תל יזרעאל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:53, 23 ביוני 2013

תל יזרעאל

(למפת עמק בית שאן רגילה)

תל יזרעאל

המראה מהתל לכיוון כפר יחזקאל. קבוצת האקליפטוסים בעמק מסמנת את מיקומו של מעיין עין יזרעאל

תל יזרעאל הוא תל קדום במרכזו של עמק יזרעאל דרומית לעיר עפולה, בסמוך לקיבוץ יזרעאל. התל מזוהה עם העיר המקראית יִזְרְעֶאל, אך הוא סחוף והשרידים בו מועטים. מהאתר תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, נחל חרוד הזורם במרכזו, הרי הגלבוע מדרום לו, רמת יששכר וגבעת המורה בצפונו והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן עצי ארץ ישראל^[1]

התקופה הישראלית

בתל לא נמצאו חרסים מהתקופה שקדמה להתנחלות הישראלים בארץ ישראל, אך יש הסוברים כי היישוב במקום החל כבר בתקופה הכנענית, ונמשך ברציפות במשך 4,000 שנים. האזכור הראשון של העיר במקרא מופיע בספר יהושע בתקופת התנחלות השבטים, והיא נכללה בתחומו של שבט יששכר:

"לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה..."

— יהושע, י"ט, י"ז–י"ט

עדות למעמדה החשוב של העיר היא העובדה כי שאול בחר בעין יזרעאל אשר לרגלי התל, כדי למקם את בסיסו ללחימה בפלשתים:

"וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בָּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל"

— שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין פסוק ל בפרק כט בספר שמואל א.שמואל א', כ"ט, ל'

המקום נזכר גם במעשה המלכת איש בושת בן שאול על ידי אבנר בן נר:

"וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל-הַגִּלְעָד וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי וְאֶל-יִזְרְעֶאל וְעַל-אֶפְרַיִם וְעַל-בִּנְיָמִן וְעַל-יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה"

— שמואל ב', ב', ט'

מאוחר יותר, גדלה העיר והיא נכללה במחוזו החמישי של שלמה המלך. חשיבותה הכלכלית של העיר עלתה, ככל הנראה עקב סמיכותה לצומת דרכים מרכזי בעת העתיקה, וכתוצאה מכך נקרא העמק כולו על שמה. בתקופת שושלת אחאב במאה ה-9 לפנה"ס, שכן בתל בית הקיץ של המלך אחאב, בזמן שבירת הממלכה הייתה בשומרון. בספר מלכים מצוין כי בעיר שכן ארמונו של אחאב, ובה התרחש המעשה בנבות על השלכותיו (מותה של איזבל וקיצה של שושלת אחאב):

"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"

— מלכים א', כ"א, א'

עוד נזכר כי המלך יורם בא לעיר כדי להירפא, וייתכן כי המקום שימש כאתר הבראה:

"וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת-חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי-חֹלֶה הוּא"

— מלכים ב', ח', י"ט

העיר חרבה בשנת 722 לפנה"ס בידי שלמנאסר החמישי מלך אשור, אך נבנתה ואוכלסה מחדש בתקופה ההלניסטית.

לאחר התקופה הישראלית

אוסביוס מקיסריה שחי במאה ה-4 כתב כי הכפר הוא הנודע ביותר בעמק יזרעאל וכי הוא נמצא בין בית שאן ולגיו (באיזור מגידו). הנוסע מבורדו עבר במקום בשנת 333 וקרא לתל "סטדלה" - כנראה שיבוש מהשם של עמק יזרעאל (Esderlon). הוא ציין כי התל הוא מקום חנייה הממוקם 10 מיל מלגיו ו-12 מיל מ"סקיתופוליס" היא בית שאן. ואכן נמצאו בדרך אבני מיל אחדות. בנימין מטודלה שביקר במקום בשנת 1170 ומצא בו ישוב קטן ובו יהודי אחד שעסק בצביעה. אשתורי הפרחי אזכר את התל בראשית המאה ה-14, ובמאה ה-17 סיפר הנוסע רוג'ה, כי בתל התגוררו 150 תושבים מקומיים ויהודים, "אשר חיים כמו הערבים על שוד". נוסע אחר שעבר במקום בשנת 1677 ספר על השודדים המכבידים על הנוצרים, ונוסע יהודי בשם רבי רחמים אופלטקה סיפר כי נשדד עת עבר במקום בשנת 1876, אך ניצל מידי השודדים. נוסעים אחרים ציינו את קיומו של בית קשתות בכפר, אשר היה בית השייח' ושימש גם אכסנית דרכים.

