מזמורי רקוויאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מזמורי רקוויאם היא יצירה מאת המלחין הרוסי איגור סטרווינסקי, המתבססת על קטעים מתוך הרקוויאם הקתולי. יצירה זו נכתבה בשנים 19651966, בתקופה המאוחרת של סטרווינסקי, וכמו היצירות מתקופה זו היא קצרה ונוקשה, אולם בניגוד לרוב היצירות שכתב בתקופה זו, שנכתבו בסגנון סריאלי, במזמורי הרקוויאם יש עירוב סגנונות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה הוזמנה מסטרווינסקי על ידי סטנלי סיגר לזכר אמו, הלן ביקונן סיגר, בשנת 1965. הלן סיגר תרמה בצוואתה כסף רב לאוניברסיטת פרינסטון, ומחלקת המוזיקה של האוניברסיטה הייתה אחת הנהנות העיקריות מסכום זה. בנה ביקש שחלק מן הכסף יוקדש ל"אנדרטה מוזיקלית" לזכרה, ולכן פנה לסטרווינסקי. סטרווינסקי השלים את העבודה על היצירה בשנת 1966, וקונצרט הבכורה נערך באוניברסיטת פרינסטון ב-8 באוקטובר, בניצוחו של רוברט קרפט.

היצירה בוצעה גם בהלווייתו של סטרווינסקי בשנת 1971.

מבנה היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה מורכבת מתשעה פרקים, שישה פרקים ווקאלים ושלושה אינסטרומנטליים, המסודרים באופן סימטרי: פרק אינסטרומנטלי ראשון (Prelude), שלושה פרקים ווקאלים (Exaudi ,Dies Irae, Tuba mirum), פרק אינסטרומנטלי אמצעי (Interlude), שלושה פרקים ווקאלים (Rex tremendae, Lacrimosa, Libera me) ופרק אינסטרומנטלי אחרון (Postlude). כל אחד משלושת הפרקים האינסטרומנטליים מדגיש סוג אחר של כלי נגינה: הראשון - כלי קשת, האמצעי - כלי נשיפה מעץ והאחרון - כלי הקשה. בכך יש ביצירה רציפות בין הפרקים.

הטקסט של הפרקים הווקאלים מורכב מקטעים מתוך הרקוויאם הקתולי, הExaudi הוא מתוך הפתיחה "רקוויאם", ארבעת הקטעים הווקאלים הבאים הם מתוך ה"דיאס אירה, והקטע האחרון הוא המזמור "ליברה מה" כמעט בשלמותו. היצירה משתמשת רק בחלק קטן מהטקסט השלם של הרקוויאם. בחירת הקטעים מתוך הרקוויאם נעשתה על ידי רוברט קרפט, שגם ניצח על הבכורה של היצירה.

המוזיקה של היצירה איננה סריאלית, כמו יצירות אחרות של סטרווינסקי מאותה התקופה, אך היא משתמשת במוטיבים א-טונאליים בהם סטרווינסקי הרבה להשתמש כמו שיטת שנים-עשר הטונים.

הרכב וביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה הולחנה לשני סולנים: אלט ובס, מקהלה מעורבת ולתזמורת הכוללת: 3 חלילים (השלישי מוכפל בפיקולו), חליל אלט, 2 בסונים, 4 קרנות, 2 חצוצרות, 3 טרומבונים, טימפני (עם שני נגנים), שני נגני כלי הקשה המנגנים על: קסילופון, ויברפון ופעמונים צינוריים, נבל, פסנתר, צ'לסטה ומחלקת כלי קשת.

ביצוע ממוצע של היצירה אורך כ-15 דקות (פרקי היצירה קצרים מאוד).

סדר הפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Prelude
  • Exaudi
  • Dies Irae
  • Tuba mirum
  • Interlude
  • Rex tremendae
  • Lacrimosa
  • Libera me
  • Postlude

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]