תאגיד השידור הישראלי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת קישור פנימי
שורה 17: שורה 17:
במרץ [[2015]] פורסם כי [[אלדד קובלנץ]] מונה לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש.{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|אלדד קובלנץ ינהל את הקמת רשות השידור החדשה|1001016514|8 במרץ 2015}}}} יו"ר דירקטוריון התאגיד הוא גיל עומר. דוברת התאגיד היא העיתונאית [[גילי שם טוב]]. לתאגיד הצטרפו מספר עיתונאים, בהם [[אריה גולן]], [[אסתי פרז]] ו[[מלאכי חזקיה]] מ[[רשת ב']] ו[[יאיר שרקי]] מ[[ערוץ 2]], שישמש ככתב הפוליטי.
במרץ [[2015]] פורסם כי [[אלדד קובלנץ]] מונה לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש.{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|אלדד קובלנץ ינהל את הקמת רשות השידור החדשה|1001016514|8 במרץ 2015}}}} יו"ר דירקטוריון התאגיד הוא גיל עומר. דוברת התאגיד היא העיתונאית [[גילי שם טוב]]. לתאגיד הצטרפו מספר עיתונאים, בהם [[אריה גולן]], [[אסתי פרז]] ו[[מלאכי חזקיה]] מ[[רשת ב']] ו[[יאיר שרקי]] מ[[ערוץ 2]], שישמש ככתב הפוליטי.


ב-[[7 ביוני]] [[2016]] מונתה שלומית אברהם-גלוברזון למנהלת חטיבת החדשות.{{הערה|שם=:0|{{TheMarker1|נתי טוקר|המינוי המפתיע בתאגיד השידור: שלומית אברהם-גלוברזון תנהל את חטיבת החדשות|1.2969113|7 ביוני 2016}}}} עוד באותו יום מונה לתפקיד מנהל [[רשת ב']] [[עומר בן-רובי|עומר בן רובי]], שב-15 השנים האחרונות מילא תפקידי ניהול ועריכה בכירים ב[[גל"צ]]. למנהל [[רשת ג']] מונה [[יובל גנור]], שכיהן בין השנים 2008-2011 כמנהל רדיו [[88FM]] ומשנת 2012 ערך מהדורות חדשות בקול ישראל וערך והגיש תוכניות ויומני אקטואליה ברשת ב'. כן הוחלט כי [[משה מורד]] ימשיך בתפקידו כמנהל רדיו 88FM תחת התאגיד החדש.
ב-[[7 ביוני]] [[2016]] מונתה [[שלומית אברהם גלוברזון]] למנהלת חטיבת החדשות.{{הערה|שם=:0|{{TheMarker1|נתי טוקר|המינוי המפתיע בתאגיד השידור: שלומית אברהם-גלוברזון תנהל את חטיבת החדשות|1.2969113|7 ביוני 2016}}}} עוד באותו יום מונה לתפקיד מנהל [[רשת ב']] [[עומר בן-רובי|עומר בן רובי]], שב-15 השנים האחרונות מילא תפקידי ניהול ועריכה בכירים ב[[גל"צ]]. למנהל [[רשת ג']] מונה [[יובל גנור]], שכיהן בין השנים 2008-2011 כמנהל רדיו [[88FM]] ומשנת 2012 ערך מהדורות חדשות בקול ישראל וערך והגיש תוכניות ויומני אקטואליה ברשת ב'. כן הוחלט כי [[משה מורד]] ימשיך בתפקידו כמנהל רדיו 88FM תחת התאגיד החדש.