בעת החדשה

ב-1830 יישב אברהים פחה משפחות פלחים מצרים בכפר זירעין שעל התל. כפר זה שלט במלחמת העצמאות על הדרכים באזור. נסיון ראשון של חטיבת יפתח לכבוש את הכפר נכשל, והמקום היה למוקד קרבות בין כוחות הפלמ"ח לבין צבא ההצלה. רק בנסיון השני, ב-29 במאי 1948, נכבש הכפר על ידי כוחות חטיבת גולני. על התל אנדרטה המנציחה את זכרם של חללי הפלמ"ח. ממערב לתל קמה בסוף 1948 התיישבות של הכשרת הפלמ"ח אשר לחמה בזירעין, וזו הייתה לקיבוץ יזרעאל.

חפירות ארכאולוגיות

האתר התגלה באקראי בעת עבודות להקמת מוזיאון לתולדות עמק יזרעאל. בחפירות הארכאולוגיות שנערכו לאחר מכן על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, נחשפו שרידי שני המגדלים המזרחיים ושער העיר הדרומי של מתחם מבוצר מהמאה ה-9 לפנה"ס, שלדעת החוקרים היה בשימושם של מלכי בית עמרי. כמו כן התגלו באתר מערות קבורה מהתקופה הרומית וכנסייה מהתקופה הביזנטית והצלבנית. עוד נמצא בתל ארון קבורה עם עיטורים יהודיים מהמאה ה-3 לפנה"ס, כך שייתכן ששכן במקום יישוב יהודי שלא נזכר במשנה ובתלמוד.

הערות שוליים

^ תל יזרעאל באתר המועצה האזורית גלבוע

לקריאה נוספת

דוד אוסישקין, "יזרעאל, מעוזם של אחאב ואיזבל", קדמוניות מ"ג, 2010, עמ' 11-2
דוד אוסישקין, "המיתחם המבוצר של מלכי בית עמרי ביזרעאל", ארץ ישראל כ"ה, תשנ"ו 1996, עמ' 1-14
אבנים גדולות מן השמיים, דובי טל, מוני הרמתי, רוני רייך, הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1998,עמ' 44.
המילון האנציקלופדי של המקרא, איתן אבניאון, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
כל מקום ואתר, הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2000.
ספר מלכים א', פרק כ"א
צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל, עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1977 - יזרעאל הקדומה.

