מיה טבת דיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיה טבת דיין
מיה טבת דיין
לידה 3 באפריל 1975 (בת 49)
תל אביב, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה, פרוזה
הושפעה מ יהודה עמיחי, אולב האוגה, ריימונד קארבר, רוהינטון מיסטרי, איריס אליה כהן, אווה קילפי, שהרה בלאו
פרסים והוקרה

פרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש רה"מ לוי אשכול לשנת 2018

ציון לשבח מטעם פרס קוגל לספרות (2016)

האתר של מיה טבת דיין -

https://mayatevetdayan.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיה טבת דיין (נולדה ב-3 באפריל 1975)[1] היא משוררת, סופרת, ומרצה להינדואיזם. בעלת תואר דוקטור בהינדואיזם ושירה סנסקריסטית. כלת פרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ט 2018.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבת דיין נולדה בתל אביב וגדלה בהוד השרון. אמה, עפרה טבת, הייתה מגישת תוכניות בגלי צה"ל, שדרנית בטלוויזיה החינוכית וכן במאית דוקומנטרית.[2]

טבת דיין למדה בתיכון "הדרים" בהוד השרון. במהלך שירותה הצבאי הייתה עורכת וכתבת בעיתון "במחנה". בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ובתולדות האמנות ותואר שני ודוקטורט בפילוסופיה, כולם באוניברסיטת תל אביב.[3]

את עבודת הדוקטורט שלה כתבה תחת מלגת הנשיא והרקטור של אוניברסיטת תל אביב, בהנחייתם של פרופסור דוד שולמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופסור שלמה בידרמן מאוניברסיטת תל אביב. בעבודה זו תרגמה את היצירה הסנסקריסטית השירית הגדולה The Naishadhiya-Caritam מסנסקריט לאנגלית וכן ניתחה יצירות אמנות שנלוו ליצירה זו.

בשנים 2003–2014 לימדה טבת דיין קורסים שונים במסגרת החוגים לפילוסופיה וללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת חיפה.[4] שיעוריה התמקדו בספרות ושירה סנסקריסטית, מעמד האישה בהינדואיזם הקלאסי והמודרני וביטויים של רעיונות דתיים בתרבות הקלאסית והמודרנית בהודו.[5]

טבת דיין עוסקת בכתיבה ובהוראה. היא נשואה להראל דיין, איש מחשבים[6] ולזוג שלוש בנות.

מיצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2006–2010 כתבה את הבלוג "עבודת אלילים" שעסק בהיבטים של המחשבה ההודית כפי שהם משתקפים בתרבות הפופולרית בהודו ובמערב.

בשנת 2012 לקחה חלק בכתיבת קטלוג[7] התערוכה "צפיפות החומר"[8] במוזיאון תל אביב לאמנות, שהציגה אמנות עכשווית מהודו, וכן הנחתה סדרת מפגשים במסגרת תערוכה זו.

בשנת 2014 הציגה את התערוכה "שיחותיי עם אמי המתה" בגלריה של תיאטרון תמונע בתל אביב. התערוכה הציגה משיריה של טבת דיין לצד צילומי עיזבונה של אימה שנפטרה שנה קודם לכן. התערוכה הוצגה במקום כחצי שנה.

מאמרים פרי עטה פורסמו באסופות ובספרים שונים.

שיריה של טבת דיין הופיעו בפלטפורמות שונות, והיא נוטה לשתף פעולה עם אמנים פלסטיים ולהציג את שיריה בתערוכות.

בין היתר, שירים פרי עטה הוצגו בתערוכות שונות, למשל: "נשים, תודעה, עוצמה 2" באודיטוריום חיפה (2015), "פרידה" בגלריה חנינא ביפו (2016).

"ויהי ערב, ויהי תוהו" זכה בציון לשבח מטעם פרס קוגל לספרות יפה ביוני 2016.[9]

