מחלת הריריות בבקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחלת הריריות בבקר
גורם Bovine viral diarrhea virus 1, Bovine viral diarrhea virus 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D001912
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כיב על לשון עגל

מחלת הריריות בבקר (הידועה גם בשם BVD) היא מחלת בקר נגיפית בקרום הרירי הפוגעת בתפוקת הבקר ומגדילה את הסיכוי למוות בקרב הבקר. המחלה אינה פוגעת בבני אדם ואינה עוברת לחלב אך גורמת לנזקים כלכליים כבדים לרפתנים. בישראל המחלה מהווה גורם מספר אחד להפלות בבני בקר. המחלה עוברת בעיקר אנכית מהאם לעובר, אך תיתכן הדבקה אופקית דרך נוזלי גוף.

המחלה נגרמת מנגיף RNA מסוג פסטיווירוס (Pestivirus) מסוג 1 או 2, ממשפחת הפלאוויווירידה. גורם גם למחלת בורדר בצאן ולמחלת כולרה בחזירים. ישנם זנים ציטופתיים ולא ציטופתיים (אלו שגורמים או לא גורמים לנזק תאי תוך כדי יציאה מהתא).

למחלה שני מופעים קליניים:

  1. BVD ‏(Bovine viral Diarrhea), מחלת שלשולים, בעגלים צעירים מאוד (עגלים מגיל 3 שבועות עד 3 חודשים שנדבקו ברחם אימם) ובפרות בוגרות (שלשול דמי, סינדרום טרומבוציטופניה המורגי[1]).
  2. MD ‏(Mucosal Disease), מחלת ריריות, ביונקים צעירים (מגיל חצי שנה עד שנתיים).

למעשה, למחלה השפעה מועטה על בקר שנדבק בהיותו בוגר, אלא אם מדובר על פרה בהריון. פרה בהריון עשויה להפיל או להדביק את העובר והוא ייוולד חולה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ thrombocytopenia hemorrhagic syndrome