ראו גם

נבות היזרעאלי

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

מדיה וקבצים בנושא תל יזרעאל בוויקישיתוף

תל יזרעאל, באתר בית יגאל אלון
מסלול טיול מפורט מתל יזרעאל לעין יזרעאל

[1] תל יזרעאל באתר המועצה האזורית גלבוע

[1]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 [[קובץ:TelIzrael011.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי המגדל הצפון-מזרחי]]
 [[קובץ:TelIzrael 001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת הפלמ"ח על התל]]
-'''תל יזרעאל''' הוא [[תל]] קדום במרכזו של [[עמק יזרעאל]] דרומית לעיר [[עפולה]], בסמוך ל[[יזרעאל (קיבוץ)|קיבוץ יזרעאל]]. התל מזוהה עם העיר ה[[מקרא|מקראית]] '''יִזְרְעֶאל''', אך הוא סחוף והשרידים בו מועטים. מהאתר תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, [[נחל חרוד]] הזורם במרכזו, הרי [[הגלבוע]] מדרום לו, [[רמת יששכר]] ו[[גבעת המורה]] בצפונו והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן עצי [[ארץ ישראל]]<ref>[http://www.hagilboa.org.il/25041/%D7%AA%D7%9C_%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%90%D7%9C מאתר המועצה האזורית גלבוע]</ref>.
+'''תל יזרעאל''' הוא [[תל]] קדום במרכזו של [[עמק יזרעאל]] דרומית לעיר [[עפולה]], בסמוך ל[[יזרעאל (קיבוץ)|קיבוץ יזרעאל]]. התל מזוהה עם העיר ה[[מקרא]]ית '''יִזְרְעֶאל''', אך הוא סחוף והשרידים בו מועטים. מהאתר תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, [[נחל חרוד]] הזורם במרכזו, הרי [[הגלבוע]] מדרום לו, [[רמת יששכר]] ו[[גבעת המורה]] בצפונו והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן עצי [[ארץ ישראל]]{{הערה|1=[http://www.hagilboa.org.il/147755/תל-יזרעאל תל יזרעאל] באתר המועצה האזורית גלבוע}}
 ==התקופה הישראלית==
-בתל לא נמצאו חרסים מהתקופה שקדמה להתנחלות הישראלים ב[[ארץ ישראל]], אך יש הסוברים כי היישוב במקום החל כבר בתקופה ה[[כנענים|כנענית]], ונמשך ברציפות במשך 4,000 שנים<ref>[http://www.megalim.co.il/inner.asp?category_code=6&object_id=7285 מגלים]</ref>. האזכור הראשון של העיר ב[[מקרא]] מופיע ב[[ספר יהושע]] בתקופת [[התנחלות השבטים]], והיא נכללה בתחומו של [[שבט יששכר]]:
+בתל לא נמצאו חרסים מהתקופה שקדמה להתנחלות הישראלים ב[[ארץ ישראל]], אך יש הסוברים כי היישוב במקום החל כבר בתקופה ה[[כנענים|כנענית]], ונמשך ברציפות במשך 4,000 שנים. האזכור הראשון של העיר ב[[מקרא]] מופיע ב[[ספר יהושע]] בתקופת [[התנחלות השבטים]], והיא נכללה בתחומו של [[שבט יששכר]]:
-{{ציטוט|תוכן="לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה..."|מקור=יהושע י"ט, י"ז-י"ט}}
+{{ציטוט|תוכן="לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה..."|מקור={{תנ"ך|יהושע|יט|יז|יט|קצר=כן}}}}
 עדות למעמדה החשוב של העיר היא העובדה כי [[שאול]] בחר ב[[עין יזרעאל]] אשר לרגלי התל, כדי למקם את בסיסו ללחימה ב[[פלשתים]]:
-{{ציטוט|תוכן="וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בָּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל"|מקור=שמואל א', כ"ט, ל'}}
+{{ציטוט|תוכן="וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בָּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל"|מקור={{תנ"ך|שמואל א|כט|ל|קצר=כן}}}}
 המקום נזכר גם במעשה המלכת איש בושת בן שאול על ידי [[אבנר בן נר]]:
-{{ציטוט|תוכן="וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל-הַגִּלְעָד וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי וְאֶל-יִזְרְעֶאל וְעַל-אֶפְרַיִם וְעַל-בִּנְיָמִן וְעַל-יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה"|מקור=שמואל ב', ב' ט'}}