נכון ליולי [[2016]] גויסו כ-250 עובדים לשורות התאגיד, רובם אנשי מנהלה, כספים וטכנולוגיה. תקציב כוח האדם שהועמד לטובת גיוס עובדים מאפשר גיוס של עד 912 עובדים.
נכון ליולי [[2016]] גויסו כ-250 עובדים לשורות התאגיד, רובם אנשי מנהלה, כספים וטכנולוגיה. תקציב כוח האדם שהועמד לטובת גיוס עובדים מאפשר גיוס של עד 912 עובדים.
שורה 233: שורה 233:


=== חטיבת החדשות ===
=== חטיבת החדשות ===
בהחלטה פה-אחד של מועצת תאגיד השידור מיום ה-7 ביוני 2016, נקבע כי בראש חטיבת החדשות, אשר נחשבת לחטיבת הדגל של התאגיד, תעמוד שלומית אברהם-גלוברזון, אשר בתפקידה הקודם שימשה כעורכת אתר [[מאקו (אתר אינטרנט)|מאקו]] של [[שידורי קשת|קשת]]. לשם הקמת החטיבה, הוקצב תקציב בגובה של 160 מיליון שקלים (לעומת תקציב של 90 מיליון שקלים של כל אחד מחברות החדשות המסחריות). החטיבה עתידה לפעול כיחידה אוטונומית לחלוטין, שאינה כפופה למנכ"ל התאגיד, וזאת על מנת לשמור על עצמאותה המקצועית ולנתק את תלותה בגורמים אינטרסנטיים, פוליטיים וכו'. תפקיד החטיבה הוא לספק תוכן חדשותי לטלוויזיה (במסגרת מהדורת חדשות מרכזית שתשודר מדי ערב), לתחנות הרדיו ולדפי התאגיד ברשתות החברתיות השונות.
בהחלטה פה-אחד של מועצת תאגיד השידור מיום ה-7 ביוני 2016, נקבע כי בראש חטיבת החדשות, אשר נחשבת לחטיבת הדגל של התאגיד, תעמוד [[שלומית אברהם גלוברזון]], אשר בתפקידה הקודם שימשה כעורכת אתר [[מאקו (אתר אינטרנט)|מאקו]] של [[שידורי קשת|קשת]]. לשם הקמת החטיבה, הוקצב תקציב בגובה של 160 מיליון שקלים (לעומת תקציב של 90 מיליון שקלים של כל אחד מחברות החדשות המסחריות). החטיבה עתידה לפעול כיחידה אוטונומית לחלוטין, שאינה כפופה למנכ"ל התאגיד, וזאת על מנת לשמור על עצמאותה המקצועית ולנתק את תלותה בגורמים אינטרסנטיים, פוליטיים וכו'. תפקיד החטיבה הוא לספק תוכן חדשותי לטלוויזיה (במסגרת מהדורת חדשות מרכזית שתשודר מדי ערב), לתחנות הרדיו ולדפי התאגיד ברשתות החברתיות השונות.


בחטיבה יעבדו בסך הכל כ-450 עיתונאים, כולל צלמים ואנשי הפקה (בהשוואה לכ-350 עובדים שמועסקים כיום ב[[חדשות 10]], ובכמות דומה ב[[חברת החדשות]] של ערוץ 2).
בחטיבה יעבדו בסך הכל כ-450 עיתונאים, כולל צלמים ואנשי הפקה (בהשוואה לכ-350 עובדים שמועסקים כיום ב[[חדשות 10]], ובכמות דומה ב[[חברת החדשות]] של ערוץ 2).

גרסה מ־18:30, 28 באוגוסט 2016

לוגו תאגיד השידור הציבורי הישראלי "כאן" (אוגוסט 2016)

תאגיד השידור הישראלי (בעבר: תאגיד השידור הציבורי) המציג עצמו במותג כאן[1] הוא גוף ממשלתי ישראלי שהוקם בשנת 2015 מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי תשע"ד 2014 (כלומר, תאגיד סטטוטורי), לשם החלפתה של רשות השידור, שהחוק מורה על סגירתה. מועד תחילת פעילותו של התאגיד נדחה פעמים אחדות. בהתאם לחוק, התאגיד מיועד להתחיל לפעול ב-1 באוקטובר 2016, אך ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון הסכימו לפעול לדחיית מועד זה ל-30 באפריל 2017 (כפשרה לאחר הודעה שהתאגיד יחל את פעילותו בינואר 2018), או, החל מה-1 בינואר 2017, לאחר שיודיע על מוכנותו לפעילות. מנכ"ל התאגיד הוא אלדד קובלנץ והיו"ר הוא גיל עומר.

