אברהם תשובה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת "{{תבנית:" ב"{{"#
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 1: שורה 1:
​{{ספורטאי
​{{ספורטאי
|שם=אברהם תשובה
|שם=אברהם תשובה
|תמונה=
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}}
|כיתוב=
|כיתוב=
|ענף ספורט=שחייה, אתלטיקה, כדורסל
|ענף ספורט=שחייה, אתלטיקה, כדורסל

גרסה מ־14:57, 17 בפברואר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספורטאי

פרמטרים ריקים [ לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

'ענף ספורט: שחייה, אתלטיקה, כדורסל' אינו ערך חוקי

פרמטרים [ לאום ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אברהם תשובה
לידה לוב
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט שחייה, אתלטיקה, כדורסל
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
אולימפיאדת הנכים
זהב תל אביב 1968 כדורסל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם תשובה הוא עיתונאי וספורטאי בספורט נכים.

ביוגרפיה

אברהם תשובה נולד בלוב, רביעי בין עשרה ילדים, וב-1949 עלתה משפחתו לישראל.

תשובה עלה כשהוא חולה בשיתוק ילדים ובמשך קרוב לעשור אושפז בבית חולים אלי"ן בירושלים ועבר שלושה ניתוחים בעמוד השדרה.

לדבריו: "המדינה לא דאגה לחסן בזמן את אלה שנפגעו, עשו לנו ניתוחים מיותרים שלא היו מחויבי המציאות, טיפלו בנו בדרכים לא נכונות ולא דאגו לשיקום. אני שהיתי בבתי חולים במשך עשר שנים ברציפות. לא למדתי ובגיל 13 חזרתי לשכונה שלי, רמת עמידר ברמת גן, ללא השכלה יסודית. לא הייתה לי מסגרת שתממן השכלה ולא היה טיפול רפואי המשכי. לקחתי את הקביים והלכתי לשחק כדורגל בשכונה. לא ידעו מה לעשות איתנו, הילדים המשותקים. אותי שלחו לבית אבות כי הייתי צריך להיות שלושה חודשים בגבס. יש לי מכתב מבית החולים שבו הם כותבים ש'הילד משתולל ולא רוצה להישאר במקום'. אז שלחו אותי הביתה כדי שאמא שלי, שטיפלה בעשרה ילדים, תטפל גם בי".[1]

ב-1961 הצטרף למרכז הספורט לנכים ברמת גן והחל להתאמן בטניס כיסאות גלגלים, שחייה וכדורסל כיסאות גלגלים. בהמשך השתלב בצוות המקצועי של המרכז, השתלם בקורס מאמנים במכון וינגייט ומונה למאמן נבחרת הנשים בכדורסל. מאוחר יותר מונה לדובר מרכז הספורט לנכים, לאחר עשרות שנים של סיקור עיתונאי בתחום ספורט נכים. כתבתו הראשונה בתחום פורסמה ב-1969 ובמשך השנים הוא סיקר תחרויות עבור העיתונים חדשות, דבר, מעריב, על המשמר וידיעות אחרונות. בנוסף שימש עד 2015 דובר התאחדות הוועד הפראלימפי.

כספורטאי, השתתף באולימפיאדת הנכים תל אביב (1968) ובאולימפיאדת הנכים היידלברג (1972). באולימפיאדת תל אביב זכה במדליית זהב עם נבחרת הכדורסל והתחרה גם במקצועות האתלטיקה, דורג במקום ה-12 במרוץ עגלות ל-60 מטר ובמקום ה-21 בתחרות סללום. באולימפיאדת היידלברג היה מאמן נבחרת הנשים בכדורסל שדורגה במקום השלישי וזכתה במדליית ארד.

ב-2007 עוטר באות יקיר איל"ן.

ב-2012 הוענק לו פרס שרת התרבות והספורט על מפעל חיים.[2]

הערות שוליים

  1. ^ ליאור פרידמן, 60 שנה לפני שפעת החזירים תקפה את ישראל מגפת הפוליו, הארץ, 28 באוגוסט 2009.
  2. ^ אור בוקר, סוכנות ידיעות של איש אחד, ynet, 20 בדצמבר 2012.