+{{ציטוט|תוכן="וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל-הַגִּלְעָד וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי וְאֶל-יִזְרְעֶאל וְעַל-אֶפְרַיִם וְעַל-בִּנְיָמִן וְעַל-יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה"|מקור={{תנ"ך|שמואל ב|ב|ט|קצר=כן}}}}
 מאוחר יותר, גדלה העיר והיא נכללה במחוזו החמישי של [[שלמה המלך]]. חשיבותה ה[[כלכלה|כלכלית]] של העיר עלתה, ככל הנראה עקב סמיכותה ל[[צומת]] [[דרך|דרכים]] מרכזי ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], וכתוצאה מכך נקרא ה[[עמק]] כולו על שמה. בתקופת שושלת [[אחאב]] ב[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפנה"ס]], שכן בתל בית הקיץ של המלך אחאב, בזמן שבירת הממלכה הייתה ב[[שומרון]]. ב[[ספר מלכים]] מצוין כי בעיר שכן ארמונו של אחאב, ובה התרחש המעשה בנבות על השלכותיו (מותה של [[איזבל]] וקיצה של שושלת אחאב):
-{{ציטוט|תוכן="וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"|מקור=מלכים א', כ"א, א'}}
+{{ציטוט|תוכן="וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"|מקור={{תנ"ך|מלכים א|כא|א|קצר=כן}}}}
 עוד נזכר כי המלך יורם בא לעיר כדי להירפא, וייתכן כי המקום שימש כאתר הבראה:
-{{ציטוט|תוכן="וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת-חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי-חֹלֶה הוּא"|מקור=מלכים ב', ח' י"ט}} העיר חרבה בשנת [[722 לפנה"ס]] בידי [[שלמנאסר החמישי]] מלך [[אשור]], אך נבנתה ואוכלסה מחדש ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]].
+{{ציטוט|תוכן="וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת-חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי-חֹלֶה הוּא"|מקור={{תנ"ך|מלכים ב|ח|יט|קצר=כן}}}} העיר חרבה בשנת [[722 לפנה"ס]] בידי [[שלמנאסר החמישי]] מלך [[אשור]], אך נבנתה ואוכלסה מחדש ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]].
 ==לאחר התקופה הישראלית==
-[[אוסביוס מקיסריה]] שחי ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] כתב כי הכפר הוא הנודע ביותר בעמק יזרעאל וכי הוא נמצא בין בית שאן ולגיו (כיום [[מגידו]]). [[הנוסע מבורדו]] עבר במקום בשנת [[333]] וקרא לתל "סטדלה" - כנראה שיבוש מהשם של עמק יזרעאל (Esderlon). הוא ציין כי התל הוא מקום חנייה הממוקם 10 מיל מלגיו ו-12 מיל מ"סקיתופוליס" היא [[בית שאן]]. ואכן נמצאו בדרך [[אבן מיל|אבני מיל]] אחדות. [[בנימין מטודלה]] שביקר במקום בשנת [[1170]] ומצא בו [[ישוב]] קטן ובו יהודי אחד שעסק בצביעה. [[אשתורי הפרחי]] אזכר את התל בראשית [[המאה ה-14]], וב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] סיפר הנוסע רוג'ה, כי בתל התגוררו 150 תושבים מקומיים ויהודים, "אשר חיים כמו הערבים על שוד". נוסע אחר שעבר במקום בשנת [[1677]] ספר על השודדים המכבידים על הנוצרים, ונוסע יהודי בשם רבי רחמים אופלטקה סיפר כי נשדד עת עבר במקום בשנת [[1876]], אך ניצל מידי השודדים. נוסעים אחרים ציינו את קיומו של בית [[קשת (מבנה)|קשתות]] בכפר, אשר היה בית ה[[שייח']] ושימש גם [[אכסניה|אכסנית]] דרכים.