הקמת התאגיד

החלטה על סגירת רשות השידור

במשך השנים חלה הידרדרות חמורה במעמדה ובתפקודה של רשות השידור. ועדות ציבוריות[2] אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.[3]

ביולי 2013 שכר שר התקשורת, גלעד ארדן, חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.[4] לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית מרץ 2014. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015 ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.[5][6]

הליכי חקיקה

לגיבוש החקיקה הנדרשת הקימה הכנסת את הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר. הוועדה החלה את דיוניה ב-11 ביוני 2014 וקיימה מספר ישיבות רב בזמן קצר על מנת לאפשר את סיום הליך החקיקה עד תום מושב הכנסת בחודש יולי, דבר שעורר ביקורת מצד כמה מחברי הכנסת.[7] ב-9 ביולי אושר נוסח הצעת החוק והיא הועברה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שם אושר ב-29 ביולי 2014 חוק השידור הציבורי,[8][9] המורה על הקמת תאגיד השידור הישראלי ועל סגירת רשות השידור.[10] אחד מסעיפי החוק החדש קובע שרבע מעובדי הגוף החדש יגיעו מרשות השידור ומהטלוויזיה החינוכית.[11]

גיוס עובדים ומינויים

בספטמבר 2015 החל לפעול אתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג.[12] בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון של הגוף החדש, ובמקביל נמשך תהליך סיום עבודתם של עובדים ותיקים ברשות השידור.

במרץ 2015 פורסם כי אלדד קובלנץ מונה לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש.[13] יו"ר דירקטוריון התאגיד הוא גיל עומר. דוברת התאגיד היא העיתונאית גילי שם טוב. לתאגיד הצטרפו מספר עיתונאים, בהם אריה גולן, אסתי פרז ומלאכי חזקיה מרשת ב' ויאיר שרקי מערוץ 2, שישמש ככתב הפוליטי.

ב-7 ביוני 2016 מונתה שלומית אברהם גלוברזון למנהלת חטיבת החדשות.[14] עוד באותו יום מונה לתפקיד מנהל רשת ב' עומר בן רובי, שב-15 השנים האחרונות מילא תפקידי ניהול ועריכה בכירים בגל"צ. למנהל רשת ג' מונה יובל גנור, שכיהן בין השנים 2008-2011 כמנהל רדיו 88FM ומשנת 2012 ערך מהדורות חדשות בקול ישראל וערך והגיש תוכניות ויומני אקטואליה ברשת ב'. כן הוחלט כי משה מורד ימשיך בתפקידו כמנהל רדיו 88FM תחת התאגיד החדש.

נכון ליולי 2016 גויסו כ-250 עובדים לשורות התאגיד, רובם אנשי מנהלה, כספים וטכנולוגיה. תקציב כוח האדם שהועמד לטובת גיוס עובדים מאפשר גיוס של עד 912 עובדים.

עיכובים בפירוק רשות השידור

המועד שנקבע לפירוק הרשות (31 במרץ 2015) נדחה, והוחלט כי הרשות תפורק עד אוקטובר 2015.[15] ב-14 ביולי 2015 נדחה הפירוק פעם נוספת, עד ל-31 במרץ 2016.[16] ב-8 במרץ 2016 נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-1 באוקטובר 2016.[17]

ביולי 2016 הסכימו ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לפעול לדחיית מועד פירוק רשות השידור והפעלת התאגיד לתחילת 2018.[18] הסכמה זו עוררה התנגדות, משום שיש שראו בה פגיעה בעובדי התאגיד[19] וניסיון לבטל את הקמתו של התאגיד. בהסכמה נוספת, בין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, נקבע לפעול דחיית שידורי התאגיד ל-30 באפריל 2017.[20]

