד ואופי התנועה בחמש השנים הבאות. בוועידה גם נבחרת מועצת התנועה, גוף התנדבותי עליון המפקח על דרך התנועה וההנהלה.

תמונה משותפת של כלל צירי הועידה - ועידת ה100 (2019)

בשנת הוועידה נערכות גם ועידות מקדימות בסניפים.

הוועידה האחרונה, הוועידה הי"ט - ועידת ה-100 נערכה ביד בנימין בתאריכים יד-טו תמוז בסימן 'תורה עם דרך ארץ ישראלית'.

בתאריכים ט'-י' בניסן ה'תשע"ה, 2015, והיא הוועידה הי"ח במספר. ובה הוחלט בין היתר על שינוי שמה של קבוצת "העולים" וכן שהתנועה תעודד את חבריה למעורבות פוליטית.

בוועידה שלפניה, שנערכה בשנת ה'תש"ע 2010 הוחלט בין היתר, לשנות את שם התנועה לתנועת הנוער התורני לאומי, בעוד לפני כן נקראה התנועה "תנועת הנוער החרדי לאומי" ונכתב חזון התנועה.

"עזרא עולמי"

מלבד הסניפים הפועלים בארץ ישנם מספר סניפים הפועלים בחוץ לארץ, ההנהלה לסניפים אלו נקראת "עזרא התנועה העולמית" והיא זו שדואגת לצורכי התנועה בחו"ל. התנועה העולמית הבנויה כמעט כמו התנועה בארץ, מפעילה בנות שרות לאומי ושליחים היוצאים לשרת במסגרת התנועה בארצות בהם ישנם סניפים. היא מקיימת פעילות באזורי פריפריה, וכן בקרב מהגרים רוסים בארצות הברית ובקהילות בבריטניה, בצרפת, באנגליה, באוקראינה ובבלארוס. תנועת הנוער העולמית של "עזרא" היא הגדולה מבין תנועות הנוער הציונית בברית המועצות לשעבר. מטרת החינוך בארצות אלו ובסניפים היא להביא את החניכים למסורת ישראל ולשמירת השבת והמצוות על פי ההלכה היהודית, להעלותם לארץ ושילובם במסגרות החיים בארץ ישראל. מידי מספר שנים מתארחים בארץ חניכים יוצאי עזרא עולמי.

ראו גם

• תורה עם דרך ארץ

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עזרא בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של עזרא
• האתר הרשמי של תנועת הנוער עזרא
• סרטון היסטוריה תנועתי - בהשתתפות בוגר התנועה חתן פרס נובל פרוספור אומן.
• תבנית:בשבע
• צביקה קליין, ‏"אנחנו רוצים להיות אליטה משרתת", בעיתון מקור ראשון, 29 בנובמבר 2018
• אורלי הררי, 'איך תיראה תנועת עזרא בשנים הבאות', באתר בשבע-ערוץ 7, 19 ביולי 2019