+[[אוסביוס מקיסריה]] שחי ב{{ה|מאה ה-4}} כתב כי הכפר הוא הנודע ביותר בעמק יזרעאל וכי הוא נמצא בין [[בית שאן]] ו[[לגיו]] (באיזור [[תל מגידו|מגידו]]). [[הנוסע מבורדו]] עבר במקום בשנת [[333]] וקרא לתל "סטדלה" - כנראה שיבוש מהשם של עמק יזרעאל (Esderlon). הוא ציין כי התל הוא מקום חנייה הממוקם 10 מיל מלגיו ו-12 מיל מ"סקיתופוליס" היא [[בית שאן]]. ואכן נמצאו בדרך [[אבן מיל|אבני מיל]] אחדות. [[בנימין מטודלה]] שביקר במקום בשנת [[1170]] ומצא בו [[ישוב]] קטן ובו יהודי אחד שעסק בצביעה. [[אשתורי הפרחי]] אזכר את התל בראשית [[המאה ה-14]], וב{{ה|מאה ה-17}} סיפר הנוסע רוג'ה, כי בתל התגוררו 150 תושבים מקומיים ויהודים, "אשר חיים כמו הערבים על שוד". נוסע אחר שעבר במקום בשנת [[1677]] ספר על השודדים המכבידים על הנוצרים, ונוסע יהודי בשם רבי רחמים אופלטקה סיפר כי נשדד עת עבר במקום בשנת [[1876]], אך ניצל מידי השודדים. נוסעים אחרים ציינו את קיומו של בית [[קשת (מבנה)|קשתות]] בכפר, אשר היה בית ה[[שייח']] ושימש גם [[אכסניה|אכסנית]] דרכים.
 ==בעת החדשה==
-ב-[[1830]] יישב [[אברהים פחה]] משפחות פלחים [[מצרים]] בכפר [[זירעין]] שעל התל. כפר זה שלט ב[[מלחמת העצמאות]] על הדרכים באזור. נסיון ראשון של [[חטיבת יפתח]] לכבוש את הכפר נכשל, והמקום היה למוקד קרבות בין כוחות ה[[פלמ"ח]] לבין [[צבא ההצלה]]. רק בנסיון השני, ב-[[29 במאי]] [[1948]], נכבש הכפר  על ידי כוחות [[חטיבת גולני]]. על התל [[אנדרטה]] המנציחה את זכרם של חללי ה[[פלמ"ח]]. ממערב לתל קמה בסוף [[1948]] התיישבות של הכשרת הפלמ"ח אשר לחמה ב[[זירעין]], וזו הייתה ל[[קיבוץ]] [[יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל]].
+ב-[[1830]] יישב [[אברהים פחה]] משפחות פלחים [[מצרים]] בכפר [[זירעין]] שעל התל. כפר זה שלט ב[[מלחמת העצמאות]] על הדרכים באזור. נסיון ראשון של [[חטיבת יפתח]] לכבוש את הכפר נכשל, והמקום היה למוקד קרבות בין כוחות ה[[פלמ"ח]] לבין [[צבא ההצלה]]. רק בנסיון השני, ב-[[29 במאי]] [[1948]], נכבש הכפר על ידי כוחות [[חטיבת גולני]]. על התל [[אנדרטה]] המנציחה את זכרם של חללי ה[[פלמ"ח]]. ממערב לתל קמה בסוף [[1948]] התיישבות של הכשרת הפלמ"ח אשר לחמה ב[[זירעין]], וזו הייתה ל[[קיבוץ]] [[יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל]].
 ==חפירות ארכאולוגיות==
@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 ==לקריאה נוספת==
-* דוד אוסישקין, "יזרעאל, מעוזם של אחאב ואיזבל", '''[[קדמוניות]]''' מ"ג, 2010, עמ' 11-2
+* [[דוד אוסישקין]], "יזרעאל, מעוזם של אחאב ואיזבל", '''[[קדמוניות]]''' מ"ג, 2010, עמ' 11-2
 * דוד אוסישקין, "המיתחם המבוצר של מלכי בית עמרי ביזרעאל", '''ארץ ישראל''' כ"ה, תשנ"ו 1996, עמ' 1-14
-*'''אבנים גדולות מן השמיים''', דובי טל, מוני הרמתי, [[רוני רייך]], הוצאת [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1998,עמ' 44.
+*'''אבנים גדולות מן השמיים''', [[דובי טל]], [[מוני הרמתי]], [[רוני רייך]], הוצאת [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1998,עמ' 44.
-*'''המילון האנציקלופדי של המקרא''', איתן אבניאון, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
+*'''המילון האנציקלופדי של המקרא''', [[איתן אבניאון]], הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
 *'''כל מקום ואתר''', הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2000.
-*'''מלכים א''', פרק כ"א.
+*{{תנ"ך|מלכים א|כא}}
 * [[צבי אילן]], '''78 טיולים ברחבי ישראל''', עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1977 - יזרעאל הקדומה.
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 {{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Tel Izr'ael|תצוגה=תל יזרעאל}}
 *[http://www.bet-alon.co.il/info/site_details.php?site_id=413 תל יזרעאל], באתר בית יגאל אלון
-*[http://www.megalim.co.il/inner.asp?category_code=6&object_id=7285 תל יזרעאל], באתר "מגלים"
 *מסלול טיול מפורט מ[http://www.nelech.co.il/Track/TrackInfo/26 תל יזרעאל לעין יזרעאל]