אברהם תשובה
 | ||||||||||||||
| לידה | לוב | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | ||||||||||||||
| מדינה |
 ישראל | |||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||
| ענף ספורט |
אתלטיקה פאראלימפית, כדורסל נכים  | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
אברהם תשובה (נולד ב-2 בפברואר 1946) הוא עיתונאי וספורטאי בספורט נכים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם תשובה נולד בלוב, רביעי בין עשרה ילדים, וב-1949 עלתה משפחתו לישראל.
תשובה עלה כשהוא חולה בשיתוק ילדים ובמשך קרוב לעשור אושפז בבית חולים אלי"ן בירושלים ועבר שלושה ניתוחים בעמוד השדרה.
לדבריו: "המדינה לא דאגה לחסן בזמן את אלה שנפגעו, עשו לנו ניתוחים מיותרים שלא היו מחויבי המציאות, טיפלו בנו בדרכים לא נכונות ולא דאגו לשיקום. אני שהיתי בבתי חולים במשך עשר שנים ברציפות. לא למדתי ובגיל 13 חזרתי לשכונה שלי, רמת עמידר ברמת גן, ללא השכלה יסודית. לא הייתה לי מסגרת שתממן השכלה ולא היה טיפול רפואי המשכי. לקחתי את הקביים והלכתי לשחק כדורגל בשכונה. לא ידעו מה לעשות איתנו, הילדים המשותקים. אותי שלחו לבית אבות כי הייתי צריך להיות שלושה חודשים בגבס. יש לי מכתב מבית החולים שבו הם כותבים ש'הילד משתולל ולא רוצה להישאר במקום'. אז שלחו אותי הביתה כדי שאמא שלי, שטיפלה בעשרה ילדים, תטפל גם בי".[1]
ב-1961 הצטרף למרכז הספורט לנכים ברמת גן והחל להתאמן בטניס כיסאות גלגלים, שחייה וכדורסל כיסאות גלגלים. בהמשך השתלב בצוות המקצועי של המרכז, השתלם בקורס מאמנים במכון וינגייט ומונה למאמן נבחרת הנשים בכדורסל. מאוחר יותר מונה לדובר מרכז הספורט לנכים, לאחר עשרות שנים של סיקור עיתונאי בתחום ספורט נכים. כתבתו הראשונה בתחום פורסמה ב-1969 ובמשך השנים הוא סיקר תחרויות עבור העיתונים חדשות, דבר, מעריב, על המשמר וידיעות אחרונות. בנוסף שימש עד 2015 דובר התאחדות הוועד הפראלימפי.
כספורטאי, השתתף במשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968) ובמשחקים הפאראלימפיים היידלברג (1972). באולימפיאדת תל אביב זכה במדליית זהב עם נבחרת הכדורסל והתחרה גם במקצועות האתלטיקה, דורג במקום ה-12 במרוץ עגלות ל-60 מטר ובמקום ה-21 בתחרות סללום. באולימפיאדת היידלברג היה מאמן נבחרת הנשים בכדורסל שדורגה במקום השלישי וזכתה במדליית ארד.
ב-2007 עוטר באות יקיר איל"ן.
ב-2012 הוענק לו פרס שרת התרבות והספורט על מפעל חיים.[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם תשובה, בדרך אל המטרה הבאה, הוצאת דוקוסטורי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פירוט השתתפותו בתחרויות המשחקים הפאראלימפיים באתר הרשמי של IPC (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ליאור פרידמן, 60 שנה לפני שפעת החזירים תקפה את ישראל מגפת הפוליו, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2009
- ^ אור בוקר, סוכנות ידיעות של איש אחד, באתר ynet, 20 בדצמבר 2012
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
- אלופים פאראלימפיים ישראלים
- מדליסטים פאראלימפיים ישראלים
- ספורטאים פאראלימפיים ישראלים
- ספורטאים ישראלים במשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968)
- כדורסלנים במשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968)
- אתלטים במשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968)
- טניסאים נכים ישראלים
- שחיינים נכים ישראלים
- שחקני כדורסל נכים ישראלים
- כדורסלנים פאראלימפיים ישראלים
- אתלטים פאראלימפיים ישראלים
- מאמני כדורסל ישראלים
- עיתונאי ספורט ישראלים
- ישראלים ילידי לוב
- בוגרי תיכון קוגל
- נפגעי פוליו ישראלים
- ספורטאי איל"ן
- זוכי פרס שרת התרבות
- ישראלים שנולדו ב-1946