אולפני התאגיד

בחוות דעת שפרסם במאי 2016 קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט כי:

"תכליתו של החוק היא ברורה - הקמת משדר ציבורי חדש, עצמאי, יעיל, רלוונטי ומצטיין. הצורך הבוער להתחיל בשידורי התאגיד החדש, והיעדר חלופה מתאימה בתוך העיר ירושלים, מכריעים את הכף לטובת פרשנות אשר תאפשר את תחילת השידורים לתקופה זמנית מחוץ לעיר ירושלים. ללא פרשנות זו לא ניתן יהיה לקיים את תכליתו העיקרית של החוק הקמת - התאגיד ושיפור השידור הציבורי".[21]

בהתאם לחוות הדעת, שנכתבה לאחר שהנהלת התאגיד לא מצאה מקום מתאים לתאגיד בשטחה של ירושלים, כפי שנדרש בחוק השידור הציבורי הישראלי, נקבע כי התאגיד יחל לפעול באופן זמני מאולפני ערוץ 9 שבמודיעין, הפרוסים על שטח כולל של 4,500 מ"ר.[22] במקביל, חתם התאגיד על הסכם הבנות לרכישת משכן קבע בשכונת גבעת שאול שבירושלים. בהקשר זה נקבע, כי מתחם רוממה, בו מוקמה רשות השידור, אינו מתאים לצורכי התאגיד. ביולי 2016 רכש התאגיד מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים.[23].

סניף הרדיו של התאגיד הוקם בתל אביב.[24] משרדי התאגיד שוכנים במבנה לשעבר של אתר החדשות ynet שממוקם בצומת הרחובות יגאל אלון ונח מוזס.

במאי 2016 החל התאגיד בהפקה של שידורי ניסיון, המוצגים בדף הפייסבוק שלו, תחת שם זמני - "התאגיד".[25] אחר כך נפתח גם דף טוויטר, ובהמשך ייפתחו ערוצים נוספים בסנאפצ'ט, ביוטיוב ובאתרים נוספים, במטרה לשנות את התדמית המיושנת שאפיינה את רשות השידור ולפנות לקהל צעיר ומגוון יותר מבעבר.[26]

תקציב

תקציב ההקמה של התאגיד עומד על סכום של 350 מיליון ש"ח: 120 מיליון שקל הם לצורך הצטיידות, 28 מיליון לשכר עבודה, 14 מיליון לתפעול השוטף, 128 מיליון עבור נדל"ן ו־60 מיליון שקל עבור רכש תוכן.

מאפייני "כאן"

סעיף 7 לחוק מאפיין את פעילות התאגיד

(א) תאגיד השידור הישראלי יקיים שידורים ויספק סוגי תוכן שונים באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.
(ב) התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
(ג) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.
(ד) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן מגוון הפונה לילדים ולנוער, ויקדם יצירה של תוכן ערכי, חינוכי ולימודי לילדים ולנוער.
(ה) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית, ובכלל זה שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית בישראל ושידורים בשפות נוספות הרווחות בחברה הישראלית.
(ו) במילוי תפקידיו כאמור בסעיף זה יפעל תאגיד השידור הישראלי –
 (1) להרחבת ההשכלה והדעת;
 (2) לקידום התרבות, היצירה האיכותית הישראלית המקורית, והמוזיקה הישראלית;
 (3) לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור;
 (4) לטיפוח ולקידום השפה העברית.

מבנה "כאן"

האורגנים של תאגיד השידור הישראלי הם המועצה והמנהל הכללי.

מועצת התאגיד

מועצת התאגיד מורכבת מ-12 נציגי ציבור והיא הגוף האמון על קביעת מדיניות התאגיד, לרבות מדיניות השידורים הכוללת, אישור לוחות השידורים והתקציבים שלו, מינוי המנהל הכללי, ופיקוח על הדרג הניהולי ועל ביצוע המדיניות שנקבעה. המועצה אחראית גם לאשר את המבנה הארגוני של התאגיד, את מדיניות ההעסקה ואת שיא כוח האדם, ולדון בהצעת התקציב ובתוכנית העבודה השנתיות של מנכ"ל התאגיד ולאשר אותן.