בשנת 2018 זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש רה"מ לוי אשכול לשנת 2018. מנימוקי הוועדה: "מיה טבת דיין היא סופרת ומשוררת מבטיחה, שמצליחה להעביר קשת אדירה של רגשות, כולל כאב ושכול וצער, באמצעות שורות פשוטות, יומיומיות כביכול, שחודרות היישר ללב. השירה של טבת דיין מיוחדת בהיותה נגישה לכל אחד – כמו פתקים קטנים מהחברה הכי טובה שידעה שתבין בדיוק למה היא מתכוונת – ומשובצת רגעים מזוקקים הגורמים לקורא להרגיש שהיא מדברת בשמו, גם אם לא חווה אותן חוויות כמוה, ושאינו לבד בעולם, וזה מרגש באופן עמוק."[10]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הספר "אלף שנים לחכות" כתבה הסופרת רבקה קרן: "דואליות של גוף ונפש, משפחה, אידיאלים, רצון חופשי ובחירה - כל המושגים הללו מוצגים לבחינה מדוקדקת ואמיצה, שזירת ההתרחשות שלה היא הקיבוץ והודו. ססגוניות הטעמים, הריחות והצבעים והיצריות המתפרצת מעוררות שמחה ילדותית ומאזנות את העצב שבסיפור. "אלף שנים לחכות" הוא ספר ביכורים מעורר ציפיות. בתוך מבול הכותרים הנופל עלינו, נעים לגלות קול חדש ומבטיח".[13]

הספר "ויהי ערב, ויהי תוהו" זכה לשבחי המבקרים. על גב הכריכה כתבה הסופרת שהרה בלאו: "מחזורי השירים של מיה טבת דיין הם מהמקוריים והמרגשים שקראתי. יש בהם יכולת זיקוק מיוחדת של הכאב, של ההעדר ושל האין. והכל נעשה בפשטות, דרך היומיום, במילים "קטנות" שהולמות בקורא בעצמה גדולה. ספר השירה שלה פצוע ופוצע, עדין ופרוע, משתולל מתוך כאב, אך עם זאת בעל גבולות לשוניים ברורים ומדויקים. זהו הישג שירי גדול. השירה הישראלית למודת שירי כאב ושכול, אבל מחזורי השירים של מיה טבת דיין העוסקים במות האם, הם מהמקוריים והמרגשים שקראתי".

המשורר יקיר בן-משה, עורך הספר, כתב: "שיריה של מיה טבת דיין נוגעים באופן חד, מצמית ומרגש עד כאב, במותה של האם. השירים נפרשים לאורך שתי חטיבות גדולות – בלשון שקופה, קריסטלית – ומגוללים עולם רב ממדים, בו ההיעדר הופך לממשות. "וַיְהִי עֶרֶב, וַיהִי תֹּהוּ, וַיהִי פִּי תְּהוֹם", פותחת טבת דיין את ספר השירים הנפלא הזה ומזמינה אותנו להקשיב ללשון הבריאה הפנימית: לשון הזמן, המקום והאני".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיה טבת-דיין, באתר library.osu.edu
  2. ^ טבת עפרה, באתר http://www.kolnoan.co.il/ (ארכיון)
  3. ^ איתמר באומר, מילים על מים – Words on Water: כנס סופרים הודי – ישראלי, באתר http://www.my-asia.co.il/, ‏08 ביוני, 2012(הקישור אינו פעיל)
  4. ^ מיה טבת דיין בידיעון הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת חיפה, באתר הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת חיפה (ארכיון)
  5. ^ מיה טבת דיין בידיעון הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב 2013, באתר הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב
  6. ^ [http://www.bloomberg.com/research/stocks/private/person.asp?personId=42951409&privcapId=7960034&previousCapId=7960034&previousTitle=Risotech%20Ltd. Harel Dayan Co-founder and Senior Technical Lead, Risotech Ltd.], http://www.bloomberg.com/, ‏February 13, 2016
  7. ^ צפיפות החומר - אמנות עכשווית מהודו, ‏31 במאי - 8 בדצמבר 2012 י' בסיון תשע"ב - כ"ד בכסלו
  8. ^ צפיפות החומר: אמנות עכשווית מהודו באתר מוזיאון תל אביב לאמנות, באתר http://www.tamuseum.org.il/ (ארכיון)
  9. ^ "ויהי ערב, ויהי תוהו" זוכה בציון לשבח מטעם פרס קוגל, ‏2 יוני 2016
  10. ^ פלוטקין, יובל (2018-12-09). "הוכרזו הזוכים בפרסי רה"מ לספרות עברית". Ynet. נבדק ב-2024-03-30.
  11. ^ אתר למנויים בלבד רן יגיל, הרבה זמן לא קראתי ספר שירה מענג כזה, שמדבר אליך בגובה העיניים, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2021
  12. ^ פמיניזם כפי שלימדתי את בנותיי, באתר מיה טבת דיין
  13. ^ רבקה קרן, "אלף שנים לחכות" מאת מיה טבת-דיין | ניפגש בגלגול הבא, באתר הארץ, 6 באפריל 2011