מינוי חברי המועצה הינו באחריות של שר התקשורת ובאישורו. מינוי חבר מועצה הוא לתקופה של ארבע שנים, אולם, שר התקשורת, בהמלצת ועדת האיתור, רשאי להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת. הרכב המועצה כולל לפחות 6 נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לפי המלצת ועדת האיתור, כמתואר בחוק. ב-13 וב-16 באפריל 2016 אישר שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו, על פי המלצת ועדת האיתור בראשות השופט עזרא קמא, את חברי המועצה הבאים, על פי הנדרש בחוק:

(1) יושב ראש, בעל תואר אקדמי וניסיון בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד ו/או בארגון משמעותי בעל מעמד בתחום התקשורת - גיל עומר, לשעבר העורך הראשי של גלי צה"ל וכיום כמנכ"ל מוזיאון הילדים בחולון;

(2) נציג ציבור בעל ניסיון בתפקיד ניהולי בגוף העוסק בשידורים, בעיתון או באתר אינטרנט חדשותי - אורית מסילתי, דירקטורית בחברות ציבוריות ובעלת ניסיון בתפקיד ניהולי בגוף שידורים;

(3) נציג ציבור בעל ניסיון בתחום העיתונות הכתובה, המשודרת או באתרי אינטרנט חדשותיים, לרבות עריכת תוכן - העיתונאי רותם דנון, העורך הראשי של המגזין "ליברל", עורך בכיר לשעבר של "תוכנית חדשות" ו"החדשות הלילה" בערוץ 2, עורך לשעבר של האתר נענע10;

(4 ו-5) שני נציגי ציבורי בעלי ניסיון בתחום היצירה הטלוויזיונית, הקולנועית או המוזיקלית - נפתלי גליקסברג, במאי ויוצר דוקומנטרי, ששימש בעבר כיו"ר ארגוני היוצרים, ופרופ' דוד אלכסנדר, יו"ר לשעבר של מועצת הקולנוע וראש מנהל התרבות לשעבר;

(6) נציג ציבור בעל ניסיון טכנולוגי משמעותי בתחום הקשור לפעילות התאגיד - מישל קרמרמן, מנכ"לית רדיו 99FM לשעבר;

(7) נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בניהול כספים בגופים בעלי היקף עסקים משמעותי - חמיס אבולעפיה, עיתונאי ואיש העסקים, בעל רשת המאפיות אבולעפיה ופעיל לדו-קיום בין יהודים וערבים;

(8) נציג ציבור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית - רו"ח אורלי גרטי-סרוסי,

(9) נציג ציבור שהוא משפטן בעל נסיון משמעותי בתחום האסדרה (החלופה העברית שקבעה האקדמיה לרגולציה) - ד"ר אורנה דויטש, משפטנית;

(10 ו-11) שני נציגי ציבור בעלי ניסיון משמעותי בתחום החינוך או השידורים לילדים ולנוער - אהובה פיינמסר, מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית לשעבר, ודלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר;

(12) נציג ציבור בעל מעמד בתחום מורשת ישראל - אבי רט, ראש מכון ש"י באוניברסיטת בר־אילן.

המועצה חילקה עצמה למספר תתי ועדות, והן:

(1) ועדת התוכן, בראשות גיל עומר;

(2) ועדת כוח האדם, בראשות דלית שטאובר;

(3) ועדת האתיקה, בראשות דוד אלכסנדר;

(4) ועדת הכספים וההתקשרויות, בראשות אורית מסילתי;

(5) ועדת הביקורת, בראשות אורלי גרטי-סרוסי;

(6) ועדת הפיקוח על שידור פרסומות והודעות, בראשות אורנה דויטש;

(7) ועדת הפיקוח על פעילותה של היחידה המסחרית, בראשות אהובה פיינמסר.

חברוּת חברי מועצת תאגיד השידור בוועדות המועצה השונות (נכון ל-16.6.2016)
ועדת התוכן ועדת כוח האדם ועדת האתיקה ועדת הכספים וההתקשרויות ועדת הביקורת ועדת הפיקוח על שידור פרסומות והודעות ועדת הפיקוח על פעילותה של היחידה המסחרית
מספר חברי ועדה 7 3 3 7 3 5 4
גיל עומר יו"ר X
אורית מסילתי X יו"ר X
רותם דנון
נפתלי גליקסברג X X
פרופ' דוד אלכסנדר X יו"ר X
מישל קרמרמן X X X
חמיס אבולעפיה X X X
רו"ח אורלי גרטי-סרוסי X יו"ר X
ד"ר אורנה דויטש X X X יו"ר
אהובה פיינמסר X X יו"ר
דלית שטאובר X יו"ר X
אבי רט X X X

המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי

מנכ"ל התאגיד, אקדמאי בעל ניסיון בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי ו/או בתחום התקשורת, מתמנה לתפקידו על ידי מועצת התאגיד. לשם כך, הוקמה ועדת איתור מיוחדת, בראשות השופט עזרא קמא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר. החוק קובע במפורש את איסור הזיקה, האישית או העסקית, בין מנכ"ל התאגיד לבין מי משרי הממשלה, עסקנים פוליטיים או מפלגתיים. מנכ"ל התאגיד ממונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריכה בעוד תקופה אחת נוספת, בלבד. בין תפקידיו, להיות אחראי לניהול השוטף, לשמש כעורך הראשי של השידורים, להעביר את לוחות השידורים לאישור המועצה, להגיש הצעות תקציב ותוכנית עבודה שנתיות ולהגיש דו"חות פעילות חצי-שנתיים. סמכויותיו כוללות ייצוג של התאגיד, חתימה על מסמכים ועסקאות וקבלת עובדים לתאגיד.

לתאגיד מונה מנהל כללי זמני, אלדד קובלנץ, על ידי ועדת איתור, לתקופה של עד שנתיים מיום תחילת השידורים, וזאת במקביל להליך מינוי המנהל הכללי. עיקר עיסוקו של המנהל הכללי הזמני הוא הקמת התשתית הנדרשת לתחילת פעילות התאגיד עד ליום תחילת השידורים, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם ההיערכות לשם כך. החל מיום תחילת השידורים ועד לתום תקופת כהונתו, ימלא המנהל הכללי הזמני את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי.

חטיבת החדשות

בהחלטה פה-אחד של מועצת תאגיד השידור מיום ה-7 ביוני 2016, נקבע כי בראש חטיבת החדשות, אשר נחשבת לחטיבת הדגל של התאגיד, תעמוד שלומית אברהם גלוברזון, אשר בתפקידה הקודם שימשה כעורכת אתר מאקו של קשת. לשם הקמת החטיבה, הוקצב תקציב בגובה של 160 מיליון שקלים (לעומת תקציב של 90 מיליון שקלים של כל אחד מחברות החדשות המסחריות). החטיבה עתידה לפעול כיחידה אוטונומית לחלוטין, שאינה כפופה למנכ"ל התאגיד, וזאת על מנת לשמור על עצמאותה המקצועית ולנתק את תלותה בגורמים אינטרסנטיים, פוליטיים וכו'. תפקיד החטיבה הוא לספק תוכן חדשותי לטלוויזיה (במסגרת מהדורת חדשות מרכזית שתשודר מדי ערב), לתחנות הרדיו ולדפי התאגיד ברשתות החברתיות השונות.

בחטיבה יעבדו בסך הכל כ-450 עיתונאים, כולל צלמים ואנשי הפקה (בהשוואה לכ-350 עובדים שמועסקים כיום בחדשות 10, ובכמות דומה בחברת החדשות של ערוץ 2).

קישורים חיצוניים